שני החודשים המפחידים של השנה עברו כפי שהם עוברים ברוב השנים מאז התחילו עם מדד הדאו בסוף המאה ה-19 - בשבירת שיאים. מדוע, אם כך, הם כל כך מפחידים? כי באותם הפעמים שהם לא שוברים שיאים הם מאופיינים בתיקונים גדולים אפילו במפולות, במיוחד זה נכון לאוקטובר, אך גם לספטמבר.

הבעיה של רואי השחור כרגע היא שנגמרת להם התחמושת. לאחר שברבעון שהסתיים בספטמבר 2019, ה-43 מאז תחילת 2009, שוב היכו חברות ה-S&P את הקונצנזוס,  בפעם ה...43 מאז תחילת 2009 - כלומר, כל רבעון מחדש החברות מכות את התחזית.

כעת מתקרבת עונת הקניות הגדולה של השנה שמן הסתם (בגלל רמות התעסוקה וירידות המחירים) תשבור שיאי עבר ותביא את החברות להכות, בפעם ה-44 מאז 2009, את הקונצנזוס וזאת למרות סימני מיתון, מלחמות סחר, ושאר הצרות שהתקשורת ממציאה.

חברות ה-S&P ואחרות צולחות את הרבעון הנוכחי עם כמויות מזומן ללא תקדים וזאת לאחר שהשקיעו מיליארדים ברכישת מניותיהן ולמרות דיבידנדים שחולקו. אותן מעטות שאינן מחלקות דיווידנד, כמו ברקשייאר האת'אוויי (סימול:BRKA), של באפט ומונגר, טובעות במזומן. לאחר שהשקיעו 700 מיליון דולרים ברכישת מניות החברה ברבעון האחרון נשארו לשני האנשים, בני ה-89 וה-95 בהתאמה, בקופה, קצת יותר מ-128 מיליארד במזומן ונראה לנו שהדבר נעשה בכוונה - הם מעוניינים במזומנים בהיקף גבוה. אגב, מי תרם הכי הרבה לגידול של 6 מיליארד במזומן ברבעון השלישי? קראפט היינץ (סימול:KHC). זוכרים איך לאורך כול הקיץ, לעג הקונצנזוס לבאפט על רכישת חברת הקטשופ? אז לאן יפנו רואי השחור כעת? לברבורים השחורים?

• הדיווח של אפי קפיטל חשף - מנהלי ההשקעות יצאו פראיירים
• מדדים מול קרנות מנוהלות - מה עדיף?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אנחנו חוזרים על מה שאמרנו מאז 2009 - המהפכה התעשייתית הרביעית תעשה לכלכלה את מה שעשו שלושת קודמותיה והרבה מעבר לכך מה שאומר שלטווח הארוך המניות הן עדיין המשחק היחיד בעיר. עם זאת עדיין חשוב להחזיק פוזיציית מזומן גדולה כי תיקונים יהיו אפילו גדולים.

מנוע הצמיחה החדש של גוגל ואפל

תעשיית המכשור המדעי והטכני (scientific and technical instruments industry) מקבלת שחקניות חדשות. גוגל (סימול:GOOG) ואפל (סימול:APPL) מצטרפות. תעשייה זו, היא חלק מתעשיית הציוד התעשייתי, שמוזכרות בטורים כאן דרך חברות כמו תרמו-פישר (סימול:TMO), Edwards Lifescience (סימול:EW) או Intuitive Surgical (סימול:ISRG). הסקטור התעשייתי הזה אהוב עלינו ומדוע? כי סקטור זה כולל את החברות שמובילות את החדשנות הטכנולוגית ו"מזרזות" את ההופעה וההשתלבות של הטכנולוגיות שהם מנועי ההתקדמות של מהפכת הטכנולוגיה/אינפורמציה.

הסקטור כולל את אותן חברות שלפחות 50% מהכנסותיהן מגיע מתחומי ה-IT, חומרה ותכנה תעשייתית, ייצור של רכיבים אלקטרוניים וייצור ציוד ושירותים תעשייתיים. מדובר בחברות שמציגות צמיחה רבעונית רצופה של לפחות שנה (במקרה של חברות חדשות) אבל בדרך כלל שלוש שנים לפחות. חברות כאלו, לא רק שהן שדוחפות את התקדמות המהפכות אלא שבדרך כלל מניותיהן מניבות למשקיעים בהן תשואה גבוהה מהממוצע. חברות מסוג זה בולטות מאוד בתחום הבריאות בשל חשיבות החדשנות והטכנולוגיות המשבשות לפריצות הכרחיות שמקדמות את הרפואה.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

כדי להבין את חשיבות התעשייה הזו ומדוע המניות שמייצגות אותה נהנות מהערכות שווי גבוהות בהרבה מהממוצע נביא דוגמה אחת מתחום תעשיית הבריאות, תעשיית הריצוף הגנטי (DNA sequencing שהאקדמיה ללשון מצאה עבורה מילה עברית, הַרְצָפָה).

מדובר בתעשייה צעירה שצמחה מפרויקט הגנום האנושי ( Human Genome Project) שהתחיל ב-1987 כאשר הנשיא רייגן החליט, לאחר כחמש שנים של ויכוחים על עלות המחיר של הפרויקט והסיכוי להצליח טכנולוגית, להקצות לו מימון ממשלתי. שלוש שנים נוספות לקח לבית הנבחרים לאשר תקציב של 3 מיליארד דולרים ל-15 שנה. הפרויקט הסתיים ב-2004 ולמעשה שינה כליל את תעשיית הבריאות. כפי שאמר הסנטור דומיניסי, האיש דחף את אישור הפרויקט, בעת הוויכוח על האישור, "מדובר בפרויקט שלהצלחתו תהיה השפעה גדולה בהרבה, על האנושות והכלכלה, מהצלחת המסע  לחלל".

זכורים לנו החלומות שיצר הפרויקט בדרך לסיומו ובמהלך התנפחות בועת 2000 בוול סטריט. שיא ההשפעה על וול סטריט היה בהנפקת חברת סלרה (סימול:CRA אז) כאשר בעת הרוד-שאו הציג ד"ר קריג ונטר, מייסד ומנכ"ל החברה את "מפת הגנום" מה שהקפיץ את מחיר המניה מ-15 ללמעלה מ-100 דולר. סלרה לבסוף לא הצליחה להגשים החלומות שניפחו את הערכתה להפוך "להופמן לה-רוש של הגנום האנושי" כפי שהבטיחו האנליסטים של 2000 (נמכרה ב-2011 ל-Quest Diagnostics בעבור פירורים מההערכה בתחילת המאה).

אבל פרויקט הגנום הוא הצלחה אדירה. כול דולר שהושקע  בפרויקט החזיר לכלכלת ארה"ב 141 דולרים עד סוף 2010. במחקר שנערך ב-2011 סוכם כך:  " the economic impact of the Human Genome Project. Among its findings was that for every $1 invested by the federal government, the Human Genome Project's impact has resulted in the return of $141 to the U.S. economy. Further, between 1988 and 2010, human genomics generated an economic output of $796 billion, personal income exceeding $244 billion, and 3.8 million job-years of employment" (https://www.battelle.org/docs/default-source/misc/battelle-2011-misc-economic-impact-human-genome-project.pdf).

פרויקט הגנום ואיזה מניות בוול סטריט קשורות אליו?

במה מדובר ומדוע החשיבות העצומה של הנושא? בגדול מדובר בפיענוח המבנה הגנומי של האדם מה שיוביל (אם וכאשר) למיגור כול המחלות המובילות בעולם וזו רק "הטבה" אחת של הצלחת התהליך. במסגרת הפרויקט הלאומי הזה התפתחו התהליכים שחשפו אור על מולקולת ה-DNA באמצעות ההבנה של רצף הנוקליאוטידים שמרכיבים מולקולת DNA  נתונה. הנוקליאוטידים הם תרכובות אורגניות שנמצאות בכל בעלי החיים ובין היתר מרכיבות את החומר התורשתי שמצוי בכל תא (חומצות הגרעין DNA ו-RNA).

רצף הנוקלאוטידים מקודד את המידע הדרוש לקביעת תכונותיו ותפקודו של כל יצור חי. סקטור המלחמה במחלות נדירות (Rare Disease Treatment) למשל הוא תוצאה נטו של הפרויקט.

תחום המחלות הנדירות - מי הן החברות המובילות והאם הן אטרקטיביות להשקעה?

תחום המחלות הנדירות גדל לממדי ענק מאז התמזגות מהפכת הטכנולוגיה ב-2008 והביא לוול סטריט אין ספור חברות, מ-Genzyme (שנרכשה ב-2010 ע"י סאנופי הצרפתית ב 20.1 מיליארד דולרים) ו-Shire  (שנרכשה ב 2019 ע"י טאקאדה היפנית ב -44 מיליארד ליש"ט) ועד פרוטליקס.

תהליך ההרצפה עצמו התחיל לעניין את וול סטריט מאוחר יותר, בסביבות 2010-11 כאשר שתי חברות של ציוד רפואי, מדעי ותעשייתי ידועות נכנסו לתחום באמצעות רכישות ועוררו את העניין בסקטור המתפתח. החברות אילומינה (סימול:ILMN) ותרמו פישר (סימול:TMO) מובילות את הנושא ובדיוק כפי שחברת ISRG יצרה בפועל את תעשיית הרובוטיקה הרפואית כך יצרו השתיים את תעשיית ההרצפה באמצעות מכונות שפיתחו (ה - gene-sequencing machines).

תחום ה-DNA sequencing התעשייתי שב-2017 גלגל 6.3 מיליארד דולרים יעבור השנה את ה-10 המיליארד וב-2025 צפוי לגלגל כ-26 מיליארד. אין זה פלא שבשנתיים-שלוש האחרונות נכנסו לנושא חברות כמו Abbott Laboratories, Agilent Technologies, Danaher, Hoffmann-La Roche, SIEMENS AG ועוד.

התקדמות תעשיית ההרצפה קשורה להתקדמות ביכולות עיבוד הדאטא (הענן וה-AI) ובפיתוח של ציוד חכם חדשני. העובדה הזו "מגרה" ענקיות טכנולוגיה שעיסוקן בדאטא ושעד כה לא נכנסו לתחום הרפואי בכלל. שתיים מהן, אפל (סימול:AAPL) וגוגל (סימול:GOOG) כבר בפנים. מדוע? "פוטנציאל ההכנסה בתחום הטלפוניה החכמה", אמר מנכ"ל אפל טים קוק בינואר השנה, "זעיר בהשוואה לפוטנציאל ההכנסה בתחום הבריאות", סיכם קוק, "עם הוצאה של מעל 7 טריליון דולרים על בריאות ב 2018, מעל 10% מהתל"ג הגלובלי וקצב הצמיחה המהיר אנחנו בפנים. אנחנו נוביל את הטלמדיצין (טלרפואה)".

אפל כבר מייצרת ציוד לבישה (Wearable) למטרות בריאות שהשעון כרגע הוא האפליקציה המובילה. גוגל מצטרפת באמצעות רכישת פיטביט (סימול:FIT). חשוב להבין שתעשיית המכשור המדעי והטכני מפתחת ומייצרת מכשור מהסוג של מכשור כרומטוגרפי (בגדול, לצורך הפרדה של חומרים המצויים בתערובת, זיהויים וקביעת כמוּתם), מסה ספקטרומטרים (מתקנים שמודדים את היחס בין המטען למסה של חלקיקים טעונים, באמצעות מדידה זו ניתן לנתח דגימה, ולקבוע מה החומרים בה), מכשור למדידת חומציות (pH meters), מערכות ניתוח תרמי, כימיקלים, שפורפרות ומבחנות זכוכית למעבדות וכמובן מכשור שתומך בציוד הלבישה למיניו וכדומה.

תחום האיסוף, שימור וניתוח הדאטא נחשב קריטי, לפיכך להצלחה המסחרית של החברות בתעשיית המכשור המדעי והטכני. הביקוש למיקור חוץ בתחום עיבוד הידע הולך וגדל כתוצאה מהגידול בביקוש לשירותי מעבדה, למחקר מדעי וליכולות הניתוח והחיזוי של הצרכים המתפתחים וזאת כתוצאה מהתקדמות המהפכות והשינויים במנהגי הצריכה. אבל זו לא הסיבה היחידה. חשיבות ההתייעלות נעשית חשובה יותר מידי יום והרווחיות של חברות הקצה תלויה בהתייעלות.

ההנחה היא שיותר ויותר פונקציות שקשורות בטיפול בדאטא יועברו למיקור חוץ של חברות המכשור המדעי והטכני וזאת כיוון שחברות הקצה, ברובן ענקיות, נהנות, בגלל יתרון הגודל (economies of scale) ממיקור חוץ.

במדינה כמו ארה"ב שבה התעשייה מרוכזת מאוד (50 החברות הגדולות בכול סקטור מייצרות  % 80 מכול הכנסות הסקטור) הכדאיות למיקור חוץ של פיתוח, רכיבים וחומרים ברמת איכות גבוהה עולה ככול שהביקוש גדל ובעקבות התפתחות של תעשיות נישה חדשות שמלבות עוד ביקושים.   

תעשיית המכשור המדעי והטכני צמחה למעשה על בסיס היתרון לגודל וההתייעלות הרבה לפני התמזגות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה לכלכלת המיינסטרים. החברות המובילות את התעשייה הזו, Mettler-Toledo (סימול:MTD), PerkinElmer (סימול:PKI), Thermo Fisher Scientific (סימול:TMO) האמריקאיות, החברה הפרטית מגרמניה Eppendorf, Oxford Instruments (סימול:OXIG.L) הבריטית והיפניות JEOL (סימול:.T6951 בטוקיו) ו- Shimadzu (סימול:T.7701 בטוקיו), נוסדו כולן בסביבות אמצע המאה שעברה. הביקוש ליצירת הנישה אז הגיע מחברות כמו IBM, GE, GM וכמותן.

משהחלה מהפכת הטכנולוגיה ולבטח מהפכת האינפורמציה הבינו החברות הצעירות את הצרכים המתפתחים ובאמצעות השקעות A&M ופיתוח פנימי עברו לשרת את תעשיות הטכנולוגיה מתמקדות בתעשיית הבריאות בעיקר.

איך להשקיע?  אוניית הדגל של התעשיה היא ללא ספק תרמו פישר (סימול:TMO), שנוצרה, ב-2006, ממיזוג בין  Thermo Electron ו-Fisher Scientific וב-2013 רכשה, לאחר מאבק ארוך עם הופמן לה-רוש השווייצרית, את Life Technologies Corporation . הרכישה הפכה אותה למובילה הגלובלית בתחום אספקת מוצרי ושירותי התעשייה (לא רק הרפואית). על חברה זו ומנהלה מרק ספנסר כתבנו מספיק. המניה נמצאת קרוב לשיא כל הזמנים ועדיין, למרות המכפילים הגבוהים ושאר "סימני מכירה" כל האנליסטים שמכסים, 11 במספר, ממליצים ב"קניה". השניים האחרונים (ההמלצות האחרונות) הן לקנות עם מחיר יעד של 319 ו- 330 בהתאמה. אנחנו, שהגענו בזמנו לעיר Waltham בווסצ'סטר על מנת לבדוק את המיזוג בין החברות, עוקבים מאז בדקדקנות אחרי החברה המופלאה הזו ומאמינים שהיא עדיין רק בתחילת דרכה. להיכנס? תבדקו, תתייעצו ותחליטו. אין סל שממוקד רק בתעשיית המכשור המדעי והטכני אבל סלי הציוד הרפואי, IHI או XHE כוללים את כול החברות המובילות ולמקפידים.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.