אל תצפו לשידור חוזר: האירו הולך להפתיע בגדול
הדולר הוא הבנצ'מרק האולטימטיבי בשוק המט"ח העולמי. וביחס לבנצ'מרק, האירו חותם רבעון שלישי חלש מאוד. עם היחלשות של למעלה מ-7% ביחס לדולר (נכון לימים האחרונים של ספטמבר), לרמת ה-1.27 דולר לאירו, מדובר בהיחלשות הרבעונית החדה ביותר מאז סוף 2011 - אז נרשם אחד מרגעי השפל במשבר האשראי באירופה.
עם זאת, מסע ההיחלשות הנוכחי של האירו שונה מהותית מקודמו, כשהייתה תחושה שהמערכת האירופית מתנדנדת ממשבר אחד לזה שבא אחריו. בניגוד למצב זה, ההיחלשות הנוכחית של האירו נובעת ממדיניות ומצעדים ברורים ומכוונים של נגיד הבנק האירופי המרכזי, דראגי, כפי שבאו לידי ביטוי בפגישות הבנק ביוני ובספטמבר.
למרבה האירוניה, הפעם האחרונה בה דראגי גרם לתזוזה כה משמעותית של האירו, התזוזה היתה בכיוון ההפוך. ביולי 2012 הוא הנפיק את מה שהעיתונאי האמריקני מאט אובריאן כינה "תעלול מחשבתי בסגנון אביר ג'דיי", כשהבטיח לעשות כל מה שיידרש כדי להציל את האירו. כמובן שהוא לא עשה דבר. אבל השוק בכל זאת האמין לרמיזות, והמשקיעים הפילו את מרווחי התשואות - מה שהיה המקור לפאניקה - ושלחו את האירו לראלי ברוטאלי מול הדולר - מ-1.2 דולר לאירו לכמעט 1.4 בתחילת 2014.
המדיניות הנוכחית של הבנק המרכזי האירופי, לעומת זאת, היא לא שום תעלול מחשבתי, אלא כוללת מהלכים שמחלישים את האירו, כגון קיצוץ הריביות על פקדונות למוסדות שמחזיקים בקרנות בבנק המרכזי, עד לטריטוריה של ריביות שליליות. זה היה צעד חכם, שכביכול נועד לעודד את הבנקים להלוות את אותם כספים, אבל האג'נדה האמיתית שעמדה מאחוריו היתה להשפיע על שער האירו, מאחר שאותם בנקים פשוט ממירים את אותן קרנות לדולרים, מה שמסייע להחליש את האירו מול הדולר.
- לראשונה: הזהב עקף את האירו כנכס רזרבה
- לגארד קוראת לאירופה: הזמן להפוך את האירו לחלופה אמיתית לדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, המהלך הזה של דראגי זוכה להצלחה. כמובן, גם לצד של הדולר בצמד אירו-דולר היתה השפעה קריטית על היחלשות האירו ברבעון האחרון. תוכנית ההרחבה הכמותית של הפדרל ריזרב נושמת את נשימותיה האחרונות, ואף שהשוק מצפה שהריבית בארה"ב תתחיל לעלות ברבעון השני של 2015, יש בשווקים מי שחוששים שעוד כמה חודשים של נתוני אבטלה גבוהים בארה"ב יגרמו לדחיית תחילת העלאות הריבית.
לכן, אם מסתכלים על מה שצפוי לאירו מכאן והלאה, רואים שהמדיניות חיובית כלפי הדולר ושלילית כלפי האירו. הנזילות של הדולר מתייבשת, ומאידך יש נזילות אינסופית שמגיעה מצד הבנק המרכזי האירופי, שיכולה לעודד הלוואות זולות באירו להשקעות, מקומיות או זרות. בתיאוריה, הכסף הקל מסייע גם לעודד הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים ולעודד את הצריכה.
אבל יש גם חורים בתסריט הזה.
אפילו אם נראה היחלשות מתונה של האירו מול הדולר עד לסוף השנה, אני כלל לא בטוח שתרחיש היחלשות האירו יתממש במלוא עוצמתו ברבעון הרביעי. ראשית, מפני שמדיניות הבנק המרכזי האירופי עשויה להיתקל בכמה מכשולים ברבעון הרביעי, למשל על רקע אי הוודאות בנוגע להיקף הנכסים מגובי המשכנתאות הניתנים לרכישה.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
תוכנית הרכישות של הבנק האירופי המרכזי רחוקה מלהיות דומה לתוכנית ההרחבה הכמותית האמריקנית. השוק מעריך באופן אגרסיבי שגרמניה לא תפריע למהלך של הרחבה כמותית, אבל אין ספק שלפחות בטווח הקצר, מהלך כזה יהיה קצת יותר מדי עבור גרמניה. כך שבעוד שהבנק האירופי המרכזי מוכן, ויכול, ללכת למהלך, לא בטוח שתהיה פלטלפורמה רחבה מספיק אליה ניתן יהיה "לשפוך" את אותה נזילות.
מהצד האמריקני של המשוואה, יש מקום לתהות אם הכלכלה בארה"ב תצליח להיחלץ במהירות, בעוד שהכלכלות בשאר העולם נמצאות בדיכאון. בנוסף, כשהדולר ממריא כמו רקטה בחודשים האחרונים, ומחירי האנרגיה נמצאים בשפל של שלוש שנים - נשאלת השאלה, האם הדבר ישכך את הלחצים האינפלציוניים ויאפשר לפדרל ריזרב לדחות עוד את כוונותיו להעלות את הריבית.
אבל לפני הכל, הפוקוס במסחר מול הדולר עשוי לעבור ברבעון הרביעי מהאירו למטבעות אחרים, מאחר שהיציאה של הפדרל ריזרב ממדיניות ההתאמה יוצרת אי ודאות בנכסי הסיכון, על רקע הירידה בנזילות של הדולר. אם התנודתיות בנכסי הסיכון תגדל על רקע אותה אי וודאות, כספים בהיקפים גדולים יחפשו חוף מבטחים בדמות המטבעות והנכסים הנזילים ביותר. האירו הוא המטבע השני בנזילותו אחרי הדולר, וראוי לפרמיה בזמנים של אי וודאות גוברת.
בעקבות כל זאת המסחר באירו-דולר עשוי להפוך מהר מאוד למשעמם, בזמן ששאר העולם, במיוחד המטבעות של השווקים המתפתחים, אבל גם הדולר האוסטרלי והדולר הניו-זילנדי, יקבלו את מרכז הבמה.
- 3.גדי 01/10/2014 14:27הגב לתגובה זושכחתם להביא ניתוח טכני...
- 2.מכבסת מילים. כמה האירו יהיה? 1.5 או 0.9 (ל"ת)קשה הבנה 01/10/2014 09:31הגב לתגובה זו
- 1.סוף סוף מאמר רציני בנושא מטח (ל"ת)משקיע 01/10/2014 08:46הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
