הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה את ההגדרות ואופן המדידה של התעסוקה והאבטלה במשק. על-פי הסדרה החדשה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה גבוה יותר (62.2%), ואינו נמוך בהשוואה בינלאומית (למרות מה שמקובל לחשוב), וכך גם שיעור האבטלה (6.5%). במקביל, האבטלה ממשיכה לרדת, אולם בשל ירידה בשיעור ההשתתפות ולא בזכות קליטת עובדים חדשים. לסקירות מאקרו והמלצות על מניות, כנסו למדור החדש - המדריך לשוק ההון בסוף השבוע החולף הטילה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה "פצצה" באשר לתמונת התעסוקה והאבטלה במשק. אם עד כה חיינו בתחושה ששיעור האבטלה הינו 5.4% ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה הינו נמוך ועומד על 57.4%, הרי שהלמ"ס "ניפצה" אמיתות אלו - שיעור האבטלה נכון לפברואר 2012 הינו 6.5% ושיעור ההשתתפות - 62.2% (שיעור ההשתתפות מחושב כסך המועסקים ועוד סך המובטלים שמחפשים עבודה, מתוך כלל גילאי +15). בל נטעה, מאז הרבעון האחרון של 2011 ועד פברואר, לא חלה הידרדרות חמורה במצב האבטלה במשק, כמו שלא התרחשה לפתע פתאום עלייה דרמטית בשיעור ההשתתפות. הסוד נעוץ ב"פלאי הסטטיסטיקה". ובכן, לנוכח הצטרפות ישראל למדינות ה-OECD, נדרשים אנו להתאים גם המתודולוגיות הסטטיסטיות למקובל במועדון מכובד זה ("אין ארוחות חינם"). כתוצאה מכך, ערכה הלמ"ס מספר שינויים מהותיים באשר לסטטיסטיקה של תעסוקה ואבטלה, להלן העיקריים שבהם: - סקר כוח האדם ייערך בתדירות חודשית, במקום רבעונית. - הסקר מכסה את כלל גילאי +15, כולל משרתים בצבא חובה ובקבע, ולא את האוכלוסייה האזרחית בלבד (כפי שהיה עד עתה). - מספר היישובים במדגם הורחב, כך שכולל גם יישובים קטנים, שלא נכללו עד כה. משמעות הנתונים החדשים והמגמות בשוק העבודה נתחיל מהבשורות הטובות. אם עד כה ראינו בשיעור ההשתתפות הנמוך במשק הישראלי פרמטר המעמיד אותנו בנחיתות מול המדינות המפותחות (מלבד היותו נושא לדיונים אין ספור...), הרי שעתה אנו ניצבים ב"מקום של כבוד". על-פי שיעור ההשתתפות בהגדרתו החדשה (62.5%), ישראל ממוקמת לפני מספר רב של מדינות מפותחות, כמו צרפת, גרמניה, יפן ובריטניה, בניגוד למצב ערב העדכון (57.3%). למען הסר ספק, נציין כי קיימות מדינות רבות בהן נכללים המשרתים בצבא בהגדרות של כוח העבודה. במקביל, עדים אנו לירידה מתמשכת בשיעור האבטלה מרמה גבוהה של 9.9% (בהתאם להגדרות החדשות) ברבעון השני של 2009 ל-6.5% בפברואר 2012. אולם, הבשורות הפחות טובות הן שבתקופה האחרונה נעצרה קליטת העובדים במשק, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה במגמת ירידה. כלומר, כל הירידה באבטלה בין הרבעון האחרון של 2011 לפברואר 2012 מקורה בירידה בכוח העבודה. הירידה בשיעור ההשתתפות מבטאת, כפי הנראה, את תופעת "העובד המתייאש". אמנם, גם ברמת אבטלה זו (6.5%) אנו במצב טוב מהרבה מדינות, לדוגמה: גוש האירו עם 10.7% אבטלה (ורמות גבוהות בהרבה במדינות מסוימות, כמו, ספרד, 23.6%) וארה"ב עם 8.3%, אולם המשך המגמות הנוכחיות אינו מבשר טובות. מגמות אלו בשוק העבודה עולות בקנה אחד עם ההאטה בצמיחת המשק. לאור ההתפתחויות בכלכלה המקומית והגלובלית וההערכות כי חברות רבות עומדות לפטר כוח אדם בחודשים הבאים, נראה כי קיים חשש להחמרה במצב התעסוקה. אולם נקודת הפתיחה החיובית יחסית של התעסוקה בישראל תמתן את ההשפעות הצפויות של החמרה זו על הכלכלה המקומית.