קים קרדשיאן נקנסת במיליון דולר על פרסום ניירות קריפטו שלא כדין
הרשות לנירות ערך בארה"ב (ה-SEC) האשימה את קים קרדשיאן בגין פרסום ברשתות החברתיות אבטחה של נכס קריפטו שהוצע ונמכר על ידי EthereumMax מבלי לחשוף את התשלום שקיבלה עבור הקידום. בגין האישומים קרדשיאן תיקנס בסכום של 1.26 מיליון דולר.
הצו של ה-SEC מגלה שקרדשיאן לא חשפה ששולמו לה 250,000 דולר כדי לפרסם פוסט בחשבון האינסטגרם שלה על אסימוני EMAX, אבטחת נכסי הקריפטו המוצעת על ידי EthereumMax. הפוסט של קרדשיאן הכיל קישור לאתר EthereumMax, שסיפק הנחיות למשקיעים פוטנציאליים לרכוש אסימוני EMAX.
"המקרה הזה הוא תזכורת שכאשר מפורסמים או משפיענים תומכים בהזדמנויות השקעה, כולל ניירות ערך של נכסי קריפטו, זה לא אומר שמוצרי השקעה אלה מתאימים לכל המשקיעים", אמר יו"ר ה-SEC, גארי גנסלר. "אנו מעודדים משקיעים לשקול את הסיכונים וההזדמנויות הפוטנציאליות של השקעה לאור היעדים הפיננסיים שלהם. המקרה של גב' קרדשיאן משמש גם כתזכורת לסלבריטאים ואחרים שהחוק מחייב אותם לחשוף לציבור מתי וכמה משלמים להם כדי לקדם השקעה בניירות ערך", הוסיף היו"ר גנסלר.
"חוקי ניירות הערך הפדרליים ברורים שכל ידוען או אדם אחר שמקדם אבטחה של נכס קריפטו חייב לחשוף את אופי, מקור וסכום ההטבה שקיבלו בתמורה לקידום", אמר גורביר ס. גרוואל, מנהל חטיבת האכיפה של ה-SEC. "המשקיעים זכאים לדעת אם הפרסום של נייר ערך הוא חסר נקי מתמורה, והגב' קרדשיאן לא הצליחה לחשוף את המידע הזה".
הצו של ה-SEC מגלה כי קרדשיאן הפרה את ההוראה נגד פרסום של חוקי ניירות ערך הפדרליים. מבלי להודות או להכחיש את ממצאי ה-SEC, קרדשיאן הסכימה לשלם את 1.26 מיליון הדולר הנ"ל, כולל כ-260,000 דולר המייצג את תשלום הקידום שלה, בתוספת ריבית לשיפוט מוקדם, וקנס של מיליון דולר. קרדשיאן גם הסכימה לא לקדם שום ניירות ערך של נכסי קריפטו במשך שלוש שנים.
- 1.ביג דיל מיליון דולר הצחקתם אותה....זה כמו שקל שלי (ל"ת)ט 04/10/2022 09:40הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
