השבוע נכנס לסניף לקוח שהתעניין בהשקעה בבורסה, ובמניות בפרט. אמר שיש לו 250 אלף שקל אותם רוצה להפוך למיליון שקל. בשיחת ההיכרות ובירור צרכי הלקוח ואופי ההשקעה, ציין שאינו מאמין באיגרות חוב ומוצרים בנקאיים ורוצה 100% חשיפה למניות.הוסיף וסיפר שכל החברים שלו כל הזמן מרוויחים והוא מפספס את הגל. בהמשך השיחה ציין שאינו צריך את הכסף בשנים הקרובות ומוכן לסכן אותו על מנת להרוויח.

למדור המדריך לשוק ההון - לחץ כאן

לפני בניית התיק ללקוח, היה חשוב לי להדגיש ולהסביר שלא קיים מצב שכולם מרוויחים כל הזמן. הבורסה נסחרת בתנודתיות ונוצרים משברים בלתי צפויים כגון מלחמות, בועות נדל"ן, משבר חובות, מחאה חברתית וכדומה שמשפיעים על הבורסה. אך לאורך זמן "רוב" החברות הגדולות ממשיכות לגדול, לצמוח ולהציג רווחים, לכן לטווח השקעה של שנים קדימה יש להשקיע באפיק המנייתי, אולם, לא רק בו.

למרות רצון הלקוח להשקיע באפיק המנייתי בלבד הצלחתי לשכנע אותו לפזר השקעה בין אפיקים שונים. המלצתי ללקוח על מבנה תיק השקעות שיהיה מחולק כדלקמן:

50% באפיק המנייתי. החלוקה הפנימית היא 30% למניות בחו"ל והדגש הוא על ארה"ב (על אף האטה בקצב הצמיחה, כלכלת ארה"ב חזקה ביחס למרבית המדינות המפותחות וצפויה להוביל את צמיחת מדינות אלו בשנת 2012). יחד עם זאת יש להשקיע גם בשווקים מתפתחים לאור פוטנציאל צמיחה גבוה יותר ממדינות מפותחות, אבל יש להשקיע באחוז מוגבל עקב גובה רמת הסיכון והתנודתיות. ישנה חשיבות לפיזור גיאוגרפי לאור המצב הגיאופוליטי באזורנו.

20% חשיפה למניות בארץ בחשיפה למדדים מובילים דרך תעודות סל וקרנות נאמנות על מנת ליצור פיזור רחב במניות רבות וענפים שונים. אין להתמקד במניות בודדות "ולהיתקע" עם המניה לאחר ירידות חדות (מבחינה פסיכולוגית לעיתים קשה להיפרד ממניה בירידה עקב תקווה שתחזור לעלות והכאב בלמכור בהפסד). במידה וכן משקיעים במניות ספציפיות, עדיפות למניות בעלות מדיניות חלוקת דיבידנד אשר "מפצה" בגין ההחזקה בנייר גם בתקופות של פסימיות בשווקים.

במניות בארה"ב הפוטנציאל לדעתי גבוה הרבה יותר מאשר בישראל לאור מחזורי מסחר גבוהים יותר, משקיעים רבים יותר ושווי חברות גבוה יותר, לכן המלצתי על חשיפה דרך תעודות סל על מדדים מובילים, אך גם חשיפה למניות באופן ישיר תוך בדיקה מרחיבה ופוטנציאל של החברות לתשואות יתר (כפי שוורן באפט אומר יש להשקיע בחברה ולא במניה). סקטורים אשר לדעתי יתנו תשואות יתר הם בנקאות, חברות המלונאות וההימורים. אומנם הענפים תנודתיים ומסוכנים יותר בשנים האחרונות, אך חשופים לכל המתרחש בשווקים מבחינת השקעה בנדל"ן, אשראי, תרחישים של מיתון, יציאה מן המיתון והגדלת הצריכה הפרטית, השקעה בשווקים מתפתחים וכו'.

באפיק השקלי והצמוד מדד המלצתי על חלוקה של 25% בכל אחד מהאפיקים אשר יהוו מעין "עוגן" בתיק ההשקעות של הלקוח. למרות שהלקוח אינו מעוניין בהשקעה מסוג זה, ציינתי שישנה חשיבות להשקעה גם באפיק השקלי והצמוד מדד מכיוון שהבורסה נסחרת לעיתים בתנודתיות וירידות שערים חדות, לכן הצורך שיהיה חלק מסוים מההשקעה "בבונקר" ומזומן לצורך ניצול הזדמנויות השקעה חדשות. המלצתי על חלוקה שווה בין האפיק השקלי לצמוד המדד מכיוון שכיום אין עדיפות מובהקת לאפיק הצמוד מבחינת תשואות.

המלצתי על חשיפה דרך קרנות נאמנות אשר החשיפה תהיה כ-70% באג"ח ממשלתית ו-30% באג"ח קונצרנית בדירוגים גבוהים ובמח"מ סינטטי קצר-בינוני. החשיפה לאפיק הצמוד מדד חיונית בהשקעה לאור עליית המדד לאורך זמן באופן קבוע - עלייה של כ-2.9% בממוצע לשנה ב-6 שנים האחרונות - אי לזאת יש צורך בהצמדה על מנת להגן על הלקוח מפני התפרצות אינפלציונית.

אך גם באפיק השקלי יש חשיבות לפזר בין האפיקים בגלל אי הוודאות לגבי אינפלציה עתידית. ריבית ב"י ככל הנראה תרד בחודשים הקרובים לאור התמתנות הציפיות לאינפלציה וההרעה בסביבה הכלכלית בעולם.

גם באפיק השקלי והצמוד מדד ניתן להשקיע במוצרים בעלי אופי מסוכן יותר אשר ככל הנראה ישיגו תשואה עודפת על פני המדדים המובילים. אומנם האפיק השקלי והצמוד מדד מצטיירים כהשקעה ברמת סיכון נמוכה, אך לא כך הדבר. השקעה באג"ח קונצרנית כיום לא פחות מסוכנת מהאפיק המנייתי אם לא יותר. ניתן להשקיע דרך קרנות נאמנות אשר מתמחות בעיקר בהשקעה באיגרות חוב בדירוגים נמוכים וללא דירוג כלל, שאומנם הסיכון בהן גבוה אך גם פוטנציאל הרווח.

לסיכום, המלצתי ללקוח למרות שהוא מבין ועוקב אחר שוק ההון, להתחיל להשקיע בצורה הדרגתית ובסכומים נמוכים יותר על מנת להתנסות ולהבין איך פועל המסחר. בנוסף ציינתי ללקוח לפני שהוא מתחיל להשקיע, להתייחס לאפשרות שהוא יפסיד חלק מהכסף. עליו להגדיר לעצמו קווים אדומים מבחינת הפסד ורווח, טווח זמן ומטרה להשקעה מכיוון שלא ניתן לתזמן את השוק.