דניאל ארד קוואנטום
צילום: עדי שביט

האם קופות הגמל חוזרות לאופנה?

דניאל ארד | (4)
נושאים בכתבה קופות גמל

בחודשים האחרונים הנושא שמעסיק יותר מכל את מנהלי בתי ההשקעות וחברות הביטוח השונים בארץ הינו היערכות לקראת המוצר החדש הנקרא "קופת הגמל להשקעה", פרי יוזמתם של שר האוצר, משה כחלון, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר. במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15) התשע"ו- 2016.

 

לטעמי, יש ב"קופת הגמל להשקעה" פוטנציאל להפוך לכלי השקעות אפקטיבי יותר למשקיעים בעלי מכנה משותף מסוים. מטרת מכשיר זה היא לעודד את החוסך להשקיע את כספו בשוק ההון וזאת תוך דחיית תשלום מס רווחי הון ואף עם אפשרות לפטור מלא ממס זה וכל זאת מבלי "לנעול" אותו עד לפנסיה באם ירצה. נראה שקופת הגמל להשקעה תהווה פלטפורמת השקעות מעניינת, ואף תנגוס בנתח שוק של מכשירים פיננסיים הקיימים כיום בשוק. הכיצד?

 

מכשיר זה, בדומה לתיקון 190 לפקודת מס הכנסה, דוחה עם אפשרות לבטל את תשלום המס ובכך יכול לספק יתרון יחסי מול תיק השקעות נזיל. להבדיל מתיקון 190, שמיועד בעיקר לאוכלוסייה מבוגרת יותר (בגלל האפשרות לפדות את הכספים ללא קנס), ניתן יהיה לפדות את קופת הגמל הנ"ל בטרם גיל פנסיה לחשבון הפרטי ללא קנסות, כאשר בפדיון יהיה תשלום מס חד פעמי על הרווחים שהצטברו. בעקרון דחיית המס אנו זוכים להשקיע מחדש את כל הרווחים שהתקבלו (כי הם לא ממוסים) וליהנות מאפקט ריבית-דריבית על כסף זה. במילים פשוטות, דחיית מס = חסכון מס. כמה שווה אפקט זה? נניח שאנחנו מפקידים את המקסימום המותר לשנת מס – שבעים אלף ש"ח, ונניח שהתשואה הצפויה היא 5% והאינפלציה 1.5%, הרי לנו שאם ניצור אירוע מס בממוצע פעם בשנה על כל הרווח השנתי בתיק ההשקעות, היינו צפויים לשלם מס ממוצע בגובה של 0.86% מגובה התיק.

נוכל לראות שגם אם נשלם מס באופן חד פעמי על הרווח המצטבר בסוף תקופה של 20 שנה, מבלי להיכנס לחישובים והסברים מיותרים, שווי ההטבה נאמד בקצת פחות מ-11,000 שח נומינאלית מצטבר. סוכריה מעניינת. כמובן שככל שהתשואה תהיה גבוהה יותר בתיק ההשקעות על פני זמן (כתוצאה מאפיקי השקעה תנודתיים יותר) כך גם חבות המס ושווי הדחייה שלו. אם באותה דוגמא ועל אותו היקף קרן נניח תשואה של 10% במקום  5% ונותיר את יתר ההנחות קבועות, החיסכון המצטבר במס נומינאלי הינו כבר כ-90,000 שח. פי שניים תשואה שנתית מייצרת מינוף לחסכון מיסויי של כמעט פי תשע (!). אגב, במקרה הקיצון השני, אם התשואה תהיה שווה לאינפלציה או פחותה ממנה לא חסכנו ולו חצי גרוש כי לא צפוי להיות תשלום מס.

 

חשוב לשים לב, שככל שהכלי משמש אלטרנטיבת השקעה לתיק השקעות רגיל שיש עליו מיסוי במקור וכן שבתיק זה יש מכשירים שיש בהם ריבוי אירועי מס (דיבידנדים, קופונים, קניות ומכירות) לעומת מכשירים שלרוב יותר דוחים מס כגון תעודת סל, קרנות מחקות (בפרט כאלה שצוברות תשלומי קופון ודיבידנד), כך האפקט יהיה משמעותי יותר.

 

כלומר המכשיר יכול להוות תועלת מקסימאלית כאשר מדובר בעיקר באפיקי השקעה תנודתיים כגון מניות, לרבות חברות שיש להן מדיניות חלוקת דיבידנד גבוהה (שמייצרות יותר אירועי מס), או תיק מניות Stock picking שבו יש תחלופה של מניות בתיק במהלך שנת מס. יתכן וניהול ההשקעות יוכל להתבצע ע"י החוסך במסגרת ניהול עצמאי, המכונה (Individual Retirement Account (IRA, הקיים כבר כיום בקרנות השתלמות וקופות הגמל הישנות. השימוש ב-IRA במסגרת "קופת הגמל להשקעה" הוא אטרקטיבי במיוחד כך שהחוסך יוכל להמשיך עם האופטימיזציה שלו, עד הסוף...

 

באשר לחסרונותיו של המכשיר, ראוי לציין שיש מגבלה שנתית של 70,000 ₪. כלומר אם למישהו יש תיק השקעות של כ-200,000 ₪, הוא לא יוכל להעבירו במלואו למוצר זה, גם אם מדובר בזוג נשוי. חסרון משמעותי נוסף הוא שהכספים המופקדים בקופת גמל להשקעה הם כספי נטו שהצטברו בחשבון פרטי, כלומר אינם יכולים להיות מנוכים מתלוש שכר, כך שישנו חסכון ברוטו-נטו על מס הכנסה (להבדיל לדוגמה מקרן השתלמות, פנסיה או ביטוח מנהלים).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

בשורה התחתונה, אם הנטייה שלך היא להשקיע יותר במניות ומוצרים ברמת תנודתיות ופוטנציאל תשואה גבוה, כלומר אפיקים בעלי רמת סיכון וסיכוי גבוהים, לרבות כאלה שיש בהם ריבוי אירועי מס, זהו בהחלט יכול להיות מוצר מעניין עבורך. אם אתה מבוגר יותר, בהחלט יתכן שתיקון 190 יהיה מוצר נוח יותר עבורך בגלל תנאי היציאה. אם הכספים מיועדים להשקעה בהשקעות סולידיות יותר כמו אג"ח (תזכורת – אג"ח עשר שנים שקלי של ממשלת ישראל בזמן כתיבת כתבה זו נסחר בתשואה של כ-1.6%) לא משנה בן כמה אתה - ממש לא סביר שתמצא תועלת במוצר.

 

המוצרים הפיננסים שצפויים להיפגע מהמהלך הן קודם כל פוליסות חסכון ופיקדונות בבנקים, וכן, חלקית, גם קרנות נאמנות ותיקי השקעות מנוהלים.

 

 

כותב הכתבה: דניאל ארד, שותף ומנכ"ל – קוואנטום שוקי הון בע"מ בשיתוף עם עו"ד יואב זליקוביץ, מנהל ההשקעות 

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותב מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. הכותב הוא בעל רישיון לניהול תיקים אך אינו בעל רישיון פנסיוני.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בלי עמלות בכלל 12/07/2016 09:13
    הגב לתגובה זו
    למה לשלם דמי ניהול מופרזים שאפשר לנהל תיק השקעות ללא עמלות בקופג והפוליסות חיסכון?סביר שתוך מס שנים כל בצי ההשקעות יסגרו.
  • אלון 02/08/2016 13:02
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול מופרזים או לא ממש לא מעניינים - מה שמעניין היא רק התשואה נטו אחרי עמלות ודמי ניהול - מה עדיף לשלם 1.5% דמי ניהול ולוקח הביתה נטו בשנה ממוצעת 10% (נטו!!) או לשלם 0.3% דמי ניהול ולסיים את השנה ב0% (אני אפילו לא מדבר על תשואה שלילית) - מעבר לזה כל מי שמבין משהו בהשקעות (לא מדבר על סוחרים שעשו קורס של שלושה חודשים וחושבים שהם יודעים יותר טוב מכולם) מכיר את כוחו העצום של אפקט "ריבית דריבית" ומי שלא, כמו מגיב מס' 3 רק ישלם בריבית דריבית... אז יאללה עוד מכשיר פיננסי לחוסכים (שכמו כל מכשיר פיננסי אחר לא בהכרח מתאים לכלל החוסכים) עם יתרונות וחסרונות משלו. רק אם יתאפשר לנהל את הכסף שם תחת IRA בכלל תהיה חגיגה. הרבה כסף טיפש ייצא מהבורסה ויהיו בה פחות סוחרים/משקיעים שלא באמת יודעים מה הם עושים אבל מרגישים שאין להם אלטרנטיבה (והרבה פעמים נכווים מזה).
  • 2.
    שמיר 11/07/2016 11:42
    הגב לתגובה זו
    אינפורמציה חיונית לקוראים... צריך שכל אדם בארץ יידע את הנושא הזה
  • 1.
    מעניין מאוד! (ל"ת)
    אורן 11/07/2016 10:21
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.