אלה אלקלעי
צילום: יח"צ

מעבר לדו"חות: המדד שחושף מה באמת מניע את החברות

בישראל, מדד מעלה היה הפנס היחיד שאפשר לנו לראות מה שנמצא מחוץ לטווח של תאורת הרחוב והדוחות הכספיים. בטווח של עשור, חברות שהשקיעו במדד הרוויחו

אלה אלקלעי | (4)

באיגרת למשקיעים בקרן הגידור של דן אריאלי וחברת Irrational Capital לסיכום 2018 ובמבט אל 2019 מצוטטים מספר מחקרים המסבירים וממחישים את הערך הגלום למשקיעות ולמשקיעים ביכולת למדוד ולהעריך את התרבות הארגונית בחברות:

  • סקר של Ernst & Young בקרב לקוחותיה בעולם מצא ש-86% מהמשיבים העריכו שהתרבות הארגונית הינה מרכיב יסוד משמעותי בתוצאות העסקיות של החברה שלהם ושהשקעה בתרבות הארגונית מניבה תשואה של למעלה מ-10% ברווח התפעולי.
  • בסקר של גאלופ שבחן מתאם בין דיווח על מעורבות של עובדים בחברות בהן הם עובדים, לבין התוצאות העסקיות במהלך המשבר האחרון, מצא שהחברות שדורגו בעשירון העליון של מעורבות עובדים הציגו שיפור של 26% ברווחיות במהלך המשבר בהשוואה למתחרים שהציגו ירידה של 14% ברווח.

במכתב השנתי שלו למנכ"לים כתב לארי פינק, מנכ"ל בלאק רוק, שהמטרה היא לא המרדף אחר רווח אלא האמצעי להשיג אותם "Purpose is not the sole pursuit of profits but the animating force for achieving them".

פעם, אפשר היה להשקיע רק על סמך הדוחות הפיננסים של חברות וקצת מידע ענפי פומבי, מעשה הדומה לחיפוש מטבע רק מתחת לתאורת הרחוב. זה לא שמישהו אי פעם חשב שרק שם יש מטבעות אלא שרק שם היה מידע זמין שניתן היה להסתמך עליו בחיפוש. פעם היה מאוד מסובך לראות מה קורה היכן שאין אור.

בפועל, בישראל, מדד מעלה היה הפנס היחיד שאפשר לנו לראות מה שנמצא מחוץ לטווח של תאורת הרחוב והדוחות הכספיים. הוא האיר את האזורים הנסתרים של התרבות הארגונית או המטרה המניעה את החברות. בהתאם, ממש לא מפתיע שתוספת השקיפות, היכולת לנתח לא רק את הדוחות הפיננסים אלא היבטים נוספים בתרבות הארגונית, המדד הזה הוסיף תשואה ואפילו תשואה משמעותית כפי שניתן לראות בטבלה:

מדד האכפתיות

במציאות של עודף הרגולציה בה אנחנו נמצאים מי שטורח לענות על עשרות השאלות הגלומות במדד מעלה חייב לראות בתרבות הארגונית מטרה או משימה ארגונית ראשונה במעלה. לא רק שיש במדד עשרות שאלות, אלא שהשאלות הללו משתנות ומאתגרות מחדש כל שנה. אם לדוגמא כבר כתבתם קוד אתי לחברה בכדי לזכות בניקוד הנכסף, אז שנה אחר כך, בכדי לקבל נקודות תצטרכו למנות ועדת דירקטוריון שעוקבת אחרי הקוד האתי ודנה בו, ושנה אחרי זה תצטרכו להוכיח כי אחוז ניכר מהעובדים קראו את הדוח והתייחסו אליו.

איזו חברה טורחת לאתגר את עצמה כל שנה מחדש? התשובה לשאלה זו, היא חברה שאכפת לה וזה כבר חלק משמעותי מההסבר לעודף התשואה שגלום בחברות שמדווחות. יש הנהלות שאכפת להן רק מרווחים מידיים ויש חברות שמשקיעות בתשתיות ובתרבות הארגונית. מעקב אחר החברות הבורסאיות שעברו בשלוש השנים האחרונות ממיקוד בשוק הנדל"ן למיקוד במטבעות וירטואליים למיקוד בקנאביס ממחיש את הפער בין הנהלות שמדווחות לארגון מעלה לבין הנהלות שעושות סיבוב על השוק.  

חלק ניכר מהביקורת שהוטחה לאורך השנים במדד מעלה היא שלא משנה איך החברה פועלת וכמה היא מקפידה על עקרונות ESG, אם היא מדווחת היא נכללת במדד. אני לא מתווכחת עם הביקורת כי אני בהחלט חושבת שאם טורחים ובוחנים יותר לעומק את הדיווחים, אפשר להמשיך ולשפר את התשואה, אבל מהתוצאות בעשר השנים האחרונות עולה עובדה אחת ברורה: היות שלא כל החברות טורחות לדווח, עצם הדיווח מהווה מדד לאכפתיות ולתרבות הארגונית של החברה. מי שהשקיעה במדד מעלה הרוויחה הרבה יותר ממי שהשקיעה במדד המניות הכללי הישראלי ואם מסתכלות על טווח של עשור אז אפילו יותר ממדד הדגל האמריקאי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

פחות מ-30 מיליון שקל מושקעים כיום בקרן הסל העוקבת אחר מדד מעלה על אף שהיא מסוכנת פחות ורווחית יותר ממרבית האלטרנטיבות ברות ההשוואה.

למשקיעים בבורסה הישראלית מדד מעלה הוא עדיין הפנס היחיד שמאפשר לנו לאתר מידע אמין תומך החלטה מעבר לדוחות הכספיים. לרשות כל מי שמשקיע גם בבורסות אחרות עומדות מערכות מידע משוכללות ורבות המאפשרות ניתוח והבנה של מה שפרופסור אריאלי והצוות שלו מכנים תרבות ארגונית.

זו הזדמנות מצוינת להזכיר שבלי הנחישות של דר' טליה אהרוני, שיתוף הפעולה של הבורסה ורונית הראל בן זאב שהובילה באותה תקופה את הקמת המדד כמו גם הנחישות וההובלה של מומו מהדב מנכ"ל מעלה בעשור האחרון, שמצליח להמשיך ולפתח את המדד, גם זה לא היה כאן.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ביזפורטל אני מבקש עוד כתבות של אלה אלקלעי (ל"ת)
    סתיו 09/02/2019 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 08/02/2019 06:11
    הגב לתגובה זו
    לכתוב "מדד מעלה" בגוגל ולקבל את המדד הרלבנטי ומרכיביו.
  • ארי 09/02/2019 09:14
    הגב לתגובה זו
    תעודה או קרן משקיעים בו.תבדוק וכנס לקסם שכאילו יש לה תעודה עליו ותראה ... כלום ושום דבר
  • 1.
    ארי 07/02/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
    למשקיע המתחיל, מה זה המדד הזה?מהי תעודת הסל דרכה ניתן להשקיע בו?תודה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.