הבחירות בארה"ב בראי הכלכלה: מה צפוי בשווקים ביום שאחרי?

גיל הוד, מומחה לשווקים עולמיים ויועץ לחברות בינ"ל, על הבחירות הקרבות בארה"ב ועל ההשפעות שלהן על השווקים
גיל הוד |

קמפיין הבחירות בארצות הברית תפס בשבוע האחרון תאוצה עם פרסומם של סקרים עדכניים המצביעים על מירוץ ראש בראש בין המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון לבין המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ. השווקים הגיבו לנתונים הללו בירידות שערים במניות ובאג"ח ובמקביל נחלש הדולר מול מספר מטבעות מרכזיים.

עלינו לזכור כי התנודות בשווקים לקראת הבחירות בארה"ב ב-8 בנובמבר מונעות מתדמית וסטיגמה אשר כל אחד מהמחנות, דמוקרטי ורפובליקני, יוצרים אחד כנגד השני. לכן, אנסה להתמקד בקצרה במספר נושאים כלכליים אשר ישפיעו על כולנו ביום שאחרי.

ארה"ב נושאת על גבה גירעון כבד, מצבה של הכלכלה האמריקאית לא פשוט והיא צוברת גירעון של עשרות מיליארדי דולרים מדי חודש. בדרך כלל גירעון ממומן על ידי העלאת מיסים, מהלך שהוא כידוע אינו פופולרי. הגירעון הוא אבן יסוד בדיון על הכלכלה בארה"ב ביום שאחרי הבחירות מכיוון ששני המועמדים מציגים דרכים שונות להניע צמיחה, תוך שהם מתעלמים מהצורך הדחוף בטיפול בגירעון.

שני המועמדים חלוקים גם בנושא ההגירה כאשר קלינטון מעוניינת להמשיך במדיניות ההגירה הקיימת תוך תיקונים קלים ואילו טראמפ דוגל הצהרתית בסגירת האפשרות להגר לארה"ב. נושא ההגירה משמעותי לכלכלת ארה"ב בשל התפישה הרווחת שהגירה מביאה למאזן כלכלי חיובי בעצם גידול האוכלוסייה והצריכה שבאה בעקבותיה.

בנושא המיסוי, קלינטון מעוניינת בהעלאת מס החברות במקביל להעלאת מס לעשירון העליון. טראמפ לעומתה דוגל בהפחתת מס החברות והורדת מדרגות המס לכלל האזרחים. ניתן לראות שבעוד קלינטון נוקטת קו שמרני תוך ניסיון להגדיל במעט את הכנסות המדינה ממסים, תפישתו של טראמפ היא שהורדת מיסים, חסימת הגירה והעלאת מכסים תביא לתאוצה כלכלית והעלאת שכר ואלו בתורן יתרמו לצמיחה ולגביית מיסים נאה. 

שתי הגישות אינן מטפלות בבעיית הגירעון ואינן שמות אותו כיעד, ככל הנראה מהחשש להצהיר על צעדים שאינם אהודים על הציבור. המועמדים ממקדים תשומת לב לסקטורים שלטעמם ישרתו את קהל הבוחרים, בהיבט הצרכני ובהיבט הצמיחה הכלכלית.

ימשיכו את דרכו של אובמה?

קלינטון הצהירה שתתמוך ותפתח את חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, מהלך שבו החל הנשיא הנוכחי, ברק אובמה. נגזרת של קידום והעמקת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי הינה קידום התרופות הגנריות ובמקביל החלת פיקוח על מחירי תרופות המקור (אתיות) לאור החירות שנטלו לעצמן חברות התרופות בהעלאות תכופות וניכרות של מחירי תרופות להן קהל לקוחות שבוי. טראמפ לעומתה, קורא לביטול החוק פשוטו כמשמעו. מובן מאליו שסקטור יצרניות התרופות כמרקחה ובחירתה של קלינטון לנשיאות תגרום למיני פאניקה בסקטור.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בסקטור הביטחוני בארה"ב יודעים כי בחירה אפשרית של טראמפ לנשיא תביא להגדלה ניכרת בתקציב הביטחון בעוד קלינטון מבשרת המשכיות סבירה. טראמפ, המעוניין להחזיר עטרה ליושנה בה ארה"ב "משליטה סדר" ברחבי העולם ומחזירה לידיה הלכה למעשה את ההגמוניה הגלובלי , זקוק לאמצעים כגון נושאות מטוסים חדשות, מטוסים וכיוב' והתעשייה הבטחונית תזכה לעדנה. יש לזכור כי הפניית תקציב לתעשיה הבטחונית המסורתית תשרת מטרה נוספת של טראמפ והיא החייאת אמריקה העובדת, שמשמעותה פריחת כל אותן מדינות, ערים ועובדים בתעשיות הכבדות, ליבה הפועם של אמריקה הישנה.

ציינתי ששני המועמדים מצהירים על מחויבותם ליצירת צמיחה כלכלית ובנושא מרכזי אחד הם מסכימים: פיתוח התשתיות בארה"ב. הזרמת כספים מתקציב המדינה בהיקף של מאות מיליארדי דולרים לטובת תשתיות הינה נוסחה ותיקה ליצירת תנופה כלכלית וצמיחה. השקעה בתשתית גם מבטיחה בסיס איתן לצמיחה ממושכת תוך הנגשת אזורים למסחר, בניית פלטפורמה לתעשייה ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.