קלטורה
צילום: יחצ
דוחות

קלטורה בדוח פושר - התחזית בהתאם לצפי

החברה רשמה הפסד מתואם של 11 סנט למניה על הכנסות של 44 מיליון דולר; צופה להכניס 42.3-43.2 מיליון דולר ברבעון הראשון וכ-168.8-172.2 מיליון דולר ב-2023 כולה
דור עצמון |

חברת התוכנה הישראלית קלטורה קלטורה המספקת פלטפורמה לחוויות וידאו בענן, ומשרתת אוניברסיטאות, ארגונים גדולים וחברות מדיה וטלקום, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 לפיהם הכנסותיה הסתכמו ב-44.07 מיליון דולר, גבוה מצפי האנליסטים להכנסות של 43.36 מיליון דולר.

הכנסות המנויים ברבעון הרביעי של 2022 היו 39.6 מיליון דולר, עלייה של 3% לעומת 38.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021. ההכנסות שנתיות חוזרות ונשנות (ARR) היו 159.2 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת 150.8 מיליון דולר בשנת 2021.

החברה רשמה הפסד מתואם של 11 סנט למניה, גרוע מצפי האנליסטים בוול סטריט להפסד מותאם של 8 סנט למניה. ה-EBITDA המותאם הסתכם להפסד של 4.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022, לעומת הפסד מותאם של 7.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021.

הרווח הגולמי NON-GAAP ברבעון הרביעי של 2022 הסתכם ב-28 מיליון דולר (כ-64% מההכנסות). הפסד התפעולי NON-GAAP היה 4.9 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי NON-GAAP של 8.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. המזומנים נטו ששימשו בפעילויות תפעוליות היו 5.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022, לעומת 10.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021.

תחזית

ברבעון הראשון של 2023, קלטורה מצפה לרשום גידול של 5%-7% בהכנסות ממנויים  משנה לשנה ל-38.9-39.6 מיליון דולר. סך ההכנסות צפויות לגדול ב-1.5%-3.5% משנה לשנה ל-42.3-43.2 מיליון דולר (בשוק מצפים להכנסות של 42.57 מיליון דולר). ה-EBITDA המותאם צפוי להיות שלילי בטווח של 3-4 מיליון דולר.

לשנת 2023 כולה קלטורה צופה שההכנסות ממנויים תגדלנה ב-4%-6% משנה לשנה ל-158.6-161.7 מיליון דולר. סך ההכנסות לגדול בעד 2% משנה לשנה ל-168.8-172.2 מיליון דולר (בשוק מצפים להכנסות של 176.14 מיליון דולר). ה-EBITDA המותאם צפוי להיות שלילי בטווח של 5-8 מיליון דולר.

"ברבעון הרביעי חזרנו לצמיחה וחזרנו על המחויבות שלנו להמשך שיפורים ב-EBITDA המותאמים ובתזרים המזומנים מהפעולות," אמר רון יקותיאל, מייסד משותף, יו"ר ומנכ"ל קלטורה. "למרות שאנו ממשיכים להיות מושפעים על ידי הרוח המאקרו-כלכלית, אנו מאמינים שאנחנו ממוקמים היטב לנווט באקלים הפיננסי המאתגר בהתחשב ברוחב הפלטפורמה שלנו והיכולת שלנו לאפשר ללקוחותינו לחסוך עלויות ולהפחית את המורכבות על ידי איחוד צרכי הווידיאו המקוטעים שלהם עם הפלטפורמה שלנו בכיתה ארגונית".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 1.45%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר למשק השכן ולמי שמתכנן לטוס לאנטליה

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה היום (שלישי) על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.