גיא טל
צילום: משה בנימין
מעבר לים

המיתון מחוץ לארה"ב מתרחב: יפן, בריטניה וכנראה גרמניה נכנסו למיתון

מאקרו: 2 מכלכלות ה-G7 נמצאות במיתון; יפן איבדה את מקומה ככלכלה השלישית בגודלה לגרמניה, למרות שגם שם הבנק המרכזי אומר שהיא "ככל הנראה" גם כן במיתון כבר; למרות הנתונים הקשים ישנם סימנים חיוביים בשתי הכלכלות הגדולות מיקרו: ?המניה הבריטית שזינקה ב-220% בשנה שעברה
גיא טל | (2)

מאקרו: המיתון מחוץ לארצות הברית מתרחב

מיתון הוא התכווצות בתוצר, אבל מתי ניתן להגיד שכלכלה מסוימת נמצאת במיתון? אין לכך הגדרה רשמית, אך ההגדרה המקובלת היא ששני רבעונים רצופים של התכווצות התוצר יחשבו כמיתון. לפעמים זה יוגדר כ"מיתון טכני" או "מיתון קל", כאשר מדובר בהתכווצות קלה בתוצר שנראית כזמנית, ומיתון עמוק יותר כאשר מדובר בהתכווצות רצינית או ארוכה יותר. על כל פנים, לפי ההגדרה הלא רשמית הזו ישנן כבר כמה מדינות ברחבי העולם שנמצאות במיתון, ביניהן: אסטוניה, פינלנד, לוקסמבורג, אירלנד, פרו עוד. אל הרשימה הלא יוקרתית הזו הצטרפו בשבוע שעבר שתיים מהכלכלות הגדולות והחשובות בעולם – יפן ובריטניה. גרמניה כנראה עומדת להצטרף אף היא. הבנק המרכזי במדינה הודיע השבוע כי גרמניה "ככל הנראה" כבר נמצאת במיתון. שלוש כלכלות הענק אם כן נכנסות למיתון, אם כי בכל מקרה מדובר בגורמים אחרים כפי שנראה בהמשך.  לרשימה המתארכת הזו אולי כדאי להוסיף את סין, שלמרות שכלכלתה ממשיכה להתרחב בקצב של כ-4% - 5% בשנה, קצב  שבכלכלות אחרות נחשב ל"צמיחה בריאה", אבל ביחס לסין מדובר בנתונים קשים, וזה עוד לפני שנפקפק באמינותם. נראה שהיחידים שנמצאים בעולם משלהם של צמיחה בריאה אלו האמריקאים וההודים. אולי קולמובוס לא טעה כל כך בכיוון. 

יפן איבדה לגרמניה את מקומה ככלכלה השלישית בגודלה בעולם

נתוני התוצר של הרבעון הרביעי ביפן הראו על התכווצות של 0.4%, פספוס ענק של הציפיות. על פי סקר של רויטרס הכלכלנים ציפו לצמיחה של 1.4%. ברבעון הקודם התכווצות התוצר הייתה משמעותית יותר והסתכמה ב-3.3%. עקב הירידה בתוצר (כמו גם היחלשות הין כדלקמן) יפן איבדה את מקומה ככלכלה השלישית בגודלה בעולם (לאחר ארצות הברית וסין) וכעת ניצבת במקום הרביעי אחרי גרמניה.   הסיבה העיקרית להיחלשות התוצר היא ביקוש מקומי נמוך. הצריכה הפרטית מהווה יותר מ-50% מהתוצר היפני, והיא ירדה ב-0.9% ברבעון לעומת צפי להתרחבות של 0.1%. זהו הרבעון השלישי ברציפות שהצריכה הפרטית יורדת. הוצאות ההון ירדו ב-0.1% לעומת צפי לעליה של 0.3%. הביקוש החיצוני (יצוא פחות יבוא) תרם 0.2% לתוצר. סך הכל הסתכמה הצמיחה בשנת 2023 כולה בשיעור של 1.9%. בשונה מכלכלות אחרות שנכנסו למיתון, לריבית אין שום קשר לירידה במקרה זה. יפן עדיין נמצאת עם ריבית שלילית. הסיבה שביסוד הירידה בביקוש היא הבעיה ארוכת השנים של יפן – התכווצות האוכלוסייה. גורם נוסף שהשפיע על הצריכה הוא עליית מחירי המזון והאנרגיה שהכבידו על הכיס היפני. יפן מייבאת 94% מהאנרגיה שלה ו-כשני שליש מהמזון. כיון שהין נחלש בחדות לאחרונה מחירי המזון והאנרגיה במדינה עלו. הצפי היא שהמגמה נמשכה לפחות בחודש ינואר גם עקב רעידת האדמה שפקדה את הים היפני שפוגע אף הוא בצריכה. כך העלאת ריבית, במקרה שכן תתרחש בסופו של דבר, אולי תביא להתחזקות הין שדווקא יביא להתמתנות מחירים שתסייע להתאוששות בצריכה הפרטית.    היחלשות הין בכ-7% בשנת 2023 גרמה לכך שהכלכלה היפנית איבדה את מקומה ככלכלה השלישית בגודלה בעולם. התוצר היפני בשנת 2023 היה 4.2 טריליון דולר בעוד זה הגרמני 4.5 טריליון. עיקר השינוי מיוחס לשערי החליפין.  הנתונים הללו מורידים את הסיכוי שהבנק המרכזי ימתן את המדיניות הסופר מרחיבה שמאפיינת אותו מזה שנים. לאחרונה הבנק המרכזי הראה סימנים לנכונות להדק מעט את המדיניות לנוכח האינפלציה שהחלה להתפתח במדינת האי, על פי הערכות הכלכלנים מדיניות הריבית השלילית הייתה אמורה להסתיים במרץ או באפריל. כעת, המיתון המתפתח מפחית את הסיכויים שכך אכן יקרה. "יש סיכון שהכלכלה תתכווץ שוב ברבעון הראשון עקב האטה בצמיחה הגלובלית, ביקוש מקומי נמוך וההשפעה של זעזועי תחילת השנה" אמר טאקוזי אידה, הכלכלן הראשי של בנק קרדיט אגריקולה. עוד אמר שהבנק המרכזי יאלץ ככל הנראה למתן את התחזית האופטימית שלו לצמיחת התוצר בשנים 2023 – 2024.   יחד עם זאת לא כולם פסימיים ולא הכל שחור במעצמה האסייתית. כמה כלכלנים עדיין סבורים שהכלכלה היפנית חזקה מספיק כדי לסיים את המדיניות הסופר מרחיבה בקרוב: "בעוד ירידת התוצר השנייה ברציפות ברבעון הרביעי מראה לכאורה שהכלכלה היפנית במיתון כעת, סקרי העסקים ושוק העבודה מספרים סיפור אחר" אומר מרסל ת'יליאנט, כלכלן בקפיטל אקונומיקס, "בכל אופן הצמיחה צפויה להיות איטית השנה עקב שיעור החסכון של משקי הבית שהפך לשלילי. הבנק המרכזי טוען שהצריכה הפרטית "ממשיכה לצמוח באופן מתון" ואנחנו חושדים שהוא ימשיך לשדר טון אופטימי בפגישה הבאה במרץ".   עוד נתונים טובים שמגיעים מיפן קשורים לשוק העבודה ולמצב העסקים. שיעור האבטלה ביפן ירד לשפל של 2.4% בדצמבר. סקר של הבנק המרכזי היפני הראה שמצב העסקים בכל תחומי התעשייה ובכל רמות גודל של החברות הוא החזק ביותר מאז הרבעון הרביעי של 2018. כתוצאה מכך, בגולדמן זאקס מעריכים שהכלכלה היפנית תצמח ב-1% ברבעון הראשון. בנוסף, כלכלנים מקפיטל אקונומיסטס סבורים שאף הנתונים של הרבעון הרביעי יעודכנו כלפי מעלה בעדכון של מרץ.   היחלשות הין והנתונים הפונדמנטלים החזקים יחסית תומכים מאד בשוק המניות היפני שהיה מהטובים בעולם בשנת 2023 עם עליה של 28%. גם ב-2024 הוא שועט ללא מעצורים עם עלייה של מעל 15% עד כה בחודש וחצי בלבד – הביצועים הטובים מבין המדדים הגדולים, עליות שמגובות ברווחי שיא של החברות ברבעון הרביעי.

בריטניה – נכנסת למיתון לקראת שנת בחירות

בריטניה הצטרפה ליפן ונכנסה להגדרה המקובלת של מיתון עם שני רבעונים רצופים של התכווצות בתוצר, וזאת כשהבחירות הכלליות במדינה תתקיימנה לכל המאוחר בדצמבר של שנת 2024. התוצר הבריטי נפל ב-0.3% ברבעון האחרון של שנת 2023 לאחר ירידה של 0.1% ברבעון שלפניו. בשנת 2023 כולה התרחבה הכלכלה הבריטית בשיעור זניח של 0.1% לאחר צמיחה של 4.3% בשנת 2022. מדובר בשנה הגרועה ביותר באי הבריטי מאז שנת 2009 למעט שנת 2020 (שנת הקורונה).   "כל הסקטורים העיקריים נפלו ברבעון" מסרה ליז מקאוון, הכלכלנית הראשית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבריטית , "הייצור, הבניה והמכירות הסיטונאיות היו המשקולות הכבדות ביותר על הצמיחה, מה שמיתן מעט את הירידה היה העלייה במלונאות, השכרת רכב ומכונות".   התוצאות עלולות להשפיע על התקציב. שר האוצר ג'רמי האנט אמור להודיע בחודש הבא על התקציב השנתי שאמור לכלול קיצוץ מסויים במיסים למרות החולשה הכלכלית והחוב מרקיע השחקים של הממשלה. האנט צפה שהצמיחה תהיה חלשה עקב הריבית הגבוהה ביותר מזה 26 שנה, אך הביע אופטימיות ביחס להמשך: "ישנם סימנים שהכלכלה הבריטית כבר מבצעת פניה... למרות שזו עדיין תקופה קשה למשפחות רבות אנחנו חייבים לדבוק בתוכנית – להוריד מיסים על העבודה ועל העסקים ולבנות כלכלה חזקה יותר".   למרות המיתון הקל הכלכלה הבריטית במצב טוב בהרבה ממה שרבים צפו בתחילת השנה. גם בבריטניה שוק התעסוקה ממשיך לגדול, המשכורות הריאליות עולות (כלומר עליית השכר גבוהה מהאינפלציה) זה החודש השביעי ברציפות, ובטחון העסקים והצרכנים משתפרים. התקווה שהאינפלציה המתמתנת תאפשר הורדות ריבית בהמשך צפויים לעודד את הפעילות הכלכלית.   

גרמניה: נדרש שינוי של המודל הכלכלי?

גם כלכלת גרמניה נכנסה ככל הנראה למיתון, כך על פי הבנק המרכזי במדינה. הביקוש החיצוני החלש משפיע על הכלכלה מוטת הייצוא, מה שמצטרף לצריכה פרטית נמוכה וירידה בהשקעה המקומית שמושפעת משיעורי הריבית הגבוהים.   התעשייה הגרמנית המפורסמת שתמיד העניקה לגרמניה את עוצמתה והפכה אותה למעצמה עולמית כבר סופרת רבעון רביעי ברציפות של צמיחה שלילית או אפסית. "עדיין אין התאוששות של הכלכלה הגרמנית" מסר הבונדסבנק "התוצר עלול לרדת שוב באופן מתון ברבעון הראשון של 2024, עם הרבעון השני ברציפות של ירידה בתוצר, הכלכלה הגרמנית תיכנס למיתון טכני".   החולשה המתמשכת מעוררת ביקורת על המודל הכלכלי הגרמני שמסתמך על תעשייה כבדה שזקוקה להרבה אנרגיה. הממשלה מצידה מצטדקת בכך שהנסיבות הבנלאומיות יצרו את "הסערה המושלמת" עקב מחירי האנרגיה והאינפלציה החריגה בתוספת לשיעורי הריבית הגבוהים וחולשה בביקוש מסין. מבחינת הממשלה, כך זה נראה, הכל בסדר ואין צורך בביצוע שינויים דרסטיים.   

מיקרו: המניה הבריטית הוותיקה שזינקה ב-220% בשנת 2023

נישאר בבריטניה ונציג מניה מפתיעה במקצת. חברת התעשייה המפורסמת רולס רויס  ROLLS-ROYCE HOLDINGS PLC היא אחת משלוש המניות היחידות שנכללות במדד המוביל של בריטניה מאז השקתו בשנות ה-30 של המאה הקודמת (המדד שקדם ל-FTSE100 - לקריאה נוספת)- התשואה שלה בשנת 2023 מפתיעה - זינוק של 221% שלא ממש נעצר בשנת 2024. עד כה היא עלתה מתחילת השנה ב-10% נוספים.  רולס רויס ידועה בזכות הרכבים שקרויים על שמה, אך כיום עיקר עיסוקה של החברה הוא בייצור מנועים למטוסים ולספינות לשוק האזרחי והצבאי כולל כורים אטומים לצוללות, כמו גם מתן שירותים לאחר הקניה.  מדוע זינקה המניה בצורה כזו? הסיבה העיקרית היא שהחברה כמעט נמחקה לחלוטין בזמן המגפה עקב הפגיעה בענף התעופה האזרחי. כעת היא נהנית מהתאוששות שוק הטיסות העולמי. החברה גם מרוויחה מההייפ סביב המגזר הבטחוני עקב המתחים הגיאופוליטיים ברחבי העולם. לאחרונה זכתה החברה להעלאת המלצות מבנקים כמו סיטי, דויטשה בנק ו-UBS.  החברה נסחרת בשווי של כ-35 מיליארד ליש"ט ומכפיל רווח של 16.7. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יריב 21/02/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
    ישנן בעיות חמורות אצל המתחרה פרט אנד ויטני. זה גם השפיע לטובה על היצרן השלישי, ג'נרל אלקטריק.
  • 1.
    קשקש 21/02/2024 09:07
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הריבית הייתה זולה זה היה טוב לעסקים ברגע שהכסף מתייקר זה משפיע על הצריכה והמיתון מתחיל .בדרך כלל זה בין 3-5 שנים
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.05%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.