2 סיבות לכך שגזירות לפיד יגררו עלייה במחירי הדירות
הגזירות החדשות בשוק הנדל"ן, אשר נוסחו על ידי משרד האוצר, הובאו לאחרונה לאישור הכנסת, עתידות להיכנס לתוקפן בתחילת 2014 אך עלולות להביא לעלייה במחירי הדירות בשוק, וביניהן הדירות אשר מוחזקות על ידי משקיעי הנדל"ן.
במסגרת הגזירות החדשות בשוק הנדל"ן המהווה חלק מחוק ההסדרים, המליץ משרד האוצר, לבצע בין היתר, שתי פעולות המשנות את גובה המס, החל על רוכשי ומוכרי דירה בשוק - פעולות אשר עלולות להשפיע באופן מיידי על מחירי הדירות בשוק בכלל ועל הדירות להשקעה בפרט.
ראשית, ביחס למס רכישה החל על רוכשי דירה, הומלץ כי כל רוכש דירה אשר אינו רוכש את דירתו הראשונה, דהיינו מחזיק ו/או החזיק בדירה נוספת במהלך חייו, אף אם מכר אותה בעבר - ישלם מס רכישה של 3.5% עבור מדרגת המס הראשונה, תשלום אשר יכול להגיע לסכום של 51,450 ש' - כתוספת למחיר הדירה הנרכשת.
שנית, ביחס למס שבח החל על מוכר דירה, עד היום היו רגילים מבצעי עסקאות הנדל"ן וביניהם משקיעי הנדל"ן אשר מחזיקים יותר מדירה אחת, לנצל את הפטור ממס שבח אחת לארבע שנים, ובכך לא לשלם ולו שקל נוסף לקופת המדינה בגין השבח שנצבר בעת תקופת החזקת הדירה.
כעת, לאור ההמלצות החדשות, מוכרי הדירה עשויים למצוא עצמם משלמים מס שבח יחסי עבור הדירה הנמכרת, בגין השבח שנצבר החל מיום 1.1.2014 וזאת גם אם המתינו ארבע שנים מיום מכירת הדירה האחרונה. במידה ויאושרו אותן גזירות, הן עתידות להכניס לקופת המדינה לא פחות מ-1.05 מיליארד ש', ובכך לנסות ולכסות מעט את הגרעון הגדול שנוצר. אין ספק כי כיסוי הגרעון הוא יעד ראוי אשר יש לפעול בדרכים רבות על מנת לכסותו, אך האם התוצאות הנלוות של ההמלצות, במידה ויאושרו והשפעותן על מחירי הדירות, נלקחו גם הן בחשבון על ידי משרד האוצר?
התרחישים האפשריים לאחר אישור הגזירות
העלאת מס הרכישה לאלו אשר מוכרים דירה ורוכשים אחת אחרת תחתיה, בין למגורים ובין להשקעה, עלולה לגרום לכך שאותם רוכשי דירה, אשר מחיר דירתם עלה בכ-50 אלף ש' בעקבות שינוי מס הרכישה - בכובעם כמוכרי דירה, ימכרו את דירתם הישנה טרם רכישת זו החדשה או לאחריה, במחיר הגבוה בכ-50 אלף ש' ואף יותר, זאת על מנת לכסות את עליית מחיר הרכישה. אין ספק כי צעד כזה יגרום לעליית מחירי הדירות.
לשינוי ההוראה ביחס למס השבח בעת מכירת דירה, ישנם שני תרחישים. התרחיש הראשון, שמשקיעים רבים או מחזיקי דירה נוספת יעדיפו שלא למכור את הדירות הנמצאות ברשותם. כתוצאה מצעד זה יפחת מלאי הדירות הקיים בשוק, יעלה את מחירי הדירות הקיימים ואלה המוצעות למכירה עקב ירידה בהיצע ויעלה את מחירי השכירות לאחר רצונם של המשקיעים להשיא את תשואתם, גם במחיר של אי מכירה.
התרחיש השני, שמשקיעים רבים ומחזיקי דירה נוספת יבחרו למכור את הדירה אשר אינה זכאית לפטור מלא ממס שבח, אלא מחויבת במס שבח יחסי החל מיום 1.1.2014, ויגלגלו את ההוצאה על רוכשי הדירות עצמם - דבר אשר יגרום, פעם נוספת, להעלאות מחירי הדירות בשוק.
לדעתי האישית, אישור המלצות אלו במתכונתן הנוכחית, יביא לעלייה במחירי הדירות בשוק הנדל"ן בכלל ובמחירי הדירות להשקעה בפרט. הוא יגרום גם לעליית מחירי השכירות בשוק, עקב ירידת ההיצע ורצון המשקיעים להשיא את תשואתם מן הדירה, אשר ייתכן ורכשו במחיר גבוה יותר מזה אשר היה לפני מספר חודשים.
בסופו של עניין, יש לשאול האם היעד הראוי לכיסוי הגרעון הקיים, נשאר ראוי באותה מידה גם בעת פגיעה בשוק הדירות, דבר אשר יגרום, פעם נוספת, לעליות מחירי הדירות הנמכרות והמושכרות?
- 10.דניאל 08/07/2013 10:09הגב לתגובה זוכמי שנמצא בימים אלו בתהליך של מכירה ורכישה לצורך שיפור דיור אסול לי להתעלם מהעובדה הפשוטה שהעסקה הבאה שלי תתייקר ביותר מ 51,000 ש"ח (לפני מס שבח) אני חייב להניח שהדירה אותה אני מתעתד לקנות תתייקר גם היא לכן עלי לייקר את הדירה שברשותי ב~50,000 ש"ח לפחות.
- 9.חובבן. (ל"ת)חנו 07/07/2013 15:40הגב לתגובה זו
- 8.לירון 01/07/2013 19:38הגב לתגובה זומעניין אם הוא נשוי.. :)
- 7.אמיר 01/07/2013 10:06הגב לתגובה זואין ספק כי כיסוי הגרעון הוא יעד ראוי - כך הוא כותב. האומנם?? אני צריך לכסות פנסיות לגובניקים מגיל 45?? אני צריך לשלם משכורות עתק לא פורפורציונאליות לעובדי הנמלים, רכבות ,חברת חשמל ומקורות ?? אני צריך לשלם על מאות מועצות מקומיות מיותרות עם אבטלה גלויה ?? אני צריך לשלם על משרדי ממשלה הזויים ומטורפים שהומצאו כשוחד קואלקציוני ועל שרים וסגני שרים בלי תיק שמסתובבים בעולם ומבזבזים את כספי הציבור ??. הרי מאיפה מגיע כל הגירעון המפלצתי הזה. מהסקטור הציבורי השמן . אז לא אדוני הכתב - זה לא ראוי בכלל !! - זה גניבה!!
- 6.לאון 30/06/2013 23:38הגב לתגובה זוממשלת ישראל נוקטת בגישה של כיסוי גרעון על חשבון הציבור העובד. אם רק היו מקשיבים לדעות כאלו לפני חיקוק חוקים שרק פוגעים בשוק
- 5.אין אפס 30/06/2013 19:01הגב לתגובה זואם לא היום אז מחר.עדיף כמה שיותר מוקדם ,אחרת נהפוך לספרד עם 30 אחוז אבטלה
- 4.lionav 30/06/2013 16:39הגב לתגובה זוירדו והבוע תתפוצץ.. ככל שימשיכו לעלות כך הירידה תהיה חדה וכואבת או משמחת לאילו שממתינים על הגדר.
- 3.רמון 30/06/2013 14:31הגב לתגובה זומישהו צריך יהיה לממן את ה 50,000 הש"ח הנוספים, זה לא משחק סכום 0. רוכשי הדירה הראשונה, שגם ככה כמעט שאין בפשרותם למתוח עוד את החבל, לא יכולו לממן לאותם משפרי דיור עוד 50,000 בקנית דירתם. המחירים לא יעלו. המחירים גבוהים, השוק בועתי, ותתרחש התרסקות בקרוב, או בהמשך, זה בלתי נמנע.
- חובבן הוא בטוח לא (ל"ת)ניר 30/06/2013 23:33הגב לתגובה זו
- 2.דנה 30/06/2013 13:21הגב לתגובה זומישהו יודע מה החברה עושה ובמה היא מתמחה?...
- לא יודע אבל זה באנגלית אז זה נראה חכם ורציני (ל"ת)עוד אחד שמבין משהו 30/06/2013 14:21הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 30/06/2013 12:20הגב לתגובה זווהגזירות יגרמו לקיפאון שיוביל למיתון לבסוף להורדת מחירים
- ניסן 30/06/2013 23:39הגב לתגובה זוהקונים ימשיכו לשלם כל מחיר, כולל את כל העלויות הנלוות , כמו שכתוב כאן
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
