אל תצפו לשידור חוזר: האירו הולך להפתיע בגדול

ג'ון הארדי, ראש תחום אסטרטגיית מט"ח ב-Saxo Bank, מסביר מה גרם להיחלשות הדרמטית של האירו – ומסביר מה צפוי למטבע האירופי ברבעון הרביעי
ג'ון הארדי | (3)
נושאים בכתבה אירו שער הדולר

הדולר הוא הבנצ'מרק האולטימטיבי בשוק המט"ח העולמי. וביחס לבנצ'מרק, האירו חותם רבעון שלישי חלש מאוד. עם היחלשות של למעלה מ-7% ביחס לדולר (נכון לימים האחרונים של ספטמבר), לרמת ה-1.27 דולר לאירו, מדובר בהיחלשות הרבעונית החדה ביותר מאז סוף 2011 - אז נרשם אחד מרגעי השפל במשבר האשראי באירופה.

עם זאת, מסע ההיחלשות הנוכחי של האירו שונה מהותית מקודמו, כשהייתה תחושה שהמערכת האירופית מתנדנדת ממשבר אחד לזה שבא אחריו. בניגוד למצב זה, ההיחלשות הנוכחית של האירו נובעת ממדיניות ומצעדים ברורים ומכוונים של נגיד הבנק האירופי המרכזי, דראגי, כפי שבאו לידי ביטוי בפגישות הבנק ביוני ובספטמבר.

למרבה האירוניה, הפעם האחרונה בה דראגי גרם לתזוזה כה משמעותית של האירו, התזוזה היתה בכיוון ההפוך. ביולי 2012 הוא הנפיק את מה שהעיתונאי האמריקני מאט אובריאן כינה "תעלול מחשבתי בסגנון אביר ג'דיי", כשהבטיח לעשות כל מה שיידרש כדי להציל את האירו. כמובן שהוא לא עשה דבר. אבל השוק בכל זאת האמין לרמיזות, והמשקיעים הפילו את מרווחי התשואות - מה שהיה המקור לפאניקה - ושלחו את האירו לראלי ברוטאלי מול הדולר - מ-1.2 דולר לאירו לכמעט 1.4 בתחילת 2014.

המדיניות הנוכחית של הבנק המרכזי האירופי, לעומת זאת, היא לא שום תעלול מחשבתי, אלא כוללת מהלכים שמחלישים את האירו, כגון קיצוץ הריביות על פקדונות למוסדות שמחזיקים בקרנות בבנק המרכזי, עד לטריטוריה של ריביות שליליות. זה היה צעד חכם, שכביכול נועד לעודד את הבנקים להלוות את אותם כספים, אבל האג'נדה האמיתית שעמדה מאחוריו היתה להשפיע על שער האירו, מאחר שאותם בנקים פשוט ממירים את אותן קרנות לדולרים, מה שמסייע להחליש את האירו מול הדולר.

בינתיים, המהלך הזה של דראגי זוכה להצלחה. כמובן, גם לצד של הדולר בצמד אירו-דולר היתה השפעה קריטית על היחלשות האירו ברבעון האחרון. תוכנית ההרחבה הכמותית של הפדרל ריזרב נושמת את נשימותיה האחרונות, ואף שהשוק מצפה שהריבית בארה"ב תתחיל לעלות ברבעון השני של 2015, יש בשווקים מי שחוששים שעוד כמה חודשים של נתוני אבטלה גבוהים בארה"ב יגרמו לדחיית תחילת העלאות הריבית.

לכן, אם מסתכלים על מה שצפוי לאירו מכאן והלאה, רואים שהמדיניות חיובית כלפי הדולר ושלילית כלפי האירו. הנזילות של הדולר מתייבשת, ומאידך יש נזילות אינסופית שמגיעה מצד הבנק המרכזי האירופי, שיכולה לעודד הלוואות זולות באירו להשקעות, מקומיות או זרות. בתיאוריה, הכסף הקל מסייע גם לעודד הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים ולעודד את הצריכה.

אבל יש גם חורים בתסריט הזה.

אפילו אם נראה היחלשות מתונה של האירו מול הדולר עד לסוף השנה, אני כלל לא בטוח שתרחיש היחלשות האירו יתממש במלוא עוצמתו ברבעון הרביעי. ראשית, מפני שמדיניות הבנק המרכזי האירופי עשויה להיתקל בכמה מכשולים ברבעון הרביעי, למשל על רקע אי הוודאות בנוגע להיקף הנכסים מגובי המשכנתאות הניתנים לרכישה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תוכנית הרכישות של הבנק האירופי המרכזי רחוקה מלהיות דומה לתוכנית ההרחבה הכמותית האמריקנית. השוק מעריך באופן אגרסיבי שגרמניה לא תפריע למהלך של הרחבה כמותית, אבל אין ספק שלפחות בטווח הקצר, מהלך כזה יהיה קצת יותר מדי עבור גרמניה. כך שבעוד שהבנק האירופי המרכזי מוכן, ויכול, ללכת למהלך, לא בטוח שתהיה פלטלפורמה רחבה מספיק אליה ניתן יהיה "לשפוך" את אותה נזילות.

מהצד האמריקני של המשוואה, יש מקום לתהות אם הכלכלה בארה"ב תצליח להיחלץ במהירות, בעוד שהכלכלות בשאר העולם נמצאות בדיכאון. בנוסף, כשהדולר ממריא כמו רקטה בחודשים האחרונים, ומחירי האנרגיה נמצאים בשפל של שלוש שנים - נשאלת השאלה, האם הדבר ישכך את הלחצים האינפלציוניים ויאפשר לפדרל ריזרב לדחות עוד את כוונותיו להעלות את הריבית.

אבל לפני הכל, הפוקוס במסחר מול הדולר עשוי לעבור ברבעון הרביעי מהאירו למטבעות אחרים, מאחר שהיציאה של הפדרל ריזרב ממדיניות ההתאמה יוצרת אי ודאות בנכסי הסיכון, על רקע הירידה בנזילות של הדולר. אם התנודתיות בנכסי הסיכון תגדל על רקע אותה אי וודאות, כספים בהיקפים גדולים יחפשו חוף מבטחים בדמות המטבעות והנכסים הנזילים ביותר. האירו הוא המטבע השני בנזילותו אחרי הדולר, וראוי לפרמיה בזמנים של אי וודאות גוברת.

בעקבות כל זאת המסחר באירו-דולר עשוי להפוך מהר מאוד למשעמם, בזמן ששאר העולם, במיוחד המטבעות של השווקים המתפתחים, אבל גם הדולר האוסטרלי והדולר הניו-זילנדי, יקבלו את מרכז הבמה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גדי 01/10/2014 14:27
    הגב לתגובה זו
    שכחתם להביא ניתוח טכני...
  • 2.
    מכבסת מילים. כמה האירו יהיה? 1.5 או 0.9 (ל"ת)
    קשה הבנה 01/10/2014 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוף סוף מאמר רציני בנושא מטח (ל"ת)
    משקיע 01/10/2014 08:46
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: