ניתוח

הגורמים "מחוץ לקופסה" שתרמו לצמיחה בשוק האמריקאי והאם מזג אוויר משפיע על צמיחה?

למספר גורמים "פחות מתוקשרים" הייתה תרומה ניכרת לצמיחה החזקה של כלכלת ארה"ב בתקופה האחרונה; במבט לעתיד איננו צופים מיתון או נחיתה קשה, אך התמונה הכלכלית כבר תהיה "פחות וורודה"

שמואל קצביאן |

התחזיות לגבי צמיחת הכלכלה האמריקאית ב-2024 התעדכנו משמעותית כלפי מעלה מתחילת השנה באופן שהעלה את השאלה האם הכלכלה האמריקאית תמשיך להפתיע לטובה ובאופן חזק גם בעתיד. קונצנזוס החזאים צופה כעת צמיחה של 2.4% השנה בארה"ב, בעוד שבתחילת 2024 החזאים העריכו כי הצמיחה תעמוד על 1.3% בלבד. תוספת המשרות ברבעון הראשון הפתיעה כלפי מעלה את תחזית הקונצנזוס, כשבינואר ובמרץ תוספת המשרות עקפה את כל התחזיות בשוק ובפברואר תוספת המשרות הפתיעה לטובה 75 מתוך 76 חזאים. ההוצאה הפרטית הריאלית (לאחר ניכוי עונתיות) רשמה ברבעון הראשון צמיחה חודשית ממוצעת חזקה יותר מאשר הממוצע בעשור שלפני הקורונה.

הנתונים החזקים (ומעבר לציפיות) העלו הסברים וספקולציות שונות מדוע הכלכלה הפתיעה לטובה. בין ההסברים ניתן למצוא אמירות כמו התנתקות הקשר שבין הריבית לכלכלה, מצב חזק יחסית של מאזני משקי הבית והחברות, או אמירות שהשפעת הריבית הגבוהה תגיע באיחור.

 

אולם להערכתנו ישנם גורמים אחרים, פחות "טריוויאליים", שתרמו לפעילות הכלכלית החזקה בארה"ב. במאמר זה נציין 3 גורמים עיקריים ונציג מה הצפי לגביהם בתקופה הקרובה:

 

גורם ראשון: מזג אוויר חם יחסית לתקופת החורף תמך בצריכה ובפעילות כלכלית חזקה יחסית לעונתיות. באופן ממוצע החודשים הקרים יחסית בארה"ב (כל המדינות כממוצע) הם נובמבר עד פברואר בכל שנה. במהלך התקופה האחרונה נרשמה בארה"ב טמפרטורה ממוצעת של מעט יותר מ-4 מעלות צלזיוס על פני חודשים אלו- הטמפרטורה הגבוהה (או יותר נכון, הפחות קרה) לתקופה זו מאז 1999-2000. יתר על כן בחודשים מסוימים הטמפרטורה היחסית ל"רגיל בעונה" הייתה גבוהה במיוחד ושברה שיאים של המדידות הקיימות בעשורים האחרונים, כמו בדצמבר 23 (שיא לדצמבר של העשורים האחרונים), או בפברואר 24 (השני בגובהו לפברואר).

מזג האוויר החם יחסית השפיע לטובה על הפעילות הכלכלית וגרם להפתעות חיוביות בנתונים. היגיון אומר כי ככל שהחורף פחות קר - הצרכנים יטו לבלות ולצרוך יותר והפעילות הכלכלית, לפחות בחלק מהמגזרים, תהיה חזקה יותר. החלטנו לבחון האם הערכה זו גם מתממשת בנתונים עצמם. לצורך כך בחנו את שיעור השינוי בכל חודש בהוצאה לצריכה פרטית במונחים ריאליים ובניכוי העונתיות הרגיל. בכדי לבצע השוואה נכונה ומדויקת עוד יותר בחנו את הפער שבין השינוי בהוצאה הריאלית בכל חודש ספציפי (בניכוי עונתיות) מול השינוי החציוני בעשור החולף לאותו חודש ספציפי. נתונים אלו השווינו לניתוח דומה לגבי הטמפרטורה, כלומר לפער שבין הטמפרטורה בכל חודש ספציפי לעומת החציון ההיסטורי של הטמפרטורה לחודש זה. באופן זה ההשוואה מאפשרת לבחון בכל חודש ספציפי את הקשר שבין טמפרטורה חריגה מהעונתיות ובין צריכה חריגה מהעונתיות.

כפי שניתן לראות בגרף למטה, הקשר בין חריגה בטמפרטורה וחריגה בצריכה הינו קשר חיובי ובולט מאוד. בחודשים דצמבר 23 ופברואר 24 שבהם נרשמה טמפרטורה גבוהה ביחס לעונתיות השינוי בצריכה הריאלית היה חזק באופן חד מהשינוי החציוני לחודש זה, כלומר הצריכה השתנתה באופן חזק יחסית. כשהחורף היה חם יחסית -הצרכן האמריקאי פשוט בילה יותר וצרך יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אינדיקציה נוספתלכך ומהכיוון ההפוך היא ינואר האחרון. חודש זה היה חריג בכך שהטמפרטורה בו הייתה דווקא נמוכה יותר ביחס לחודשי ינואר בעשור הקודם. במקביל לכך הצריכה הריאלית בינואר אכן רשמה ירידה של 0.32%- ובכך הייתה חריגה לרעה לעומת השינוי החציוני בינואר בעשור החולף שעמד על עלייה של 0.2% בצריכה הריאלית.

למזג אוויר חם מהרגיל יש יותר השפעה על חודשי החורף ופחות השפעה על יתר החודשים. לכאורה ניתן לטעון כי בשל התחממות כדור הארץ מזג האוויר החם יחסית יתמוך בכלכלה ובצריכה באופן עקבי גם בחודשים הבאים. אולם ההיגיון אומר כי יש הבדל בהשפעה של החריגה בטמפרטורה על הצריכה בחודשים המאוד קרים (נובמבר עד פברואר) ובין ההשפעה של החריגה בטמפרטורה בחודשים שבמילא פחות קרים/חמים (מרץ עד אוקטובר). בחנו עניין זהעל ידי בחינת הקשר שבין חריגות בטמפרטורה וחריגות בצמיחה מאז תחילת 2022 רק בחודשי החורף (נובמבר-פברואר), לעומת הקשר ביתר החודשים.

המסקנה היית ברורה: הקורלציה בין מזג אוויר חריג לצריכה חריגה בחודשים הקרים חזקה משמעותית מהקורלציה ביתר החודשים. כלומר, השפעה של טמפרטורה גבוהה מהרגיל על צריכה חזקה מהעונתיות בולטת בחודשים הקרים ומתמתנת משמעותית ביתר החודשים. אמירה זו נכונה גם כאשר בוחנים את הקורלציה מאז 2017, אם כי תקופת הקורונה (וההתאוששות ממנה) יצרה כמובן "רעשים" במהלך תקופה זו. מסקנה זו היא די הגיונית. סביר להניח כי כל עלייה של מעלה אחת פחות תשפיע על הצריכה בחודשים הלא קרים /החמים בלאו הכי. כלומר ובמבט לחודשי האביב/ הקיץ: גם אם החודשים הבאים יהיו בממוצע חמים מהעונתיות לתקופה (או להפך) – ההשפעה של מזג האוויר על הצריכה תהיה פחות בולטת.

גורם שני: עודף החיסכון על רקע משבר הקורונה מוצה, עניין שימתן את קצב הצריכה בעתיד. משבר הקורונה גרם להצטברות חדה של חסכונות בקרב הצרכן האמריקאי. הזרמות הכספים והסיוע הפיננסי למשקי הבית לצד החולשה בהוצאות הצרכנים בשל מגבלות, בידודים וסגירות עסקים הביאו להצטברות של חסכונות עודפים. הפד' מחשב את עודף החסכונות בכל חודש בהשוואה לרמת החיסכון הנגזרת לפי המגמה לפני משבר הקורונה.

לפי החישובים של הפד' נרשם חיסכון עודף בכל חודש מאז מרץ 2020 ועד לאוגוסט 2021, כך שעודף החיסכון המצטבר עמד על כ-2.1 טריליון דולר באוגוסט 2021. מדובר בהיקף עצום של חסכונות שהיווה כ-9% משווי התוצר השנתי של כלכלת ארה"ב אז. לאחר אוגוסט 21החלה (לפי חישובי הפד') ירידה בעודף החיסכון בתהליך שארך זמן ממושך יחסית. השימוש בעודף החיסכון המצטבר תמך בצריכה ובחוזקת הכלכלה האמריקאית, אולם המצב השתנה לאחרונה.

 

באומדן האחרון שפרסם הפד' עלה כי"ההר העצום" של עודף החיסכון הגיע למיצוי לראשונה במרץ 2024, כלומר עודף החיסכון הפך לשלילי. נסייג ונאמר כי חישוב עודף החיסכון איננו טריוויאלי ועשוי להשתנות באופן ניכר לפי אופן החישוב שלו. בכל זאת, ולפחות לפי האומדן של שלוחת הפד' בסן פרנסיסקו, גורם חשוב שתמך בצרכן האמריקאי כבר מוצה.

מה במבט לעתיד?

הצריכה הפרטית בארה"ב מושפעת כמובן מגורמים רבים ולא רק מהחיסכון הצבור, אך המגמות השונות תומכות בהערכה כי ההתרחבות בצריכה תימשך בשיעורים מתונים יותר בעתיד. ראשית נציין כי שיעור החיסכון החודשי כאחוז מההכנסה הפנויה עומד על 3.2%, שפל מאז אוקטובר 2022 וכמחצית משיעור החיסכון הממוצע בעשור שלפני משבר הקורונה. כלומר גם ברמה החודשית השוטפת - יש פחות מרווח לצמצום חיסכון והגדלת צריכה בהשוואה לעבר. בנוסף נציין כי קיימים דיווחיםשונים על ירידה בדרישות להלוואות מצד הצרכנים, עניין שצפוי למתן את היקף ההלוואות הצרכניות בעתיד ובכך למתן את קצב הגידול בצריכה.

לגבי שוק העבודה מעניין לציין כי בחודש אפריל תוספת המשרות עמדה על 175 אלף בלבד, נמוך יותר מכל אחד מ-5 החודשים הקודמים. לא ניתן כמובן ללמוד על מגמה מנתון בודד, אולם גם מדדים צופי עתיד כמו רכיבי התעסוקה בסקרי ה-ISM, או כוונות המעסיקים לגייס עובדים בסקרי הפד' האזורים מצביעים לאחרונה על חולשה. כמו כן, למרות שהשכר בארה"ב עדיין עולה בקצב גבוה קיימת התמתנות ניכרת בקצב השנתי של עליית השכר לאחרונה. בצד החיובי נציין כי עליית מחירי הדירות והמניות יצרו אפקט עושר בקרב הצרכן האמריקאי ורמת החוב הפרטי ביחס לתוצר נמוכה יחסית להיסטוריה.

בשורה התחתונה מיצוי החיסכון העודף מתקופת הקורונה, לצד התמתנות בשוק העבודה ושיעור חיסכון נמוך תומכים בהערכה כי תירשם האטה בקצב ההתרחבות של הצריכה הפרטית, עניין שימתן את קצב הצמיחה ברבעונים הבאים (באופן ממוצע) לעומת המגמה בשנה החולפת.

הגורם השלישי: הגירה חזקה במיוחד לארה"ב תמכה בשוק העבודה ובכלכלה. ההגירה צפויה להמשיך להיות חזקה ב-2024, אך לפי ההערכות היא ככל הנראהלא "תעלה מדרגה" לעומת היקף ההגירה ב-2023. במבט ל-2025 קיימת אי וודאות בנושא, על רקע הזהות של הנשיא האמריקאי והרכב הקונגרס הבא.

 

ההגירה לארה"ב בשנים האחרונות הייתה חזקה במיוחד כשבמהלך השנים 2021-2023 הייתה הגירה כוללת של כ-7 מיליון מהגרים. עניין זה תרם מאוד לכלכלה האמריקאית. כך למשל תוספת המשרות הממוצעת ב-2023 עמדה על 251 אלף לחודש, הרבה מעבר להערכות נגיד הפד' לתוספת משרות טבעית של כ-100 אלף לחודש במצב של כלכלה מאוזנת. נראה כי חלק מהחוזקה המפתיעה של הצריכה הפרטיתוהכלכלה מאז 2022 הושפע מההגירה והנושא נידון בהרחבה בפרוטוקול ישיבת הפד' במרץ האחרון. במבט ל-2024 ה-CBO (משרד התקציבים של הקונגרס) צופה כי השנה יכנסו כ-3 מיליון מהגרים לארה"ב. מדובר בהיקף גבוה יחסית, שיתמוך בצמיחה, אך לא גבוה יותר מהאומדן לגבי היקף ההגירה שהיה ב-2023 (3.3 מיליון).

מה ההשפעה על הגידול באוכלוסיית ארה"ב?

לפי מחקר של The Brookings Institution and The Hamilton Project אוכלוסיית ארה"ב צפויה לגדול ב-2024 בעיקר בשל ההגירה. שיעור הגידול באוכלוסייה יהיה גבוה באופן מזערי בהשוואה ל-2023, כלומר עליית המדרגה תהיה מתונה בהשוואה לעליית המדרגה הניכרת יותר שנרשמה בין 2022 ל-2023. פוטנציאל ההפתעה לטובה בצמיחה בשל ההגירה עדיין קיים, אך נראה כי הוא מתון בהשוואה לשנה החולפת. יתר על כן במבט ל-2025 וצפונה קיימת אי וודאות בהקשר זה על רקע אי הוודאות לגבי זהות הנשיא הבא והמדיניות שתנקוט בעתיד ממשלת ארה"ב לגבי ההגירה. נסייג ונאמר כי האומדנים לגבי היקף ההגירה הינם אומדנים בלבד ובעבר אף היו עדכונים חדים כלפי מעלה באומדנים אלו.

בשורה התחתונה איננו צופים מיתון בארה"ב, אך גורמים שונים "מחוץ לקופסא" ובהם טמפרטורה פחות קרה בחורף האחרון, עודף חסכונות מתקופת הקורונה והגירה חזקה במיוחד השפיעו באופן ניכר ומפתיע על חוזקת הכלכלה האמריקאית. אנו צופים כי ההשפעה של גורמים אלו תקטן/תתאפס בעתיד. באם הערכה זו תתממש יהיה בכך גורם נוסף שיתמוך בהפחתת ריבית בארה"ב בהמשך השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
השוק השורי הבא בסין. קרדיט: AIהשוק השורי הבא בסין. קרדיט: AI

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%

רן קידר |
נושאים בכתבה סין שוק שורי

שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר). הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.

CSI 300 שוברת שיאים

מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר. 

בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו  בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.

ה-FOMO מלווה בחששות מבועה

בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק. 

כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.


ירידות שערים
צילום: Pixabay

וול סטריט מול קללת ספטמבר - האם המומנטום החיובי ינצח את הסטטיסטיקה?

בעוד השווקים פותחים את ספטמבר ברמות שיא, החודש הידוע לשמצה כחלש ביותר בלוח השנה הפיננסי טומן בחובו מבחנים קריטיים – מדוחות תעסוקה ואינפלציה ועד החלטת ריבית של הפד

אדיר בן עמי |

חודש אוגוסט הסתיים אומנם בירידות קלות, אך המניות הצליחו לרשום עלייה מרשימה של 1.9% לחודש כולו. העלייה נבעה מתוצאות רבעוניות חזקות מהצפוי, התאוששות מניות הטכנולוגיה הגדולות והימורים על הורדות ריבית צפויות מהפד. כל זה נשמע מעולה, עד שמסתכלים מה קורה בדרך כלל בספטמבר.


השוק האמריקני נכנס לספטמבר במצב חריג: החודש שנחשב היסטורית לגרוע ביותר עבור המניות מתחיל כאשר המדדים נמצאים ברמות שיא וכל האינדיקטורים הטכניים מציגים תמונה חיובית. ב-75 השנים האחרונות, המדד S&P 500 איבד בממוצע 0.7% בחודש ספטמבר, לעומת רווח ממוצע של 0.6% בכלל החודשים האחרים. יותר מכך: מאז 1928, ספטמבר רשם ירידות ב-55% מהמקרים, מה שהופך אותו לחודש הכי גרוע בלוח השנה הפיננסי.


אדם טרנקויסט, האסטרטג הטכני הראשי של LPL Financial, חושב שהפעם הסיפור עשוי להיות שונה. "המגמה היא החברה שלך כשמדובר בספטמבר", הוא כותב, "וכשלוקחים בחשבון מומנטום ומגמה, ספטמבר לא נראה כל כך גרוע.״ לפי טרנקויסט, כאשר המדד S&P 500 נמצא מעל הממוצע הנע שלו ל-200 יום בתחילת ספטמבר, הוא בדרך כלל עולה בכ-1.3% - כמעט פי שניים מהממוצע הרגיל.


המומנטום ומדד הפחד

המומנטום ממלא תפקיד קריטי בביצועי החודש. כאשר המדד S&P 500 מסיים חודש בעלייה, הוא נוטה להמשיך בחודש הבא עם רווח ממוצע של 3.2%. מנגד, סיום בירידה הופך את הממוצע לירידה של 3.8%. העובדה שאוגוסט נסגר בעלייה של 1.9% מעמידה את ספטמבר במצב סטטיסטי חיובי.


עם זאת, לתמונה החיובית יש גם צד בעייתי. מדד התנודתיות VIX נמצא ברמות הנמוכות ביותר השנה, לאחר שירד ב-73% מהשיא שרשם באפריל. במקביל לכך, מדד S&P 500 עלה בכמעט 30%. השילוב הזה של תנודתיות נמוכה ועליות חדות עלול להיות מטעה.