הגזרות והאזרח הקטן בישראל - יש סיבה לכעס?
האזרח מן השורה שומע את נגיד בנק ישראל אומר כי מצב המשק טוב, אך לא טוב מאוד. הוא קורא עיתונים ויודע ששיעור האבטלה אצלנו (6.5%) נמוך בהרבה מזה של אירופה, שם רמת האבטלה דו ספרתית (מעל 12%). מסבירים לו שאצלנו התוצר צומח ובעולם הוא עומד במקום או יורד. הוא גם שומע שהתחזקות השקל כנגד הדולר נמשכת, תוך התעלמות מצרות כמו התקציב המנופח, הורדת הדירוג של המשק והמתיחות הביטחונית. אומרים לו שאם כל הבעיות הללו היו באמת חמורות כל כך, השקל היה מתדרדר. אז למה הגזרות הללו?
כמו האזרח מן השורה, גם שר האוצר עצמו כועס, לדבריו, על הקיצוצים הגדולים והעלאת שורה ארוכה של מיסים שהגיש משרדו. אולם, הוא אומר כי אם לא יעשה זאת, המשק יהיה בסכנת מפולת. אם יעד הגירעון שנקבע לבסוף ל-2013, 4.65% מסך התוצר, גבוה מדי (כפי שאומרת קרנית פלוג מבנק ישראל לדוגמא), מה היה קורה אם היו מחליטים על יעד נמוך יותר, נגיד 3.5%, כפי שהיו רוצות סוכנויות דירוג האשראי? הלא אז היו צריכים לקצץ עוד מיליארדים.
גם נתוני האינפלציה מבלבלים את האזרח מן השורה. מדד המחירים לצרכן עלה רק 1.3% ב-12 החודשים האחרונים. איך זה מסתדר עם התחושות ההפוכות ועם כל עליות המחירים שהיו ואלו שבדרך? ואולי זו בכלל תמונת ראי של ההאטה במשק, עליה מדברים כולם ובגללה שוקל בנק ישראל אולי להוריד עוד את הריבית? בכלל, למה לקצץ כל כך בתקציב, כשהחדשות מאירופה הן שמדינות שנקטו בשנים האחרונות צעדי צנע כשלו בניסיונן לטפל בגירעונות התקציביים ורק החריפו את ההאטה הכלכלית שפקדה אותן?
כשיש כל כך הרבה סימני שאלה והתבטאויות סותרות לכאורה, לא פלא שהאזרח מן השורה מבולבל וכועס. כך גם יהיה לו קשה להאמין שבעוד שנתיים אכן יקצור את פירות הריסון שנכפה עליו היום, כפי שמבטיחים לו.
כל השאלות הללו מבלבלות גם בזמנים רגילים. בישראל של פוסט המחאה החברתית לא מפתיע שהן גם מתסכלות. הלך הרוח של הציבור הוא אחד הפרמטרים החשובים ביותר בניהול מדיניות כלכלית חברתית, ואם בכל זאת הוגשו קיצוצים כה נרחבים - כנראה לא הייתה ממש ברירה. כמובן שישנן חלופות יצירתיות והוגנות יותר, ומתסכלות פחות, אך התוצאות שלהם תגענה באיחור ואילו המשק צריך פתרונות היום.
אני כלכלן, אבל לתת תשובה נכונה אחת לשאלות האלו זו תמיד משימה בלתי אפשרית ובימים אלו היא קשה עוד יותר. יש לקוות שמדיניות הממשלה תצליח, אך יהיה צורך בסבלנות רבה כדי לדעת זאת. תוכניות הממשלה יצטרכו הרבה יותר מ-100 ימים של חסד. בינתיים אפשר להסתכל על המים שכן נמצאים בכוס - עושה רושם שהאוצר, המעסיקים ובנק ישראל ערים כולם לחוסר האיזון הכלכלי והחברתי והמדיניות שהם נוקטים נראית בינתיים די מסונכרנת. התיאום ביניהם יהיה תנאי הכרחי כדי להיחלץ מהמצב הנוכחי.
מכל מקום, הצלחה של הרשויות תיבחן בשנים הבאות, לא רק בקידום הצמיחה, אלא גם ובעיקר בשיפור הקשר בין הצמיחה הכלכלית לצמיחה בהכנסה האישית ובתחושת העושר של משקי הבית. בכל משפט שהמילים "מצב המשק" תופענה בו, יהיה צורך מעתה לשלב גם את המילים "מצב החברה והאזרחים". רק כך ישוב לבסוף האדם העובד למרכז העניינים.
לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 7.רון 11/05/2013 10:18הגב לתגובה זווהגרעון יחריף. הורגים את הפרה החולבת לאט לאט כדי לכסות את הגרעונות שנוצרו בחוסר אחריות ממשלתית. השיתוק שיגיע למשק יאלץ את הקברניטים להוריד ריבית, להדפיס כסף ולהזרים אשראי, בדיוק כמו בארצות הברית.
- 6.יאשיהו 10/05/2013 09:49הגב לתגובה זולפני הכל יש לגבות מס על השכרת דירות מהשקל הראשון ואז או שייכנס כסף לקופה והרבה או שיתחילו למכור דירות וההציע יגדל בשני המקרים הרווחנו
- 5.ariel 10/05/2013 01:12הגב לתגובה זואבל כואב לנו
- 4.ידידי לא אמרת כלום! (ל"ת)מתי 09/05/2013 20:06הגב לתגובה זו
- 3.כתבה 09/05/2013 14:34הגב לתגובה זומאוד
- 2.מה אמרת? (ל"ת)י"ע 09/05/2013 14:03הגב לתגובה זו
- 1.למה שטייניץ לא בכלא ולמה ביבי לא מתפטר? (ל"ת)שאלת תם 09/05/2013 12:36הגב לתגובה זו
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
