למונייד
צילום: למונייד NYSE

להפוך לימונדה ללימון (2)

מה השכר החציוני בלמונייד, מה השכר הממוצע, כמה שווים שי וינינגר ודניאל שרייבר המייסדים - ואיך חברה שגורמת להפסדים כל כך גדולים למשקיעים יכולה להעשיר את המנהלים?
נתנאל אריאל | (7)

שי וינינגר ודניאל שרייבר, שני יזמי הייטק מצליחים, הצליחו בסיבוב האחרון בנאסד"ק להנפיק את למונייד, חברת הביטוח הדיגיטלית שעל מעלליה אתם יכולים לקרוא כאן - להפוך לימונדה ללימון. השניים אומנם מכרו חלום - שבינתיים התנפץ והסב למשקיעים הפסדים של 90% מהשיא - אבל הם קיבלו שכר חלומי: 21 מיליון דולר כל אחד, והם עדיין מחזקים במניות בסך של 80 ו-140 מיליון דולר בהתאמה. 

כל אחד מהם משתכר 21 מיליון דולר כאשר המשקיעים בחברה בכלל הפסידו מעל 10 מיליארד דולר והחברה עצמה מעל 200 מיליון דולר. גם אם ננקה את האופציות בתוך ההטבות והשכר של כל אחד מהם (כי הרי האופציות כעת לא שוות) הרי שמדובר בשכר של מיליונים. חוץ מזה, לא נופתע אם בהמשך האופציות ייכנסו לכסף במקביל להפחתת מחיר המימוש של האופציות. זה טריק שהחברות משתמשות בו כאשר המניה יורדת.

במסמך שנשלח ל-SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, לגבי התגמול של המנהלים והשכר של המנהלים, תפס אותנו מספר נוסף - השכר החציוני. להבדיל מממוצע, שכר חציוני הוא השכר של העובד הממוקם בדיוק באמצע מבחינת רמת השכר. כלומר, הוא מבטא בעצם כמה עובדים מרוויחים בחברה מעל רמת השכר הזו וכמה מרוויחים מתחת לשכר הזה. 

השכר החציוני בלמונייד בשנת 2021 הוא 96.1 אלף דולר, בערך 330 אלף שקל בשנה., או 27.5 אלף שקל בחודש. לא נראה גבוה במיוחד, אבל צריך לזכור שחלק גדול מהעובדים של למונייד (מעל 1,100) הם עובדים חדשים - כלומר מראש השכר שלהם נמוך מעובדים ותיקים, כך שככל שהחברה צומחת ויש יותר גיוסי עובדים צפוי שהשכר החציוני יהיה נמוך יותר. מעבר לכך - למונייד היא לא רק חברה של  מתכנתים ומהנדסי מחשבים אלא חברה שגם דורשת עובדים מסביב - תפעול, כוח אדם, ועוד. אז לא בטוח אם זה שכר גבוה או לא ביחס לחברות הייטק אחרות, ביחס לממוצע הארצי השכר כמובן גבוה.

מנגד, ביחס לשכר של המייסדים מדובר כמובן נמוך, מה שמעלה נקודה נוספת - הבדיקה של שכר המייסדים נעשית לפי שכר חציוני, כי זה הנתון שהחברות צריכות לפרסם בעת שליחת טפסי ההצבעה לבעלי המניות לצורך הצבעה באסיפה על השכר של המנהלים. אבל, זה לא אומר הרבה לגבי השכר הממוצע. השכר הממוצע בלמונייד הוא הרבה יותר גבוה מ-27.5 אלף שקל. תחשבו על זה - 550 עובדים מרוויחים פחות מ-27.5 אלף שקל, אבל כנראה שרובם לא הרבה פחות מכך. 550 עובדים אחרים מרוויחים יותר מ-27.5 אלף שקל וחלקם הרבה יותר - מייסדים, מנהלי צוותים, מנהלי שיווק ומכירות ועוד. סטטיסטית ה-550 ברף העליון מזיזים את השכר הממוצע כלפי מעלה. זה גם יכול להיות 40 אלף שקל. 

וכאן נמצא הסיפור של למונייד - בעוד המשקיעים מפסידים, בעוד החברה מפסידה, שכבה מסוימת של כמה עשרות או כמה מאות אנשים מתעשרת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמוליק 12/05/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
    בעליה הראשונה של המניה המנכל קיבל מליוני דולרים!!! על חברה כושלת שלא עשה שקל רווח!!!
  • 6.
    שחר 02/05/2022 22:41
    הגב לתגובה זו
    נו, טוב, גם אנשים בגיהנום רוצים קוביות קרח
  • 5.
    יוסי 02/05/2022 10:40
    הגב לתגובה זו
    יש חברות מנוהלות כמאפיה מפרסמים הודעות חברה אופטימיות שאין בהם אמת בעלי עניין מנצלים זאת ומוכרים מניות ראו אקוואריוס [
  • 4.
    סיפור הנאו ליברליות 02/05/2022 10:27
    הגב לתגובה זו
    ומעבירים לאנשים משכבה מצומצמת.
  • 3.
    רונן 02/05/2022 10:01
    הגב לתגובה זו
    הבורסה, מכשיר להעברת הכסף לעשירים ולנוכלים
  • 2.
    פצפץ 02/05/2022 09:51
    הגב לתגובה זו
    אין שום הגיון קפיטליסטי בחברות שמפסידות הון עתק ומשלמות למנהלים שלהן הון עתק, אנשים קונים חברות אחרי 50-70% ירידות וחושבים שהנה התחתית כבר הגיעה ובסוף הם מגלים שמדובר בתהום, נכון יש מצד אחד חברות מצויינות אבל רוב החברות הקטנות ואפילו הבינוניות הטכנולוגיות לא שוות כלום.
  • 1.
    אריאל, כל הכבוד 02/05/2022 09:48
    הגב לתגובה זו
    עיתונאות חוקרת במיטבה. הלואי וירבו כמותך בישראל. אתה פשוט מגלה את פניהם של הנוכלים החנוטים בחליפות 3 חלקים. גזל בחסות החוק. לכאורה הכל כשר, אבל מה זה מסריח? מסריח מאד. טוב שיש אנשים כמוך , שנוברים ומציינים את האמת. צריך לשנות חוקים, ולבצע רגולציה אוכפת.
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

כלבי הדאו
צילום: copilot - microsoft

כלבי הדאו ב־2025: האסטרטגיה הוותיקה הניבה כמעט 18%

בעוד השוק נשען על מניות צמיחה ו-AI, אסטרטגיית הדיבידנד המכנית עקפה את מדד הדאו ג’ונס, נהנתה מירידת תשואות האג"ח והחזירה למרכז הבמה את ערך היציבות וההכנסה השוטפת

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה כלבי הדאו

בעולם השקעות שבו בשנים האחרונות הדגש עבר למניות צמיחה, לבינה מלאכותית ולתמחורים המבוססים על ציפיות עתידיות, חוזרת לשיח דווקא אסטרטגיית השקעה ותיקה ופשוטה במיוחד: “כלבי הדאו”. מדובר בגישה כמעט מכנית, שפותחה לפני יותר משלושה עשורים, ושבה ועולה לדיון בעיקר בתקופות שבהן תנאי השוק משתנים ומשקיעים מחפשים שילוב של יציבות והכנסה שוטפת.


איך האסטרטגיה עובדת

בתחילת כל שנה בוחרים את עשר מניות מדד דאו ג’ונס בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר, משקיעים בהן במשקל שווה, ומחזיקים בהן למשך שנה שלמה. בסוף השנה מתבצע רענון ,יציאה מהמניות שנפלטו מהרשימה וכניסה למניות החדשות שעומדות בקריטריון. הרציונל הכלכלי שמאחורי השיטה נשען על עיקרון החזרה לממוצע. תשואת דיבידנד גבוהה היא לרוב תוצאה של ירידת מחיר, ולא בהכרח של הידרדרות מהותית בפעילות החברה. מאחר שמדובר בחברות גדולות, מבוססות ורווחיות, ההנחה היא שהשוק נוטה “להעניש” אותן יתר על המידה - תיקון שמייצר הזדמנות.

יתרון נוסף של האסטרטגיה נובע מהרכב מדד הדאו ג’ונס עצמו. המדד כולל 30 חברות אמריקאיות ותיקות, רבות מהן בעלות היסטוריה ארוכה של חלוקת דיבידנדים ויציבות פיננסית. בכך, כלבי הדאו פועלים בתוך יקום מצומצם יחסית של מניות איכות, מה שמפחית חלק מהסיכונים הטמונים באסטרטגיות דיבידנד רחבות.

לאורך השנים, הביצועים של כלבי הדאו היו מחזוריים. היו תקופות שבהן היא הציגה תשואה גבוהה מזו של מדד דאו ג’ונס עצמו, ולעומתן שנים שבהן פיגרה מאחור. ניתוחי עבר מצביעים על כך שהשיטה נוטה לתפקד טוב יותר בסביבות של ריבית יציבה או יורדת, ובשלבים שבהם מניות ערך ודיבידנד חוזרות למשוך תשומת לב לאחר תקופות של דומיננטיות למניות צמיחה.


איך הצליחה האסטרטגיה ב-2025?

שנת 2025 סיפקה דוגמה בולטת לכך. עשר מניות כלבי הדאו רשמו השנה תשואה ממוצעת של כ־17.8% (במשקל שווה), והקדימו את מדד דאו ג’ונס כולו, שעלה בכ־14.5%. מדובר בביצוע השנתי החזק ביותר של האסטרטגיה מאז 2019. העליות הובלו על ידי שילוב מעניין של סקטורים. אמג’ן וג’ונסון אנד ג’ונסון מהמגזר הרפואי, לצד IBM וסיסקו מענקיות הטכנולוגיה הוותיקות, רשמו עליות חדות של 28% עד כ־44%. הצלחה זו ממחישה כיצד גם חברות “מבוגרות” יחסית יכולות ליהנות מרוח גבית כאשר הסנטימנט משתנה.