11 משירי אריק איינשטיין, וההקשר לשוק ההון

אורית לוין ורונן מנחם, מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, לקחו את מילות שיריו של אריק איינשטיין ושייכו למצב הכלכלות הגדולות של ימינו
נושאים בכתבה אריק איינשטיין

כותב שורות אלו אוהד הפועל ת"א ומעריץ גדול של שירי אריק איינשטיין, האמן והזמר, שהלך בשבוע שעבר לעולמו. יחד עם אורית לוין, אף היא אוהדת גדולה של הזמר, הכנו רשימה, המשלבת בין מספר משיריו, שנכנסו לפנתיאון, לבין נושאים שהעסיקו ומעסיקים את הכלכלה העולמית והמקומית. לזכרו.

שיר של אחרי מלחמה

אחרי מלחמה. כך נראה העולם אחרי הרס בועת הנדל"ן בשנת 2008. בנקים גדולים קרסו, בתי ההשקעות בארה"ב כמעט נמחקו, מניות צנחו עשרות אחוזים ואלפי בני אדם מצאו עצמם מחוסרי עבודה. שש שנים אח"כ, כלכלות המערב טרם החלימו; חלק ממדינות גוש האירו שרויות בקשיים, השבים ומעמידים במבחן את אחדותו. מישהו אמר את זה קודם...

אני ואתה נשנה את העולם

כך אמרו ועשו נגידי הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה. האחד, הוריד ריבית ל-0.25% ורוכש מדי חודש אג"ח ב-85 מיליארד דולר; גם האחר הוריד ריבית ל-0.25% (באיחור מה), והבטיח כי ירכוש אג"ח של ממשלות איטליה וספרד ללא הגבלה. השניים בלמו את התדרדרות הכלכלה העולמית, ולאחרונה אף החלו להופיע סימני התאוששות בארה"ב.

יושב על הגדר

לאחרונה, נגידי בנקים מרכזיים רבים נמצאים במצב סטטי. זו של ארה"ב, Janet Yellen, מתלבטת אם להמשיך להזרים נזילות למשק האמריקני, או לצמצם בהדרגה את המכסה החודשית. על השאלה - האם הכלכלה, התעסוקה וסנטימנט הצרכנים והחברות התאוששו מספיק - קשה להשיב. התלבטות זו תימצא בראש סדר היום, אך לא תיפתר בקרוב ושוקי ההון ישבו על הגדר, בעודם ממתינים בדריכות לתשובה.

אם כבר ישיבה על גדר, רגל פה רגל שם, כך התנהל המשבר בגוש האירו. מיהרו לסייע למדינה אחת, אחר כך החליטו לא לנקוט צעדים "מהירים ופזיזים", גיבשו מדיניות ומנגנוני קבלת החלטות ובינתיים, נזקקה מדינה אחרת לחילוץ מיידי. העיקר להיות בסדר עם כולם. לאחרונה דומה שקבלת ההחלטות השתפרה וחשוב מאוד כי השיפור יימשך.

קפה טורקי

אז תשתה קפה טורקי ותתעורר, אמר המשורר. טורקיה היא אחת הכלכלות המתעוררות הגדולות באירופה ובעולם. הישיבה על הגדר בארה"ב קריטית לה מאוד. כל עוד נמשכת רכישת איגרות החוב של ארה"ב, יש למשקיעים הזרים עניין לקחת הלוואות דולריות ולרכוש נכסים עם סיכוי (וסיכון) קצת יותר גדול, כמו ניירות ערך בטורקיה.

בקיץ ראינו כי חשש מהצטמצמות הרכישות גרם למכירה מבוהלת של ניירות ערך של מדינות כמו טורקיה. אז, האם עד גל השמועות הבא, יש זמן להתרווח ולשתות עוד כוס קפה טורקי? או אולי ברזילאי?

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ואלה שמות

דה נאפולי, מלדיני, דאג'וסטיני, קרנאבלה... 141 שחקני כדורגל הוזכרו מעשה ידי אומן בשירו של עלי מוהר ז"ל, שנכתב לרגל מונדיאל 1990, שנערך באיטליה. כלכלת איטליה היא מהבעייתיות יותר בגוש האירו. החוב לתוצר זינק ל-127% תוצר, האבטלה נסקה מעל 12% ואיגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך, שתשואות הפדיון שלהן קרבו לרמת חדלות פירעון, אך לפני שנתיים, נזקקו להבטחה של הבנק המרכזי של אירופה ירכוש כל כמות מהן (בתנאים מסוימים) כדי להתאושש. יכול להיות שאירוח מונדיאל נוסף יפתור חלק מהבעיות, אך עם כל הכבוד לכדורגל, באיטליה מבינים היום כי תהליך ההבראה הוא משהו שלא הולך ברגל.

קח לך אישה ובנה לה בית

בשבוע שעבר הודיעה הלמ"ס, שבשנים האחרונות פוחת והולך שיעור משקי הבית שדירתם בבעלותם, ומנגד גרות יותר משפחות בדירות שכורות. האם אנו זקוקים לקריאת השכמה, כהצעת השיר, האם היד כבר לא משגת, או אולי מדובר בשינוי טעמים של הציבור? התשובה, כך נראה, היכן שהוא באמצע.

עטור מצחך זהב שחור

הזהב השחור - כך מכונה הנפט. השנים האחרונות עמדו בסימן מהפכות חברתיות במדינות ערב ועימות נוקב בין אירן וצפון קוריאה לבין המערב. לאחרונה ירדה המתיחות וגם מחיר הנוזל השחור עושה דרכו דרומה. הוועידה החצי שנתית של ארגון אופ"ק תיערך בעוד מספר ימים, וההערכות הן כי ירידת המחירים תימשך.

אדוני השופט

בימים אלו של הסדרי חוב והתדיינויות משפטיות סביב חברות החזקה גדולות במשק, אנו נזכרים במילות השיר ששר איינשטיין: "אדוני השופט! אדוני השופט! זאת האמת וכל האמת...". יש לקוות כי ההסדרים יהוו חלק מגישה חדשה, כוללת, שתוביל להתנהלות סדירה ותקינה של שוק אג"ח החברות, החשוב כל כך לגיוס ההון של המגזר העסקי.

עיניים גדולות

לא רק מאמן הכדורסל בסרט הנהדר, גם ציבור המשקיעים בשוק ההון מתמודד מדי יום עם הרצון להצליח יותר. אנו, הכלכלנים והיועצים הבקיאים בתחום, רואים לנגד עינינו, הן את הסיכוי והן את הסיכון הכרוכים בכל השקעה, וחותרים להציג ללקוחות את התמונה המלאה והמאוזנת ביותר שניתן - לתועלתם ולרווחתם. השנים האחרונות הוכיחו כי גורמי הסיכון אינם מעטים והיכולת ללמוד ולהפיק לקחים מהמשברים השונים שהתחוללו במהלכן חשובה ביותר.

ככה נפרדים. יכול להיות שזה נגמר?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ועוד אחד 02/12/2013 11:33
    הגב לתגובה זו
    על כתבים כלכליים שנותנים במה לאנליסטים חסרי אחריות שגורמים לעדר להפסיד.
  • 5.
    יצירתי, אחר, נפלא. (ל"ת)
    איתן 01/12/2013 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מרי לו 01/12/2013 13:12
    הגב לתגובה זו
    אפשר להעביר מסרים גם באמצעות שירים. אולי זו הדרך לגרום לאנשים להבין. מקסים!
  • 3.
    ארתור 01/12/2013 12:43
    הגב לתגובה זו
    בחרתי בכותרת במילים מתוך המערכון שבו מחכה אריק פרשן כדורסל מסויים .. אכן שימוש מעניין נעשה ע"י הכותבים במילים של שירי אריק . זה אפשרי בגלל המיגוון העצום של שיריו . אין ספק שהכותבים את המאמר אורית לוין ורונן מנחם הצליחו במשימה של איזכור שמו של אחד מטובי הזמרים בארץ מאז ומעולם וגם הציפו והעלו נושאים כלכליים באופו מאד מקצועי ומהנה לקריאה.
  • 2.
    כל הכבוד ! רשימה נהדרת. (ל"ת)
    אחת 01/12/2013 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מקסים! (ל"ת)
    אלעד 01/12/2013 11:00
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.