להפוך לימונדה ללימון (2)
שי וינינגר ודניאל שרייבר, שני יזמי הייטק מצליחים, הצליחו בסיבוב האחרון בנאסד"ק להנפיק את למונייד, חברת הביטוח הדיגיטלית שעל מעלליה אתם יכולים לקרוא כאן - להפוך לימונדה ללימון. השניים אומנם מכרו חלום - שבינתיים התנפץ והסב למשקיעים הפסדים של 90% מהשיא - אבל הם קיבלו שכר חלומי: 21 מיליון דולר כל אחד, והם עדיין מחזקים במניות בסך של 80 ו-140 מיליון דולר בהתאמה.
כל אחד מהם משתכר 21 מיליון דולר כאשר המשקיעים בחברה בכלל הפסידו מעל 10 מיליארד דולר והחברה עצמה מעל 200 מיליון דולר. גם אם ננקה את האופציות בתוך ההטבות והשכר של כל אחד מהם (כי הרי האופציות כעת לא שוות) הרי שמדובר בשכר של מיליונים. חוץ מזה, לא נופתע אם בהמשך האופציות ייכנסו לכסף במקביל להפחתת מחיר המימוש של האופציות. זה טריק שהחברות משתמשות בו כאשר המניה יורדת.
במסמך שנשלח ל-SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, לגבי התגמול של המנהלים והשכר של המנהלים, תפס אותנו מספר נוסף - השכר החציוני. להבדיל מממוצע, שכר חציוני הוא השכר של העובד הממוקם בדיוק באמצע מבחינת רמת השכר. כלומר, הוא מבטא בעצם כמה עובדים מרוויחים בחברה מעל רמת השכר הזו וכמה מרוויחים מתחת לשכר הזה.
- אסרטרגיית קאברד קול ליצירת תשואה דו ספרתית בסיכון נמוך יחסית
- לייצר הכנסה שוטפת מאחזקת מניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני בלמונייד בשנת 2021 הוא 96.1 אלף דולר, בערך 330 אלף שקל בשנה., או 27.5 אלף שקל בחודש. לא נראה גבוה במיוחד, אבל צריך לזכור שחלק גדול מהעובדים של למונייד (מעל 1,100) הם עובדים חדשים - כלומר מראש השכר שלהם נמוך מעובדים ותיקים, כך שככל שהחברה צומחת ויש יותר גיוסי עובדים צפוי שהשכר החציוני יהיה נמוך יותר. מעבר לכך - למונייד היא לא רק חברה של מתכנתים ומהנדסי מחשבים אלא חברה שגם דורשת עובדים מסביב - תפעול, כוח אדם, ועוד. אז לא בטוח אם זה שכר גבוה או לא ביחס לחברות הייטק אחרות, ביחס לממוצע הארצי השכר כמובן גבוה.
מנגד, ביחס לשכר של המייסדים מדובר כמובן נמוך, מה שמעלה נקודה נוספת - הבדיקה של שכר המייסדים נעשית לפי שכר חציוני, כי זה הנתון שהחברות צריכות לפרסם בעת שליחת טפסי ההצבעה לבעלי המניות לצורך הצבעה באסיפה על השכר של המנהלים. אבל, זה לא אומר הרבה לגבי השכר הממוצע. השכר הממוצע בלמונייד הוא הרבה יותר גבוה מ-27.5 אלף שקל. תחשבו על זה - 550 עובדים מרוויחים פחות מ-27.5 אלף שקל, אבל כנראה שרובם לא הרבה פחות מכך. 550 עובדים אחרים מרוויחים יותר מ-27.5 אלף שקל וחלקם הרבה יותר - מייסדים, מנהלי צוותים, מנהלי שיווק ומכירות ועוד. סטטיסטית ה-550 ברף העליון מזיזים את השכר הממוצע כלפי מעלה. זה גם יכול להיות 40 אלף שקל.
וכאן נמצא הסיפור של למונייד - בעוד המשקיעים מפסידים, בעוד החברה מפסידה, שכבה מסוימת של כמה עשרות או כמה מאות אנשים מתעשרת.
- 7.שמוליק 12/05/2022 10:41הגב לתגובה זובעליה הראשונה של המניה המנכל קיבל מליוני דולרים!!! על חברה כושלת שלא עשה שקל רווח!!!
- 6.שחר 02/05/2022 22:41הגב לתגובה זונו, טוב, גם אנשים בגיהנום רוצים קוביות קרח
- 5.יוסי 02/05/2022 10:40הגב לתגובה זויש חברות מנוהלות כמאפיה מפרסמים הודעות חברה אופטימיות שאין בהם אמת בעלי עניין מנצלים זאת ומוכרים מניות ראו אקוואריוס [
- 4.סיפור הנאו ליברליות 02/05/2022 10:27הגב לתגובה זוומעבירים לאנשים משכבה מצומצמת.
- 3.רונן 02/05/2022 10:01הגב לתגובה זוהבורסה, מכשיר להעברת הכסף לעשירים ולנוכלים
- 2.פצפץ 02/05/2022 09:51הגב לתגובה זואין שום הגיון קפיטליסטי בחברות שמפסידות הון עתק ומשלמות למנהלים שלהן הון עתק, אנשים קונים חברות אחרי 50-70% ירידות וחושבים שהנה התחתית כבר הגיעה ובסוף הם מגלים שמדובר בתהום, נכון יש מצד אחד חברות מצויינות אבל רוב החברות הקטנות ואפילו הבינוניות הטכנולוגיות לא שוות כלום.
- 1.אריאל, כל הכבוד 02/05/2022 09:48הגב לתגובה זועיתונאות חוקרת במיטבה. הלואי וירבו כמותך בישראל. אתה פשוט מגלה את פניהם של הנוכלים החנוטים בחליפות 3 חלקים. גזל בחסות החוק. לכאורה הכל כשר, אבל מה זה מסריח? מסריח מאד. טוב שיש אנשים כמוך , שנוברים ומציינים את האמת. צריך לשנות חוקים, ולבצע רגולציה אוכפת.
יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר
האם ננסי פולסי שהיצה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"
חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים.
בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.
לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.
ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי
ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.
בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון. למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.
וול סטריט שור (גרוק)טאואר ירדה 6.9%, נייס עלתה 6.2%; נעילה שלילית בוול סטריט
מניות השבבים הישראליות - טאואר, נובה, וקטמק ירדו במקביל לירידות החדות במדדים; נייס עלתה בניגוד למגמה למרות הורדת תחזית - ההסבר כאן; מניות השבבים מובילות את הירידות, אך המגמה השלילית מורגשת בשאר הסקטורים
אחרי זינוקים כה חדים, היה ברור שיגיעו מימושים בוול סטריט. השאלה היחידה הייתה מתי העיתוי? והנה נראה שהמימוש כאן, במה שהתחיל כירידות בגלל התמחור סביב מניות ה-AI, ונראה שמתרחב לשאר השוק. המשקיעים תוהים אם זה גיהוק קטן, מכה קלה בכנף בשוק שורי, או מימוש רציני של כמה ימים טובים. זה גם יכול להגיע למשהו גדול יותר, אבל אנחנו לא מתיימרים לנבא. אנחנו רק מזכירים שהכל יכול לקרות בשווקים, ואחרי עליות חדות קחו בחשבון שיגיעו גם ירידות.
המדדים סגרו בירידות חדות בהובלת מדד הנאסדק, שאיבד כ-2.3%, מדד ה-S&P ירד 1.7% ומדד הדאו ג'ונס ירד 1.7% גם כן. במקביל לירידות בשווקים, נרשמות ירידות גם באג"ח הממשלתי אחרי מכרז חלש שמוביל לעלייה בתשואות, כאשר האג"ח ל-10 שנים בארה"ב נסחר עם תשואה של 4.11%.
יש חולשה בוול סטריט. השוק עדיין מעכל את סיום השיתוק הממשלתי שנמשך 43 ימים שהשאיר אחריו בלגן לא קטן בזרימת הנתונים הכלכליים. למרות ההסכם שהתקבל, הממשל עדיין לא עובד בקצב מלא, וזה אומר שחלק מהנתונים לא מתפרסמים בזמן וחלק מתעכבים. כשהנתונים לא מגיעים, גם המשקיעים וגם הפד עובדים בערפל, וזה מתבטא בתנודתיות ובזהירות גבוהה יותר אצל המשקיעים.
חוסר הוודאות מורגש גם סביב השאלה מה הפד' יעשה מכאן. נתוני האינפלציה והתעסוקה עדיין מתעכבים בגלל השיתוק, ובשוק זה מתורגם לירידה בהסתברויות להורדת ריבית בדצמבר. לפי נתוני ה-CME, הסבירות ירדה לפחות מ-50% לעומת 96% לפני חודש. גם בתוך הבנק הפדרלי מקררים את הציפיות: נשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, אמרה אתמול שיידרש "רף גבוה" כדי להצדיק הורדה נוספת, כלומר הפד רוצה לראות נתונים ברורים לפני כל צעד נוסף. הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; פריון זינקה ב-10%, גילת קפצה ב-7%, טאואר עם 6%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; קמטק ובריינסוויי נפלו ב-6%, אפלובין עם 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטקוין שבר מתחת לרף ה-100 אלף דולר, בפעם השלישית החודש, אך הפעם יש תחושה שזו עשויה להיות שבירה עמוקה יותר. השוק כולו נכנס למצב של הימנעות מסיכון, המומנטום נחלש ומינופים גבוהים מתחילים להימחק, עם
יותר מחצי מיליארד דולר בהנזלות ב-24 שעות. חולשת הביקוש בארה"ב, יציאת הון מקרנות הסל וירידות במניות הכרייה ובחברות האוצר הדיגיטלי, כמו סטרטג'י שנסחרת מתחת לשווי אחזקות הביטקוין שלה, מעצימים את הלחץ. אחרי שיא של 126 אלף דולר רק לפני כחודש, החזרה המהירה מטה מדגישה
שהשוק עובר איפוס מינופים. בפעם השלישית החודש - הביטקוין נסחר מתחת ל-100 אלף דולר
