נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.​

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.​

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:

• רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
• זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות. 

חשיבות הגיוון בהשקעות ואיך מגוונים

מומחי השקעות ממליצים בדרך כלל "לגוון את תיק ההשקעות". לגוון אין הכוונה לקנות גם S&P 500 וגם נאסד"ק 100, לדוגמה, שכן מדובר באותו סוג של השקעה, וכמעט אותן מניות מהוות אחוז גבוה מאוד משני המדדים. לגוון הכוונה להשקיע בנכסים שונים שמתנהגים אחרת, כלומר בעלי קורלציה נמוכה. הגיוון יכול להיות גיאוגרפי, ענפי ועוד. גיוון אמיתי יכלול גם מכשירי השקעה שונים כגון מניות ואג"ח באזורים שונים, עם חשיפה למטבעות שונים ובענפים שונים.

על הצורך הזה עונות קרנות האג"ח המשקיעות בחו"ל. מדובר בנישה שפחות תופסת כותרות בדרך כלל, אך היא יכולה להוות אופציה ליצירת גיוון כזה בתיק ההשקעות. המשקיעים צריכים לזכור שמדובר בחשיפה כפולה, גם לאגרות חוב וגם למטבע חוץ (אלא אם כן בוחרים בקרן שמנטרלת את השפעת מטבע החוץ, דבר שטומן בחובו עלות מסוימת). למרות שמדובר ברעיון "נכון" מבחינת כללי ההשקעה המקובלים, הוא לא היה מוצלח כל כך בשנה האחרונה. הקרנות בקטגוריית "אג"ח חשופת מט"ח" הפסידו מתחילת השנה בין כמה עשיריות האחוז בקרנות חשופות יורו, ועד 7% בקרנות גלובליות יותר. גם קרנות חשופות דולר הפסידו בשיעור חד-ספרתי גבוה, ועד 16% בקרן "מגדל דולר אגרסיבית אג"ח חו"ל". הסיבה היא כמובן התחזקות השקל, שמחקה כל רווח פוטנציאלי מעליית מחירי האג"ח, במידה והייתה כזו.

קרן אג"ח חו"ל עם תשואה של מניות - למרות התחזקות השקל

ובכל זאת, בתוך ים האדום ישנה קרן אחת יוצאת דופן עם ירוק בוהק. הקרן "איילון זבולון (!) אג"ח חו"ל HY" אומנם חדשה יחסית, ופעילה רק מאז נובמבר 2023, אך בשתי שנות פעילותה היא מציגה תשואה נהדרת עם גרף שמראה כמעט כיוון אחד בלבד – למעלה.

• רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
• קרנות נאמנות בנדל"ן: האם כדאי להשקיע בקרנות אקטיביות, ואילו קרנות הן הטובות ביותר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המספרים של הקרן מדהימים לקרן אג"ח, ועוד כזו החשופה למט"ח. בשנת 2024, השנה המלאה הראשונה לפעילותה, השיאה הקרן 43%. בסך הכול בשנתיים האחרונות התשואה הגיעה לכ-65%, בשנה האחרונה למעל 18% ומתחילת השנה לכ-16%. וזאת, כאמור, בשנה של ירידות חדות במט"ח. כלומר בשנתיים הללו הקרן מציגה באופן עקבי תוצאות מצוינות.