האם הנביטה שהחלה תייצר צמיחה עולמית ב-2014?

אייל קליין מ-IBI נצמד לדוחות ולהבטחות, ומביע אופטימיות זהירה לגבי המשך הצמיחה בשווקים הגלובליים
אייל קליין |

בשוך המשברים הגדולים שליוו את תחילתה של 2013, מהתמוטטות ביוון ועד משבר ביפן, התחילה לקראת מחצית השנה החולפת לנבוט צמיחה כלכלית. הנבטים הללו - פרי זרעים שנזרעו על ידי האיחוד האירופי, הפד האמריקני, הממשל הסיני ועוד גופים, שלקחו אחריות על הכלכלה העולמית, והם ממשיכים וימשיכו להתפתח ב-2014. האם אנחנו הולכים לקבל כאן גן פורח השנה? לא ממש. בוא ניגע בכמה תחזיות לשנה הקרובה.

צמיחה - התעוררות חלקית

שנת 2014 צפויה להוות המשך ישיר ל- 2013 - העולם צפוי להמשיך במסע התאוששות איטי. הכלכלה העולמית צפויה לסיים את 2013 בצמיחה של 3%, וב-2014 קרן המטבע הבינלאומית חוזה כי הצמיחה העולמית תהיה בשיעור של 3.6%. בתוך כך, העולם המפותח צפוי לצמוח בשיעור של 2%, בעוד התוצר של העולם המתעורר צפוי לגדול ריאלית ב-5.1%.

אנו בדעה כי כמו בשנת 2013, גם שנת 2014, תהיה מוצלחת יותר בשווקים המפותחים בהשוואה לשווקים המתעוררים. הדבר יבוא לידי ביטוי, בין השאר, בהתקדמות ארה"ב וגוש האירו לקראת רמת צמיחה קרובה לפוטנציאל שלהן (ארה"ב 2.6%, וגוש האירו 1%), בעוד הכלכלות של מדינות כמו ברזיל ורוסיה תמשכנה לדשדש עם שיעורי צמיחה מביכים (ברזיל 2.5%, רוסיה 3%).

תוכלו לשמוע עוד על 2014 בשווקים הבינלאומיים בוובינר שיתקיים ב-14.1.14. לחצו להרשמה

הריבית המוניטרית - בשאיפה ל-0

בעולם המפותח הריביות נמצאות ברמות שפל והבנקים המרכזיים לא צפויים לעלות אותן במהלך 2014. נציין, כי לא מדובר בתחזית שלנו, או בקונצנזוס של השוק, אלא בהכרזות מפורשות מצידם של הבנקים המרכזיים - חלקם אף התחייבו לא להעלות ריבית עוד תקופה ממושכת. באופן ספציפי, אנו לא מצפים לראות העלאות ריבית בארה"ב, גוש האירו, בריטניה, קנדה ושוויץ.

לגבי המדינות המתעוררות, אנו מעריכים כי הריבית תהיה בתוואי עולה במהלך שנת 2014. כך התחילו לעשות ברזיל, הודו, ואינדונזיה ב-2013, ואליהן צפויות להצטרף בשנה הקרובה מדינות כמו טורקיה, דרום אפריקה וייתכן שגם סין בשלבים מאוחרים יותר של השנה.

צמצום, הנזלה ושאר צעדים מוניטריים

2013 התאפיינה בפעלתנות רבה מצידם של הבנקים המרכזיים, ובראשם הפד, אשר רכש מדי חודש 45 מיליארד דולר אג"ח ממשלתיות ועוד 40 מיליארד דולר אג"חים מגובות במשכנתאות (MBS). במהלך 2014 אנו מצפים כי בארה"ב ובריטניה נראה יציאה הדרגתית מתוכנית הרכישות של הבנקים המרכזיים. אולם מאידך, אנו מצפים לראות דווקא מגמה הפוכה בגוש האירו וביפן.

לעניות דעתנו, ה-ECB יעניק לבנקים מנה נוספת של נזילות ארוכת טווח, אולם הפעם, בשונה מהמנות הקודמות, הוא צפוי לדרוש מהבנקים לתעל את הנזילות למתן אשראי ולתמרוץ הסקטור העסקי. לגבי הבנק המרכזי של יפן, יש לצפות שהוא ימשיך להיות אגרסיבי בשווקים ומלבד אג"ח ממשלתיות, קונצרניות, ETFים וקרנות REIT שהוא רוכש כיום, לא יהיה דמיוני למצוא אותו מתחיל לרכוש במהלך שנת 2014 אפילו מניות בצורה ישירה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.