דגל טורקיה
צילום: Pixbay

האינפלציה הטורקית ב-73.5% במאי; הנתון הגרוע ב-23 שנה האחרונות

מדד מחירי המזון במדינה זינק ב-91.6% אשתקד, כאשר אזרחי המדינה מושפעים מהפגיעה בשרשראות האספקה, הגידול במחירי הנפט, והפלישה הרוסית לאוקראינה. כלכלנים רבים מאמינים כי האינפלציה הטורקית תחצה את ה-80% במהלך הרבעון השלישי

תומר אמן | (8)

קצב עליית מדד המחירים לצרכן (אינפלציה) הטורקית עמד בסוף חודש מאי על 73.5% אשתקד, הקצב הגבוה ביותר ב-23 השנים האחרונות, כאשר אזרחי המדינה מתמודדים כעת עם גידול במחירי המזון, האנרגיה, והגישה ה-"לא אורתודוקסית" של נשיא המדינה ארדואן. 

מדד מחירי המזון במדינה, בה 84 מיליון אזרחים, זינק ב-91.6% במהלך השנה החולפת, כך מסר המכון הטורקי לסטטיסטיקה - נתון אשר מדגיש את הקושי אשר חווים אותם אזרחים כאשר הפגיעה בשרשראות האספקה, הגידול במחירי הנפט והפלישה הרוסית לאוקראינה מאיצים את האינפלציה העולמית. 

במשך שנים נהנתה טורקיה מצמיחה מהירה, אך הנשיא סרב במהלך הזמן להעלות את הריבית על מנת להאט את קצב עליית המחירים, דבר אשר הפיל את הלירה הטורקית והחליש את כוח הקנייה של הצרכן הטורקי הממוצע. 

ארדואן הנחה את הבנק הטורקי המרכזי - אשר אינו ריבון לעצמו בפני הנשיא, להוריד את הריבית במדינה אפילו כאשר האינפלציה הטורקית עולה. מנהיגים רבים מתוך הבנק אשר התנגדו לסל הפעולות עליו הורה ארדואן פוטרו. כמו כן, בבנק הוחלפו יו"רים כמו גרביים, כאשר עד לאביב 2021 ראה הבנק 4 יו"רים שונים במשך שנתיים. 

הנשיא הטורקי התחייב בעבר כי יביא מודל כלכלי חדש עליו תתבסס המדינה - המדינה תייצא עושר בזכות הלירה הזולה, דבר אשר יאפשר למדינה להיפטר מהגירעון התקציבי שלה ובכך להיפטר מהאינפלציה. 

דבר זה לא קרה. במקום כך, ממשיכה טורקיה להיאלץ לשלם על משאבי האנרגיה שלה בדולרים, אם כי כעת מדובר בהרבה יותר דולרים בעקבות הירידה בנפח המטבע הטורקי, דבר אשר מוסיף לחץ לכלכלה המקומית. 

בנוסף לכך, כלכלנים רבים מאמינים כי האינפלציה הטורקית רק בתחילתה, וצופים כי זו תמשיך להאיץ בתקופה הקרובה. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טל 05/06/2022 23:22
    הגב לתגובה זו
    שני הלייצנים הבטיחו לעם שלהם "תוכנית סינגפור" ושניהם דפקו ללא חשבון את העם שלהם
  • 6.
    דמוקרטיה היא שיטה בעייתית לעם טיפש (ל"ת)
    בן 05/06/2022 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יאאלה כבר, תשחררו את ארדואן הרודן (ל"ת)
    גשש בלש 04/06/2022 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יריב 04/06/2022 11:43
    הגב לתגובה זו
    טורקיה לא תוכל לתפקד לאורך זמן עם יוצר מ 80% אינפלציה. את הטעויות שלו ילמדו עוד בבתי ספר לכלכלה בעולם.
  • 3.
    טוב מאוד 03/06/2022 20:29
    הגב לתגובה זו
    בקרוב לפה של דונר באיסטנבול תעלה 5 שקלים...וחדר במלון 50 ש"ח ללילה, נעבוד מהבית באיסטנבול...
  • 2.
    אמן בקרוב אצלנו (ל"ת)
    שי 03/06/2022 19:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה קראתי פה? 03/06/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם במשפט המקורי בטורקית יש איזשהו הגיון שהלך לאיבוד בתרגום.
  • שלומי 04/06/2022 07:41
    הגב לתגובה זו
    אשרי המאמין
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.