כניסה של הרגולציה כמפקחת מחירים: חדשות רעות לחברות הסלולר
וועדת הכנסת אישרה אתמול (א') תיקון חקיקה המאפשר הקמת MVNO. לטענת גלעד אלפר, מבית ההשעות אקסלנס, התקנה המטרידה ביותר בחקיקה שאושרה, אומרת כי במידה ולאחר 6 חודשים המפעיל הווירטואלי לא מגיע להסכמה עם המפעיל הסלולארי בעל התשתית על מחיר הקישוריות, ההחלטה על המחיר תעבור לידיו של שר התקשורת. כלומר, באופן עקרוני יש כאן כניסה של הרגולציה כמפקחת על המחירים בשוק, שלא בהסכמה ובוודאי אלו הן חדשות רעות לחברות הסלולר. לכתבה: ועדת הכנסת אישרה: הענקת רישיון למפעיל וירטואלי עד ה-1 באוקטובר
לדברי אלפר, הבעיה היא בעצם כפולה, "מטרת הממשלה היא לאפשר קיום של מפעילים וירטואליים רווחיים שיכולים להתקיים לאורך זמן, להביא להורדת מחירים בשוק ולהגביר את התחרות". כפועל יוצא מזה אין למפעיל הווירטואלי אינטרס להגיע לפשרה על המחיר עם המפעיל התשתיתי אלא לתת לרגולאטור לקבוע את המחיר אשר ככל הנראה יהיה נמוך יותר.
תאריך היעד של משרד התקשורת לכניסתו של מפעיל ווירטואלי עד אוקטובר 2010 ולדברי אלפר, "זהו תאריך יעד ריאלי" עם זאת הוא מציין כי "תהליכי חקיקה הינם מסובכים ובשל כך נוטים 'להימרח' ולכן לא יהיה מפתיע אם תהליך זה יימשך לתוך 2011". יש לזכור שמעבר למכשלות הבירוקרטיה, למפעילים התשתיתיים יש יכולת לעכב את התהליך, תוך שימוש בבג"ץ אם למשל הממשלה תחליט על דמי קישוריות הנמוכים, לטענת המפעילים התשתיתיים, מהעלות".
בעיה נוספת לדבריו, היא "שלא מובן מאליו מי יהיו המפעילים הווירטואליים". חברת 'הוט' אמנם צוטטה אתמול כמי שיש לה רצון להיכנס לשוק אולם יש לזכור כי החברה מתחבטת באתגרים משלה בעסקי הליבה וביניהם: שירות לקוחות טעון שיפור, מאזן ממונף מאוד, מאבקי שליטה והשפעות המיתון. בעבר דובר גם על אינטרנט זהב שמעוניינת להיכנס לשוק אך ברור שאם שאול אלוביץ' אכן ישתלט על פרטנר, תוכניות המפעיל הווירטואלי של החברה שלו תיגנזנה.
אלפר מסכם ואומר כי איום המפעיל הווירטואלי הוא אמיתי, אם כי התהליך הוא מסובך וארוך. לכן, אנחנו ממשיכים להמליץ על בזק כהשקעה הטובה ביותר בשוק הטלקום. רק 35% מה-EBITDA של החברה מגיע מפלאפון והחברה תמשיך ליהנות מתוכנית הורדת העלויות שלה ומהרשת הסלולארית החדשה. להערכתנו, בזק מציעה תשואת דיבידנד של 10% בשנת 2009.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
