הגורמים "מחוץ לקופסה" שתרמו לצמיחה בשוק האמריקאי והאם מזג אוויר משפיע על צמיחה?
למספר גורמים "פחות מתוקשרים" הייתה תרומה ניכרת לצמיחה החזקה של כלכלת ארה"ב בתקופה האחרונה; במבט לעתיד איננו צופים מיתון או נחיתה קשה, אך התמונה הכלכלית כבר תהיה "פחות וורודה"
התחזיות לגבי צמיחת הכלכלה האמריקאית ב-2024 התעדכנו משמעותית כלפי מעלה מתחילת השנה באופן שהעלה את השאלה האם הכלכלה האמריקאית תמשיך להפתיע לטובה ובאופן חזק גם בעתיד. קונצנזוס החזאים צופה כעת צמיחה של 2.4% השנה בארה"ב, בעוד שבתחילת 2024 החזאים העריכו כי הצמיחה תעמוד על 1.3% בלבד. תוספת המשרות ברבעון הראשון הפתיעה כלפי מעלה את תחזית הקונצנזוס, כשבינואר ובמרץ תוספת המשרות עקפה את כל התחזיות בשוק ובפברואר תוספת המשרות הפתיעה לטובה 75 מתוך 76 חזאים. ההוצאה הפרטית הריאלית (לאחר ניכוי עונתיות) רשמה ברבעון הראשון צמיחה חודשית ממוצעת חזקה יותר מאשר הממוצע בעשור שלפני הקורונה.
הנתונים החזקים (ומעבר לציפיות) העלו הסברים וספקולציות שונות מדוע הכלכלה הפתיעה לטובה. בין ההסברים ניתן למצוא אמירות כמו התנתקות הקשר שבין הריבית לכלכלה, מצב חזק יחסית של מאזני משקי הבית והחברות, או אמירות שהשפעת הריבית הגבוהה תגיע באיחור.
אולם להערכתנו ישנם גורמים אחרים, פחות "טריוויאליים", שתרמו לפעילות הכלכלית החזקה בארה"ב. במאמר זה נציין 3 גורמים עיקריים ונציג מה הצפי לגביהם בתקופה הקרובה:
גורם ראשון: מזג אוויר חם יחסית לתקופת החורף תמך בצריכה ובפעילות כלכלית חזקה יחסית לעונתיות. באופן ממוצע החודשים הקרים יחסית בארה"ב (כל המדינות כממוצע) הם נובמבר עד פברואר בכל שנה. במהלך התקופה האחרונה נרשמה בארה"ב טמפרטורה ממוצעת של מעט יותר מ-4 מעלות צלזיוס על פני חודשים אלו- הטמפרטורה הגבוהה (או יותר נכון, הפחות קרה) לתקופה זו מאז 1999-2000. יתר על כן בחודשים מסוימים הטמפרטורה היחסית ל"רגיל בעונה" הייתה גבוהה במיוחד ושברה שיאים של המדידות הקיימות בעשורים האחרונים, כמו בדצמבר 23 (שיא לדצמבר של העשורים האחרונים), או בפברואר 24 (השני בגובהו לפברואר).
- לקראת 2025: האופטימיות נצחה, נצלו את ההטבות המס ואל תשאירו כסף בעו"ש
- דו"ח המכירות הקמעונאיות עשוי להמשיך את הראלי בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזג האוויר החם יחסית השפיע לטובה על הפעילות הכלכלית וגרם להפתעות חיוביות בנתונים. היגיון אומר כי ככל שהחורף פחות קר - הצרכנים יטו לבלות ולצרוך יותר והפעילות הכלכלית, לפחות בחלק מהמגזרים, תהיה חזקה יותר. החלטנו לבחון האם הערכה זו גם מתממשת בנתונים עצמם. לצורך כך בחנו את שיעור השינוי בכל חודש בהוצאה לצריכה פרטית במונחים ריאליים ובניכוי העונתיות הרגיל. בכדי לבצע השוואה נכונה ומדויקת עוד יותר בחנו את הפער שבין השינוי בהוצאה הריאלית בכל חודש ספציפי (בניכוי עונתיות) מול השינוי החציוני בעשור החולף לאותו חודש ספציפי. נתונים אלו השווינו לניתוח דומה לגבי הטמפרטורה, כלומר לפער שבין הטמפרטורה בכל חודש ספציפי לעומת החציון ההיסטורי של הטמפרטורה לחודש זה. באופן זה ההשוואה מאפשרת לבחון בכל חודש ספציפי את הקשר שבין טמפרטורה חריגה מהעונתיות ובין צריכה חריגה מהעונתיות.
כפי שניתן לראות בגרף למטה, הקשר בין חריגה בטמפרטורה וחריגה בצריכה הינו קשר חיובי ובולט מאוד. בחודשים דצמבר 23 ופברואר 24 שבהם נרשמה טמפרטורה גבוהה ביחס לעונתיות השינוי בצריכה הריאלית היה חזק באופן חד מהשינוי החציוני לחודש זה, כלומר הצריכה השתנתה באופן חזק יחסית. כשהחורף היה חם יחסית -הצרכן האמריקאי פשוט בילה יותר וצרך יותר.
אינדיקציה נוספתלכך ומהכיוון ההפוך היא ינואר האחרון. חודש זה היה חריג בכך שהטמפרטורה בו הייתה דווקא נמוכה יותר ביחס לחודשי ינואר בעשור הקודם. במקביל לכך הצריכה הריאלית בינואר אכן רשמה ירידה של 0.32%- ובכך הייתה חריגה לרעה לעומת השינוי החציוני בינואר בעשור החולף שעמד על עלייה של 0.2% בצריכה הריאלית.
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- שירותי AWS של אמזון קרסו והורידו איתם חצי מהאינטרנט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%
למזג אוויר חם מהרגיל יש יותר השפעה על חודשי החורף ופחות השפעה על יתר החודשים. לכאורה ניתן לטעון כי בשל התחממות כדור הארץ מזג האוויר החם יחסית יתמוך בכלכלה ובצריכה באופן עקבי גם בחודשים הבאים. אולם ההיגיון אומר כי יש הבדל בהשפעה של החריגה בטמפרטורה על הצריכה בחודשים המאוד קרים (נובמבר עד פברואר) ובין ההשפעה של החריגה בטמפרטורה בחודשים שבמילא פחות קרים/חמים (מרץ עד אוקטובר). בחנו עניין זהעל ידי בחינת הקשר שבין חריגות בטמפרטורה וחריגות בצמיחה מאז תחילת 2022 רק בחודשי החורף (נובמבר-פברואר), לעומת הקשר ביתר החודשים.
המסקנה היית ברורה: הקורלציה בין מזג אוויר חריג לצריכה חריגה בחודשים הקרים חזקה משמעותית מהקורלציה ביתר החודשים. כלומר, השפעה של טמפרטורה גבוהה מהרגיל על צריכה חזקה מהעונתיות בולטת בחודשים הקרים ומתמתנת משמעותית ביתר החודשים. אמירה זו נכונה גם כאשר בוחנים את הקורלציה מאז 2017, אם כי תקופת הקורונה (וההתאוששות ממנה) יצרה כמובן "רעשים" במהלך תקופה זו. מסקנה זו היא די הגיונית. סביר להניח כי כל עלייה של מעלה אחת פחות תשפיע על הצריכה בחודשים הלא קרים /החמים בלאו הכי. כלומר ובמבט לחודשי האביב/ הקיץ: גם אם החודשים הבאים יהיו בממוצע חמים מהעונתיות לתקופה (או להפך) – ההשפעה של מזג האוויר על הצריכה תהיה פחות בולטת.
גורם שני: עודף החיסכון על רקע משבר הקורונה מוצה, עניין שימתן את קצב הצריכה בעתיד. משבר הקורונה גרם להצטברות חדה של חסכונות בקרב הצרכן האמריקאי. הזרמות הכספים והסיוע הפיננסי למשקי הבית לצד החולשה בהוצאות הצרכנים בשל מגבלות, בידודים וסגירות עסקים הביאו להצטברות של חסכונות עודפים. הפד' מחשב את עודף החסכונות בכל חודש בהשוואה לרמת החיסכון הנגזרת לפי המגמה לפני משבר הקורונה.
לפי החישובים של הפד' נרשם חיסכון עודף בכל חודש מאז מרץ 2020 ועד לאוגוסט 2021, כך שעודף החיסכון המצטבר עמד על כ-2.1 טריליון דולר באוגוסט 2021. מדובר בהיקף עצום של חסכונות שהיווה כ-9% משווי התוצר השנתי של כלכלת ארה"ב אז. לאחר אוגוסט 21החלה (לפי חישובי הפד') ירידה בעודף החיסכון בתהליך שארך זמן ממושך יחסית. השימוש בעודף החיסכון המצטבר תמך בצריכה ובחוזקת הכלכלה האמריקאית, אולם המצב השתנה לאחרונה.
באומדן האחרון שפרסם הפד' עלה כי"ההר העצום" של עודף החיסכון הגיע למיצוי לראשונה במרץ 2024, כלומר עודף החיסכון הפך לשלילי. נסייג ונאמר כי חישוב עודף החיסכון איננו טריוויאלי ועשוי להשתנות באופן ניכר לפי אופן החישוב שלו. בכל זאת, ולפחות לפי האומדן של שלוחת הפד' בסן פרנסיסקו, גורם חשוב שתמך בצרכן האמריקאי כבר מוצה.
מה במבט לעתיד?
הצריכה הפרטית בארה"ב מושפעת כמובן מגורמים רבים ולא רק מהחיסכון הצבור, אך המגמות השונות תומכות בהערכה כי ההתרחבות בצריכה תימשך בשיעורים מתונים יותר בעתיד. ראשית נציין כי שיעור החיסכון החודשי כאחוז מההכנסה הפנויה עומד על 3.2%, שפל מאז אוקטובר 2022 וכמחצית משיעור החיסכון הממוצע בעשור שלפני משבר הקורונה. כלומר גם ברמה החודשית השוטפת - יש פחות מרווח לצמצום חיסכון והגדלת צריכה בהשוואה לעבר. בנוסף נציין כי קיימים דיווחיםשונים על ירידה בדרישות להלוואות מצד הצרכנים, עניין שצפוי למתן את היקף ההלוואות הצרכניות בעתיד ובכך למתן את קצב הגידול בצריכה.
לגבי שוק העבודה מעניין לציין כי בחודש אפריל תוספת המשרות עמדה על 175 אלף בלבד, נמוך יותר מכל אחד מ-5 החודשים הקודמים. לא ניתן כמובן ללמוד על מגמה מנתון בודד, אולם גם מדדים צופי עתיד כמו רכיבי התעסוקה בסקרי ה-ISM, או כוונות המעסיקים לגייס עובדים בסקרי הפד' האזורים מצביעים לאחרונה על חולשה. כמו כן, למרות שהשכר בארה"ב עדיין עולה בקצב גבוה קיימת התמתנות ניכרת בקצב השנתי של עליית השכר לאחרונה. בצד החיובי נציין כי עליית מחירי הדירות והמניות יצרו אפקט עושר בקרב הצרכן האמריקאי ורמת החוב הפרטי ביחס לתוצר נמוכה יחסית להיסטוריה.
בשורה התחתונה מיצוי החיסכון העודף מתקופת הקורונה, לצד התמתנות בשוק העבודה ושיעור חיסכון נמוך תומכים בהערכה כי תירשם האטה בקצב ההתרחבות של הצריכה הפרטית, עניין שימתן את קצב הצמיחה ברבעונים הבאים (באופן ממוצע) לעומת המגמה בשנה החולפת.
הגורם השלישי: הגירה חזקה במיוחד לארה"ב תמכה בשוק העבודה ובכלכלה. ההגירה צפויה להמשיך להיות חזקה ב-2024, אך לפי ההערכות היא ככל הנראהלא "תעלה מדרגה" לעומת היקף ההגירה ב-2023. במבט ל-2025 קיימת אי וודאות בנושא, על רקע הזהות של הנשיא האמריקאי והרכב הקונגרס הבא.
ההגירה לארה"ב בשנים האחרונות הייתה חזקה במיוחד כשבמהלך השנים 2021-2023 הייתה הגירה כוללת של כ-7 מיליון מהגרים. עניין זה תרם מאוד לכלכלה האמריקאית. כך למשל תוספת המשרות הממוצעת ב-2023 עמדה על 251 אלף לחודש, הרבה מעבר להערכות נגיד הפד' לתוספת משרות טבעית של כ-100 אלף לחודש במצב של כלכלה מאוזנת. נראה כי חלק מהחוזקה המפתיעה של הצריכה הפרטיתוהכלכלה מאז 2022 הושפע מההגירה והנושא נידון בהרחבה בפרוטוקול ישיבת הפד' במרץ האחרון. במבט ל-2024 ה-CBO (משרד התקציבים של הקונגרס) צופה כי השנה יכנסו כ-3 מיליון מהגרים לארה"ב. מדובר בהיקף גבוה יחסית, שיתמוך בצמיחה, אך לא גבוה יותר מהאומדן לגבי היקף ההגירה שהיה ב-2023 (3.3 מיליון).
מה ההשפעה על הגידול באוכלוסיית ארה"ב?
לפי מחקר של The Brookings Institution and The Hamilton Project אוכלוסיית ארה"ב צפויה לגדול ב-2024 בעיקר בשל ההגירה. שיעור הגידול באוכלוסייה יהיה גבוה באופן מזערי בהשוואה ל-2023, כלומר עליית המדרגה תהיה מתונה בהשוואה לעליית המדרגה הניכרת יותר שנרשמה בין 2022 ל-2023. פוטנציאל ההפתעה לטובה בצמיחה בשל ההגירה עדיין קיים, אך נראה כי הוא מתון בהשוואה לשנה החולפת. יתר על כן במבט ל-2025 וצפונה קיימת אי וודאות בהקשר זה על רקע אי הוודאות לגבי זהות הנשיא הבא והמדיניות שתנקוט בעתיד ממשלת ארה"ב לגבי ההגירה. נסייג ונאמר כי האומדנים לגבי היקף ההגירה הינם אומדנים בלבד ובעבר אף היו עדכונים חדים כלפי מעלה באומדנים אלו.
בשורה התחתונה איננו צופים מיתון בארה"ב, אך גורמים שונים "מחוץ לקופסא" ובהם טמפרטורה פחות קרה בחורף האחרון, עודף חסכונות מתקופת הקורונה והגירה חזקה במיוחד השפיעו באופן ניכר ומפתיע על חוזקת הכלכלה האמריקאית. אנו צופים כי ההשפעה של גורמים אלו תקטן/תתאפס בעתיד. באם הערכה זו תתממש יהיה בכך גורם נוסף שיתמוך בהפחתת ריבית בארה"ב בהמשך השנה.

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
אחרי חודשים של פחד מאינפלציה, תשומת הלב בשווקים עוברת לחשש מהאטה; מלחמת הסחר כבר לא נתפסת כאיום על המחירים אלא על קצב הצמיחה, והפד צפוי להמשיך במדיניות זהירה
עד לאחרונה, כל התבטאות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין גררה חשש מהתפרצות אינפלציונית, אך זו התבררה כדאגת שווא כאשר מדדי המחירים האחרונים בארה"ב הפתיעו לחיוב. לכן, המשקיעים עברו להתמקד בעיקר בהשלכות על הצמיחה, כך על פי סקירת המאקרו השבועית של רפי גוזלן, כלכלן
ראשי ב-IBI, שציין שתגובת השווקים בשבוע האחרון שיקפה תפיסה חדשה - החשש הוא מהאטה כלכלית ולא מעליית מחירים.
הסיבה לכך נובעת, בין היתר, מהאינפלציה בארה"ב שנשארת מתונה מעט מתחת ל-3%, ובשינוי סדרי העדיפויות של הפד שמעניק לאחרונה משקל רב יותר למצב התעסוקה.
באותו נושא, בשל השבתת הממשל, מדד המחירים לצרכן בארה"ב לא פורסם ב-15 לאוקטובר והפרסום נדחה ל-24 לאוקטובר. נראה כי המשקיעים מבינים שהמשק האמריקאי פגיע יותר להידוק תנאים פיננסיים מאשר לעלייה במכסים והמסרים המרגיעים מצד ממשל טראמפ, כולל רמיזות להקלה אפשרית במכסים,
חיזקו את ההערכה שהממשל מנסה למנוע פגיעה חדה בשווקים.
מהצד הסיני, המגבלות על המינרליים הפתיעו את השווקים ושתי תובנות מרכזיות עולות מהמהלך הסיני. הראשונה, נראה שבבייג’ין מבינים כעת שהחולשה האמיתית של הכלכלה האמריקאית אינה בסחר עצמו, אלא בתנאים הפיננסיים. בארה"ב, שבה הצריכה הפרטית מהווה את עיקר הפעילות, רגישות השווקים לנפילה במחירי נכסים גדולה יותר מהשפעת המכסים על היבוא. ייתכן שדווקא המסרים המרככים של טראמפ, כולל האישור לפגישה עם שי וההצהרה כי שיעור המכסים לא יישאר גבוה לאורך זמן, חיזקו אצל הסינים את התחושה שהממשל מודאג יותר מהשווקים מאשר ממלחמת הסחר עצמה.
השנייה, תגובת השווקים האחרונה התמקדה בעיקר בחשש מהאטה בצמיחה, לא מהתפרצות אינפלציונית. ירידת התשואות באג"ח האמריקאיות והיציבות בציפיות האינפלציה משקפות את ההבנה שהפד מעניק בינתיים עדיפות לתעסוקה על פני
מחירים. מדד המחירים לצרכן שיתפרסם השבוע צפוי לעלות ב-0.4% (0.3% במדד הבסיסי), אך כדי לגרום לשינוי בגישת הפד תידרש הפתעה חריגה כלפי מעלה. בינתיים, הצמיחה ברבעון השלישי נראית טובה מהצפוי, כ-4% לפי הערכת מודל הפד באטלנטה, ולכן ב-IBI סבורים שהתחזיות להפחתת ריבית
חדה עד לרמות של 2.75%-3% בשנה הבאה נראות אופטימיות מדי, כל עוד שוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7