מייקל סיילור ביטקוין
צילום: טוויטר

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

המהלכים הללו מהווים חלק מאסטרטגיית "21/21" השאפתנית שהציגה החברה באוקטובר, במסגרתה תגייס עד 2027 סכום של 42 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין
אדיר בן עמי | (4)

מייקרוסטרטג'י MICROSTRATEGY INC CL A , המחזיקה התאגידית הגדולה בעולם של ביטקוין, הודיעה אמש כי השלימה גיוס של 3 מיליארד דולר באגרות חוב להמרה, כאשר התמורה מיועדת במלואה לרכישת ביטקוין נוספים. החברה, בראשות מייקל סיילור, הגדילה את היקף הגיוס ב-400 מיליון דולר מעבר לתכנון המקורי בעקבות ביקושי יתר משמעותיים מצד משקיעים.

גיוס זה מצטרף למהלך מוקדם יותר החודש, במסגרתו גייסה החברה 6.6 מיליארד דולר ממכירת מניות, כאשר גם תמורה זו מיועדת לרכישת ביטקוין.

המהלכים הללו מהווים חלק מאסטרטגיית "21/21" השאפתנית שהציגה החברה באוקטובר, במסגרתה תגייס עד 2027 סכום של 42 מיליארד דולר - מחציתו ממניות ומחציתו מאג"ח - לרכישת ביטקוין. החברה מחזיקה כיום ב-331,200 ביטקוין, המהווים יותר מ-1.5% מסך המטבעות במחזור, בשווי של כ-32 מיליארד דולר. מאז הבחירות בתחילת נובמבר, מחיר הביטקוין זינק ב-40% והתקרב לרף ה-100 אלף דולר.

 

משיא לנפילה של 16%

מניית החברה הכפילה את ערכה מאז הבחירות, וביום חמישי אף הגיעה לשיא היסטורי של 543 דולר. עם זאת, בהמשך היום צנחה המניה ב-16% וסגרה ב-397.28 דולר. הצניחה החדה הגיעה בעקבות הודעת קרן המחקר סיטרון ריסרץ' כי פתחה פוזיציית שורט על המניה במקביל להחזקת ביטקוין, בטענה שהמניה "התחממה יתר על המידה".

סיטרון, שהייתה בין התומכות המוקדמות של החברה ב-2020, טוענת כי כיום, כשההשקעה בביטקוין נגישה מתמיד באמצעות קרנות סל, נפח המסחר במניה התנתק מהיסודות של המטבע הדיגיטלי. 

שווי השוק הנוכחי של מייקרוסטרטג'י, העומד על כ-107 מיליארד דולר, משקף פרמיה של פי 3.5 על שווי אחזקות הביטקוין שלה - נתון שמעורר דאגה בקרב משקיעים, בפרט לאור העובדה שהמניה נסחרה קרוב לשווי אחזקות הביטקוין רק בסוף 2023. האתגר המרכזי בפני החברה הוא הצורך לשמר או אף להרחיב את הפרמיה הגבוהה על מנת להצדיק את ההשקעה במניה על פני השקעה ישירה בביטקוין או בקרנות סל.

המניה הייתה אתמול השנייה הנסחרת ביותר בנאסד"ק במונחי מחזור דולרי, אחרי אנבידיה בלבד, עדות נוספת לעניין הרב שמעוררת אסטרטגיית הביטקוין האגרסיבית של החברה.

 

מיקרוסופט תצטרף לחגיגה?

מייקל סיילור פנה לאחרונה למיקרוסופט בהצעה להשקיע חלק מיתרת המזומנים שלה, העומדת על 78 מיליארד דולר, בביטקוין. ההצעה תידון במועצת המנהלים של הענקית מרדמונד במסגרת דיוני התקציב לשנת 2024. הצעתו של סיילור הגיעה על רקע ההצלחה המסחררת של מיקרוסטרטג'י, שמניותיה זינקו ביותר מ-500% השנה בעקבות אסטרטגיית ההשקעה בביטקוין. 

קיראו עוד ב"גלובל"

למרות ההתנגדות הראשונית של מיקרוסופט, העניין הגובר מצד משקיעי ענק כמו בלאקרוק, מורגן סטנלי וג'יי פי מורגן בביטקוין, עשוי להוביל לשינוי בעמדת החברה. יתרה מכך, אם מיקרוסופט תחליט להשקיע בביטקוין, המהלך עשוי לעורר גל של רכישות מצד תאגידים גדולים נוספים.

ואולם, המהלך טומן בחובו גם סיכונים משמעותיים. התנודתיות הגבוהה של הביטקוין, שמחירו לאחרונה מתקרב במהירות לרמת ה-100 אלף דולר, עלולה להשפיע על מניית מיקרוסופט ולפגוע בתדמיתה כמניית "blue chip" יציבה. מועצת המנהלים של מיקרוסופט, בראשות סאטיה נאדלה, תצטרך להכריע בין הפוטנציאל לתשואות גבוהות לבין הסיכון בהפיכת המניה לתנודתית יותר. החלטה חיובית עשויה לחולל מהפכה בשוק הקריפטו ולהפוך את הביטקוין לנכס מרכזי בקרב תאגידים גדולים.

בוול-סטריט מעריכים כי אם מיקרוסופט תאמץ את הצעתו של סיילור, היא עשויה למצב את עצמה כמובילה בתחום הנכסים הדיגיטליים, במיוחד בתקופה שבה המוסדיים מתחילים לראות בקריפטו אפיק השקעה לגיטימי.

 

הביטקוין בדרך ל-100 אלף

שוק הקריפטו ממשיך להתלהט, כשהביטקוין מתקרב לרף ה-100 אלף דולר. מעבר לאפקט הבחירות בארה"ב, השבוע נרשמה התפתחות דרמטית עם השקת שוק האופציות על תעודות הסל של הביטקוין. ביום המסחר הראשון בלבד נרשם מחזור חסר תקדים של כמעט 2 מיליארד דולר באופציות על תעודת הסל של בלקרוק.

הסנטימנט החיובי בשוק בא לידי ביטוי ביחס פוט-קול מרשים: על כל אופציית מכירה נרשמו 4.4 אופציות קנייה. השקת האופציות צפויה למשוך עוד משקיעים מוסדיים לשוק, שכבר מנהל נכסים בשווי של מעל 140 מיליארד דולר בתעודות הסל בלבד.

גם בזירה הרגולטורית מסתמנות בשורות: הנשיא הנבחר טראמפ נפגש עם בכירים מעולם הקריפטו, כולל מנכ"ל קוינבייס ומנכ"ל בייננס US לשעבר, ושוקל למנות "צאר קריפטו" בבית הלבן שירכז את המדיניות בתחום.

חברות נוספות מצטרפות למגמה: מרת'ון דיגיטל מגייסת 850 מיליון דולר באג"ח להמרה, חלקם לרכישת ביטקוין, ואפילו חברות קטנות יותר כמו מטאפלנט היפנית וסמלר סיינטיפיק האמריקאית הצטרפו למרוץ הרכישות. מניית מטאפלנט זינקה ב-1,146% בשנה האחרונה בזכות אסטרטגיית הביטקוין שלה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    davis 22/11/2024 19:03
    הגב לתגובה זו
    הכל יהפוך ל 0 ואנשים יתאבדו
  • 2.
    בהצלחה למהמרים בפירמידה (ל"ת)
    ישי 22/11/2024 18:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    trump 22/11/2024 17:23
    הגב לתגובה זו
    הטימטום חוגג בעולם מטורלל
  • שניצאל 22/11/2024 23:59
    הגב לתגובה זו
    גדולים. מצד שני אי אפשר להיות מופתעים, הגופים האלה מנוהלים על ידי אנשים כמונו וגם להם יש חולשות. הם רוצים למקסם רווח ואם זה מה שיביא להם עוד לקוחות מצידם למכור קרן על אוויר.
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.