הגזרות והאזרח הקטן בישראל - יש סיבה לכעס?
האזרח מן השורה שומע את נגיד בנק ישראל אומר כי מצב המשק טוב, אך לא טוב מאוד. הוא קורא עיתונים ויודע ששיעור האבטלה אצלנו (6.5%) נמוך בהרבה מזה של אירופה, שם רמת האבטלה דו ספרתית (מעל 12%). מסבירים לו שאצלנו התוצר צומח ובעולם הוא עומד במקום או יורד. הוא גם שומע שהתחזקות השקל כנגד הדולר נמשכת, תוך התעלמות מצרות כמו התקציב המנופח, הורדת הדירוג של המשק והמתיחות הביטחונית. אומרים לו שאם כל הבעיות הללו היו באמת חמורות כל כך, השקל היה מתדרדר. אז למה הגזרות הללו?
כמו האזרח מן השורה, גם שר האוצר עצמו כועס, לדבריו, על הקיצוצים הגדולים והעלאת שורה ארוכה של מיסים שהגיש משרדו. אולם, הוא אומר כי אם לא יעשה זאת, המשק יהיה בסכנת מפולת. אם יעד הגירעון שנקבע לבסוף ל-2013, 4.65% מסך התוצר, גבוה מדי (כפי שאומרת קרנית פלוג מבנק ישראל לדוגמא), מה היה קורה אם היו מחליטים על יעד נמוך יותר, נגיד 3.5%, כפי שהיו רוצות סוכנויות דירוג האשראי? הלא אז היו צריכים לקצץ עוד מיליארדים.
גם נתוני האינפלציה מבלבלים את האזרח מן השורה. מדד המחירים לצרכן עלה רק 1.3% ב-12 החודשים האחרונים. איך זה מסתדר עם התחושות ההפוכות ועם כל עליות המחירים שהיו ואלו שבדרך? ואולי זו בכלל תמונת ראי של ההאטה במשק, עליה מדברים כולם ובגללה שוקל בנק ישראל אולי להוריד עוד את הריבית? בכלל, למה לקצץ כל כך בתקציב, כשהחדשות מאירופה הן שמדינות שנקטו בשנים האחרונות צעדי צנע כשלו בניסיונן לטפל בגירעונות התקציביים ורק החריפו את ההאטה הכלכלית שפקדה אותן?
כשיש כל כך הרבה סימני שאלה והתבטאויות סותרות לכאורה, לא פלא שהאזרח מן השורה מבולבל וכועס. כך גם יהיה לו קשה להאמין שבעוד שנתיים אכן יקצור את פירות הריסון שנכפה עליו היום, כפי שמבטיחים לו.
כל השאלות הללו מבלבלות גם בזמנים רגילים. בישראל של פוסט המחאה החברתית לא מפתיע שהן גם מתסכלות. הלך הרוח של הציבור הוא אחד הפרמטרים החשובים ביותר בניהול מדיניות כלכלית חברתית, ואם בכל זאת הוגשו קיצוצים כה נרחבים - כנראה לא הייתה ממש ברירה. כמובן שישנן חלופות יצירתיות והוגנות יותר, ומתסכלות פחות, אך התוצאות שלהם תגענה באיחור ואילו המשק צריך פתרונות היום.
אני כלכלן, אבל לתת תשובה נכונה אחת לשאלות האלו זו תמיד משימה בלתי אפשרית ובימים אלו היא קשה עוד יותר. יש לקוות שמדיניות הממשלה תצליח, אך יהיה צורך בסבלנות רבה כדי לדעת זאת. תוכניות הממשלה יצטרכו הרבה יותר מ-100 ימים של חסד. בינתיים אפשר להסתכל על המים שכן נמצאים בכוס - עושה רושם שהאוצר, המעסיקים ובנק ישראל ערים כולם לחוסר האיזון הכלכלי והחברתי והמדיניות שהם נוקטים נראית בינתיים די מסונכרנת. התיאום ביניהם יהיה תנאי הכרחי כדי להיחלץ מהמצב הנוכחי.
מכל מקום, הצלחה של הרשויות תיבחן בשנים הבאות, לא רק בקידום הצמיחה, אלא גם ובעיקר בשיפור הקשר בין הצמיחה הכלכלית לצמיחה בהכנסה האישית ובתחושת העושר של משקי הבית. בכל משפט שהמילים "מצב המשק" תופענה בו, יהיה צורך מעתה לשלב גם את המילים "מצב החברה והאזרחים". רק כך ישוב לבסוף האדם העובד למרכז העניינים.
לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 7.רון 11/05/2013 10:18הגב לתגובה זווהגרעון יחריף. הורגים את הפרה החולבת לאט לאט כדי לכסות את הגרעונות שנוצרו בחוסר אחריות ממשלתית. השיתוק שיגיע למשק יאלץ את הקברניטים להוריד ריבית, להדפיס כסף ולהזרים אשראי, בדיוק כמו בארצות הברית.
- 6.יאשיהו 10/05/2013 09:49הגב לתגובה זולפני הכל יש לגבות מס על השכרת דירות מהשקל הראשון ואז או שייכנס כסף לקופה והרבה או שיתחילו למכור דירות וההציע יגדל בשני המקרים הרווחנו
- 5.ariel 10/05/2013 01:12הגב לתגובה זואבל כואב לנו
- 4.ידידי לא אמרת כלום! (ל"ת)מתי 09/05/2013 20:06הגב לתגובה זו
- 3.כתבה 09/05/2013 14:34הגב לתגובה זומאוד
- 2.מה אמרת? (ל"ת)י"ע 09/05/2013 14:03הגב לתגובה זו
- 1.למה שטייניץ לא בכלא ולמה ביבי לא מתפטר? (ל"ת)שאלת תם 09/05/2013 12:36הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
