הרכישה של WFN ע"י אמזון עוררה (כצפוי) גל של פרשנויות על תרחישי אימים שייווצרו כתוצאה מעתידם הקודר כביכול של הקניונים המסחריים, בגלל שאמאזון וחברותיה על הרשת יגזלו מהם פרנסתם. ראשית אין "מבול של סגירת קניונים בארה"ב", הפרשנויות הללו אופייניות לעולם הכותרות ול-False news שהשתלטו על התקשורת. המרכולים כבר עברו סיבוב כזה בעבר, כשהופיעו רשתות הקמעונות הראשונות. הסבירו הפרשנים אז שזה סופן של חנויות המכולת ואז מה קרה? כלום, החנויות פרחו רק שהיום קוראים להן "חנויות פינתיות" או "דליקטסים".

כאשר הופיעה הטלוויזיה בצבעים שטף את וול סטריט גל פרשנויות שלפיו בתי הקולנוע גמורים וכמה שנים מאוחר יותר אמור היה המחשב לחסל הטלוויזיה וכאשר הונפקה אמזון הסבירו שזה סוף חנויות הספרים וכן, שכחנו לרגע, "TSLA ל-GE זה כמו המודל T של פורד למרכבה ב 1915". שטויות רבותיי, שטויות. מהפכת הטכנולוגיה ממזגת ומייעלת. המהפכה "מחסלת" רק את מי שלא יתייעל ויתאים עצמו לשינוי. הצרכן ימשיך להשתמש גם וגם. גם באמזון וגם בקניונים.

בינתיים תסתכלו ותקשיבו היטב לקטע הבא, מסביר לכם למה DDD או SSYS מתדרדרות וגם איך פועלת מהפכת הטכנולוגיה. מי שלא מבין שישאל.

האם סיווה (סימול: CEVA) פורצת ולהיכן היא מסוגלת להגיע?

הקניין הרוחני (IP - intellectual property) הוא הלב של מהפכת הטכנולוגיה, השלב הראשוני של כל המצאה וחשיבותו הולכת וגדלה ככול שהמהפכה מתקדמת והמידע זורם בחופשיות. למרות שההכרה בחשיבות הנושא ובהגנה עליו הוכרה בבריטניה כבר במאה ה-16, רק בשנות ה-80 החלה התעשייה הטכנולוגית להבין שאפשר לבנות עתיד עסקי ורווחי מאוד סביב ה-IP ובין 1980 ל-2000 החלו להופיע חברות שחלקן, כמו Cadence (סימול: CDNS) או Synopsys (סימול: SNPS), הפכו ענקיות.

• אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
• ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם בישראל (כפי שקרה בתחומי טכנולוגיה רבים אחרים) היו יזמים שהבינו זאת והדוגמה הישראלית הטובה ביותר ליצירת מרכז רווח שבנוי על ניצול הקניין הרוחני היא סיווה שנוסדה ב-2002 אבל שהתחילה, בתחילת שנות ה-90, כחטיבת ה-IP בתוך קבוצת DSPG (סימול: DSPG) שמייסדה דוידי גילו הוא, לדעתנו, אחד מהבולטים והמוצלחים מבין יזמי ההי טק הישראלים.

וול סטריט מתעדת את ספקי ליבת ה-IP core vendors לפי מטרת הטכנולוגיה שלהם. יש ספקים שמייצרים טכנולוגיות למעבדים שממירים אנלוגיה לדיגיטאליות ויש כאלו לממשקי זיכרון ועוד. סיווה שייכת לקבוצת החברות שמפתחות "טכנולוגיות כלליות להרכבת מעבדים" (General purpose microprocessors) ובמרחב זה "משחקות" היום חברות ענק כמו אינטל (סימול: INTC), טקסס אינסטרומנטס (סימול: TXN) ו-ARMH, בינוניות כמו CDNS ו-SPNS והמון חברות קטנות כמו CEVA שמאז 2013 חדרה לתת קטגוריה נוספת שנקראת Bluetooth SW Stack, Link Layer and PHY ששייכת לקטגוריית ה-IP לתקשורת וגם שם יש תחרות גדולה מחברות כמו ARMH וענקית האחזקות ההודית Mindtree (סימול: MINDTREE).

סיווה מפתחת טכנולוגיות של ליבת הקניין הרוחני בתחום המוליכים למחצה (semiconductor intellectual property core), שזה למעשה התחלת שלב העיצוב של מוצרי תעשיית האלקטרוניקה, השלב שבין המעגל המודפס למקבץ השבבים שמרכיבים את המעבד שהוא הלב של תעשיית האלקטרוניקה. החברה יכולה לעשות בטכנולוגיות שימוש בעצמה במעלה שרשרת הייצור (להרכיב מעבד משלה כדוגמה) או למכרן או למכור רישוי להשתמש בהן (licensing). ההתמקדות היא בטכנולוגיות IP בתחום עיבוד אותות דיגיטאלי (Digital Signal Processing- DSP), עיבוד אותות קול, דיבור ותמונה בתחום התקשורת.

• ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
• "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

החברה מוכרת, בעיקר בהסכמי OEM, לחברות מוליכים למחצה ומעצבות שבבים ואלו משתמשות בטכנולוגיות כדרך ליצור מכשור חכם, חסכוני ויעיל שתומך בהעברת אינפורמציה בעיקר בתחום התקשורת האלחוטית. שורשי הטכנולוגיה של סיווה, ה-DSP IP, נעוצים כאמור באחת היצירות הטכנולוגיות החשובות שיצאו מישראל, קבוצת DSP (סימול: DSPG שהצליחה טכנולוגית אבל פחות עסקית ובבורסה). גילו, שהבין היטב את מסלולי ההתפתחות של טכנולוגיות העברת האינפורמציה, יזם ב-2002 את הקמת חברת סיווה הנוכחית כאשר מיזג את חטיבת רישיונות ה-IP של חברת DSP עם החברה האירית Parthus Technologies במטרה להקים חברה שתתמקד בטכנולוגיות מבוססות קניין רוחני שלה לתחום עיבוד האותות הדיגיטאלי.

"טכנולוגיות ה-DSP", אמר, עת הקמת החברה, מייסד-מנכ"ל Parthus, קווין פילדינג, "הכרחית לחברות שמוצריהן, בתחומי התקשורת האלחוטית, המחשב הנייד, הרכב האוטונומי העתידי, הבידור והנטוורקינג, הם המוצרים מהירי הצמיחה העתידית. המיזוג בין היכולות הטכנולוגיות בחטיבת עיבוד האותות של קבוצת DSP עם היכולות שאנחנו פיתחנו לייצור פלטפורמות יצור חברה שתספק פתרונות משולבים לארכיטקטורה של מעבדים שפועלים בתקנים פתוחים".

אלי איילון, מנכ"ל DSP אז (היו"ר היום ודירקטור בסיווה) הגדיל לעשות כשאמר, "אני מאמין שהמיזוג ייצר את הספק הבלתי תלוי המוביל של פתרונות טכנולוגיות ה-DSP מבוסס הקניין הרוחני עם יכולות חדירה לחברות המוליכים למחצה הגדולות בעולם ולהסכמי OEM". כל מה שחשב גילו ומה שאמרו מנהלי המיזוג לגבי הפוטנציאל אכן התממש ובגדול אבל לא אצל סיווה, לפחות לא עד לאחרונה. אלא שמאז 2013 מתרבים הסימנים שהביקוש לטכנולוגיות של סיווה הולך וגדל ובמיוחד עם ההתפתחויות של טכנולוגיות הענן, מרכזי המידע וה IOT ולאחרונה חתמה החברה חוזים מעניינים בתחומים הללו. חלק מההתפתחות החיובית קשור ברכישה חכמה שביצעה סיווה ב-2013 כאשר רכשה את חברת RivieraWaves הצרפתית שמתמחה בפתוח טכנולוגיות קניין רוחני שעזרו לסיווה לפתח טכנולוגיות קישוריות בלוטות (Bluetooth) ששולבה עד כה ביותר ממיליארד מוצרים, בהם סמארטפונים, טאבלטים, אוזניות אלחוטיות, דיבוריות אלחוטיות, מכשירים לבישים, ומכשירי שמיעה.

לפני זמן מה כתבנו על CEVA והסברנו הפוטנציאל. הדעה שלנו היא שאין שום סיבה, גם היום ולמרות התחרות הגואה, שהחברה לא תפרוץ וזאת בשל יכולות הפתוח שלה והביקוש שהולך וגדל במהירות למוצרי המגזר (בגלל התקדמות המהפכה), הכול תלוי בהנהלה. בשנת 1998 אגב הקים בועז איתן את חברת סייפן שהתמחתה בפיתוח IP לטכנולוגיות לייצור זיכרונות בלתי נדיפים(Non Volatile Memory). סייפן הייתה אחת ההבטחות הגדולות של ההיי-טק הישראלי, בטח בוול סטריט שם נסחרה ב-2006 בשווי של יותר ממיליארד דולרים. אבל "ההצלחה" הייתה קצרה ובעיקר בוול סטריט וסייפן, כמו הבטחות ישראליות קודמות ולאחריה, נכשלה בגלל הניהול.

מה מריץ את המניה?

מאז סוף 2014 התחילה המניה לעלות כאשר במהלך השנה וחצי האחרונות תפסה תאוצה מרשימה ועלתה ב-162% (42 אחוזים בשלושת החודשים האחרונים) לשווי של 945 מיליון דולר והסיבה לכך קשורה לנתונים העסקיים שהשתפרו משמעותית. מכירות החברה עלו מ-50.8 מיליון דולרים ב-2014 ל-72.65 מיליון ב-2016 ומהפסד של 4 סנט למניה עברה החברה לרווח של 61 סנט למניה. קונצנזוס האנליסטים מצביע על רווח למניה ש-1.13 השנה ושל 1.25 ב-2018. ההתפתחות הזו עוררה גם משקיעים וגם אנליסטים. 5 מתוך ששת האנליסטים שהוציאו מחקרים על החברה מתחילת השנה המליצו בקניה ואם קצב הצמיחה והרווחיות ימשיכו ברבעונים הקרובים אפשר להעריך שגם אנליסטים בכירים יותר ומבתי השקעה מובילים יצטרפו שהרי מדובר בתחום שצומח במהירות ובטכנולוגיה ישראלית שהופכת ליותר ויותר אטרקטיבית בעולם (למרות ה BDS).

העלייה החדה של המניה בשלושת החודשים האחרונים הביאה אותה להערכה גבוהה (מעל למחיר המטרה) אפילו יחסית למתחרות כמו CDNS ו-SNPS. אבל אם התוצאות ימשיכו להשתפר, כפי שחוזים האנליסטים, אז זו בעיה מינורית ש"תסתדר" עם הזמן. הבעיה הגדולה של CEVA היא התחרות. למרות העליות המרשימות במכירות עדיין מדובר בחברה קטנה מאוד שרק מתחילה להתעורר עסקית כאשר כול המי ומי שקשור בתחום מצטרף גם הוא לתחרות, מאינטל ומטה. התחרות היא על יכולות הפתוח והחדשנות מחד ועל יכולות הניהול, במיוחד של השיווק, מאידך כאשר העצמה הפיננסית מהווה גם היא גורם חשוב במשוואה.

בעוד שאין חולקים על היכולות הטכנולוגיות של החברה הרי שלגבי היכולת לעבור מרמת מכירות של 72 מיליון דולרים לרמות של מאות מיליונים, מליגה ב' ללאומית, הסיפור שונה. ההצלחה לבצע מהלך כזה תלויה בהנהלת החברה בראשות היו"ר פיטר מקמנמון (שהיה מבכירי Parthus ומונה ב-2005) והמנכ"ל גדעון וורטהייזר שמוביל את החברה מאז נוסדה. בהסתכלות אחורה אין לנו כל ספק שחברה כמו CEVA 2002, עם ניהול נכון, עם הידע שברשותה, עם המימון הנכון ועם קצת מזל יכולה/צריכה הייתה להתפתח לחברה מהסוג של Cadence (סימול: CDNS) או Synopsys (סימול: SNPS) אבל זה לא קרה.

השאלה לפיכך היא האם היום, כשהתחרות מטורפת ממש ומול חברות חזקות, יש סיכוי ש CEVA תמשיך לפרוץ בגדול שהרי אם לא תצליח לפרוץ בגדול הספור לא מעניין. האפשרות קיימת וריאלית והעלייה הדרמטית במכירות לא רק שמרמזת בכיוון אלא יכולה, בניהול נכון, להפוך למגמה ארוכת טווח. הכול כאמור תלוי בהנהלה (שמקריאת קורות החיים נראית מעולה).

מה שלא פחות מעניין הוא שאם אכן החברה בתנופת צמיחה עשוי להתפתח כאן מומנטום רציני (מעלה). יש לחברה, בסוף הרבעון הראשון של השנה, 163.6 מיליון דולרים ללא חובות והיא החלה לייצר עניין אצל משקיעים מוסדיים ובנקאי השקעות. לחברה, בסוף הרבעון הראשון של השנה, היו 21.8 מיליון מניות כאשר בכ-84% מחזיקים משקיעים מוסדיים בהובלת קבוצת בלאקרוק (11%), קבוצת וואנגארד (8.5%) וקבוצת הניהול Rima Senvest (7.3%). בשבוע שעבר הודיעה חברת ההשקעות מניו יורק, AWM Investment, שהעלתה את אחזקותיה ב-CEVA וכעת מחזיקה ב-5.2%.

CEVA היא האחזקה הגדולה בתיק של AWM שרוכשת חברות טכנולוגיה קטנות בעלות פוטנציאל. היו"ר מחזיק ב-1.7% והמנכ"ל ב-56612 מניות. כלומר שהיתר, כ-9% או כ-2 מיליון מניות בלבד נמצאות בידי "הציבור". מה שזה אומר הוא שמומנטום יכול להעלות את המניות עוד בהרבה וזה גם אומר שנוצרת האפשרות לכך שהתמונה שמצטיירת מהחברה תביא בנקאי השקעות ליזום רכישה ע"י אחת המתחרות. אבל כל מי שמתלהב מהפסקה האחרונה צריך לדעת שמומנטום, לעיתים קרובות מידי, מהווה מלכודת פתאים אז נא לבדוק היטב.