למונייד
צילום: למונייד NYSE

להפוך לימונדה ללימון (2)

מה השכר החציוני בלמונייד, מה השכר הממוצע, כמה שווים שי וינינגר ודניאל שרייבר המייסדים - ואיך חברה שגורמת להפסדים כל כך גדולים למשקיעים יכולה להעשיר את המנהלים?
נתנאל אריאל | (7)

שי וינינגר ודניאל שרייבר, שני יזמי הייטק מצליחים, הצליחו בסיבוב האחרון בנאסד"ק להנפיק את למונייד, חברת הביטוח הדיגיטלית שעל מעלליה אתם יכולים לקרוא כאן - להפוך לימונדה ללימון. השניים אומנם מכרו חלום - שבינתיים התנפץ והסב למשקיעים הפסדים של 90% מהשיא - אבל הם קיבלו שכר חלומי: 21 מיליון דולר כל אחד, והם עדיין מחזקים במניות בסך של 80 ו-140 מיליון דולר בהתאמה. 

כל אחד מהם משתכר 21 מיליון דולר כאשר המשקיעים בחברה בכלל הפסידו מעל 10 מיליארד דולר והחברה עצמה מעל 200 מיליון דולר. גם אם ננקה את האופציות בתוך ההטבות והשכר של כל אחד מהם (כי הרי האופציות כעת לא שוות) הרי שמדובר בשכר של מיליונים. חוץ מזה, לא נופתע אם בהמשך האופציות ייכנסו לכסף במקביל להפחתת מחיר המימוש של האופציות. זה טריק שהחברות משתמשות בו כאשר המניה יורדת.

במסמך שנשלח ל-SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, לגבי התגמול של המנהלים והשכר של המנהלים, תפס אותנו מספר נוסף - השכר החציוני. להבדיל מממוצע, שכר חציוני הוא השכר של העובד הממוקם בדיוק באמצע מבחינת רמת השכר. כלומר, הוא מבטא בעצם כמה עובדים מרוויחים בחברה מעל רמת השכר הזו וכמה מרוויחים מתחת לשכר הזה. 

השכר החציוני בלמונייד בשנת 2021 הוא 96.1 אלף דולר, בערך 330 אלף שקל בשנה., או 27.5 אלף שקל בחודש. לא נראה גבוה במיוחד, אבל צריך לזכור שחלק גדול מהעובדים של למונייד (מעל 1,100) הם עובדים חדשים - כלומר מראש השכר שלהם נמוך מעובדים ותיקים, כך שככל שהחברה צומחת ויש יותר גיוסי עובדים צפוי שהשכר החציוני יהיה נמוך יותר. מעבר לכך - למונייד היא לא רק חברה של  מתכנתים ומהנדסי מחשבים אלא חברה שגם דורשת עובדים מסביב - תפעול, כוח אדם, ועוד. אז לא בטוח אם זה שכר גבוה או לא ביחס לחברות הייטק אחרות, ביחס לממוצע הארצי השכר כמובן גבוה.

מנגד, ביחס לשכר של המייסדים מדובר כמובן נמוך, מה שמעלה נקודה נוספת - הבדיקה של שכר המייסדים נעשית לפי שכר חציוני, כי זה הנתון שהחברות צריכות לפרסם בעת שליחת טפסי ההצבעה לבעלי המניות לצורך הצבעה באסיפה על השכר של המנהלים. אבל, זה לא אומר הרבה לגבי השכר הממוצע. השכר הממוצע בלמונייד הוא הרבה יותר גבוה מ-27.5 אלף שקל. תחשבו על זה - 550 עובדים מרוויחים פחות מ-27.5 אלף שקל, אבל כנראה שרובם לא הרבה פחות מכך. 550 עובדים אחרים מרוויחים יותר מ-27.5 אלף שקל וחלקם הרבה יותר - מייסדים, מנהלי צוותים, מנהלי שיווק ומכירות ועוד. סטטיסטית ה-550 ברף העליון מזיזים את השכר הממוצע כלפי מעלה. זה גם יכול להיות 40 אלף שקל. 

וכאן נמצא הסיפור של למונייד - בעוד המשקיעים מפסידים, בעוד החברה מפסידה, שכבה מסוימת של כמה עשרות או כמה מאות אנשים מתעשרת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמוליק 12/05/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
    בעליה הראשונה של המניה המנכל קיבל מליוני דולרים!!! על חברה כושלת שלא עשה שקל רווח!!!
  • 6.
    שחר 02/05/2022 22:41
    הגב לתגובה זו
    נו, טוב, גם אנשים בגיהנום רוצים קוביות קרח
  • 5.
    יוסי 02/05/2022 10:40
    הגב לתגובה זו
    יש חברות מנוהלות כמאפיה מפרסמים הודעות חברה אופטימיות שאין בהם אמת בעלי עניין מנצלים זאת ומוכרים מניות ראו אקוואריוס [
  • 4.
    סיפור הנאו ליברליות 02/05/2022 10:27
    הגב לתגובה זו
    ומעבירים לאנשים משכבה מצומצמת.
  • 3.
    רונן 02/05/2022 10:01
    הגב לתגובה זו
    הבורסה, מכשיר להעברת הכסף לעשירים ולנוכלים
  • 2.
    פצפץ 02/05/2022 09:51
    הגב לתגובה זו
    אין שום הגיון קפיטליסטי בחברות שמפסידות הון עתק ומשלמות למנהלים שלהן הון עתק, אנשים קונים חברות אחרי 50-70% ירידות וחושבים שהנה התחתית כבר הגיעה ובסוף הם מגלים שמדובר בתהום, נכון יש מצד אחד חברות מצויינות אבל רוב החברות הקטנות ואפילו הבינוניות הטכנולוגיות לא שוות כלום.
  • 1.
    אריאל, כל הכבוד 02/05/2022 09:48
    הגב לתגובה זו
    עיתונאות חוקרת במיטבה. הלואי וירבו כמותך בישראל. אתה פשוט מגלה את פניהם של הנוכלים החנוטים בחליפות 3 חלקים. גזל בחסות החוק. לכאורה הכל כשר, אבל מה זה מסריח? מסריח מאד. טוב שיש אנשים כמוך , שנוברים ומציינים את האמת. צריך לשנות חוקים, ולבצע רגולציה אוכפת.
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.