האם ירידת מחירי הנפט טובה לכלכלה העולמית? ובכן, בכלכלה, כמו בכלכלה, התשובה לשאלה היא תלוי. לכולם די ברור שרמות המחירים מלפני חצי שנה, 90-100 דולר, היו גבוהות מדי. לראיה, ראו כמה מהר ובאיזו עוצמה הם ירדו. מה שגרם לכך הייתה הודעה של קרטל יצרניות הנפט OPEC באוקטובר כי לא יצמצם את תפוקתו, בניגוד גמור לציפיות.

מחירי הנפט החלו לרדת עוד לפני ההחלטה, והיה ברור לכולם שהודעה על קיצוץ התפוקה תגיע כדי לבלום את הירידות - אך כאמור, זה לא קרה. בפירסום ההודעה המפתיעה, התבררו כמה אינטרסים יש בתוך הקרטל ואיך לסעודיה, המתמודדת בשוק הנפט מול אירן שבקרטל וארה"ב שמחוץ לו, יש אג'נדה משלה.

די בסמוך הודיעה סוכנות האנרגיה הבינ"ל על עוד הפחתה של תחזית הביקוש לנפט ב-2015, ושני הדברים ביחד היו יותר מדי בשביל שוק הנפט. לבסוף, באה התחזקות הדולר (החביות והחוזים נקובים בדולרים) ולחצה אף היא כלפי מטה את המחירים הנומינאליים של הזהב השחור.

נו, אז זה טוב או רע?

שוב, תלוי, בעוצמת ומשך הירידה. כשהמחירים החלו לרדת לאזור 80-70 דולר, כולם היו מרוצים. לצרכנים היה יותר כסף בכיסים (בארה"ב ירדו מחירי הבנזין והנפט לחימום הבית) ולחברות היה יותר כסף להשקיע, להצטייד, לשלם דיבידנדים או להציע Buybacks. ההשפעות על הצמיחה והפעילות הכלכלית היו צפויות להיות חיוביות מאוד, האופטימיות חגגה ואיש לא חשב אז על נושא הביקוש לנוזל.

• ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
• רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כשהמחירים ירדו מתחת ל-70 דולר ונעו במהירות לכיוון ה-60, החלו להישמע זמירות אחרות. בארה"ב, חברות אנרגיה הפיקו עד אז נפט מפצלי שמן, בעלות זולה יותר. אומרים ש-70 דולר זה תחום הכדאיות לטכנולוגיה חדשנית זו. כעת, הייצור האלטרנטיבי הפך יקר יותר, ובנוסף יש קושי אחר לחברות הללו, שכן שיטת הייצור הזו נחשבת בעייתית מבחינת בטיחותית ומשיקולי איכות הסביבה, ויש לחצים פוליטיים גדולים להפסיקה.

כשהמחירים המשיכו לרדת, אנשים תהו גם לגבי תכנית המשחק של רוסיה. זו צריכה מחיר של כ-70 דולר לחבית כדי לשמור על תקציב מאוזן. רוסיה לא חברה ב-OPEC ויכלה בקלות להקטין את תפוקת הנפט שלה כדי לבלום את קריסת המחירים ולשפר את מצבה. היא לא עשתה זאת ואז החלו לחשוב שהיא מוכנה לקחת סיכון רק כדי לפגוע באירופה, שמטילה עליה חרם ועיצומים בגלל פלישתה לאוקראינה.

אתם רואים איך שוק הנפט לא מוכל בתוך עצמו אלא משפיע ומשקף שיקולים גאו-פוליטיים יצריים חובקי עולם. עכשיו, כשהמחירים יורדים מתחת ל-50 דולר לחבית, ויש המזכירים מספרים של 40, 30 ו-20 דולר, יש כבר חששות גדולים הרבה יותר. האם זה יגרום לדפלציה ויעכב את תהליך ההתאוששות וההבראה של הכלכלות המתקדמות הגדולות בעולם? האם זה מעיד על חולשה גדולה בביקוש העולמי לנפט? הרי אם הביקוש היה בריא, ירידת המחירים הייתה נעצרת הרבה קודם לכן.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

וכך, בתוך חודשיים - שלושה, עברנו מהתלהבות לא מסויגת לחששות די גדולים. מדיבורים על בוסט לצמיחה לדיבורים על גלישה לדפלציה. זה מה שיפה בכלכלה העולמית (פרפרזה על זה מה שיפה בכדורגל - קבוצה אחת תוקפת כל המשחק ובסוף השנייה, בד"כ גרמניה, מנצחת).

מה הלאה?

כאן יש לנו תשובה טובה וטיפוסית מאפיזודות קודמות: סביר שהירידה הנוכחית תיעצר, או תתמתן, בקרוב. הרי יש עלויות הפקה לנוזל והן לא ירדו מהר כל כך. כמו כן, הריביות הנמוכות בעולם מבטיחות בכל זאת שהצמיחה הגלובלית תתאושש במהלך 2015. אבל, מה שהיה לא יהיה. יחסי הכוחות השתנו. יצרים ואינטרסים התגלו במערומיהם ברגע שירד מפלס בריכת הנפט. המחירים יתקשו לחזור לרמתם עד לפני שנה, אך לא אופתע אם ישובו הדרגתית לאזור ה-60-70 דולר. כל זאת, בהנחה שלא יהיה שוק אקסוגני, לביקוש או להיצע, שיגרום לשינוי דרסטי בהערכת המצב.

מה שבטוח, ככל שהדברים קשורים בשוק הנפט, כל יום מביא אתו סיפור חדש. פריבילגיה אחת כבר איבדנו בדרך - הפריבילגיה להיות מופתעים.