האם הנביטה שהחלה תייצר צמיחה עולמית ב-2014?

אייל קליין מ-IBI נצמד לדוחות ולהבטחות, ומביע אופטימיות זהירה לגבי המשך הצמיחה בשווקים הגלובליים
אייל קליין |

בשוך המשברים הגדולים שליוו את תחילתה של 2013, מהתמוטטות ביוון ועד משבר ביפן, התחילה לקראת מחצית השנה החולפת לנבוט צמיחה כלכלית. הנבטים הללו - פרי זרעים שנזרעו על ידי האיחוד האירופי, הפד האמריקני, הממשל הסיני ועוד גופים, שלקחו אחריות על הכלכלה העולמית, והם ממשיכים וימשיכו להתפתח ב-2014. האם אנחנו הולכים לקבל כאן גן פורח השנה? לא ממש. בוא ניגע בכמה תחזיות לשנה הקרובה.

צמיחה - התעוררות חלקית

שנת 2014 צפויה להוות המשך ישיר ל- 2013 - העולם צפוי להמשיך במסע התאוששות איטי. הכלכלה העולמית צפויה לסיים את 2013 בצמיחה של 3%, וב-2014 קרן המטבע הבינלאומית חוזה כי הצמיחה העולמית תהיה בשיעור של 3.6%. בתוך כך, העולם המפותח צפוי לצמוח בשיעור של 2%, בעוד התוצר של העולם המתעורר צפוי לגדול ריאלית ב-5.1%.

אנו בדעה כי כמו בשנת 2013, גם שנת 2014, תהיה מוצלחת יותר בשווקים המפותחים בהשוואה לשווקים המתעוררים. הדבר יבוא לידי ביטוי, בין השאר, בהתקדמות ארה"ב וגוש האירו לקראת רמת צמיחה קרובה לפוטנציאל שלהן (ארה"ב 2.6%, וגוש האירו 1%), בעוד הכלכלות של מדינות כמו ברזיל ורוסיה תמשכנה לדשדש עם שיעורי צמיחה מביכים (ברזיל 2.5%, רוסיה 3%).

תוכלו לשמוע עוד על 2014 בשווקים הבינלאומיים בוובינר שיתקיים ב-14.1.14. לחצו להרשמה

הריבית המוניטרית - בשאיפה ל-0

בעולם המפותח הריביות נמצאות ברמות שפל והבנקים המרכזיים לא צפויים לעלות אותן במהלך 2014. נציין, כי לא מדובר בתחזית שלנו, או בקונצנזוס של השוק, אלא בהכרזות מפורשות מצידם של הבנקים המרכזיים - חלקם אף התחייבו לא להעלות ריבית עוד תקופה ממושכת. באופן ספציפי, אנו לא מצפים לראות העלאות ריבית בארה"ב, גוש האירו, בריטניה, קנדה ושוויץ.

לגבי המדינות המתעוררות, אנו מעריכים כי הריבית תהיה בתוואי עולה במהלך שנת 2014. כך התחילו לעשות ברזיל, הודו, ואינדונזיה ב-2013, ואליהן צפויות להצטרף בשנה הקרובה מדינות כמו טורקיה, דרום אפריקה וייתכן שגם סין בשלבים מאוחרים יותר של השנה.

צמצום, הנזלה ושאר צעדים מוניטריים

2013 התאפיינה בפעלתנות רבה מצידם של הבנקים המרכזיים, ובראשם הפד, אשר רכש מדי חודש 45 מיליארד דולר אג"ח ממשלתיות ועוד 40 מיליארד דולר אג"חים מגובות במשכנתאות (MBS). במהלך 2014 אנו מצפים כי בארה"ב ובריטניה נראה יציאה הדרגתית מתוכנית הרכישות של הבנקים המרכזיים. אולם מאידך, אנו מצפים לראות דווקא מגמה הפוכה בגוש האירו וביפן.

לעניות דעתנו, ה-ECB יעניק לבנקים מנה נוספת של נזילות ארוכת טווח, אולם הפעם, בשונה מהמנות הקודמות, הוא צפוי לדרוש מהבנקים לתעל את הנזילות למתן אשראי ולתמרוץ הסקטור העסקי. לגבי הבנק המרכזי של יפן, יש לצפות שהוא ימשיך להיות אגרסיבי בשווקים ומלבד אג"ח ממשלתיות, קונצרניות, ETFים וקרנות REIT שהוא רוכש כיום, לא יהיה דמיוני למצוא אותו מתחיל לרכוש במהלך שנת 2014 אפילו מניות בצורה ישירה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.