למונייד
צילום: למונייד NYSE

להפוך לימונדה ללימון (2)

מה השכר החציוני בלמונייד, מה השכר הממוצע, כמה שווים שי וינינגר ודניאל שרייבר המייסדים - ואיך חברה שגורמת להפסדים כל כך גדולים למשקיעים יכולה להעשיר את המנהלים?
נתנאל אריאל | (7)

שי וינינגר ודניאל שרייבר, שני יזמי הייטק מצליחים, הצליחו בסיבוב האחרון בנאסד"ק להנפיק את למונייד, חברת הביטוח הדיגיטלית שעל מעלליה אתם יכולים לקרוא כאן - להפוך לימונדה ללימון. השניים אומנם מכרו חלום - שבינתיים התנפץ והסב למשקיעים הפסדים של 90% מהשיא - אבל הם קיבלו שכר חלומי: 21 מיליון דולר כל אחד, והם עדיין מחזקים במניות בסך של 80 ו-140 מיליון דולר בהתאמה. 

כל אחד מהם משתכר 21 מיליון דולר כאשר המשקיעים בחברה בכלל הפסידו מעל 10 מיליארד דולר והחברה עצמה מעל 200 מיליון דולר. גם אם ננקה את האופציות בתוך ההטבות והשכר של כל אחד מהם (כי הרי האופציות כעת לא שוות) הרי שמדובר בשכר של מיליונים. חוץ מזה, לא נופתע אם בהמשך האופציות ייכנסו לכסף במקביל להפחתת מחיר המימוש של האופציות. זה טריק שהחברות משתמשות בו כאשר המניה יורדת.

במסמך שנשלח ל-SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, לגבי התגמול של המנהלים והשכר של המנהלים, תפס אותנו מספר נוסף - השכר החציוני. להבדיל מממוצע, שכר חציוני הוא השכר של העובד הממוקם בדיוק באמצע מבחינת רמת השכר. כלומר, הוא מבטא בעצם כמה עובדים מרוויחים בחברה מעל רמת השכר הזו וכמה מרוויחים מתחת לשכר הזה. 

השכר החציוני בלמונייד בשנת 2021 הוא 96.1 אלף דולר, בערך 330 אלף שקל בשנה., או 27.5 אלף שקל בחודש. לא נראה גבוה במיוחד, אבל צריך לזכור שחלק גדול מהעובדים של למונייד (מעל 1,100) הם עובדים חדשים - כלומר מראש השכר שלהם נמוך מעובדים ותיקים, כך שככל שהחברה צומחת ויש יותר גיוסי עובדים צפוי שהשכר החציוני יהיה נמוך יותר. מעבר לכך - למונייד היא לא רק חברה של  מתכנתים ומהנדסי מחשבים אלא חברה שגם דורשת עובדים מסביב - תפעול, כוח אדם, ועוד. אז לא בטוח אם זה שכר גבוה או לא ביחס לחברות הייטק אחרות, ביחס לממוצע הארצי השכר כמובן גבוה.

מנגד, ביחס לשכר של המייסדים מדובר כמובן נמוך, מה שמעלה נקודה נוספת - הבדיקה של שכר המייסדים נעשית לפי שכר חציוני, כי זה הנתון שהחברות צריכות לפרסם בעת שליחת טפסי ההצבעה לבעלי המניות לצורך הצבעה באסיפה על השכר של המנהלים. אבל, זה לא אומר הרבה לגבי השכר הממוצע. השכר הממוצע בלמונייד הוא הרבה יותר גבוה מ-27.5 אלף שקל. תחשבו על זה - 550 עובדים מרוויחים פחות מ-27.5 אלף שקל, אבל כנראה שרובם לא הרבה פחות מכך. 550 עובדים אחרים מרוויחים יותר מ-27.5 אלף שקל וחלקם הרבה יותר - מייסדים, מנהלי צוותים, מנהלי שיווק ומכירות ועוד. סטטיסטית ה-550 ברף העליון מזיזים את השכר הממוצע כלפי מעלה. זה גם יכול להיות 40 אלף שקל. 

וכאן נמצא הסיפור של למונייד - בעוד המשקיעים מפסידים, בעוד החברה מפסידה, שכבה מסוימת של כמה עשרות או כמה מאות אנשים מתעשרת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמוליק 12/05/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
    בעליה הראשונה של המניה המנכל קיבל מליוני דולרים!!! על חברה כושלת שלא עשה שקל רווח!!!
  • 6.
    שחר 02/05/2022 22:41
    הגב לתגובה זו
    נו, טוב, גם אנשים בגיהנום רוצים קוביות קרח
  • 5.
    יוסי 02/05/2022 10:40
    הגב לתגובה זו
    יש חברות מנוהלות כמאפיה מפרסמים הודעות חברה אופטימיות שאין בהם אמת בעלי עניין מנצלים זאת ומוכרים מניות ראו אקוואריוס [
  • 4.
    סיפור הנאו ליברליות 02/05/2022 10:27
    הגב לתגובה זו
    ומעבירים לאנשים משכבה מצומצמת.
  • 3.
    רונן 02/05/2022 10:01
    הגב לתגובה זו
    הבורסה, מכשיר להעברת הכסף לעשירים ולנוכלים
  • 2.
    פצפץ 02/05/2022 09:51
    הגב לתגובה זו
    אין שום הגיון קפיטליסטי בחברות שמפסידות הון עתק ומשלמות למנהלים שלהן הון עתק, אנשים קונים חברות אחרי 50-70% ירידות וחושבים שהנה התחתית כבר הגיעה ובסוף הם מגלים שמדובר בתהום, נכון יש מצד אחד חברות מצויינות אבל רוב החברות הקטנות ואפילו הבינוניות הטכנולוגיות לא שוות כלום.
  • 1.
    אריאל, כל הכבוד 02/05/2022 09:48
    הגב לתגובה זו
    עיתונאות חוקרת במיטבה. הלואי וירבו כמותך בישראל. אתה פשוט מגלה את פניהם של הנוכלים החנוטים בחליפות 3 חלקים. גזל בחסות החוק. לכאורה הכל כשר, אבל מה זה מסריח? מסריח מאד. טוב שיש אנשים כמוך , שנוברים ומציינים את האמת. צריך לשנות חוקים, ולבצע רגולציה אוכפת.
בועה
צילום: גיא טל
ניתוח טכני

מה צפוי ב-S&P 500 - האם יצא מספיק אוויר מהבלון?

לאחרונה נערכנו ליציאת אוויר מוול סטריט ואוויר אכן יצא. השאלה האם יצא מספיק? הנה התובנות שלנו

זיו סגל |

ובכן, הגענו ליעד הפיבונאצ׳י הראשון לירידה באזור ה-6480, מבחינה סטטיסטית התנודה למטה הייתה קיצונית וביום שישי היה יום היפוך (סגירה חיובית מעל הפתיחה) כך שיש סיכוי שלטווח הקצר נושפי האוויר ירגעו.  שבירה של 6480 תלמד על 6200 כעל היעד הבא. איתות חיובי יהיה מעל 6720. 

6480-6720 הם לפיכך גבולות המעקב שלנו לתחילת שבוע המסחר ומפה נמשיך. 



מה אומרות המניות המופלאות

הגם שמבחינתי תשומת הלב המוגברת למניות ה״מופלאות״ היא בעיקר עניין למערכת היחסים בין תקשורת פיננסית לקוראים (שכן יש מלא מניות מעניינות לתיק) אז שמבחינת אומדן סיכויי השוק לעלות או לרדת יש לניתוח המצרפי שלהן משמעות. נעבור עליהן ביחד ונסכם.


- AAPL: מצב טכני מורכב שכן היא ברמת שיא אבל יש אופטימיות כל עוד מעל 260. שם אותה בצד הירוק בינתיים.


- AMZN: מעל רמת תמיכה ואין סיבה שלא תהיה בצד הירוק כרגע. 


צ'ונג צ'ינג  ויי  מנכל TSM    (אתר החברה)
צילום: צ'ונג צ'ינג ויי מנכל TSM (אתר החברה)

הקרב על השבבים: TSMC תובעת בכיר לשעבר שהצטרף לאינטל

האשמות - אינטל "גנבה" מ-TSMC עובד בכיר מאוד בן 75 שהעביר קלסרים רבים וסודות וזה אחרי שהודיע על פרישה; וגם - מקרים קודמים של מעבר בכירים בין חברות ומה קרה בתביעות?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אינטל TSMC שבבים

בתעשיית השבבים, שבה כל התקדמות טכנולוגית יכולה להטות את מאזן הכוחות הגלובלי, הגנת סודות מסחריים היא עניין של הישרדות. TSMC, יצרנית השבבים המובילה בעולם, הגישה תביעה משפטית נגד הבכיר לשעבר וי-ג'ן לו, בטענה להעברת מידע סודי לאינטל, המתחרה האמריקאית. לו, שפרש מהחברה ביולי 2025 והצטרף לאינטל באוקטובר באותה שנה, שימש כסגן נשיא בכיר לאסטרטגיה טכנולוגית ומחקר ופיתוח. TSMC טוענת כי הוא לקח עמו קופסאות גדולות של מסמכים, קלסרים ופתקים כתובים ביד, שכללו תיעוד מפורט של פרויקטים סודיים, כולל תהליכי ייצור מתקדמים כמו 2 ננומטר, A16 ו-A14.

התביעה מבוססת על חקירה פנימית שגילתה חשדות להפרת חוזה סודיות והעברת ידע קריטי. הרשויות בטייוואן, דרך משרד התובעים העליון, פתחו חקירה פלילית ראשונית שמתמקדת לא רק בהפרה אזרחית אלא גם בסיכונים לביטחון לאומי. טייוואן תופסת את TSMC כנכס אסטרטגי עליון, שכן החברה שולטת בכ-90% מייצור השבבים המתקדמים בעולם, כולל אלה המיועדים לבינה מלאכותית, סמארטפונים ומערכות צבאיות. דליפה כזו עלולה להשפיע על שרשרת האספקה הגלובלית, שתלויה בטכנולוגיות אלה. להרחבה - האם אינטל "גנבה" מידע סודי מ-TSMC? סערה בתעשיית השבבים

אינטל מכחישה כל מעורבות. מנכ"ל החברה, ליפ-בו טאן, התייחס לפרשה בראיונות לתקשורת האמריקאית והטייוואנית, ותיאר את הטענות כ"שמועות חסרות בסיס". הוא הדגיש כי אינטל פועלת במדיניות גיוס "Clean Room", שמבטיחה כי עובדים חדשים אינם מביאים מידע מקודם, וכי החברה מכבדת קניין רוחני. טאן, שמקורו בטייוואן, ניסה להרגיע את השוק בכך שהדגיש את המחויבות האתית, אך התגובה בשוק הייתה מיידית: מניית אינטל ירדה ב-1.2% ומניית TSMC ב-3.5% ביום ההודעה על החקירה. לו עצמו שמר על שתיקה פומבית, והפרשה נותרה בשלבים ראשוניים, עם פוטנציאל להתמשכות משפטית של חודשים או שנים.


גנבה או לא גנבה? זאת השאלה

כדי להעריך את חומרת המקרה, חשוב להבין את דמותו של וי-ג'ן לו ואת תפקידו המרכזי ב-TSMC. לו, בן 75 כיום, הוא מהנדס ותיק בעל דוקטורט בפיזיקה מפרינסטון, ששירת בחברה למעלה מ-21 שנה. הוא הצטרף ל-TSMC ב-2004, בגיל 54, לאחר קריירה מרשימה בארה"ב: הוא עבד באינטל עצמה בשנות ה-80 כחלק מצוות הפיתוח של תהליכי ייצור מתקדמים, ולאחר מכן בתפקידים בכירים בחברות שבבים אמריקאיות אחרות, כולל כסגן נשיא להתקדמות טכנולוגית. חזרתו לטייוואן הייתה צעד אסטרטגי, שכן הוא הביא עמו ניסיון עולמי שסייע ל-TSMC להפוך מענקית ייצור מקומית לשחקנית גלובלית.

בתוך TSMC, לו מילא תפקידים מרכזיים שמעברים אותו למעמד של "ארכיטקט" של החברה. הוא שימש כסגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח, אחראי על פיתוח תהליכי ייצור חדשניים כמו 7 ננומטר, 5 ננומטר ו-3 ננומטר, ששינו את כללי המשחק בתעשייה. בתפקידו האחרון, כסגן נשיא לאסטרטגיה קורפורטיבית, הוא הוביל את תכנון הדורות הבאים, כולל 2 ננומטר, שמאפשר דחיסות גבוהה יותר של טרנזיסטורים ומפחית צריכת אנרגיה ב-30% בהשוואה לדורות קודמים. לו היה מעורב באופן אישי בפרויקטים סודיים כמו A16, גרסה משופרת של 2 ננומטר המיועדת לשבבי AI, וב-A14, שמשמש לייצור שבבים צבאיים. הוא נחשב לוותיק ביותר בחברה, שפרש אחרי הארכות חוזרות של גיל הפרישה הרשמי (67), בזכות תרומתו הבלתי ניתנת להחלפה. עמיתים תיארו אותו כ"גנרל חמקמק", אדם שמעדיף עבודה מאחורי הקלעים, אך השפיע על ניצחונות אסטרטגיים מרכזיים, כמו כיבוש חוזי ייצור עם אפל ואנבידיה.