וול סטריט
צילום: Pat Krupa, UNSPLASH

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

מה הכלכלנים חושבים על תקרת החוב בארה"ב? מה לגבי העלאת הריבית הבאה של הפד'? וגם - בין הדוחות הבולטים השבוע: אנבידיה, פאלו אלטו, מארוול, זום, צים ועוד
דור עצמון | (6)

שבוע המסחר בוול סטריט שייפתח מחר צפוי להיות רגוע יחסית ללא אירועים משמעותיים. ואם בכל זאת, הדוחות של ענקית השבבים אנבידיה NVIDIA COR ביום רביעי לאחר נעילת המסחר עשויים אולי להיות המעניינים ביותר. החברה נחשבת לעתים כזו שמסמלת את מצבו של שוק השבבים העולמי. יש כמובן גם אחרות כמו AMD ו-TSM אבל אנבידיה מעניינת במיוחד בעיקר לאור זינוק מרשים של 120% מתחילת השנה. עלייה נוספת בשל הדוחות עשויה להזניק את כל הענף למעלה.

כל הכלכלנים הבכירים והבנקים הגדולים מזהירים כי הכלכלה האמריקאית נמצאת על סיפו של מיתון. הם אמנם חלוקים בדעתם בנוגע לחומרתו של המיתון אך קונצנזוס שכזה באשר לעצם בואו לא נראה כאן כבר הרבה הזמן. הריבית בארה"ב כבר הספיקה לעלות ל-5.25% לאחר שהפד' מנהל זה למעלה משנה מלחמת חורמה באינפלציה שהגיעה בשיאה ל-9.1% אך מאז התמתנה ל-4.9%. המגמה טובה וזה חשוב, אך זה לא מספיק על מנת להביא את הפד' למצב שבו הוא יכול להרשות לעצמו להוריד את גובה הריבית. שוק התעסוקה עדיין חזק והסכנה מפני התפרצות מחודשת ואגרסיבית של האינפלציה עדיין ממשית.

נתוני מאקרו חשובים שצפויים להתפרסם השבוע:

שלישי - מכירות בתים חדשים (אפריל).

רביעי - נתוני מדד המחירים לצרכן בבריטניה לחודש (אפריל).

חמישי - תביעות חוזרות לדמי אבטלה.

דוחות השבוע:

מחר (שני) - זום, ריינאייר; ישראליות: צים, גלובל-אי, גלמד.

שלישי - פאלו אלטו.

רביעי - אנבידיה, Analog Devices, אקספנג, סנופלייק, אמריקן איגל; ישראליות: קמהדע.

חמישי - מארוול, דולר טרי, ראלף לורן, גאפ.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מוסר כי "עושה הרושם שהמגזרים השונים במשק האמריקאי נכנסים להאטה לסירוגין. בהתחלה סימני האטה ברורים היו בתחום הנדל"ן, הטכנולוגיה הייצור והיצוא והרבה פחות בצריכה הפרטית. כעת התמונה מתחילה להתהפך. דווקא התחומים ששקעו ראשונים להאטה מתחילים להתאושש: מכירות הבתים החדשים הגיעו לשפל באמצע שנה שעברה. מאז המגמה התהפכה לעלייה. ההתאוששות בנדל"ן באה לידי ביטוי גם בעלייה של מדד הסנטימנט של חברות הבנייה שהגיע בחודש אפריל לרמה של 50, המפרידה בין התרחבות להתכווצות בפעילות, לראשונה מאז אמצע 2022. מנגד, ההאטה מתחילה להגיע אל הצרכנים. המכירות הקמעונאיות היו אומנם גבוהות באפריל מהתחזיות, אך קצב הגידול השנתי שלהן ירד לרמה נמוכה מאוד של כ-1.6% בלבד, במיוחד בהתחשב באינפלציה גבוהה.

"השבוע האחרון התאפיין בעלייה בתשואות האג"ח, כאשר התשואות הקצרות עלו יותר מהארוכות. גם הציפיות לריבית הפד' עלו. השינויים באו על רקע: התקדמות המגעים לפתרון משבר תקרת החוב (עד יום שישי). ירידה בסיכון הבנקים - מדד הבנקים האזוריים עלה בכ-6% בשבוע שעבר, נתונים כלכליים שנתפסו כחיוביים (ייצור תעשייתי, מכירות קמעונאיות). שורה תחתונה: למרות עליית התשואות, אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ בינוני באפיק האג"ח.

"עליית התשואות האחרונה התרחשה במקביל לעליות בשוק המניות, בניגוד למגמה בשנה האחרונה. החדשות הטובות מחזית הבנקים ותקרת החוב תמכו באפיק. העליות במניות האמריקאיות נרשמו תוך נחיתות בולטת של הסקטורים הדפנסיביים כגון הצריכה הבסיסית, הפארמה והתקשורת. להערכתנו, הסיכון למניות במדינות אלה נובע מאפשרות של עליית ריבית משמעותית ולא צפויה בגלל האינפלציה הגבוהה. הריבית הריאלית, הפער בין הריבית של הבנקים המרכזיים לבין קצב האינפלציה בפועל, עומד באירופה ויפן על מינוס 4%, לעומת פער אפסי בארה"ב. בדרך כלל, אין ארוחות חינם. מצב זה אומנם תומך בשוק המניות, אך מעלה סיכון של עלייה בריבית חדה ופתאומית כדי להתמודד עם האינפלציה. שורה תחתונה: לפני שלושה שבועות הורדנו המלצה לאפיק המנייתי לחשיפה בינונית בגלל חידוש המשבר בבנקים. לאחר שהסיכון פחת, אנו חוזרים להמלצתנו לחשיפה בינונית-גבוהה. אנו ממליצים על משקל עודף בארה"ב ובשוקי אסיה, מלבד סין".

דיוויד בנימינוב, אנליסט מחקר ב-Global X: "לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, גם השבוע צפוי לנו מדד אינפלציוני חשוב, מדד ההוצאה על צריכה פרטית (PCE), שמהווה ברומטר מרכזי עבור הפד' לאומדן האינפלציה. להערכתנו, ה-PCE ישקף את המגמה שראינו במדד המחירים לצרכן, כלומר אינפלציה גבוהה אך מתקררת. סעיפי האנרגיה והשירותים מסייעים להוריד את המדד, ואילו סעיפי הדיור, מכוניות משומשות ובנזין דוחפים את המדד מעלה - וכל זה יתרגם לעלייה חודשית קלה.

"אנחנו עדים כעת בשוק לפער משמעותי בין ביצועי הנסד"ק לבין הדאו-ג'ונס וה-S&P 500. הנסד"ק מתעלה בביצועיו בעיקר בגלל המיקוד שלו במניות צמיחה וחברות ענק טכנולוגיות, תקשורת וחברות צריכה. ואולם, חשוב לשים לב כי יחסית מעט חברות תורמות לעלייה הגדולה של הנסד"ק, כמו פייסבוק, מיקרוסופט, אנבדיה ועוד. אנחנו רואים את המשקיעים מסיטים הון למניות הרגישות לשיעורי הריבית, וזאת לאור העובדה כי אנחנו קרבים, או שכבר הגענו, לריבית הסופית. על כן, ראינו תשואות נמוכות יותר של ה-S&P 500, שהוא מדד מגוון יותר, והדאו-ג'ונס, שמורכב ממניות ערך.

קיראו עוד ב"גלובל"

"עונת דוחות הרווח קרבה לסיומה, כאשר 78% מחברות ה-S&P 500 דיווחו על רווח-למניה גבוה מהמצופה, ואילו 75% מהחברות דיווחו על הכנסות גבוהות מהמצופה. ככלל, הרווחים היו גבוהים ב-6.5% מהתחזיות המוקדמות. יש לציין כי מעט חברות יחסית הזכירו את נושא האינפלציה בשיחות הוועידה. החברות ממגזרי החומרים ומוצרי הצריכה הבסיסיים הזכירו יותר את נושא האינפלציה, ואילו חברות הטכנולוגיה ושירותי התקשורת מיעטו להזכיר את הנושא.

"בנושא תקרת החוב, הקונגרס עמל למצוא פיתרון לנושא עד ה-1 ביוני, מועד שנחשב לדד-ליין. אנחנו מאמינים כי הקונגרס והממשל יצליחו למצוא פיתרון עד למועד זה, וזאת לאור ההשלכות ההרסניות של אי-הגעה לפיתרון ואי-עמידה בתשלום החוב על הכלכלה העולמית".

מבנק הפועלים נמסר: "באמצע השבוע החולף נראה היה שהממשל והאופוזיציה הרפובליקנית קרובים להסכם להעלאת תקרת החוב, אך לקראת סוף השבוע נציגי המפלגה הרפובליקנית ביקשו להשהות זמנית את השיחות. במידה ולא תושג הסכמה על תקרת חוב חדשה עד תחילת חודש יוני, הממשל יחל בתהליך של קיצוץ הוצאות, שעשוי להגיע גם לאי שירות החוב. גם אם ברמה הטכנית ייוצר מצב שהתשלומים לא יבוצעו בזמן, הסיכון שתשלומים אלו לא יבוצעו כלל לא עומד על הפרק. הנזק העיקרי הוא הפגיעה בכלכלה האמריקנית כתוצאה מההשבתה של השירותים הפדראליים, וכן קיים נזק תדמיתי במקרה של דחיית התשלומים, שמהווה כשל אשראי.

"האם הפד' יעלה את הריבית בישיבתו הקרובה ב- 14 ביוני? החוזים העתידיים משוק ההון צופים בסבירות של מעל 80% שהריבית תיוותר ברמה הנוכחית של 5.25%, אם כי סבירות זו ירדה לעומת השבוע הקודם. כמו כן, בימים האחרונים נשיא הפד', פאוול, רמז שלאור ההשפעות המרסנות של העלאות הריבית הקודמות על שוק האשראי, ייתכן והפד' יזדקק פחות להעלאות ריבית נוספות על מנת להשיג את יעדיו בתחום האינפלציה. עם זאת, דוברים אחרים מטעם הבנק המרכזי מדגישים ששיעור האינפלציה עדיין נמצא ברמה גבוהה משמעותית מהיעד".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    טסלה קנייה אדירה ב.אוף אמריקה קנייה (ל"ת)
    עודד - שלא יפרסמו 22/05/2023 06:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טבע - לא לגעת. שורט על צים מצויין לונג בנקים (ל"ת)
    עודד - שלא יפרסמו 22/05/2023 06:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עודד - שלא יפרסמו 22/05/2023 06:28
    הגב לתגובה זו
    עליות חדות איתן
  • 3.
    היום דוח צים והיא תיצלול- שור מצויין.פועלים קנייה (ל"ת)
    עודד - שלא יפרסמו 22/05/2023 06:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רוני 21/05/2023 17:49
    הגב לתגובה זו
    יש לו סקירות מעלפות, כל פעם הוא מדבר דווקא על הדברים החשובים בלי כל הרעש מסביב.
  • 1.
    רק זיכרו ! 21/05/2023 17:41
    הגב לתגובה זו
    ובנאסדק 200 .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.