גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

האינפלציה בארה"ב צוללת במהירות, אבל האם הסכנה חלפה? לא בטוח

כלכלנים מזהירים שדווקא הרגע הזה שבו נראה שהכל מתנהל טוב ושהכלכלה מבצעת נחיתה רכה, עלולה לגרום לבעיות - ולאינפלציה לזנק בחזרה; מה כדאי לעשות כדי להימנע מכך ואיך נכון להשקיע בתקופה כזו ומה יעשה פאואל ביום רביעי הקרוב?
דור עצמון | (5)

לא משנה איך מודדים את האינפלציה, הזינוק במחירים בארה"ב מעט בחדות בשנה האחרונה. האינפלציה בארה"ב היא כבר רק 3%, עדיין מעל אבל כר לכאורה לא כל כך רחוק מיעד ה-2% בממוצע של הפדל ריזרב. עדיין צריך חודשים של מדד נמוך כדי שהאינפלציה תסתכם בפחות מ-2%, אבל האינפלציה כבר לא נמצאת באזורי ה-6-9% וזה טוב.

אבל האינפלציה הנמוכה כעת בארה"ב עלולה להטעות - זה יכול לגרום לפוליטיקאים חסרי אחריות כלכלית (כמו בארץ) להתחיל ללחוץ על הבנק המרכזי להוריד את הריבית במהירות, בזמן שהוא רוצה בינתיים להשאיר אותה גבוהה, כדי להמשיך ולצנן את האינפלציה. מעבר לכך, הרשימה הארוכה של הגורמים שהובילו להתפרצות האינפלציות בשנה שעברה בהחלט עשויה לחזור ולהשפיע ולכן ממש לא בטוח שהפד' כבר יכול לנוח. ביום רביעי הקרוב הוא שוב צפוי להעלות את הריבית ב-0.25% ובינתיים הכלכלנים וגם השוק מעריכים שזו העלאת הריבית האחרונה.

האם זה גם אומר שהאינפלציה תחזור לאפס כל כך מהר? לא בטוח בכלל. "כל מי שצעיר מגיל 50 לא חי בשוק של אינפלציה שמתעוררת ולא היה ניסיון אמיתי באינפלציה", אומר סטיבן ד. קינג, כלכלן ראשי לשעבר ב-HSBC בלונדון. לדבריו, "אחד הלקחים של שנות ה-70 הוא שאם האינפלציה מתחילה לרדת ומקבלי ההחלטות הופכים לשאננים - היא פתאום מזנקת שוב. האינפלציה בהחלט יכולה לטפס חזרה ל-4% וגם ל-6%, ולחזור ל-7.5%. זה שהיא יורדת לא אומר שהיא תמשיך לרדת ותישאר למטה". 

כזכור, לנסיקה האינפלציונית של השנה שעברה היו סיבות רבות: הוצאות ממשלתיות גדולות מאוד בתקופת הקורונה (בכל העולם) כדי להאט ולמתן את ההתמוטטות הכלכלית הגדולה ביותר מעולם, שהגיעה בגלל מגפת הקורונה, השיבושים הקשים בשרשרת האספקה שקטעו את זרימת הסחורות וגם הזינוק במחירי האנרגיה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.

אבל יש כאן גם סיפור גדול יותר - גורמים שמשפיעים בטווח הארוך: אחרי שנים רבות של גידול בכוח העבודה בארה"ב ובכלל בעולם המערבי, האוכלוסיה מזדקנת ושוק העבודה מתחיל להידלדל - הצורך בעובדים מפעיל לחץ כלפי מעלה על השכר.

גם שינויי האקלים משפיעים כשהם עלולים לפגוע באספקת המזון בעולם. מחירי שמן הזית טיפסו בשנה שלרמות הגבוהות ביותר שנרשמו לאחר הבצורת הממושכת בספרד, מחירי הסוכר קפצו בעקבות עודף גשם בהודו, וישנן עוד דוגמאות רבות.

המלחמה בשינויי האקלים היא גם יקרה, ותישאר כזו. התוכניות למעבר לדל פחמן הכרחיות לשגשוג עתידי, אך מוסיפות להוצאות שבשגרה. כדי להגיע עד שנת 2050 עם אפס שימוש בפחמן תידרשנה השקעות שנתיות של יותר מ-9 טריליון דולר - כמעט מחצית מגודלה של כלכלת ארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

לאור כל הסיבות האלו, אפשר להניח שהסיכויים הם די נמוכים לחזור לאינפלציה הנמוכה והריבית הכמעט אפסית שהייתה כאן בעשור האחרון: "אנחנו עוברים מעולם שנשלט בעבר על ידי שפע של משאבים לעולם שנשלט על ידי מחסור", אמר יו גימבר, אסטרטג שוק גלובלי בג'יי.פי מורגן בלונדון. "העולם הכלכלי יכול להיראות אחרת לגמרי במהלך 5-10 השנים הבאות. ההסתמכות על ביצועי העבר כמדריך לעתיד הוא משהו שאנחנו תמיד מזהירים מפניו, אבל זה נכון במיוחד עכשיו". תחיית האינפלציה גם מכניסה את המשקיעים לעולם שונה מזה שנראה כאן ב-30 השנים האחרונות. זה יוצר אתגרים והזדמנויות, והאנליסטים אומרים כמובן שהמשמעות היא שצריך לנהל את תיקי ההשקעות "באופן יותר אקטיבי" (כלומר תנו לנו את הכסף כי אנחנו המומחים. הם לא ממש מצליחים להכות את המדדים בטווח הארוך אבל הם תמיד יגידו לכם שהם המנהלים הכי טובים).

באופן מסורתי זהב ונכסים פיזיים, כגון נדל"ן וסחורות, נחשבים לגידור האינפלציה הטובים ביותר (למעט שוק המניות עצמו). לזהב יש רקורד כשומר ערך במשך כבר אלפי שנים. עם זאת, המתכת הצהובה לא מייצרת תזרים הכנסות, וגם המחיר שלה תנודתי וגם וורן באפט אמר שהוא לא מבין מה הערך שלו. נכסים פיזיים עשויים להיראות אטרקטיביים, אבל קינג מציין שההיסטוריה מראה שהתשואות שלהם יכולות להיות גרועות גם בתקופות אינפלציוניות. האסטרטגים בבלקרוק ממליצים כעת על אג"ח צמודות אינפלציה בשווקים מפותחים, שכן לדעתם רוב שוק האג"ח עדיין לא מעריך למה עלולה לגרום אינפלציה מתמשכת. מעבר לכך, הם ממליצים להשקיע בטרנדים החמים לטווח הארוך - או במילים אחרות: בינה מלאכותית - הנה דברים שאמרה לאחרונה על האסטרטגיה ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל, בראיון לביזפורטל.

גישה אחרת היא להסתכל על מגזרים שלא הצליחו במיוחד בעולם של ריבית נמוכה, בתקווה שהם יצליחו יותר אם הריבית תישאר גבוהה. בנקים, למשל, נוטים להניב ביצועים טובים יותר כאשר הריבית גבוהה יותר, כי מרווחי הריבית נטו שלהם משתפרים. והכי חשוב, המשקיעים צריכים להפנים שהתרדמת הארוכה של האינפלציה הסתיימה, למרות כמה תחזיות אחרונות שדפלציית המחירים מתקרבת. האינפלציה השנתית בארה"ב עמדה על 5% בשנת 2022 (השיא היה 9.1% בחודש יולי שעבר) לראשונה מאז 1990, וסביר להניח שזה יקרה שוב לפחות בחלק מהשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דן 23/07/2023 17:38
    הגב לתגובה זו
    הבורסות בעולם ובייחוד בארה"ב , על סף קריסה קולוסאלית....זה לא יהיה תיקון , זה יהיה מכוער ברמה היסטורית ....נותן לזה להתחיל בן ימים לשבועות בודדים .....סכנה ברורה ומידית !!! דעתי בלבד !!!
  • המגיב 23/07/2023 18:39
    הגב לתגובה זו
    לסגור מאה, ככה, יפה.
  • 3.
    אייל 23/07/2023 15:15
    הגב לתגובה זו
    מניות ההובלה הימית מראה לאנפלציה כמובון שיש עוד את הדיורהאנרגיה אבל רואים שאלה לא פורצים שורה תחתונה ניראה כי האנפלציה צחת שליטה מגזר השירותים לא יעלה יתר על המידה בכדי ליצר אנפציה מסוכנת
  • 2.
    מבין2 23/07/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
    גם עם לחצים אינפלציוניים
  • 1.
    ירקוני 23/07/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
    ככל שהממשלה עומדת להתפרק ולהיזרק למזבלה של ההיסטוריה כך הבורסה הופכת ליותר ירוקה .
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.