הבחירות בארה"ב בראי הכלכלה: מה צפוי בשווקים ביום שאחרי?

קמפיין הבחירות בארצות הברית תפס בשבוע האחרון תאוצה עם פרסומם של סקרים עדכניים המצביעים על מירוץ ראש בראש בין המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון לבין המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ. השווקים הגיבו לנתונים הללו בירידות שערים במניות ובאג"ח ובמקביל נחלש הדולר מול מספר מטבעות מרכזיים.

עלינו לזכור כי התנודות בשווקים לקראת הבחירות בארה"ב ב-8 בנובמבר מונעות מתדמית וסטיגמה אשר כל אחד מהמחנות, דמוקרטי ורפובליקני, יוצרים אחד כנגד השני. לכן, אנסה להתמקד בקצרה במספר נושאים כלכליים אשר ישפיעו על כולנו ביום שאחרי.

ארה"ב נושאת על גבה גירעון כבד, מצבה של הכלכלה האמריקאית לא פשוט והיא צוברת גירעון של עשרות מיליארדי דולרים מדי חודש. בדרך כלל גירעון ממומן על ידי העלאת מיסים, מהלך שהוא כידוע אינו פופולרי. הגירעון הוא אבן יסוד בדיון על הכלכלה בארה"ב ביום שאחרי הבחירות מכיוון ששני המועמדים מציגים דרכים שונות להניע צמיחה, תוך שהם מתעלמים מהצורך הדחוף בטיפול בגירעון.

שני המועמדים חלוקים גם בנושא ההגירה כאשר קלינטון מעוניינת להמשיך במדיניות ההגירה הקיימת תוך תיקונים קלים ואילו טראמפ דוגל הצהרתית בסגירת האפשרות להגר לארה"ב. נושא ההגירה משמעותי לכלכלת ארה"ב בשל התפישה הרווחת שהגירה מביאה למאזן כלכלי חיובי בעצם גידול האוכלוסייה והצריכה שבאה בעקבותיה.

בנושא המיסוי, קלינטון מעוניינת בהעלאת מס החברות במקביל להעלאת מס לעשירון העליון. טראמפ לעומתה דוגל בהפחתת מס החברות והורדת מדרגות המס לכלל האזרחים. ניתן לראות שבעוד קלינטון נוקטת קו שמרני תוך ניסיון להגדיל במעט את הכנסות המדינה ממסים, תפישתו של טראמפ היא שהורדת מיסים, חסימת הגירה והעלאת מכסים תביא לתאוצה כלכלית והעלאת שכר ואלו בתורן יתרמו לצמיחה ולגביית מיסים נאה. 

שתי הגישות אינן מטפלות בבעיית הגירעון ואינן שמות אותו כיעד, ככל הנראה מהחשש להצהיר על צעדים שאינם אהודים על הציבור. המועמדים ממקדים תשומת לב לסקטורים שלטעמם ישרתו את קהל הבוחרים, בהיבט הצרכני ובהיבט הצמיחה הכלכלית.

ימשיכו את דרכו של אובמה?
קלינטון הצהירה שתתמוך ותפתח את חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, מהלך שבו החל הנשיא הנוכחי, ברק אובמה. נגזרת של קידום והעמקת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי הינה קידום התרופות הגנריות ובמקביל החלת פיקוח על מחירי תרופות המקור (אתיות) לאור החירות שנטלו לעצמן חברות התרופות בהעלאות תכופות וניכרות של מחירי תרופות להן קהל לקוחות שבוי. טראמפ לעומתה, קורא לביטול החוק פשוטו כמשמעו. מובן מאליו שסקטור יצרניות התרופות כמרקחה ובחירתה של קלינטון לנשיאות תגרום למיני פאניקה בסקטור.

בסקטור הביטחוני בארה"ב יודעים כי בחירה אפשרית של טראמפ לנשיא תביא להגדלה ניכרת בתקציב הביטחון בעוד קלינטון מבשרת המשכיות סבירה. טראמפ, המעוניין להחזיר עטרה ליושנה בה ארה"ב "משליטה סדר" ברחבי העולם ומחזירה לידיה הלכה למעשה את ההגמוניה הגלובלי , זקוק לאמצעים כגון נושאות מטוסים חדשות, מטוסים וכיוב' והתעשייה הבטחונית תזכה לעדנה. יש לזכור כי הפניית תקציב לתעשיה הבטחונית המסורתית תשרת מטרה נוספת של טראמפ והיא החייאת אמריקה העובדת, שמשמעותה פריחת כל אותן מדינות, ערים ועובדים בתעשיות הכבדות, ליבה הפועם של אמריקה הישנה.

ציינתי ששני המועמדים מצהירים על מחויבותם ליצירת צמיחה כלכלית ובנושא מרכזי אחד הם מסכימים: פיתוח התשתיות בארה"ב. הזרמת כספים מתקציב המדינה בהיקף של מאות מיליארדי דולרים לטובת תשתיות הינה נוסחה ותיקה ליצירת תנופה כלכלית וצמיחה. השקעה בתשתית גם מבטיחה בסיס איתן לצמיחה ממושכת תוך הנגשת אזורים למסחר, בניית פלטפורמה לתעשייה ועוד.

כל תוצאה בקלפי, קלינטון או טראמפ, תתבטא בימים שאחרי בתנודתיות בשווקים. במבט מפוכח יותר ניתן להעריך שבשנת הכהונה הראשונה, דהיינו 2017 – נקבל מדיניות כלכלית שבעיקרה "טייס אוטומטי". זו תהיה שנת ההתארגנות, הסטת סעיפים תקציביים, שכנוע הסנאט ועוד מהלכים ממין זה. החל מ-2018 ארה"ב תצא למסע כלכלי מאד מאתגר בו ניתן להעריך בזהירות כי כל נשיא יבחר להשקיע בתשתיות  - צמיחה וביטחון תעסוקתי, ובביטחון - להגביר מעורבות בסכסוכים בעולם לשמירת האינטרסים האמריקאיים.