מעבר לדו"חות: המדד שחושף מה באמת מניע את החברות
בישראל, מדד מעלה היה הפנס היחיד שאפשר לנו לראות מה שנמצא מחוץ לטווח של תאורת הרחוב והדוחות הכספיים. בטווח של עשור, חברות שהשקיעו במדד הרוויחו
באיגרת למשקיעים בקרן הגידור של דן אריאלי וחברת Irrational Capital לסיכום 2018 ובמבט אל 2019 מצוטטים מספר מחקרים המסבירים וממחישים את הערך הגלום למשקיעות ולמשקיעים ביכולת למדוד ולהעריך את התרבות הארגונית בחברות:
- סקר של Ernst & Young בקרב לקוחותיה בעולם מצא ש-86% מהמשיבים העריכו שהתרבות הארגונית הינה מרכיב יסוד משמעותי בתוצאות העסקיות של החברה שלהם ושהשקעה בתרבות הארגונית מניבה תשואה של למעלה מ-10% ברווח התפעולי.
- בסקר של גאלופ שבחן מתאם בין דיווח על מעורבות של עובדים בחברות בהן הם עובדים, לבין התוצאות העסקיות במהלך המשבר האחרון, מצא שהחברות שדורגו בעשירון העליון של מעורבות עובדים הציגו שיפור של 26% ברווחיות במהלך המשבר בהשוואה למתחרים שהציגו ירידה של 14% ברווח.
במכתב השנתי שלו למנכ"לים כתב לארי פינק, מנכ"ל בלאק רוק, שהמטרה היא לא המרדף אחר רווח אלא האמצעי להשיג אותם "Purpose is not the sole pursuit of profits but the animating force for achieving them".
פעם, אפשר היה להשקיע רק על סמך הדוחות הפיננסים של חברות וקצת מידע ענפי פומבי, מעשה הדומה לחיפוש מטבע רק מתחת לתאורת הרחוב. זה לא שמישהו אי פעם חשב שרק שם יש מטבעות אלא שרק שם היה מידע זמין שניתן היה להסתמך עליו בחיפוש. פעם היה מאוד מסובך לראות מה קורה היכן שאין אור.
בפועל, בישראל, מדד מעלה היה הפנס היחיד שאפשר לנו לראות מה שנמצא מחוץ לטווח של תאורת הרחוב והדוחות הכספיים. הוא האיר את האזורים הנסתרים של התרבות הארגונית או המטרה המניעה את החברות. בהתאם, ממש לא מפתיע שתוספת השקיפות, היכולת לנתח לא רק את הדוחות הפיננסים אלא היבטים נוספים בתרבות הארגונית, המדד הזה הוסיף תשואה ואפילו תשואה משמעותית כפי שניתן לראות בטבלה:
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד האכפתיות
במציאות של עודף הרגולציה בה אנחנו נמצאים מי שטורח לענות על עשרות השאלות הגלומות במדד מעלה חייב לראות בתרבות הארגונית מטרה או משימה ארגונית ראשונה במעלה. לא רק שיש במדד עשרות שאלות, אלא שהשאלות הללו משתנות ומאתגרות מחדש כל שנה. אם לדוגמא כבר כתבתם קוד אתי לחברה בכדי לזכות בניקוד הנכסף, אז שנה אחר כך, בכדי לקבל נקודות תצטרכו למנות ועדת דירקטוריון שעוקבת אחרי הקוד האתי ודנה בו, ושנה אחרי זה תצטרכו להוכיח כי אחוז ניכר מהעובדים קראו את הדוח והתייחסו אליו.
איזו חברה טורחת לאתגר את עצמה כל שנה מחדש? התשובה לשאלה זו, היא חברה שאכפת לה וזה כבר חלק משמעותי מההסבר לעודף התשואה שגלום בחברות שמדווחות. יש הנהלות שאכפת להן רק מרווחים מידיים ויש חברות שמשקיעות בתשתיות ובתרבות הארגונית. מעקב אחר החברות הבורסאיות שעברו בשלוש השנים האחרונות ממיקוד בשוק הנדל"ן למיקוד במטבעות וירטואליים למיקוד בקנאביס ממחיש את הפער בין הנהלות שמדווחות לארגון מעלה לבין הנהלות שעושות סיבוב על השוק.
חלק ניכר מהביקורת שהוטחה לאורך השנים במדד מעלה היא שלא משנה איך החברה פועלת וכמה היא מקפידה על עקרונות ESG, אם היא מדווחת היא נכללת במדד. אני לא מתווכחת עם הביקורת כי אני בהחלט חושבת שאם טורחים ובוחנים יותר לעומק את הדיווחים, אפשר להמשיך ולשפר את התשואה, אבל מהתוצאות בעשר השנים האחרונות עולה עובדה אחת ברורה: היות שלא כל החברות טורחות לדווח, עצם הדיווח מהווה מדד לאכפתיות ולתרבות הארגונית של החברה. מי שהשקיעה במדד מעלה הרוויחה הרבה יותר ממי שהשקיעה במדד המניות הכללי הישראלי ואם מסתכלות על טווח של עשור אז אפילו יותר ממדד הדגל האמריקאי.
- המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות
פחות מ-30 מיליון שקל מושקעים כיום בקרן הסל העוקבת אחר מדד מעלה על אף שהיא מסוכנת פחות ורווחית יותר ממרבית האלטרנטיבות ברות ההשוואה.
למשקיעים בבורסה הישראלית מדד מעלה הוא עדיין הפנס היחיד שמאפשר לנו לאתר מידע אמין תומך החלטה מעבר לדוחות הכספיים. לרשות כל מי שמשקיע גם בבורסות אחרות עומדות מערכות מידע משוכללות ורבות המאפשרות ניתוח והבנה של מה שפרופסור אריאלי והצוות שלו מכנים תרבות ארגונית.
זו הזדמנות מצוינת להזכיר שבלי הנחישות של דר' טליה אהרוני, שיתוף הפעולה של הבורסה ורונית הראל בן זאב שהובילה באותה תקופה את הקמת המדד כמו גם הנחישות וההובלה של מומו מהדב מנכ"ל מעלה בעשור האחרון, שמצליח להמשיך ולפתח את המדד, גם זה לא היה כאן.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 3.ביזפורטל אני מבקש עוד כתבות של אלה אלקלעי (ל"ת)סתיו 09/02/2019 09:15הגב לתגובה זו
- 2.לרון 08/02/2019 06:11הגב לתגובה זולכתוב "מדד מעלה" בגוגל ולקבל את המדד הרלבנטי ומרכיביו.
- ארי 09/02/2019 09:14הגב לתגובה זותעודה או קרן משקיעים בו.תבדוק וכנס לקסם שכאילו יש לה תעודה עליו ותראה ... כלום ושום דבר
- 1.ארי 07/02/2019 18:45הגב לתגובה זולמשקיע המתחיל, מה זה המדד הזה?מהי תעודת הסל דרכה ניתן להשקיע בו?תודה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות
אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה
ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.
מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).
הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.
המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית
בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.
- אופ"ק+: תפוקת הנפט תישאר ללא שינוי לפחות עד סוף הרבעון הראשון
- רחפנים בשמי ברלין: איך גרמניה ואירופה כולה נלחמת בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.
