ספיריט
צילום: טוויטר

מיזוג חברות התעופה נחסם: ספיריט נופלת ב-24%, ג'ט-בלו יורדת ב-7%

לפי הערכות, בפני ספיריט עומדות שתי אפשרויות: מציאת קונה אחר או פשיטת רגל; החברות פרסמו הצהרה משותפת כי הן בוחנות "את הצעדים הבאים" 
אדיר בן עמי | (5)

מניית חברת הלואו-קוסט ספיריט איירליינס SPIRIT AIRLINES נופלת לאחר שהשופט האמריקאי חסם את המיזוג המתוכנן של חברת התעופה בסך 3.8 מיליארד דולר עם המתחרה ג'ט-בלו איירוויז JETBLUE AIRWAYS CORP . 

ספיריט וג'ט בלו

ספיריט איבדה כמעט חצי משווי השוק שלה לאחר שהשופט הפדרלי הסכים עם עמדת משרד המשפטים כי עסקת המיזוג תפגע בצרכנים. ההחלטה הותירה את החברה בצומת, כאשר בוול-סטריט אומרים שהאפשרויות של ספיריט הן או לחפש קונה אחר או לשקול פשיטת רגל. חברת הלואו-קוסט התקשתה להישאר רווחית בעקבות עלייה בהוצאות התפעול ובעיות מתמשכות בשרשרת האספקה, מה שמעלה חששות לגבי יכולתה של החברה להחזיר את יתרת החוב שלה בשנה הבאה. 

מספר אנליסטים ציינו כי החברה עשויה לשקול הגשה לפשיטת רגל על מנת לייעל את המאזן שלה ולבצע רה-ארגון בכדי להפוך לחברה איתנה מבחינה פיננסית.

במידה והעסקה עם ג'ט-בלו הייתה מאושרת, היא הייתה מייצרת את חברת התעופה החמישית בגודלה בארה"ב ונותנת דחיפה משמעותית לספיריט. "אנחנו רואים כעת סבירות מאוד נמוכה לכך שהמימוש יתממש", כתבו מדויטשה בנק. האנליסטים ציינו כי גם אם החברות יחליטו לערער על קביעת השופט, עדיין צפויים קשיים רגולטוריים רבים. 

השופט המחוזי של ארה"ב, וויליאם יאנג, אמר לעורך הדין של ג'ט בלו בזמן שבחן את המיזוג כי הוא צופה שתעריפי טיסות הלואו קוסט יעלו במידה והעסקה תצא לפועל וספיריט איירליינס לא תהיה בסביבה בכדי לעודד הורדת מחירים. עם זאת, יאנג אמר לשני הצדדים כי הוא מתקשה עם הבקשה של משרד המשפטים לחסום את העסקה ב-"תעשיה דינמית העומדת בפני הזדמנויות ואתגרים יחודיים בסביבה של לאחר הקורונה".

השופט העלה אז את האפשרות כי ג'ט בלו תמכור נכסים נוספים, לאחר שכבר הסכימה למכור שערי המראה ומשבצות בנמלי תעופה בכדי לאפשר את העסקה ולתת מענה לחששות הרגולטורים בארה"ב. עורכי הדין של שני הצדדים הגישו את הטיעונים שלהם לסיום המשפט שהחל ב-31 באוקטובר. במרץ האחרון משרד המשפטים, שש מדינות בארה"ב ומחוז קולומביה הגישו תביעה בכדי להפסיק את המיזוג שלטענתם יפגע בתחרות בתעשיית התעופה. תביעה שהסתיימה בניצחון. 

ספיריט הייתה בין חברות התעופה שנפגעו הכי קשה מהבעיות במנוע Pratt & Whitney של חברת RTX, מה שגרם לקרקוע של מספר מטוסים, שצפויים לחזור לפעילות רק השנה. בנוסף, עודף קיבולת בכמה משווקי המפתח של החברה פוגע בכוח התמחור של ספיריט ומאלץ את החברה לנקוט בהוזלות גדולות יותר במטרה למכור מספיק מושבים, מה שהופך את ההתאוששות לקשה הרבה יותר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בהצהרה משותפת אמרו חברות התעופה כי הן בוחנות את "הצעדים הבאים כחלק מהליך משפטי". 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 20/01/2024 21:44
    הגב לתגובה זו
    לא מאשר בגלל שיפגעו בצרכנים. מצוין ! החברה תיסגר, פיטורים ישירים ועקיפים, דמי אבטלה, פחות צריכה, יותר הוצאות ממשלה, עליית מיסים. והופ "אין פגיעה בצרכנים" סוציאליסטים בשקל.
  • 2.
    איך? שופט שמאלני דפקט! החברה תיסגר!! (ל"ת)
    "יסייע לצרכנים" 17/01/2024 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הלוואי בארץ שלנו ידאגו לצרכנים (ל"ת)
    יוסי 17/01/2024 19:56
    הגב לתגובה זו
  • תרשום לפניך-המיזוג יאושר זה עיניין של זמן (ל"ת)
    אלכס 17/01/2024 20:56
    הגב לתגובה זו
  • יעקב 17/01/2024 20:48
    הגב לתגובה זו
    איפה אמריקה של פעם שנתנה גב לעסקים, מעודף תמיכה "בחלשים" כולם סובלים. נ.ב. מצב תמיכה קיצוני בצרכנים נקרא קומוניזם והסוף ידוע
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 1.42%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר למשק השכן ולמי שמתכנן לטוס לאנטליה

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה היום (שלישי) על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.