האם הנביטה שהחלה תייצר צמיחה עולמית ב-2014?

אייל קליין מ-IBI נצמד לדוחות ולהבטחות, ומביע אופטימיות זהירה לגבי המשך הצמיחה בשווקים הגלובליים
אייל קליין |

בשוך המשברים הגדולים שליוו את תחילתה של 2013, מהתמוטטות ביוון ועד משבר ביפן, התחילה לקראת מחצית השנה החולפת לנבוט צמיחה כלכלית. הנבטים הללו - פרי זרעים שנזרעו על ידי האיחוד האירופי, הפד האמריקני, הממשל הסיני ועוד גופים, שלקחו אחריות על הכלכלה העולמית, והם ממשיכים וימשיכו להתפתח ב-2014. האם אנחנו הולכים לקבל כאן גן פורח השנה? לא ממש. בוא ניגע בכמה תחזיות לשנה הקרובה.

צמיחה - התעוררות חלקית

שנת 2014 צפויה להוות המשך ישיר ל- 2013 - העולם צפוי להמשיך במסע התאוששות איטי. הכלכלה העולמית צפויה לסיים את 2013 בצמיחה של 3%, וב-2014 קרן המטבע הבינלאומית חוזה כי הצמיחה העולמית תהיה בשיעור של 3.6%. בתוך כך, העולם המפותח צפוי לצמוח בשיעור של 2%, בעוד התוצר של העולם המתעורר צפוי לגדול ריאלית ב-5.1%.

אנו בדעה כי כמו בשנת 2013, גם שנת 2014, תהיה מוצלחת יותר בשווקים המפותחים בהשוואה לשווקים המתעוררים. הדבר יבוא לידי ביטוי, בין השאר, בהתקדמות ארה"ב וגוש האירו לקראת רמת צמיחה קרובה לפוטנציאל שלהן (ארה"ב 2.6%, וגוש האירו 1%), בעוד הכלכלות של מדינות כמו ברזיל ורוסיה תמשכנה לדשדש עם שיעורי צמיחה מביכים (ברזיל 2.5%, רוסיה 3%).

תוכלו לשמוע עוד על 2014 בשווקים הבינלאומיים בוובינר שיתקיים ב-14.1.14. לחצו להרשמה

הריבית המוניטרית - בשאיפה ל-0

בעולם המפותח הריביות נמצאות ברמות שפל והבנקים המרכזיים לא צפויים לעלות אותן במהלך 2014. נציין, כי לא מדובר בתחזית שלנו, או בקונצנזוס של השוק, אלא בהכרזות מפורשות מצידם של הבנקים המרכזיים - חלקם אף התחייבו לא להעלות ריבית עוד תקופה ממושכת. באופן ספציפי, אנו לא מצפים לראות העלאות ריבית בארה"ב, גוש האירו, בריטניה, קנדה ושוויץ.

לגבי המדינות המתעוררות, אנו מעריכים כי הריבית תהיה בתוואי עולה במהלך שנת 2014. כך התחילו לעשות ברזיל, הודו, ואינדונזיה ב-2013, ואליהן צפויות להצטרף בשנה הקרובה מדינות כמו טורקיה, דרום אפריקה וייתכן שגם סין בשלבים מאוחרים יותר של השנה.

צמצום, הנזלה ושאר צעדים מוניטריים

2013 התאפיינה בפעלתנות רבה מצידם של הבנקים המרכזיים, ובראשם הפד, אשר רכש מדי חודש 45 מיליארד דולר אג"ח ממשלתיות ועוד 40 מיליארד דולר אג"חים מגובות במשכנתאות (MBS). במהלך 2014 אנו מצפים כי בארה"ב ובריטניה נראה יציאה הדרגתית מתוכנית הרכישות של הבנקים המרכזיים. אולם מאידך, אנו מצפים לראות דווקא מגמה הפוכה בגוש האירו וביפן.

לעניות דעתנו, ה-ECB יעניק לבנקים מנה נוספת של נזילות ארוכת טווח, אולם הפעם, בשונה מהמנות הקודמות, הוא צפוי לדרוש מהבנקים לתעל את הנזילות למתן אשראי ולתמרוץ הסקטור העסקי. לגבי הבנק המרכזי של יפן, יש לצפות שהוא ימשיך להיות אגרסיבי בשווקים ומלבד אג"ח ממשלתיות, קונצרניות, ETFים וקרנות REIT שהוא רוכש כיום, לא יהיה דמיוני למצוא אותו מתחיל לרכוש במהלך שנת 2014 אפילו מניות בצורה ישירה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 1.4%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.