האם המפולת בנפט היא איום כלכלי - ואיפה זה יעצר?

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, על התהפוכות והגילגולים של מחירי הזהב השחור בחודשים האחרונים, ומה יהיה בסוף?
רונן מנחם | (5)

האם ירידת מחירי הנפט טובה לכלכלה העולמית? ובכן, בכלכלה, כמו בכלכלה, התשובה לשאלה היא תלוי. לכולם די ברור שרמות המחירים מלפני חצי שנה, 90-100 דולר, היו גבוהות מדי. לראיה, ראו כמה מהר ובאיזו עוצמה הם ירדו. מה שגרם לכך הייתה הודעה של קרטל יצרניות הנפט OPEC באוקטובר כי לא יצמצם את תפוקתו, בניגוד גמור לציפיות.

מחירי הנפט החלו לרדת עוד לפני ההחלטה, והיה ברור לכולם שהודעה על קיצוץ התפוקה תגיע כדי לבלום את הירידות - אך כאמור, זה לא קרה. בפירסום ההודעה המפתיעה, התבררו כמה אינטרסים יש בתוך הקרטל ואיך לסעודיה, המתמודדת בשוק הנפט מול אירן שבקרטל וארה"ב שמחוץ לו, יש אג'נדה משלה.

די בסמוך הודיעה סוכנות האנרגיה הבינ"ל על עוד הפחתה של תחזית הביקוש לנפט ב-2015, ושני הדברים ביחד היו יותר מדי בשביל שוק הנפט. לבסוף, באה התחזקות הדולר (החביות והחוזים נקובים בדולרים) ולחצה אף היא כלפי מטה את המחירים הנומינאליים של הזהב השחור.

נו, אז זה טוב או רע?

שוב, תלוי, בעוצמת ומשך הירידה. כשהמחירים החלו לרדת לאזור 80-70 דולר, כולם היו מרוצים. לצרכנים היה יותר כסף בכיסים (בארה"ב ירדו מחירי הבנזין והנפט לחימום הבית) ולחברות היה יותר כסף להשקיע, להצטייד, לשלם דיבידנדים או להציע Buybacks. ההשפעות על הצמיחה והפעילות הכלכלית היו צפויות להיות חיוביות מאוד, האופטימיות חגגה ואיש לא חשב אז על נושא הביקוש לנוזל.

כשהמחירים ירדו מתחת ל-70 דולר ונעו במהירות לכיוון ה-60, החלו להישמע זמירות אחרות. בארה"ב, חברות אנרגיה הפיקו עד אז נפט מפצלי שמן, בעלות זולה יותר. אומרים ש-70 דולר זה תחום הכדאיות לטכנולוגיה חדשנית זו. כעת, הייצור האלטרנטיבי הפך יקר יותר, ובנוסף יש קושי אחר לחברות הללו, שכן שיטת הייצור הזו נחשבת בעייתית מבחינת בטיחותית ומשיקולי איכות הסביבה, ויש לחצים פוליטיים גדולים להפסיקה.

כשהמחירים המשיכו לרדת, אנשים תהו גם לגבי תכנית המשחק של רוסיה. זו צריכה מחיר של כ-70 דולר לחבית כדי לשמור על תקציב מאוזן. רוסיה לא חברה ב-OPEC ויכלה בקלות להקטין את תפוקת הנפט שלה כדי לבלום את קריסת המחירים ולשפר את מצבה. היא לא עשתה זאת ואז החלו לחשוב שהיא מוכנה לקחת סיכון רק כדי לפגוע באירופה, שמטילה עליה חרם ועיצומים בגלל פלישתה לאוקראינה.

אתם רואים איך שוק הנפט לא מוכל בתוך עצמו אלא משפיע ומשקף שיקולים גאו-פוליטיים יצריים חובקי עולם. עכשיו, כשהמחירים יורדים מתחת ל-50 דולר לחבית, ויש המזכירים מספרים של 40, 30 ו-20 דולר, יש כבר חששות גדולים הרבה יותר. האם זה יגרום לדפלציה ויעכב את תהליך ההתאוששות וההבראה של הכלכלות המתקדמות הגדולות בעולם? האם זה מעיד על חולשה גדולה בביקוש העולמי לנפט? הרי אם הביקוש היה בריא, ירידת המחירים הייתה נעצרת הרבה קודם לכן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

וכך, בתוך חודשיים - שלושה, עברנו מהתלהבות לא מסויגת לחששות די גדולים. מדיבורים על בוסט לצמיחה לדיבורים על גלישה לדפלציה. זה מה שיפה בכלכלה העולמית (פרפרזה על זה מה שיפה בכדורגל - קבוצה אחת תוקפת כל המשחק ובסוף השנייה, בד"כ גרמניה, מנצחת).

מה הלאה?

כאן יש לנו תשובה טובה וטיפוסית מאפיזודות קודמות: סביר שהירידה הנוכחית תיעצר, או תתמתן, בקרוב. הרי יש עלויות הפקה לנוזל והן לא ירדו מהר כל כך. כמו כן, הריביות הנמוכות בעולם מבטיחות בכל זאת שהצמיחה הגלובלית תתאושש במהלך 2015. אבל, מה שהיה לא יהיה. יחסי הכוחות השתנו. יצרים ואינטרסים התגלו במערומיהם ברגע שירד מפלס בריכת הנפט. המחירים יתקשו לחזור לרמתם עד לפני שנה, אך לא אופתע אם ישובו הדרגתית לאזור ה-60-70 דולר. כל זאת, בהנחה שלא יהיה שוק אקסוגני, לביקוש או להיצע, שיגרום לשינוי דרסטי בהערכת המצב.

מה שבטוח, ככל שהדברים קשורים בשוק הנפט, כל יום מביא אתו סיפור חדש. פריבילגיה אחת כבר איבדנו בדרך - הפריבילגיה להיות מופתעים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כתבה מיותרת לחלוטין (ל"ת)
    משה ראשל"צ 11/01/2015 23:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שרון 11/01/2015 19:07
    הגב לתגובה זו
    התשובה ברורה. אם מסתכלים על מחירי הנפט בחמש השנים האחרונות מבינים שהוא נמוך בצורה חריגה. מכאן, כל בר דעת יבין, כי בכלכלה גלובלית שיווי המשקל חייב לחזור לשווקים. הנפט יתייצב תוך כמה חודשים בין שבעים לשמונים דולר לחבית. תשואה מובטחת. קצת ביצים וזה משתלם גם אם יירד עוד עשרה דולרים בטרם יתחיל לעלות. אל פחד.
  • 3.
    ננ 10/01/2015 18:46
    הגב לתגובה זו
    בקיצור הלכתה על כל האפשרויות על מנת לכסות לעצמך את התחת, לא יכול להיות שאתה טועה
  • 2.
    משקיף 09/01/2015 23:31
    הגב לתגובה זו
    ירדו, מחירי המוצרים יירדו,הרווחים ,הכסף הפנוי והביקוש יעלו,התל"ג יגדל והכל באירופה המערבית יגילו וישמחו.אז על מה מבוססת הכתבה ההזויה הזאת.
  • 1.
    שטחי ביותר -אני ממש מצטער - אין שום חידוש - מכבסת מילים (ל"ת)
    גליל 09/01/2015 15:13
    הגב לתגובה זו
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.