אפל
צילום: unsplash

מה קורה למניית אפל?

מינית אפל מדשדשת בחודשים האחרונים ואפילו המשקיעים השוריים מתחילים להיות מודאגים; עם ההתקרבות למועד הדיווח בנובמבר של תוצאות הרבעון השלישי, החברה הגדולה בעולם צריכה להוכיח שהיא התקדמה במספר סוגיות חשובות 
רוי שיינמן | (2)
אפל היא החברה הגדולה בעולם הנסחרת בשווי שוק - 2.8 טריליון דולר, אבל אפילו היא מצליחה להדאיג את המשקיעים. המניה לא מצליחה להתרומם בחודשים האחרונים והיא עלתה בחודש האחרון רק ב-0.1% מתחת לעליות בשוק. מאז תחילת יולי בכלל ירדה ב-7%. האנליסט בן ריצס מצביע על כמה מהגורמים שמדאיגים את המשקיעים. לפני הכל, ריצס עדיין אופטימי לגבי אפל - הוא מציב למניה מחיר יעד של 240 דולר, אפסייד של 33% ביחס למחיר הנוכחי של המניה שעומד על 179.5 דולר. לשם השוואה, מחיר היעד הממוצע של אפל בקרב האנליסטים בוול סטריט עומד על 200 דולר, אבל גם המחיר הזה מעיד שהמניה של אפל רחוקה מהפוטנציאל שלה. למה? לפי ריצס יש 4 גורמים מרכזיים לעובדה שאפל לא מצליחה להצדיק את הפרמיה שלה:

צמיחה 

אפל צפויה להציג רבעון רביעי ברצף של ירידה בהכנסות - ברבעון השני דיווחה אפל על הכנסות מאייפונים בסך 39.67 מיליארד דולר לעומת צפי האנליסטים של 39.8 מיליארד דולר. למרות זאת, אפל יכולה לשפר את הלך הרוח סביבה אם היא תספק מסגרת זמן למועד בו תחזור לצמוח. לאפל צפויה דרך קשה בעניין הזה לאור התחזקות הדולר והמצב הכלכלי בסין. ועדיין, ריצס צופה צמיחה של 4%. "ככל שהזמן עובר אנו מאמינים ששדרוגים במכשיר האייפון 15 יכולים להשפיע לטובה על ההכנסות של אפל. בנוסף טראפיק גדול יותר בחנויות כתוצאה מהשקת משקף המציאות המדומה ומכשירי אייפד ומאק חדשים גם כן יכולים לתרום להכנסות". כותב האנליסט.

סין

השוק הסיני אחראי ל-20% מההכנסות של אפל, נקודה שמציבה אותו בדיוק על קו התפר בין הזדמנות לבעיה. מעבר לסיכונים המאקרו כלכליים בסין, הסיכון שממשלת סין תפעל להגביל את הפצת המכשירים במדינה מטעמי ביטחון מידע, או גדילה בנתח השוק שתופסת המתחרה המקומית וואווי עלולים גם כן לפגוע בפעילותה של אפל בכלכלה מבין החשובות בעולם. האיום הכי גדול על אפל לעומת זאת עלול בכלל להיות הרגולציות ההדוקות שקיימות על אפליקציות בסין. "אם הממשל בסין יצליח למנוע ממכשירי אייפון להוריד אפליקציות מערביות עלול להיווצר פער גדול מדי בין המכשירים בסין למכשירים במערב, עד לרמה שתפגע באטרקטיביות המוצר". כותב ריצס. 

בינה מלאכותית

עד כה אפל היא השחקנית הגדולה היחידה שעוד נכנעה להייפ שלקח את כל העולם בסערה. החברות הגדולות האחרות בסקטור הטכנולוגיה - גוגל, מייקרוסופט ואמאזון כבר עמוק בפנים עם השקעות ופיתוחים בתחום, וכמובן איך אפשר לא להזכיר את אנבידיה שנמצאת בראש החץ של התחום החדש. יכול להיות שאפל כבר תהיה חייבת להיכנס לתחום ככל שסבלנותם של המשקיעים תפקע והם ירצו לראות חידושים אמיתיים בחברה. ואפל אפילו לא צריכה לבנות שום מוצר או פיצ'ר חדש מאפס - יש לה כבר את סירי, העוזרת הדיגיטלית במכשירים של אפל שלא באמת קיבלה חידוש פורץ דרך מאז שהושקה ב-2011. "אני מאמין שבשנתיים הקרובות המשקיעים כבר יראו איך הבינה המלאכותית משתלבת במוצרים של אפל - למשל בהיבט של טיפול בעדכוני המכשיר באופן אוטומטי". כותב ריצס. מן הצד השני, כניסה של אפל לתחום תציב אותה בתחרות ישירה מול המתחרות הגדולות, והכניסה המאוחרת שלה לזירה תקשה עליה מאוד להתמודד איתן.

גוגל ומנוע החיפוש

תביעות וחקירות נגד חברות גדולות הן לא דבר חדש והן גם לא מזיזות את מחיר המניה ברוב הפעמים, אבל החקירה שמתנהלת לאחרונה נגד גוגל בטענה שהיא משמשת כמונופול בתחום מנועי החיפוש גרר גם את אפל לבוץ, כשאחת הטענות המרכזיות נגד גוגל הייתה התשלומים השנתיים שהיא משלמת לאפל בכדי להיות מנוע החיפוש ברירת המחדל במכשירים של אפל. הטענות נגד העסקה הזו כל כך חמורות שהערכות הן שבית המשפט יורה להפסקתו מה שיגרום לאפל להפסדים של בין 18-20 מיליארד דולר בשנה אותם הייתה מקבלת מגוגל במסגרת ההסכם. "אם התשלומים מגוגל ייפסקו זה יכול לפגוע פגיעה קשה ברווח הגולמי של אפל בשיעורים גדולים מאוד" כותב ריצס. השאלה אם כן היא איך אפל תפעל במקרה של הפסקת ההסכם עם גוגל. אפל יכולה להשיק מנוע חיפוש משלה אבל לפי ריצס מהלך שכזה לא ימצא חן בעיני המשקיעים: "לדעתי המשקיעים מעדיפים לראות את אפל מתמקדת ביוזמות חדשות בתחום הבינה המלאכותית שיכולות לתרום לה גם בתחומים אחרים". בינתיים, אנליסטים אחרים כבר מראים פחות התלהבות מאפל מבעבר. בנוסף לגורמים שמציין ריצס, האנליסטים מצביעים על מספר סיבות מדוע יש לגלות משנה זהירות בנוגע לאפל בהן הערכת השווי, האטה במכירות ועוד. אפל ממשיכה להיסחר במכפיל רווח עתידי של 26.3, זאת בהשוואה למכפיל רווח היסטורי של 23.5 בממוצע - ובפרמיה גדולה על הנאסד"ק. בנוסף הם סבורים שהמכירות בארה"ב יראו קשיים, בהתבסס על ניתוח קנייני של יותר מ-1.8 מיליון מחזיקי כרטיסי KeyBanc בארה"ב. הם מדגישים כי תעריפי השדרוג של מכשירי האייפון בארה"ב או מבצעים לרכישת אייפון ראשוני כבר פחות אטרקטיביים. מנית אפל נסחרת במחיר של 179.5 דולר למניה בשווי שוק של 2.8 טריליון דולר. מתחילת השנה עלתה המניה ב-43.5%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 11/10/2023 07:09
    הגב לתגובה זו
    יגיע לידי מיצוי אפל תרד פחות
  • 1.
    המגיב 10/10/2023 22:28
    הגב לתגובה זו
    קהל המכורים מוצה. אנשים רואים שבשנים האחרונות, אין שום דבר באמת חדש או חדיש במכשירים.
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט

פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות

ליאור דנקנר |

שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.

מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.

הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.


חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל

הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.

במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.