2 סיבות לכך שגזירות לפיד יגררו עלייה במחירי הדירות
הגזירות החדשות בשוק הנדל"ן, אשר נוסחו על ידי משרד האוצר, הובאו לאחרונה לאישור הכנסת, עתידות להיכנס לתוקפן בתחילת 2014 אך עלולות להביא לעלייה במחירי הדירות בשוק, וביניהן הדירות אשר מוחזקות על ידי משקיעי הנדל"ן.
במסגרת הגזירות החדשות בשוק הנדל"ן המהווה חלק מחוק ההסדרים, המליץ משרד האוצר, לבצע בין היתר, שתי פעולות המשנות את גובה המס, החל על רוכשי ומוכרי דירה בשוק - פעולות אשר עלולות להשפיע באופן מיידי על מחירי הדירות בשוק בכלל ועל הדירות להשקעה בפרט.
ראשית, ביחס למס רכישה החל על רוכשי דירה, הומלץ כי כל רוכש דירה אשר אינו רוכש את דירתו הראשונה, דהיינו מחזיק ו/או החזיק בדירה נוספת במהלך חייו, אף אם מכר אותה בעבר - ישלם מס רכישה של 3.5% עבור מדרגת המס הראשונה, תשלום אשר יכול להגיע לסכום של 51,450 ש' - כתוספת למחיר הדירה הנרכשת.
שנית, ביחס למס שבח החל על מוכר דירה, עד היום היו רגילים מבצעי עסקאות הנדל"ן וביניהם משקיעי הנדל"ן אשר מחזיקים יותר מדירה אחת, לנצל את הפטור ממס שבח אחת לארבע שנים, ובכך לא לשלם ולו שקל נוסף לקופת המדינה בגין השבח שנצבר בעת תקופת החזקת הדירה.
כעת, לאור ההמלצות החדשות, מוכרי הדירה עשויים למצוא עצמם משלמים מס שבח יחסי עבור הדירה הנמכרת, בגין השבח שנצבר החל מיום 1.1.2014 וזאת גם אם המתינו ארבע שנים מיום מכירת הדירה האחרונה. במידה ויאושרו אותן גזירות, הן עתידות להכניס לקופת המדינה לא פחות מ-1.05 מיליארד ש', ובכך לנסות ולכסות מעט את הגרעון הגדול שנוצר. אין ספק כי כיסוי הגרעון הוא יעד ראוי אשר יש לפעול בדרכים רבות על מנת לכסותו, אך האם התוצאות הנלוות של ההמלצות, במידה ויאושרו והשפעותן על מחירי הדירות, נלקחו גם הן בחשבון על ידי משרד האוצר?
התרחישים האפשריים לאחר אישור הגזירות
העלאת מס הרכישה לאלו אשר מוכרים דירה ורוכשים אחת אחרת תחתיה, בין למגורים ובין להשקעה, עלולה לגרום לכך שאותם רוכשי דירה, אשר מחיר דירתם עלה בכ-50 אלף ש' בעקבות שינוי מס הרכישה - בכובעם כמוכרי דירה, ימכרו את דירתם הישנה טרם רכישת זו החדשה או לאחריה, במחיר הגבוה בכ-50 אלף ש' ואף יותר, זאת על מנת לכסות את עליית מחיר הרכישה. אין ספק כי צעד כזה יגרום לעליית מחירי הדירות.
לשינוי ההוראה ביחס למס השבח בעת מכירת דירה, ישנם שני תרחישים. התרחיש הראשון, שמשקיעים רבים או מחזיקי דירה נוספת יעדיפו שלא למכור את הדירות הנמצאות ברשותם. כתוצאה מצעד זה יפחת מלאי הדירות הקיים בשוק, יעלה את מחירי הדירות הקיימים ואלה המוצעות למכירה עקב ירידה בהיצע ויעלה את מחירי השכירות לאחר רצונם של המשקיעים להשיא את תשואתם, גם במחיר של אי מכירה.
התרחיש השני, שמשקיעים רבים ומחזיקי דירה נוספת יבחרו למכור את הדירה אשר אינה זכאית לפטור מלא ממס שבח, אלא מחויבת במס שבח יחסי החל מיום 1.1.2014, ויגלגלו את ההוצאה על רוכשי הדירות עצמם - דבר אשר יגרום, פעם נוספת, להעלאות מחירי הדירות בשוק.
לדעתי האישית, אישור המלצות אלו במתכונתן הנוכחית, יביא לעלייה במחירי הדירות בשוק הנדל"ן בכלל ובמחירי הדירות להשקעה בפרט. הוא יגרום גם לעליית מחירי השכירות בשוק, עקב ירידת ההיצע ורצון המשקיעים להשיא את תשואתם מן הדירה, אשר ייתכן ורכשו במחיר גבוה יותר מזה אשר היה לפני מספר חודשים.
בסופו של עניין, יש לשאול האם היעד הראוי לכיסוי הגרעון הקיים, נשאר ראוי באותה מידה גם בעת פגיעה בשוק הדירות, דבר אשר יגרום, פעם נוספת, לעליות מחירי הדירות הנמכרות והמושכרות?
- 10.דניאל 08/07/2013 10:09הגב לתגובה זוכמי שנמצא בימים אלו בתהליך של מכירה ורכישה לצורך שיפור דיור אסול לי להתעלם מהעובדה הפשוטה שהעסקה הבאה שלי תתייקר ביותר מ 51,000 ש"ח (לפני מס שבח) אני חייב להניח שהדירה אותה אני מתעתד לקנות תתייקר גם היא לכן עלי לייקר את הדירה שברשותי ב~50,000 ש"ח לפחות.
- 9.חובבן. (ל"ת)חנו 07/07/2013 15:40הגב לתגובה זו
- 8.לירון 01/07/2013 19:38הגב לתגובה זומעניין אם הוא נשוי.. :)
- 7.אמיר 01/07/2013 10:06הגב לתגובה זואין ספק כי כיסוי הגרעון הוא יעד ראוי - כך הוא כותב. האומנם?? אני צריך לכסות פנסיות לגובניקים מגיל 45?? אני צריך לשלם משכורות עתק לא פורפורציונאליות לעובדי הנמלים, רכבות ,חברת חשמל ומקורות ?? אני צריך לשלם על מאות מועצות מקומיות מיותרות עם אבטלה גלויה ?? אני צריך לשלם על משרדי ממשלה הזויים ומטורפים שהומצאו כשוחד קואלקציוני ועל שרים וסגני שרים בלי תיק שמסתובבים בעולם ומבזבזים את כספי הציבור ??. הרי מאיפה מגיע כל הגירעון המפלצתי הזה. מהסקטור הציבורי השמן . אז לא אדוני הכתב - זה לא ראוי בכלל !! - זה גניבה!!
- 6.לאון 30/06/2013 23:38הגב לתגובה זוממשלת ישראל נוקטת בגישה של כיסוי גרעון על חשבון הציבור העובד. אם רק היו מקשיבים לדעות כאלו לפני חיקוק חוקים שרק פוגעים בשוק
- 5.אין אפס 30/06/2013 19:01הגב לתגובה זואם לא היום אז מחר.עדיף כמה שיותר מוקדם ,אחרת נהפוך לספרד עם 30 אחוז אבטלה
- 4.lionav 30/06/2013 16:39הגב לתגובה זוירדו והבוע תתפוצץ.. ככל שימשיכו לעלות כך הירידה תהיה חדה וכואבת או משמחת לאילו שממתינים על הגדר.
- 3.רמון 30/06/2013 14:31הגב לתגובה זומישהו צריך יהיה לממן את ה 50,000 הש"ח הנוספים, זה לא משחק סכום 0. רוכשי הדירה הראשונה, שגם ככה כמעט שאין בפשרותם למתוח עוד את החבל, לא יכולו לממן לאותם משפרי דיור עוד 50,000 בקנית דירתם. המחירים לא יעלו. המחירים גבוהים, השוק בועתי, ותתרחש התרסקות בקרוב, או בהמשך, זה בלתי נמנע.
- חובבן הוא בטוח לא (ל"ת)ניר 30/06/2013 23:33הגב לתגובה זו
- 2.דנה 30/06/2013 13:21הגב לתגובה זומישהו יודע מה החברה עושה ובמה היא מתמחה?...
- לא יודע אבל זה באנגלית אז זה נראה חכם ורציני (ל"ת)עוד אחד שמבין משהו 30/06/2013 14:21הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 30/06/2013 12:20הגב לתגובה זווהגזירות יגרמו לקיפאון שיוביל למיתון לבסוף להורדת מחירים
- ניסן 30/06/2013 23:39הגב לתגובה זוהקונים ימשיכו לשלם כל מחיר, כולל את כל העלויות הנלוות , כמו שכתוב כאן
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
