מתחת לרדאר - המניה הישראלית שטסה 160% תוך קצת יותר משנה לשווי מדהים

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של Bizportal מסתכל השבוע על חברה שנראית בדרך לפריצה של ממש
נושאים בכתבה אמזון סיוה

הרכישה של WFN ע"י אמזון עוררה (כצפוי) גל של פרשנויות על תרחישי אימים שייווצרו כתוצאה מעתידם הקודר כביכול של הקניונים המסחריים, בגלל שאמאזון וחברותיה על הרשת יגזלו מהם פרנסתם. ראשית אין "מבול של סגירת קניונים בארה"ב", הפרשנויות הללו אופייניות לעולם הכותרות ול-False news שהשתלטו על התקשורת. המרכולים כבר עברו סיבוב כזה בעבר, כשהופיעו רשתות הקמעונות הראשונות. הסבירו הפרשנים אז שזה סופן של חנויות המכולת ואז מה קרה? כלום, החנויות פרחו רק שהיום קוראים להן "חנויות פינתיות" או "דליקטסים".

כאשר הופיעה הטלוויזיה בצבעים שטף את וול סטריט גל פרשנויות שלפיו בתי הקולנוע גמורים וכמה שנים מאוחר יותר אמור היה המחשב לחסל הטלוויזיה וכאשר הונפקה אמזון הסבירו שזה סוף חנויות הספרים וכן, שכחנו לרגע, "TSLA ל-GE זה כמו המודל T של פורד למרכבה ב 1915". שטויות רבותיי, שטויות. מהפכת הטכנולוגיה ממזגת ומייעלת. המהפכה "מחסלת" רק את מי שלא יתייעל ויתאים עצמו לשינוי. הצרכן ימשיך להשתמש גם וגם. גם באמזון וגם בקניונים.

בינתיים תסתכלו ותקשיבו היטב לקטע הבא, מסביר לכם למה DDD או SSYS מתדרדרות וגם איך פועלת מהפכת הטכנולוגיה. מי שלא מבין שישאל.

האם סיווה (סימול: CEVA) פורצת ולהיכן היא מסוגלת להגיע?

הקניין הרוחני (IP - intellectual property) הוא הלב של מהפכת הטכנולוגיה, השלב הראשוני של כל המצאה וחשיבותו הולכת וגדלה ככול שהמהפכה מתקדמת והמידע זורם בחופשיות. למרות שההכרה בחשיבות הנושא ובהגנה עליו הוכרה בבריטניה כבר במאה ה-16, רק בשנות ה-80 החלה התעשייה הטכנולוגית להבין שאפשר לבנות עתיד עסקי ורווחי מאוד סביב ה-IP ובין 1980 ל-2000 החלו להופיע חברות שחלקן, כמו Cadence (סימול: CDNS) או Synopsys (סימול: SNPS), הפכו ענקיות.

גם בישראל (כפי שקרה בתחומי טכנולוגיה רבים אחרים) היו יזמים שהבינו זאת והדוגמה הישראלית הטובה ביותר ליצירת מרכז רווח שבנוי על ניצול הקניין הרוחני היא סיווה שנוסדה ב-2002 אבל שהתחילה, בתחילת שנות ה-90, כחטיבת ה-IP בתוך קבוצת DSPG (סימול: DSPG) שמייסדה דוידי גילו הוא, לדעתנו, אחד מהבולטים והמוצלחים מבין יזמי ההי טק הישראלים.

וול סטריט מתעדת את ספקי ליבת ה-IP core vendors לפי מטרת הטכנולוגיה שלהם. יש ספקים שמייצרים טכנולוגיות למעבדים שממירים אנלוגיה לדיגיטאליות ויש כאלו לממשקי זיכרון ועוד. סיווה שייכת לקבוצת החברות שמפתחות "טכנולוגיות כלליות להרכבת מעבדים" (General purpose microprocessors) ובמרחב זה "משחקות" היום חברות ענק כמו אינטל (סימול: INTC), טקסס אינסטרומנטס (סימול: TXN) ו-ARMH, בינוניות כמו CDNS ו-SPNS והמון חברות קטנות כמו CEVA שמאז 2013 חדרה לתת קטגוריה נוספת שנקראת Bluetooth SW Stack, Link Layer and PHY ששייכת לקטגוריית ה-IP לתקשורת וגם שם יש תחרות גדולה מחברות כמו ARMH וענקית האחזקות ההודית Mindtree (סימול: MINDTREE).

סיווה מפתחת טכנולוגיות של ליבת הקניין הרוחני בתחום המוליכים למחצה (semiconductor intellectual property core), שזה למעשה התחלת שלב העיצוב של מוצרי תעשיית האלקטרוניקה, השלב שבין המעגל המודפס למקבץ השבבים שמרכיבים את המעבד שהוא הלב של תעשיית האלקטרוניקה. החברה יכולה לעשות בטכנולוגיות שימוש בעצמה במעלה שרשרת הייצור (להרכיב מעבד משלה כדוגמה) או למכרן או למכור רישוי להשתמש בהן (licensing). ההתמקדות היא בטכנולוגיות IP בתחום עיבוד אותות דיגיטאלי (Digital Signal Processing- DSP), עיבוד אותות קול, דיבור ותמונה בתחום התקשורת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

החברה מוכרת, בעיקר בהסכמי OEM, לחברות מוליכים למחצה ומעצבות שבבים ואלו משתמשות בטכנולוגיות כדרך ליצור מכשור חכם, חסכוני ויעיל שתומך בהעברת אינפורמציה בעיקר בתחום התקשורת האלחוטית. שורשי הטכנולוגיה של סיווה, ה-DSP IP, נעוצים כאמור באחת היצירות הטכנולוגיות החשובות שיצאו מישראל, קבוצת DSP (סימול: DSPG שהצליחה טכנולוגית אבל פחות עסקית ובבורסה). גילו, שהבין היטב את מסלולי ההתפתחות של טכנולוגיות העברת האינפורמציה, יזם ב-2002 את הקמת חברת סיווה הנוכחית כאשר מיזג את חטיבת רישיונות ה-IP של חברת DSP עם החברה האירית Parthus Technologies במטרה להקים חברה שתתמקד בטכנולוגיות מבוססות קניין רוחני שלה לתחום עיבוד האותות הדיגיטאלי.

"טכנולוגיות ה-DSP", אמר, עת הקמת החברה, מייסד-מנכ"ל Parthus, קווין פילדינג, "הכרחית לחברות שמוצריהן, בתחומי התקשורת האלחוטית, המחשב הנייד, הרכב האוטונומי העתידי, הבידור והנטוורקינג, הם המוצרים מהירי הצמיחה העתידית. המיזוג בין היכולות הטכנולוגיות בחטיבת עיבוד האותות של קבוצת DSP עם היכולות שאנחנו פיתחנו לייצור פלטפורמות יצור חברה שתספק פתרונות משולבים לארכיטקטורה של מעבדים שפועלים בתקנים פתוחים".

אלי איילון, מנכ"ל DSP אז (היו"ר היום ודירקטור בסיווה) הגדיל לעשות כשאמר, "אני מאמין שהמיזוג ייצר את הספק הבלתי תלוי המוביל של פתרונות טכנולוגיות ה-DSP מבוסס הקניין הרוחני עם יכולות חדירה לחברות המוליכים למחצה הגדולות בעולם ולהסכמי OEM". כל מה שחשב גילו ומה שאמרו מנהלי המיזוג לגבי הפוטנציאל אכן התממש ובגדול אבל לא אצל סיווה, לפחות לא עד לאחרונה. אלא שמאז 2013 מתרבים הסימנים שהביקוש לטכנולוגיות של סיווה הולך וגדל ובמיוחד עם ההתפתחויות של טכנולוגיות הענן, מרכזי המידע וה IOT ולאחרונה חתמה החברה חוזים מעניינים בתחומים הללו. חלק מההתפתחות החיובית קשור ברכישה חכמה שביצעה סיווה ב-2013 כאשר רכשה את חברת RivieraWaves הצרפתית שמתמחה בפתוח טכנולוגיות קניין רוחני שעזרו לסיווה לפתח טכנולוגיות קישוריות בלוטות (Bluetooth) ששולבה עד כה ביותר ממיליארד מוצרים, בהם סמארטפונים, טאבלטים, אוזניות אלחוטיות, דיבוריות אלחוטיות, מכשירים לבישים, ומכשירי שמיעה.

לפני זמן מה כתבנו על CEVA והסברנו הפוטנציאל. הדעה שלנו היא שאין שום סיבה, גם היום ולמרות התחרות הגואה, שהחברה לא תפרוץ וזאת בשל יכולות הפתוח שלה והביקוש שהולך וגדל במהירות למוצרי המגזר (בגלל התקדמות המהפכה), הכול תלוי בהנהלה. בשנת 1998 אגב הקים בועז איתן את חברת סייפן שהתמחתה בפיתוח IP לטכנולוגיות לייצור זיכרונות בלתי נדיפים(Non Volatile Memory). סייפן הייתה אחת ההבטחות הגדולות של ההיי-טק הישראלי, בטח בוול סטריט שם נסחרה ב-2006 בשווי של יותר ממיליארד דולרים. אבל "ההצלחה" הייתה קצרה ובעיקר בוול סטריט וסייפן, כמו הבטחות ישראליות קודמות ולאחריה, נכשלה בגלל הניהול.

מה מריץ את המניה?

מאז סוף 2014 התחילה המניה לעלות כאשר במהלך השנה וחצי האחרונות תפסה תאוצה מרשימה ועלתה ב-162% (42 אחוזים בשלושת החודשים האחרונים) לשווי של 945 מיליון דולר והסיבה לכך קשורה לנתונים העסקיים שהשתפרו משמעותית. מכירות החברה עלו מ-50.8 מיליון דולרים ב-2014 ל-72.65 מיליון ב-2016 ומהפסד של 4 סנט למניה עברה החברה לרווח של 61 סנט למניה. קונצנזוס האנליסטים מצביע על רווח למניה ש-1.13 השנה ושל 1.25 ב-2018. ההתפתחות הזו עוררה גם משקיעים וגם אנליסטים. 5 מתוך ששת האנליסטים שהוציאו מחקרים על החברה מתחילת השנה המליצו בקניה ואם קצב הצמיחה והרווחיות ימשיכו ברבעונים הקרובים אפשר להעריך שגם אנליסטים בכירים יותר ומבתי השקעה מובילים יצטרפו שהרי מדובר בתחום שצומח במהירות ובטכנולוגיה ישראלית שהופכת ליותר ויותר אטרקטיבית בעולם (למרות ה BDS).

העלייה החדה של המניה בשלושת החודשים האחרונים הביאה אותה להערכה גבוהה (מעל למחיר המטרה) אפילו יחסית למתחרות כמו CDNS ו-SNPS. אבל אם התוצאות ימשיכו להשתפר, כפי שחוזים האנליסטים, אז זו בעיה מינורית ש"תסתדר" עם הזמן. הבעיה הגדולה של CEVA היא התחרות. למרות העליות המרשימות במכירות עדיין מדובר בחברה קטנה מאוד שרק מתחילה להתעורר עסקית כאשר כול המי ומי שקשור בתחום מצטרף גם הוא לתחרות, מאינטל ומטה. התחרות היא על יכולות הפתוח והחדשנות מחד ועל יכולות הניהול, במיוחד של השיווק, מאידך כאשר העצמה הפיננסית מהווה גם היא גורם חשוב במשוואה.

בעוד שאין חולקים על היכולות הטכנולוגיות של החברה הרי שלגבי היכולת לעבור מרמת מכירות של 72 מיליון דולרים לרמות של מאות מיליונים, מליגה ב' ללאומית, הסיפור שונה. ההצלחה לבצע מהלך כזה תלויה בהנהלת החברה בראשות היו"ר פיטר מקמנמון (שהיה מבכירי Parthus ומונה ב-2005) והמנכ"ל גדעון וורטהייזר שמוביל את החברה מאז נוסדה. בהסתכלות אחורה אין לנו כל ספק שחברה כמו CEVA 2002, עם ניהול נכון, עם הידע שברשותה, עם המימון הנכון ועם קצת מזל יכולה/צריכה הייתה להתפתח לחברה מהסוג של Cadence (סימול: CDNS) או Synopsys (סימול: SNPS) אבל זה לא קרה.

השאלה לפיכך היא האם היום, כשהתחרות מטורפת ממש ומול חברות חזקות, יש סיכוי ש CEVA תמשיך לפרוץ בגדול שהרי אם לא תצליח לפרוץ בגדול הספור לא מעניין. האפשרות קיימת וריאלית והעלייה הדרמטית במכירות לא רק שמרמזת בכיוון אלא יכולה, בניהול נכון, להפוך למגמה ארוכת טווח. הכול כאמור תלוי בהנהלה (שמקריאת קורות החיים נראית מעולה).

מה שלא פחות מעניין הוא שאם אכן החברה בתנופת צמיחה עשוי להתפתח כאן מומנטום רציני (מעלה). יש לחברה, בסוף הרבעון הראשון של השנה, 163.6 מיליון דולרים ללא חובות והיא החלה לייצר עניין אצל משקיעים מוסדיים ובנקאי השקעות. לחברה, בסוף הרבעון הראשון של השנה, היו 21.8 מיליון מניות כאשר בכ-84% מחזיקים משקיעים מוסדיים בהובלת קבוצת בלאקרוק (11%), קבוצת וואנגארד (8.5%) וקבוצת הניהול Rima Senvest (7.3%). בשבוע שעבר הודיעה חברת ההשקעות מניו יורק, AWM Investment, שהעלתה את אחזקותיה ב-CEVA וכעת מחזיקה ב-5.2%.

CEVA היא האחזקה הגדולה בתיק של AWM שרוכשת חברות טכנולוגיה קטנות בעלות פוטנציאל. היו"ר מחזיק ב-1.7% והמנכ"ל ב-56612 מניות. כלומר שהיתר, כ-9% או כ-2 מיליון מניות בלבד נמצאות בידי "הציבור". מה שזה אומר הוא שמומנטום יכול להעלות את המניות עוד בהרבה וזה גם אומר שנוצרת האפשרות לכך שהתמונה שמצטיירת מהחברה תביא בנקאי השקעות ליזום רכישה ע"י אחת המתחרות. אבל כל מי שמתלהב מהפסקה האחרונה צריך לדעת שמומנטום, לעיתים קרובות מידי, מהווה מלכודת פתאים אז נא לבדוק היטב.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    compact table 04/07/2017 10:00
    הגב לתגובה זו
    ניתן לקבל תצוגה קומפקטית - כמו באתר הישן. בצד ימין בוחרים settings אחר כך compact table density ON
  • 8.
    נחום 03/07/2017 14:09
    הגב לתגובה זו
    ידוע שכשכולם נכנסים לבורסה,זה הזמן לצאת.מה דעתך מר גרינברג על הכתבה הבאה? : הסתערות: האפיק אליו הזרים הציבור סכום עתק של 11.6 מיליארד ש' מתחילת השנה
  • לא קראתי (ל"ת)
    שלמה גרינברג 03/07/2017 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נראה לך הגיוני? 02/07/2017 07:53
    הגב לתגובה זו
    נוריד 8 דולר למניה שווי מזומן, נקבל שווי עסק של 37$ נחלק 37 ב 0,6 נקבל 60 אם הרווח יעלה ל 1,1$ (וזה אם גדול) נחלק 37 ב 1,1 ונקבל 33 מישהו באמת מאמין שהשיפוע הזה בהכנסות ימשך?
  • 6.
    משה 01/07/2017 23:22
    הגב לתגובה זו
    שלמה היכן היית ? ישנת ? העבר לא מעניין , רק העתיד.
  • מי שלא הבין את העבר משה לא יבין את העתיד (ל"ת)
    שלמה גרינברג 02/07/2017 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיל 01/07/2017 13:53
    הגב לתגובה זו
    AMD-האם מתומחרת גבוהה מדי כפי שגולדמן חושבים - או שנראה לך שלמרות ההפסדים יש פוטנציאל להגיע למכירות גבוהות שה-GPU שלהם יפרוץ.כנ"ל לגבי NVDA.תודה
  • כתבתי בהרחבה ולאחרונה על 2 החברות (ל"ת)
    שלמה גרינברג 02/07/2017 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תודה (ל"ת)
    יאיר 30/06/2017 07:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תודה (ל"ת)
    zeeviq 29/06/2017 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי3 29/06/2017 16:39
    הגב לתגובה זו
    תראה את הקטע של התקשורת שרושמת שהנאסדק יורד על זה מה שטראמפ עושה עם עצירת הגירה חלקית מ6 מדינות טרור... נו באמת.:.כמו כן, האם ראית שהוא עומד להצליח ככל הנראה להעביר את ביטול האובמה קייר?
  • ליכודניק? ניחשתי? 02/07/2017 06:03
    הגב לתגובה זו
    לדעתי, זה מה ששלמה מנסה ללמד אותנו (שהעובדות קובעות ולא הכותרות בתקשורת, וגם לא נטיות הלב הפוליטיות...למרות שאני מנחש מה דעותיו של שלוימה). אז נחכה לתוצאות האמת, ונראה מי טעה ומי הצליחה...ולמה...
  • אבי3 02/07/2017 09:28
    אולי אני סוג של ליכוד, אבל את השאר כתבת רק כדי לכתוב ולא כי זה קשור למה שאני רשמתי,המושג פייק ניוז לא נאמר נגד השמאל או התקשורת השמאלנית במקרה זה, אלא להגיד שהצו שטראמפ עשה לא קשור לירדות בוול סטריט כמו שנכתב בתקשורת, אלא בגלל שהוא ירד וזהו, לא בגלל הצו של טראמפ ועובדה שלאחר מכן הם שינו את ״הסיבה״
  • 1.
    מאיר 29/06/2017 13:39
    הגב לתגובה זו
    אז אחרי כאלו עליות זה הזמן להיפרד מהמניה ולתת במה לפראיירים שיממנו את הרווחים של אלו שהחזיקו אותה עד לאחרונה. החכמה, לאתר מניות של חברות טובות שלא נתנו תשואה אפילו לא נומינלית...(GE?)
  • רז 30/06/2017 06:25
    הגב לתגובה זו
    זה ההיפך הגמור ממה שהמאמרים מתארים, על אחת כמה וכמה כשמדברים על חברה בקליבר של GE.
  • שלמה גרינברג 29/06/2017 15:31
    הגב לתגובה זו
    ראשית כתבתי על סיווה לפני שעלתה ם אתה ציני ביחס ל GE אז הרי לך תשובה לשאלתך
  • reality 01/07/2017 02:06
    ככה שמי שהלך איתך באותן שנים, ראה את ההשקעה שלו נמחקת יותר מחצי.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.