האם הנביטה שהחלה תייצר צמיחה עולמית ב-2014?

אייל קליין מ-IBI נצמד לדוחות ולהבטחות, ומביע אופטימיות זהירה לגבי המשך הצמיחה בשווקים הגלובליים
אייל קליין |

בשוך המשברים הגדולים שליוו את תחילתה של 2013, מהתמוטטות ביוון ועד משבר ביפן, התחילה לקראת מחצית השנה החולפת לנבוט צמיחה כלכלית. הנבטים הללו - פרי זרעים שנזרעו על ידי האיחוד האירופי, הפד האמריקני, הממשל הסיני ועוד גופים, שלקחו אחריות על הכלכלה העולמית, והם ממשיכים וימשיכו להתפתח ב-2014. האם אנחנו הולכים לקבל כאן גן פורח השנה? לא ממש. בוא ניגע בכמה תחזיות לשנה הקרובה.

צמיחה - התעוררות חלקית

שנת 2014 צפויה להוות המשך ישיר ל- 2013 - העולם צפוי להמשיך במסע התאוששות איטי. הכלכלה העולמית צפויה לסיים את 2013 בצמיחה של 3%, וב-2014 קרן המטבע הבינלאומית חוזה כי הצמיחה העולמית תהיה בשיעור של 3.6%. בתוך כך, העולם המפותח צפוי לצמוח בשיעור של 2%, בעוד התוצר של העולם המתעורר צפוי לגדול ריאלית ב-5.1%.

אנו בדעה כי כמו בשנת 2013, גם שנת 2014, תהיה מוצלחת יותר בשווקים המפותחים בהשוואה לשווקים המתעוררים. הדבר יבוא לידי ביטוי, בין השאר, בהתקדמות ארה"ב וגוש האירו לקראת רמת צמיחה קרובה לפוטנציאל שלהן (ארה"ב 2.6%, וגוש האירו 1%), בעוד הכלכלות של מדינות כמו ברזיל ורוסיה תמשכנה לדשדש עם שיעורי צמיחה מביכים (ברזיל 2.5%, רוסיה 3%).

תוכלו לשמוע עוד על 2014 בשווקים הבינלאומיים בוובינר שיתקיים ב-14.1.14. לחצו להרשמה

הריבית המוניטרית - בשאיפה ל-0

בעולם המפותח הריביות נמצאות ברמות שפל והבנקים המרכזיים לא צפויים לעלות אותן במהלך 2014. נציין, כי לא מדובר בתחזית שלנו, או בקונצנזוס של השוק, אלא בהכרזות מפורשות מצידם של הבנקים המרכזיים - חלקם אף התחייבו לא להעלות ריבית עוד תקופה ממושכת. באופן ספציפי, אנו לא מצפים לראות העלאות ריבית בארה"ב, גוש האירו, בריטניה, קנדה ושוויץ.

לגבי המדינות המתעוררות, אנו מעריכים כי הריבית תהיה בתוואי עולה במהלך שנת 2014. כך התחילו לעשות ברזיל, הודו, ואינדונזיה ב-2013, ואליהן צפויות להצטרף בשנה הקרובה מדינות כמו טורקיה, דרום אפריקה וייתכן שגם סין בשלבים מאוחרים יותר של השנה.

צמצום, הנזלה ושאר צעדים מוניטריים

2013 התאפיינה בפעלתנות רבה מצידם של הבנקים המרכזיים, ובראשם הפד, אשר רכש מדי חודש 45 מיליארד דולר אג"ח ממשלתיות ועוד 40 מיליארד דולר אג"חים מגובות במשכנתאות (MBS). במהלך 2014 אנו מצפים כי בארה"ב ובריטניה נראה יציאה הדרגתית מתוכנית הרכישות של הבנקים המרכזיים. אולם מאידך, אנו מצפים לראות דווקא מגמה הפוכה בגוש האירו וביפן.

לעניות דעתנו, ה-ECB יעניק לבנקים מנה נוספת של נזילות ארוכת טווח, אולם הפעם, בשונה מהמנות הקודמות, הוא צפוי לדרוש מהבנקים לתעל את הנזילות למתן אשראי ולתמרוץ הסקטור העסקי. לגבי הבנק המרכזי של יפן, יש לצפות שהוא ימשיך להיות אגרסיבי בשווקים ומלבד אג"ח ממשלתיות, קונצרניות, ETFים וקרנות REIT שהוא רוכש כיום, לא יהיה דמיוני למצוא אותו מתחיל לרכוש במהלך שנת 2014 אפילו מניות בצורה ישירה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.