אלה אלקלעי
צילום: יח"צ

מעבר לדו"חות: המדד שחושף מה באמת מניע את החברות

בישראל, מדד מעלה היה הפנס היחיד שאפשר לנו לראות מה שנמצא מחוץ לטווח של תאורת הרחוב והדוחות הכספיים. בטווח של עשור, חברות שהשקיעו במדד הרוויחו

אלה אלקלעי | (4)

באיגרת למשקיעים בקרן הגידור של דן אריאלי וחברת Irrational Capital לסיכום 2018 ובמבט אל 2019 מצוטטים מספר מחקרים המסבירים וממחישים את הערך הגלום למשקיעות ולמשקיעים ביכולת למדוד ולהעריך את התרבות הארגונית בחברות:

  • סקר של Ernst & Young בקרב לקוחותיה בעולם מצא ש-86% מהמשיבים העריכו שהתרבות הארגונית הינה מרכיב יסוד משמעותי בתוצאות העסקיות של החברה שלהם ושהשקעה בתרבות הארגונית מניבה תשואה של למעלה מ-10% ברווח התפעולי.
  • בסקר של גאלופ שבחן מתאם בין דיווח על מעורבות של עובדים בחברות בהן הם עובדים, לבין התוצאות העסקיות במהלך המשבר האחרון, מצא שהחברות שדורגו בעשירון העליון של מעורבות עובדים הציגו שיפור של 26% ברווחיות במהלך המשבר בהשוואה למתחרים שהציגו ירידה של 14% ברווח.

במכתב השנתי שלו למנכ"לים כתב לארי פינק, מנכ"ל בלאק רוק, שהמטרה היא לא המרדף אחר רווח אלא האמצעי להשיג אותם "Purpose is not the sole pursuit of profits but the animating force for achieving them".

פעם, אפשר היה להשקיע רק על סמך הדוחות הפיננסים של חברות וקצת מידע ענפי פומבי, מעשה הדומה לחיפוש מטבע רק מתחת לתאורת הרחוב. זה לא שמישהו אי פעם חשב שרק שם יש מטבעות אלא שרק שם היה מידע זמין שניתן היה להסתמך עליו בחיפוש. פעם היה מאוד מסובך לראות מה קורה היכן שאין אור.

בפועל, בישראל, מדד מעלה היה הפנס היחיד שאפשר לנו לראות מה שנמצא מחוץ לטווח של תאורת הרחוב והדוחות הכספיים. הוא האיר את האזורים הנסתרים של התרבות הארגונית או המטרה המניעה את החברות. בהתאם, ממש לא מפתיע שתוספת השקיפות, היכולת לנתח לא רק את הדוחות הפיננסים אלא היבטים נוספים בתרבות הארגונית, המדד הזה הוסיף תשואה ואפילו תשואה משמעותית כפי שניתן לראות בטבלה:

מדד האכפתיות

במציאות של עודף הרגולציה בה אנחנו נמצאים מי שטורח לענות על עשרות השאלות הגלומות במדד מעלה חייב לראות בתרבות הארגונית מטרה או משימה ארגונית ראשונה במעלה. לא רק שיש במדד עשרות שאלות, אלא שהשאלות הללו משתנות ומאתגרות מחדש כל שנה. אם לדוגמא כבר כתבתם קוד אתי לחברה בכדי לזכות בניקוד הנכסף, אז שנה אחר כך, בכדי לקבל נקודות תצטרכו למנות ועדת דירקטוריון שעוקבת אחרי הקוד האתי ודנה בו, ושנה אחרי זה תצטרכו להוכיח כי אחוז ניכר מהעובדים קראו את הדוח והתייחסו אליו.

איזו חברה טורחת לאתגר את עצמה כל שנה מחדש? התשובה לשאלה זו, היא חברה שאכפת לה וזה כבר חלק משמעותי מההסבר לעודף התשואה שגלום בחברות שמדווחות. יש הנהלות שאכפת להן רק מרווחים מידיים ויש חברות שמשקיעות בתשתיות ובתרבות הארגונית. מעקב אחר החברות הבורסאיות שעברו בשלוש השנים האחרונות ממיקוד בשוק הנדל"ן למיקוד במטבעות וירטואליים למיקוד בקנאביס ממחיש את הפער בין הנהלות שמדווחות לארגון מעלה לבין הנהלות שעושות סיבוב על השוק.  

חלק ניכר מהביקורת שהוטחה לאורך השנים במדד מעלה היא שלא משנה איך החברה פועלת וכמה היא מקפידה על עקרונות ESG, אם היא מדווחת היא נכללת במדד. אני לא מתווכחת עם הביקורת כי אני בהחלט חושבת שאם טורחים ובוחנים יותר לעומק את הדיווחים, אפשר להמשיך ולשפר את התשואה, אבל מהתוצאות בעשר השנים האחרונות עולה עובדה אחת ברורה: היות שלא כל החברות טורחות לדווח, עצם הדיווח מהווה מדד לאכפתיות ולתרבות הארגונית של החברה. מי שהשקיעה במדד מעלה הרוויחה הרבה יותר ממי שהשקיעה במדד המניות הכללי הישראלי ואם מסתכלות על טווח של עשור אז אפילו יותר ממדד הדגל האמריקאי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

פחות מ-30 מיליון שקל מושקעים כיום בקרן הסל העוקבת אחר מדד מעלה על אף שהיא מסוכנת פחות ורווחית יותר ממרבית האלטרנטיבות ברות ההשוואה.

למשקיעים בבורסה הישראלית מדד מעלה הוא עדיין הפנס היחיד שמאפשר לנו לאתר מידע אמין תומך החלטה מעבר לדוחות הכספיים. לרשות כל מי שמשקיע גם בבורסות אחרות עומדות מערכות מידע משוכללות ורבות המאפשרות ניתוח והבנה של מה שפרופסור אריאלי והצוות שלו מכנים תרבות ארגונית.

זו הזדמנות מצוינת להזכיר שבלי הנחישות של דר' טליה אהרוני, שיתוף הפעולה של הבורסה ורונית הראל בן זאב שהובילה באותה תקופה את הקמת המדד כמו גם הנחישות וההובלה של מומו מהדב מנכ"ל מעלה בעשור האחרון, שמצליח להמשיך ולפתח את המדד, גם זה לא היה כאן.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ביזפורטל אני מבקש עוד כתבות של אלה אלקלעי (ל"ת)
    סתיו 09/02/2019 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 08/02/2019 06:11
    הגב לתגובה זו
    לכתוב "מדד מעלה" בגוגל ולקבל את המדד הרלבנטי ומרכיביו.
  • ארי 09/02/2019 09:14
    הגב לתגובה זו
    תעודה או קרן משקיעים בו.תבדוק וכנס לקסם שכאילו יש לה תעודה עליו ותראה ... כלום ושום דבר
  • 1.
    ארי 07/02/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
    למשקיע המתחיל, מה זה המדד הזה?מהי תעודת הסל דרכה ניתן להשקיע בו?תודה
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.