אירועים מהותיים בכלכלה המקומית והאמריקנית בשבוע הקרוב

לייזר רשף, יועץ מרכז השקעות ושמואל קצביאן, אנליסט ממחלקת מאקרו כלכלה, סוקרים ומציגים את אירועי המאקרו במשק המקומי ומעבר לים המשפיעים על כלכלות ארה"ב וישראל
שמואל קצביאן |

השבוע יתפרסמו שני נתונים חשובים מתחום הנדל"ן בארה"ב: מכירות בתים קיימים והתחלות הבניה. היום (ה-19.11) צפוי להתפרסם נתון מכירות הבתים הקיימים בארה"ב, נתון המתפרסם על בסיס חודשי. נתון זה מצביע על כמות המכירות של בתים קיימים (יד שניה), שמכירתם הסופית התבצעה באותו החודש. נתון זה מהווה את מרבית שוק הנדל"ן בארה"ב (השוק השני, בתים חדשים, הינו שוק קטן יותר).

מדוע זה מעניין את המשקיעים?

המדד מציין לא רק את הביקוש לדיור, אלא גם את המגמות בכלכלה. כמו כן, הפעילות בענף משפיעה בנוסף על סקטורים אחרים, כמו רכישות מוצרים בני קיימא לבית (כמו: מקררים, מכונות כביסה וכו'), ובכך משפיעה על הצריכה הפרטית והצמיחה הכוללת בכלכלה. אפקט הדומינו הנ"ל גורם להשפעה ישירה על המניות, אגרות חוב וסחורות, לפיכך חשיבותו הרבה. חשיבות זו גדלה עוד יותר בשנים האחרונות על רקע העובדה כי מקורו של המשבר הפיננסי ב-2008 הוא ענף הנדל"ן והמשכנתאות.

במהלך השנים 2001-2006 (כלומר לפני משבר הנדל"ן בארה"ב) קצב המכירות עמד על 6.1 מיליון לחודש. מאז חלה ירידה חדה עד לתחתית של 3.4 מיליון בתים ביולי 2010. החל מאוגוסט 2010 חלה עלייה הדרגתית לרמה של 4.8 מיליון נכון לספטמבר 2012. פעילות הפד והריבית הנמוכה של המשכנתאות צפויות להמשיך ולתמוך בהתאוששות איטית של הענף. חשוב לציין כי מצב התעסוקה בארה"ב ישפיע אף הוא על המגמות בעתיד.

ביום ג', (ה-20.11) יפורסם מדד התחלות הבנייה. הגדרות בנייה מוגדרות כתחילתן של חפירות יסודות הבניין. גם המדד הנ"ל מפורסם על בסיס חודשי. הקבלנים לא יחלו בבניית הבתים, אלא אם הם בטוחים במכירתן טרם השלמתם - תהליך שמרמז על ביקוש לדירות חדשות. התחלת הבנייה מגדילה בהתאמה את התעסוקה של העובדים בענף (בדרך כלל: בעלי הכנסות נמוכות - בינוניות יחסית).

טרום המשבר בסוף 2006, עמד מספר התחלות הבנייה על 1.6 מיליון בתים. מאז חלה ירידה, עד אפריל 2009 בו עמדו התחלות הבניה על רמת שפל של 478 אלף. החל ממאי 2009 חלה עלייה במספר התחלות הבנייה עד לרמה של 872 אלף בספטמבר השנה .

בישראל

ביום ג' הקרוב בנק ישראל צפוי לפרסם את המדד המשולב. המדד המשולב הינו אינדיקטור חודשי, המראה את כיוון ההתפתחות של הפעילות הריאלית במשק המקומי. המדד מורכב משבעה רכיבים המציגים היבטים שונים במשק: ייצור תעשייתי, ייבוא מוצרי צריכה, ייבוא תשומות לייצור, פדיון ממסחר ושירותים, מספר משרות שכירים במגזר העיסקי, ייצוא סחורות וייצוא שירותים.

בשנות הצמיחה 2003-2007, המדד המשולב עלה בקצב ממוצע של כ-0.5% בכל חודש. ב-2001 המדד רשם ירידות חדות, על רקע משבר הטכנולוגיה והחולשה במשק. גם במהלך ספטמבר 08'-מארס 09' המדד רשם ירידות, אך מתונות יותר בהשוואה ל-2001. לאחר מכן המדד הצביע על מגמה של התרחבות.

מאז יולי 2007 המדד מצביע על התרחבות איטית של 0.2% בכל חודש. התרחבות זו מעידה על המשך הצמיחה בכלכלה המקומית, אם כי בקצב מתון מבעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

נירה שמיר: "נראה שהירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה זה 'העובד המתייאש' - וקיים חשש להחמרה"

הכלכלנית הראשית בדיסקונט בהתייחסות לעדכון ההגדרות של הלמ"ס
נירה שמיר |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה את ההגדרות ואופן המדידה של התעסוקה והאבטלה במשק. על-פי הסדרה החדשה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה גבוה יותר (62.2%), ואינו נמוך בהשוואה בינלאומית (למרות מה שמקובל לחשוב), וכך גם שיעור האבטלה (6.5%). במקביל, האבטלה ממשיכה לרדת, אולם בשל ירידה בשיעור ההשתתפות ולא בזכות קליטת עובדים חדשים. לסקירות מאקרו והמלצות על מניות, כנסו למדור החדש - המדריך לשוק ההון בסוף השבוע החולף הטילה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה "פצצה" באשר לתמונת התעסוקה והאבטלה במשק. אם עד כה חיינו בתחושה ששיעור האבטלה הינו 5.4% ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה הינו נמוך ועומד על 57.4%, הרי שהלמ"ס "ניפצה" אמיתות אלו - שיעור האבטלה נכון לפברואר 2012 הינו 6.5% ושיעור ההשתתפות - 62.2% (שיעור ההשתתפות מחושב כסך המועסקים ועוד סך המובטלים שמחפשים עבודה, מתוך כלל גילאי +15). בל נטעה, מאז הרבעון האחרון של 2011 ועד פברואר, לא חלה הידרדרות חמורה במצב האבטלה במשק, כמו שלא התרחשה לפתע פתאום עלייה דרמטית בשיעור ההשתתפות. הסוד נעוץ ב"פלאי הסטטיסטיקה". ובכן, לנוכח הצטרפות ישראל למדינות ה-OECD, נדרשים אנו להתאים גם המתודולוגיות הסטטיסטיות למקובל במועדון מכובד זה ("אין ארוחות חינם"). כתוצאה מכך, ערכה הלמ"ס מספר שינויים מהותיים באשר לסטטיסטיקה של תעסוקה ואבטלה, להלן העיקריים שבהם: - סקר כוח האדם ייערך בתדירות חודשית, במקום רבעונית. - הסקר מכסה את כלל גילאי +15, כולל משרתים בצבא חובה ובקבע, ולא את האוכלוסייה האזרחית בלבד (כפי שהיה עד עתה). - מספר היישובים במדגם הורחב, כך שכולל גם יישובים קטנים, שלא נכללו עד כה. משמעות הנתונים החדשים והמגמות בשוק העבודה נתחיל מהבשורות הטובות. אם עד כה ראינו בשיעור ההשתתפות הנמוך במשק הישראלי פרמטר המעמיד אותנו בנחיתות מול המדינות המפותחות (מלבד היותו נושא לדיונים אין ספור...), הרי שעתה אנו ניצבים ב"מקום של כבוד". על-פי שיעור ההשתתפות בהגדרתו החדשה (62.5%), ישראל ממוקמת לפני מספר רב של מדינות מפותחות, כמו צרפת, גרמניה, יפן ובריטניה, בניגוד למצב ערב העדכון (57.3%). למען הסר ספק, נציין כי קיימות מדינות רבות בהן נכללים המשרתים בצבא בהגדרות של כוח העבודה. במקביל, עדים אנו לירידה מתמשכת בשיעור האבטלה מרמה גבוהה של 9.9% (בהתאם להגדרות החדשות) ברבעון השני של 2009 ל-6.5% בפברואר 2012. אולם, הבשורות הפחות טובות הן שבתקופה האחרונה נעצרה קליטת העובדים במשק, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה במגמת ירידה. כלומר, כל הירידה באבטלה בין הרבעון האחרון של 2011 לפברואר 2012 מקורה בירידה בכוח העבודה. הירידה בשיעור ההשתתפות מבטאת, כפי הנראה, את תופעת "העובד המתייאש". אמנם, גם ברמת אבטלה זו (6.5%) אנו במצב טוב מהרבה מדינות, לדוגמה: גוש האירו עם 10.7% אבטלה (ורמות גבוהות בהרבה במדינות מסוימות, כמו, ספרד, 23.6%) וארה"ב עם 8.3%, אולם המשך המגמות הנוכחיות אינו מבשר טובות. מגמות אלו בשוק העבודה עולות בקנה אחד עם ההאטה בצמיחת המשק. לאור ההתפתחויות בכלכלה המקומית והגלובלית וההערכות כי חברות רבות עומדות לפטר כוח אדם בחודשים הבאים, נראה כי קיים חשש להחמרה במצב התעסוקה. אולם נקודת הפתיחה החיובית יחסית של התעסוקה בישראל תמתן את ההשפעות הצפויות של החמרה זו על הכלכלה המקומית.