הבחירות בארה"ב בראי הכלכלה: מה צפוי בשווקים ביום שאחרי?

גיל הוד, מומחה לשווקים עולמיים ויועץ לחברות בינ"ל, על הבחירות הקרבות בארה"ב ועל ההשפעות שלהן על השווקים
גיל הוד |

קמפיין הבחירות בארצות הברית תפס בשבוע האחרון תאוצה עם פרסומם של סקרים עדכניים המצביעים על מירוץ ראש בראש בין המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון לבין המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ. השווקים הגיבו לנתונים הללו בירידות שערים במניות ובאג"ח ובמקביל נחלש הדולר מול מספר מטבעות מרכזיים.

עלינו לזכור כי התנודות בשווקים לקראת הבחירות בארה"ב ב-8 בנובמבר מונעות מתדמית וסטיגמה אשר כל אחד מהמחנות, דמוקרטי ורפובליקני, יוצרים אחד כנגד השני. לכן, אנסה להתמקד בקצרה במספר נושאים כלכליים אשר ישפיעו על כולנו ביום שאחרי.

ארה"ב נושאת על גבה גירעון כבד, מצבה של הכלכלה האמריקאית לא פשוט והיא צוברת גירעון של עשרות מיליארדי דולרים מדי חודש. בדרך כלל גירעון ממומן על ידי העלאת מיסים, מהלך שהוא כידוע אינו פופולרי. הגירעון הוא אבן יסוד בדיון על הכלכלה בארה"ב ביום שאחרי הבחירות מכיוון ששני המועמדים מציגים דרכים שונות להניע צמיחה, תוך שהם מתעלמים מהצורך הדחוף בטיפול בגירעון.

שני המועמדים חלוקים גם בנושא ההגירה כאשר קלינטון מעוניינת להמשיך במדיניות ההגירה הקיימת תוך תיקונים קלים ואילו טראמפ דוגל הצהרתית בסגירת האפשרות להגר לארה"ב. נושא ההגירה משמעותי לכלכלת ארה"ב בשל התפישה הרווחת שהגירה מביאה למאזן כלכלי חיובי בעצם גידול האוכלוסייה והצריכה שבאה בעקבותיה.

בנושא המיסוי, קלינטון מעוניינת בהעלאת מס החברות במקביל להעלאת מס לעשירון העליון. טראמפ לעומתה דוגל בהפחתת מס החברות והורדת מדרגות המס לכלל האזרחים. ניתן לראות שבעוד קלינטון נוקטת קו שמרני תוך ניסיון להגדיל במעט את הכנסות המדינה ממסים, תפישתו של טראמפ היא שהורדת מיסים, חסימת הגירה והעלאת מכסים תביא לתאוצה כלכלית והעלאת שכר ואלו בתורן יתרמו לצמיחה ולגביית מיסים נאה. 

שתי הגישות אינן מטפלות בבעיית הגירעון ואינן שמות אותו כיעד, ככל הנראה מהחשש להצהיר על צעדים שאינם אהודים על הציבור. המועמדים ממקדים תשומת לב לסקטורים שלטעמם ישרתו את קהל הבוחרים, בהיבט הצרכני ובהיבט הצמיחה הכלכלית.

ימשיכו את דרכו של אובמה?

קלינטון הצהירה שתתמוך ותפתח את חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, מהלך שבו החל הנשיא הנוכחי, ברק אובמה. נגזרת של קידום והעמקת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי הינה קידום התרופות הגנריות ובמקביל החלת פיקוח על מחירי תרופות המקור (אתיות) לאור החירות שנטלו לעצמן חברות התרופות בהעלאות תכופות וניכרות של מחירי תרופות להן קהל לקוחות שבוי. טראמפ לעומתה, קורא לביטול החוק פשוטו כמשמעו. מובן מאליו שסקטור יצרניות התרופות כמרקחה ובחירתה של קלינטון לנשיאות תגרום למיני פאניקה בסקטור.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בסקטור הביטחוני בארה"ב יודעים כי בחירה אפשרית של טראמפ לנשיא תביא להגדלה ניכרת בתקציב הביטחון בעוד קלינטון מבשרת המשכיות סבירה. טראמפ, המעוניין להחזיר עטרה ליושנה בה ארה"ב "משליטה סדר" ברחבי העולם ומחזירה לידיה הלכה למעשה את ההגמוניה הגלובלי , זקוק לאמצעים כגון נושאות מטוסים חדשות, מטוסים וכיוב' והתעשייה הבטחונית תזכה לעדנה. יש לזכור כי הפניית תקציב לתעשיה הבטחונית המסורתית תשרת מטרה נוספת של טראמפ והיא החייאת אמריקה העובדת, שמשמעותה פריחת כל אותן מדינות, ערים ועובדים בתעשיות הכבדות, ליבה הפועם של אמריקה הישנה.

ציינתי ששני המועמדים מצהירים על מחויבותם ליצירת צמיחה כלכלית ובנושא מרכזי אחד הם מסכימים: פיתוח התשתיות בארה"ב. הזרמת כספים מתקציב המדינה בהיקף של מאות מיליארדי דולרים לטובת תשתיות הינה נוסחה ותיקה ליצירת תנופה כלכלית וצמיחה. השקעה בתשתית גם מבטיחה בסיס איתן לצמיחה ממושכת תוך הנגשת אזורים למסחר, בניית פלטפורמה לתעשייה ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

הפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוקהפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוק
אנטישמיות

הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין

העלייה החדה באנטישמיות בבריטניה החלה לגבות קורבנות עם הפיגוע במנצ'סטר וכעת מביאה לשבר באוכלוסיה היהודית, כאשר בשכונת גולדרס גרין,שכונה עם אוכלוסיה יהודית גדולה, יהודים רבים מוכרים כעת את בתיהם ומתכננים הגירה מבריטניה

ד"ר אדם רויטר |

מאז ה-7 לאוקטובר, קצב ההטרדות וההתקפות האנטישמיות על הקהילה היהודית בבריטניה עלה משמעותית ורבים מחברי הקהילה מרגישים הרבה פחות בטוחים. תחושה זו צוברת תאוצה עם ממשלה בריטית שחלקה אנטי ישראלית וחלקה הקטן אפילו אנטישמי.

הפיגוע שהתרחש לא מזמן בבית כנסת בעיר מנצ'סטר היווה זעזוע נוסף ליהודים בממלכה ובהם תושבי שכונת גולדרס גרין Golders Green בצפון מערב לונדון, שידועה כמרכזה הגדול של הקהילה היהודית בבריטניה, המונה מאות אלפי חברים. כ-50% מתושבי השכונה מזדהים כיהודים, אחוז מהגבוהים באירופה. יחד עם השכונות הסמוכות המפסטד, הנדון ופינצ'לי, מונה האוכלוסייה היהודית באזור כ-55,000 נפש. תושבי השכונה חוו בעצמם לפני כשנה ניסיון פיגוע שהסתיים בשלום וכעת בא הרצח הטרוריסטי הכפול.

הזעזוע הפעם התחיל להניע שבר טקטוני. יהודים התחילו למכור את בתיהם בגולדרס גרין ובקצב הולך וגובר וחלקם עולים או מתעתדים לעלות לישראל. זה לא שהמצב בישראל טוב יותר. רחוק מכך כמובן. אך כפי שהעיד בפניי עולה חדש משם: "אם אני עומד בכל מקרה להיפגע כי אני יהודי, אז לפחות שזה יקרה במולדת שלי".

כדור שלג - 10% מהבתים מוצעים למכירה

הסיטואציה בגולדרס גרין מורכבת. סמוך לה ישנן שכונות המאכלסות הרבה מאד מוסלמים. כך למשל שכונת Cricklewood כמו גם שכונות שאף הן אינן מרוחקות דוגמת Willesden Green, Kilburn, Hendon ועוד. לא פלא, אם כן, שמי שקונה את הבתים והדירות מידי היהודים הם כמעט אך ורק מוסלמים, בעיקר פקיסטניים. האוכלוסיה המוסלמית גדלה בבריטניה במהירות, האוכלוסיה הבריטית המקורית מצטמצמת וכך קורה שליהודים שעושים זאת אין באמת ברירה, מסתבר שאין כמעט קונים אחרים.

קרוב ל-10% מהבתים והדירות בשכונה מוצעים כעת למכירה, שיעור אדיר לכל הדעות. זה מעורר חשש כבד, בבחינת "האחרון יכבה את האור" וגל המכירות צובר תאוצה כאשר מחירי הנדל"ן יורדים במהירות. מכיוון שרבים מהיהודים שם דתיים, רבים מחליטים לעבור לישראל, אם כבר אז כבר.