גולדמן זאקס: טסלה לא תציג צמיחה במסירות ב-2024
בית ההשקעות צופה אי-צמיחה במסירות ב-2024, בניגוד להערכת החברה; הפער מתבטא כבר ברבעון הרביעי עם תחזית למסירת 510 אלף רכבים לעומת הצפי של טסלה ל-515 אלף
חוות דעת חדשה מבית ההשקעות גולדמן זאקס מטילה צל על תחזיות הצמיחה של טסלה TESLA INC . בבית ההשקעות פרסמו היום (רביעי) הערכה לפיה יצרנית הרכב החשמלית לא תצליח להגדיל את המסירות ב-2024. הערכת האנליסטים עומדת בניגוד חד לתחזיות הנהלת טסלה, אשר הביעה בשיחת הרווח של הרבעון השלישי ביטחון ביכולתה להציג צמיחה שנתית במסירות.
הפער בין התחזיות צפוי לבוא לידי ביטוי כבר בתוצאות הרבעון הרביעי. בעוד שהנהלת טסלה צופה מסירות של לפחות 515,000 כלי רכב, בגולדמן מעריכים כי החברה תמסור כ-510,000 יחידות בלבד. הערכות האנילסטים, המבוססות על ניתוח נתוני מכירות אזוריים, אופטימיות יותר מקונצנזוס האנליסטים של FactSet, הצופה מסירות של כ-503,000 כלי רכב - ירידה של כ-1% בהשוואה לתקופה המקבילה.
בהתבסס על הערכותיו, בבית ההשקעות מדרגים את מניית טסלה ב-"החזק" עם מחיר יעד של 250 דולר למניה - הערכה הנמוכה משמעותית ממחיר המניה הנוכחי העומד על כ-350 דולר.
אתגר נוסף שמציגים האנליסטים נוגע ליעדי 2025. בעוד שטסלה מתכננת להשיק דגם חדש וזול יותר בתחילת השנה ומכוונת לצמיחה של 20% עד 30% במסירות, וול סטריט סקפטית לגבי היכולת לעמוד ביעדים אלו.
- אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון
- ניצחון למאסק: בית המשפט העליון החזיר את חבילת השכר ההיסטורית של טסלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצפי ל-2025
המחשה לפער בין התחזיות ניתן לראות במספרים: טסלה מדברת על מסירות של כ-2.3 מיליון כלי רכב ב-2025, בעוד שתחזית האנליסטים עומדת על 2.1 מיליון בלבד. הספקנות של וול סטריט מגיעה למרות העלייה החדה של כ-67% שרשמה מניית טסלה מאז פרסום דוחות הרבעון השלישי, כשחלק ניכר מהעלייה (כ-42%) התרחש לאחר הבחירות בנובמבר.
בתוך כך, החברה ממשיכה לקדם את תוכניותיה בתחום הרכב האוטונומי, כשהיא מתכננת להשיק את שירות הרובוטקסי בסוף 2025. בוול-סטריט סבורים כי היחסים הקרובים בין מנכ"ל החברה אילון מאסק לנשיא הנבחר דונלד טראמפ עשויים לתרום להקלות רגולטוריות בתחום הרכב האוטונומי.
בגולדמן נוקטים בזהירות בעקבות אתגרים נוספים העומדים בפני החברה, ובהם המאבק המשפטי סביב חבילת התגמול של מאסק, לאחר שבית המשפט בדלוור סירב לאחרונה לבטל את פסיקתו המקורית שפסלה את החבילה בת 300 מיליון האופציות.
- אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
חבילת התגמול של מאסק
שופטת בית המשפט בדלוור, קתלין מקורמיק, הנחיתה לאחרונה מכה נוספת על טסלה כשדחתה בפעם השנייה את חבילת התגמול של אילון מאסק. ההחלטה המפתיעה הגיעה למרות שבעלי המניות של החברה הצביעו פעמיים בעד אישור החבילה, שכוללת כאמור כ-300 מיליון אופציות.
גרי בלאק, מייסד-שותף ב-Future Fund Active ETF, מעריך כי ההחלטה תתהפך בערעור. לדבריו, העובדה שבעלי המניות תמכו בעסקה פעמיים מעידה כי מדובר במטרד בירוקרטי יותר מאשר איום ממשי על מעמדו של מאסק בחברה.
נקודה משמעותית שעולה מהפרשה נוגעת לשווי חבילת התגמול. בעוד שערכה המקורי עמד על כ-2.3 מיליארד דולר בעת הענקתה ב-2018, הסכום של 56 מיליארד דולר שמוזכר תכופות בתקשורת מתייחס לפוטנציאל הרווח של מאסק אם יעמוד בכל אבני הדרך. כיום, בעקבות עליית מחיר המניה, האופציות מוערכות בלמעלה מ-100 מיליארד דולר, על פי חברת Equilar.
דירקטוריון טסלה עומד כעת בפני שתי אפשרויות: לערער על ההחלטה או לעצב חבילת תגמול חדשה שוות ערך. ההצבעה השנייה של בעלי המניות מאותתת כי הדירקטוריון מתכוון לשלם למאסק את הסכום שהובטח לו ב-2018.
המצדדים בחבילת התגמול הנדיבה טוענים כי היא נחוצה כדי להבטיח את מעורבותו המלאה של מאסק בטסלה, במיוחד לאור עיסוקיו הרבים בחברות אחרות כמו X, SpaceX ו-xAI. יתרה מכך, הם מדגישים כי מאסק לא יקבל דבר אם מחיר המניה לא יעלה.
בתגובה לדחייה הראשונית של חבילת התגמול, טסלה כבר העבירה את מקום התאגדותה מדלוור לטקסס. עם זאת, חבילת התגמול מ-2018 עדיין כפופה לחוקי דלוור, מה שמסביר את המשך ההליכים המשפטיים במדינה זו.
טסלה הפתיעה לטובה בדוחות
יצרנית הרכבים החשמליים הציגה תוצאות מרשימות ברבעון השלישי, עם רווח למניה של 72 סנט - גבוה משמעותית מתחזיות האנליסטים שצפו רווח של 58 סנט למניה. ההכנסות הסתכמו ב-25.2 מיליארד דולר, קרוב מאוד לצפי של 25.4 מיליארד דולר.
הנתון המפתיע ביותר בדוחות היה שיעור הרווח הגולמי, שעמד על 19.8% - טוב משמעותית מהערכות האנליסטים שצפו 16.8%. תוצאה זו מרשימה במיוחד לאור הורדות המחירים האגרסיביות שביצעה החברה בשנה האחרונה. תזרים המזומנים החופשי של החברה הסתכם ב-2.74 מיליארד דולר, כמעט פי שניים מהתחזיות שעמדו על 1.61 מיליארד דולר.
המסירות באותו רבעון הציגו צמיחה של יותר מ-6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מה שסימן את הרבעון הראשון של צמיחה לאחר ירידה במחצית הראשונה של השנה. זאת, בין היתר, הודות לאסטרטגיית המימון החדשה של החברה, הכוללת אפשרויות מימון זולות יותר והנחות.
מניית החברה, הנסחרת לפי שווי של 1.1 טריליון דולר, זינקה כבר ב-41% מתחילת השנה וב-47% ב-12 החודשים האחרונים.
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg)