הגזרות והאזרח הקטן בישראל - יש סיבה לכעס?
האזרח מן השורה שומע את נגיד בנק ישראל אומר כי מצב המשק טוב, אך לא טוב מאוד. הוא קורא עיתונים ויודע ששיעור האבטלה אצלנו (6.5%) נמוך בהרבה מזה של אירופה, שם רמת האבטלה דו ספרתית (מעל 12%). מסבירים לו שאצלנו התוצר צומח ובעולם הוא עומד במקום או יורד. הוא גם שומע שהתחזקות השקל כנגד הדולר נמשכת, תוך התעלמות מצרות כמו התקציב המנופח, הורדת הדירוג של המשק והמתיחות הביטחונית. אומרים לו שאם כל הבעיות הללו היו באמת חמורות כל כך, השקל היה מתדרדר. אז למה הגזרות הללו?
כמו האזרח מן השורה, גם שר האוצר עצמו כועס, לדבריו, על הקיצוצים הגדולים והעלאת שורה ארוכה של מיסים שהגיש משרדו. אולם, הוא אומר כי אם לא יעשה זאת, המשק יהיה בסכנת מפולת. אם יעד הגירעון שנקבע לבסוף ל-2013, 4.65% מסך התוצר, גבוה מדי (כפי שאומרת קרנית פלוג מבנק ישראל לדוגמא), מה היה קורה אם היו מחליטים על יעד נמוך יותר, נגיד 3.5%, כפי שהיו רוצות סוכנויות דירוג האשראי? הלא אז היו צריכים לקצץ עוד מיליארדים.
גם נתוני האינפלציה מבלבלים את האזרח מן השורה. מדד המחירים לצרכן עלה רק 1.3% ב-12 החודשים האחרונים. איך זה מסתדר עם התחושות ההפוכות ועם כל עליות המחירים שהיו ואלו שבדרך? ואולי זו בכלל תמונת ראי של ההאטה במשק, עליה מדברים כולם ובגללה שוקל בנק ישראל אולי להוריד עוד את הריבית? בכלל, למה לקצץ כל כך בתקציב, כשהחדשות מאירופה הן שמדינות שנקטו בשנים האחרונות צעדי צנע כשלו בניסיונן לטפל בגירעונות התקציביים ורק החריפו את ההאטה הכלכלית שפקדה אותן?
כשיש כל כך הרבה סימני שאלה והתבטאויות סותרות לכאורה, לא פלא שהאזרח מן השורה מבולבל וכועס. כך גם יהיה לו קשה להאמין שבעוד שנתיים אכן יקצור את פירות הריסון שנכפה עליו היום, כפי שמבטיחים לו.
כל השאלות הללו מבלבלות גם בזמנים רגילים. בישראל של פוסט המחאה החברתית לא מפתיע שהן גם מתסכלות. הלך הרוח של הציבור הוא אחד הפרמטרים החשובים ביותר בניהול מדיניות כלכלית חברתית, ואם בכל זאת הוגשו קיצוצים כה נרחבים - כנראה לא הייתה ממש ברירה. כמובן שישנן חלופות יצירתיות והוגנות יותר, ומתסכלות פחות, אך התוצאות שלהם תגענה באיחור ואילו המשק צריך פתרונות היום.
אני כלכלן, אבל לתת תשובה נכונה אחת לשאלות האלו זו תמיד משימה בלתי אפשרית ובימים אלו היא קשה עוד יותר. יש לקוות שמדיניות הממשלה תצליח, אך יהיה צורך בסבלנות רבה כדי לדעת זאת. תוכניות הממשלה יצטרכו הרבה יותר מ-100 ימים של חסד. בינתיים אפשר להסתכל על המים שכן נמצאים בכוס - עושה רושם שהאוצר, המעסיקים ובנק ישראל ערים כולם לחוסר האיזון הכלכלי והחברתי והמדיניות שהם נוקטים נראית בינתיים די מסונכרנת. התיאום ביניהם יהיה תנאי הכרחי כדי להיחלץ מהמצב הנוכחי.
מכל מקום, הצלחה של הרשויות תיבחן בשנים הבאות, לא רק בקידום הצמיחה, אלא גם ובעיקר בשיפור הקשר בין הצמיחה הכלכלית לצמיחה בהכנסה האישית ובתחושת העושר של משקי הבית. בכל משפט שהמילים "מצב המשק" תופענה בו, יהיה צורך מעתה לשלב גם את המילים "מצב החברה והאזרחים". רק כך ישוב לבסוף האדם העובד למרכז העניינים.
לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 7.רון 11/05/2013 10:18הגב לתגובה זווהגרעון יחריף. הורגים את הפרה החולבת לאט לאט כדי לכסות את הגרעונות שנוצרו בחוסר אחריות ממשלתית. השיתוק שיגיע למשק יאלץ את הקברניטים להוריד ריבית, להדפיס כסף ולהזרים אשראי, בדיוק כמו בארצות הברית.
- 6.יאשיהו 10/05/2013 09:49הגב לתגובה זולפני הכל יש לגבות מס על השכרת דירות מהשקל הראשון ואז או שייכנס כסף לקופה והרבה או שיתחילו למכור דירות וההציע יגדל בשני המקרים הרווחנו
- 5.ariel 10/05/2013 01:12הגב לתגובה זואבל כואב לנו
- 4.ידידי לא אמרת כלום! (ל"ת)מתי 09/05/2013 20:06הגב לתגובה זו
- 3.כתבה 09/05/2013 14:34הגב לתגובה זומאוד
- 2.מה אמרת? (ל"ת)י"ע 09/05/2013 14:03הגב לתגובה זו
- 1.למה שטייניץ לא בכלא ולמה ביבי לא מתפטר? (ל"ת)שאלת תם 09/05/2013 12:36הגב לתגובה זו

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
