הגזרות והאזרח הקטן בישראל - יש סיבה לכעס?
האזרח מן השורה שומע את נגיד בנק ישראל אומר כי מצב המשק טוב, אך לא טוב מאוד. הוא קורא עיתונים ויודע ששיעור האבטלה אצלנו (6.5%) נמוך בהרבה מזה של אירופה, שם רמת האבטלה דו ספרתית (מעל 12%). מסבירים לו שאצלנו התוצר צומח ובעולם הוא עומד במקום או יורד. הוא גם שומע שהתחזקות השקל כנגד הדולר נמשכת, תוך התעלמות מצרות כמו התקציב המנופח, הורדת הדירוג של המשק והמתיחות הביטחונית. אומרים לו שאם כל הבעיות הללו היו באמת חמורות כל כך, השקל היה מתדרדר. אז למה הגזרות הללו?
כמו האזרח מן השורה, גם שר האוצר עצמו כועס, לדבריו, על הקיצוצים הגדולים והעלאת שורה ארוכה של מיסים שהגיש משרדו. אולם, הוא אומר כי אם לא יעשה זאת, המשק יהיה בסכנת מפולת. אם יעד הגירעון שנקבע לבסוף ל-2013, 4.65% מסך התוצר, גבוה מדי (כפי שאומרת קרנית פלוג מבנק ישראל לדוגמא), מה היה קורה אם היו מחליטים על יעד נמוך יותר, נגיד 3.5%, כפי שהיו רוצות סוכנויות דירוג האשראי? הלא אז היו צריכים לקצץ עוד מיליארדים.
גם נתוני האינפלציה מבלבלים את האזרח מן השורה. מדד המחירים לצרכן עלה רק 1.3% ב-12 החודשים האחרונים. איך זה מסתדר עם התחושות ההפוכות ועם כל עליות המחירים שהיו ואלו שבדרך? ואולי זו בכלל תמונת ראי של ההאטה במשק, עליה מדברים כולם ובגללה שוקל בנק ישראל אולי להוריד עוד את הריבית? בכלל, למה לקצץ כל כך בתקציב, כשהחדשות מאירופה הן שמדינות שנקטו בשנים האחרונות צעדי צנע כשלו בניסיונן לטפל בגירעונות התקציביים ורק החריפו את ההאטה הכלכלית שפקדה אותן?
כשיש כל כך הרבה סימני שאלה והתבטאויות סותרות לכאורה, לא פלא שהאזרח מן השורה מבולבל וכועס. כך גם יהיה לו קשה להאמין שבעוד שנתיים אכן יקצור את פירות הריסון שנכפה עליו היום, כפי שמבטיחים לו.
כל השאלות הללו מבלבלות גם בזמנים רגילים. בישראל של פוסט המחאה החברתית לא מפתיע שהן גם מתסכלות. הלך הרוח של הציבור הוא אחד הפרמטרים החשובים ביותר בניהול מדיניות כלכלית חברתית, ואם בכל זאת הוגשו קיצוצים כה נרחבים - כנראה לא הייתה ממש ברירה. כמובן שישנן חלופות יצירתיות והוגנות יותר, ומתסכלות פחות, אך התוצאות שלהם תגענה באיחור ואילו המשק צריך פתרונות היום.
אני כלכלן, אבל לתת תשובה נכונה אחת לשאלות האלו זו תמיד משימה בלתי אפשרית ובימים אלו היא קשה עוד יותר. יש לקוות שמדיניות הממשלה תצליח, אך יהיה צורך בסבלנות רבה כדי לדעת זאת. תוכניות הממשלה יצטרכו הרבה יותר מ-100 ימים של חסד. בינתיים אפשר להסתכל על המים שכן נמצאים בכוס - עושה רושם שהאוצר, המעסיקים ובנק ישראל ערים כולם לחוסר האיזון הכלכלי והחברתי והמדיניות שהם נוקטים נראית בינתיים די מסונכרנת. התיאום ביניהם יהיה תנאי הכרחי כדי להיחלץ מהמצב הנוכחי.
מכל מקום, הצלחה של הרשויות תיבחן בשנים הבאות, לא רק בקידום הצמיחה, אלא גם ובעיקר בשיפור הקשר בין הצמיחה הכלכלית לצמיחה בהכנסה האישית ובתחושת העושר של משקי הבית. בכל משפט שהמילים "מצב המשק" תופענה בו, יהיה צורך מעתה לשלב גם את המילים "מצב החברה והאזרחים". רק כך ישוב לבסוף האדם העובד למרכז העניינים.
לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 7.רון 11/05/2013 10:18הגב לתגובה זווהגרעון יחריף. הורגים את הפרה החולבת לאט לאט כדי לכסות את הגרעונות שנוצרו בחוסר אחריות ממשלתית. השיתוק שיגיע למשק יאלץ את הקברניטים להוריד ריבית, להדפיס כסף ולהזרים אשראי, בדיוק כמו בארצות הברית.
- 6.יאשיהו 10/05/2013 09:49הגב לתגובה זולפני הכל יש לגבות מס על השכרת דירות מהשקל הראשון ואז או שייכנס כסף לקופה והרבה או שיתחילו למכור דירות וההציע יגדל בשני המקרים הרווחנו
- 5.ariel 10/05/2013 01:12הגב לתגובה זואבל כואב לנו
- 4.ידידי לא אמרת כלום! (ל"ת)מתי 09/05/2013 20:06הגב לתגובה זו
- 3.כתבה 09/05/2013 14:34הגב לתגובה זומאוד
- 2.מה אמרת? (ל"ת)י"ע 09/05/2013 14:03הגב לתגובה זו
- 1.למה שטייניץ לא בכלא ולמה ביבי לא מתפטר? (ל"ת)שאלת תם 09/05/2013 12:36הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
