להפוך לימונדה ללימון (2)
שי וינינגר ודניאל שרייבר, שני יזמי הייטק מצליחים, הצליחו בסיבוב האחרון בנאסד"ק להנפיק את למונייד, חברת הביטוח הדיגיטלית שעל מעלליה אתם יכולים לקרוא כאן - להפוך לימונדה ללימון. השניים אומנם מכרו חלום - שבינתיים התנפץ והסב למשקיעים הפסדים של 90% מהשיא - אבל הם קיבלו שכר חלומי: 21 מיליון דולר כל אחד, והם עדיין מחזקים במניות בסך של 80 ו-140 מיליון דולר בהתאמה.
כל אחד מהם משתכר 21 מיליון דולר כאשר המשקיעים בחברה בכלל הפסידו מעל 10 מיליארד דולר והחברה עצמה מעל 200 מיליון דולר. גם אם ננקה את האופציות בתוך ההטבות והשכר של כל אחד מהם (כי הרי האופציות כעת לא שוות) הרי שמדובר בשכר של מיליונים. חוץ מזה, לא נופתע אם בהמשך האופציות ייכנסו לכסף במקביל להפחתת מחיר המימוש של האופציות. זה טריק שהחברות משתמשות בו כאשר המניה יורדת.
במסמך שנשלח ל-SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, לגבי התגמול של המנהלים והשכר של המנהלים, תפס אותנו מספר נוסף - השכר החציוני. להבדיל מממוצע, שכר חציוני הוא השכר של העובד הממוקם בדיוק באמצע מבחינת רמת השכר. כלומר, הוא מבטא בעצם כמה עובדים מרוויחים בחברה מעל רמת השכר הזו וכמה מרוויחים מתחת לשכר הזה.
- אסרטרגיית קאברד קול ליצירת תשואה דו ספרתית בסיכון נמוך יחסית
- לייצר הכנסה שוטפת מאחזקת מניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני בלמונייד בשנת 2021 הוא 96.1 אלף דולר, בערך 330 אלף שקל בשנה., או 27.5 אלף שקל בחודש. לא נראה גבוה במיוחד, אבל צריך לזכור שחלק גדול מהעובדים של למונייד (מעל 1,100) הם עובדים חדשים - כלומר מראש השכר שלהם נמוך מעובדים ותיקים, כך שככל שהחברה צומחת ויש יותר גיוסי עובדים צפוי שהשכר החציוני יהיה נמוך יותר. מעבר לכך - למונייד היא לא רק חברה של מתכנתים ומהנדסי מחשבים אלא חברה שגם דורשת עובדים מסביב - תפעול, כוח אדם, ועוד. אז לא בטוח אם זה שכר גבוה או לא ביחס לחברות הייטק אחרות, ביחס לממוצע הארצי השכר כמובן גבוה.
מנגד, ביחס לשכר של המייסדים מדובר כמובן נמוך, מה שמעלה נקודה נוספת - הבדיקה של שכר המייסדים נעשית לפי שכר חציוני, כי זה הנתון שהחברות צריכות לפרסם בעת שליחת טפסי ההצבעה לבעלי המניות לצורך הצבעה באסיפה על השכר של המנהלים. אבל, זה לא אומר הרבה לגבי השכר הממוצע. השכר הממוצע בלמונייד הוא הרבה יותר גבוה מ-27.5 אלף שקל. תחשבו על זה - 550 עובדים מרוויחים פחות מ-27.5 אלף שקל, אבל כנראה שרובם לא הרבה פחות מכך. 550 עובדים אחרים מרוויחים יותר מ-27.5 אלף שקל וחלקם הרבה יותר - מייסדים, מנהלי צוותים, מנהלי שיווק ומכירות ועוד. סטטיסטית ה-550 ברף העליון מזיזים את השכר הממוצע כלפי מעלה. זה גם יכול להיות 40 אלף שקל.
וכאן נמצא הסיפור של למונייד - בעוד המשקיעים מפסידים, בעוד החברה מפסידה, שכבה מסוימת של כמה עשרות או כמה מאות אנשים מתעשרת.
- 7.שמוליק 12/05/2022 10:41הגב לתגובה זובעליה הראשונה של המניה המנכל קיבל מליוני דולרים!!! על חברה כושלת שלא עשה שקל רווח!!!
- 6.שחר 02/05/2022 22:41הגב לתגובה זונו, טוב, גם אנשים בגיהנום רוצים קוביות קרח
- 5.יוסי 02/05/2022 10:40הגב לתגובה זויש חברות מנוהלות כמאפיה מפרסמים הודעות חברה אופטימיות שאין בהם אמת בעלי עניין מנצלים זאת ומוכרים מניות ראו אקוואריוס [
- 4.סיפור הנאו ליברליות 02/05/2022 10:27הגב לתגובה זוומעבירים לאנשים משכבה מצומצמת.
- 3.רונן 02/05/2022 10:01הגב לתגובה זוהבורסה, מכשיר להעברת הכסף לעשירים ולנוכלים
- 2.פצפץ 02/05/2022 09:51הגב לתגובה זואין שום הגיון קפיטליסטי בחברות שמפסידות הון עתק ומשלמות למנהלים שלהן הון עתק, אנשים קונים חברות אחרי 50-70% ירידות וחושבים שהנה התחתית כבר הגיעה ובסוף הם מגלים שמדובר בתהום, נכון יש מצד אחד חברות מצויינות אבל רוב החברות הקטנות ואפילו הבינוניות הטכנולוגיות לא שוות כלום.
- 1.אריאל, כל הכבוד 02/05/2022 09:48הגב לתגובה זועיתונאות חוקרת במיטבה. הלואי וירבו כמותך בישראל. אתה פשוט מגלה את פניהם של הנוכלים החנוטים בחליפות 3 חלקים. גזל בחסות החוק. לכאורה הכל כשר, אבל מה זה מסריח? מסריח מאד. טוב שיש אנשים כמוך , שנוברים ומציינים את האמת. צריך לשנות חוקים, ולבצע רגולציה אוכפת.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
