להפוך לימונדה ללימון (2)
שי וינינגר ודניאל שרייבר, שני יזמי הייטק מצליחים, הצליחו בסיבוב האחרון בנאסד"ק להנפיק את למונייד, חברת הביטוח הדיגיטלית שעל מעלליה אתם יכולים לקרוא כאן - להפוך לימונדה ללימון. השניים אומנם מכרו חלום - שבינתיים התנפץ והסב למשקיעים הפסדים של 90% מהשיא - אבל הם קיבלו שכר חלומי: 21 מיליון דולר כל אחד, והם עדיין מחזקים במניות בסך של 80 ו-140 מיליון דולר בהתאמה.
כל אחד מהם משתכר 21 מיליון דולר כאשר המשקיעים בחברה בכלל הפסידו מעל 10 מיליארד דולר והחברה עצמה מעל 200 מיליון דולר. גם אם ננקה את האופציות בתוך ההטבות והשכר של כל אחד מהם (כי הרי האופציות כעת לא שוות) הרי שמדובר בשכר של מיליונים. חוץ מזה, לא נופתע אם בהמשך האופציות ייכנסו לכסף במקביל להפחתת מחיר המימוש של האופציות. זה טריק שהחברות משתמשות בו כאשר המניה יורדת.
במסמך שנשלח ל-SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, לגבי התגמול של המנהלים והשכר של המנהלים, תפס אותנו מספר נוסף - השכר החציוני. להבדיל מממוצע, שכר חציוני הוא השכר של העובד הממוקם בדיוק באמצע מבחינת רמת השכר. כלומר, הוא מבטא בעצם כמה עובדים מרוויחים בחברה מעל רמת השכר הזו וכמה מרוויחים מתחת לשכר הזה.
- אסרטרגיית קאברד קול ליצירת תשואה דו ספרתית בסיכון נמוך יחסית
- לייצר הכנסה שוטפת מאחזקת מניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני בלמונייד בשנת 2021 הוא 96.1 אלף דולר, בערך 330 אלף שקל בשנה., או 27.5 אלף שקל בחודש. לא נראה גבוה במיוחד, אבל צריך לזכור שחלק גדול מהעובדים של למונייד (מעל 1,100) הם עובדים חדשים - כלומר מראש השכר שלהם נמוך מעובדים ותיקים, כך שככל שהחברה צומחת ויש יותר גיוסי עובדים צפוי שהשכר החציוני יהיה נמוך יותר. מעבר לכך - למונייד היא לא רק חברה של מתכנתים ומהנדסי מחשבים אלא חברה שגם דורשת עובדים מסביב - תפעול, כוח אדם, ועוד. אז לא בטוח אם זה שכר גבוה או לא ביחס לחברות הייטק אחרות, ביחס לממוצע הארצי השכר כמובן גבוה.
מנגד, ביחס לשכר של המייסדים מדובר כמובן נמוך, מה שמעלה נקודה נוספת - הבדיקה של שכר המייסדים נעשית לפי שכר חציוני, כי זה הנתון שהחברות צריכות לפרסם בעת שליחת טפסי ההצבעה לבעלי המניות לצורך הצבעה באסיפה על השכר של המנהלים. אבל, זה לא אומר הרבה לגבי השכר הממוצע. השכר הממוצע בלמונייד הוא הרבה יותר גבוה מ-27.5 אלף שקל. תחשבו על זה - 550 עובדים מרוויחים פחות מ-27.5 אלף שקל, אבל כנראה שרובם לא הרבה פחות מכך. 550 עובדים אחרים מרוויחים יותר מ-27.5 אלף שקל וחלקם הרבה יותר - מייסדים, מנהלי צוותים, מנהלי שיווק ומכירות ועוד. סטטיסטית ה-550 ברף העליון מזיזים את השכר הממוצע כלפי מעלה. זה גם יכול להיות 40 אלף שקל.
וכאן נמצא הסיפור של למונייד - בעוד המשקיעים מפסידים, בעוד החברה מפסידה, שכבה מסוימת של כמה עשרות או כמה מאות אנשים מתעשרת.
- 7.שמוליק 12/05/2022 10:41הגב לתגובה זובעליה הראשונה של המניה המנכל קיבל מליוני דולרים!!! על חברה כושלת שלא עשה שקל רווח!!!
- 6.שחר 02/05/2022 22:41הגב לתגובה זונו, טוב, גם אנשים בגיהנום רוצים קוביות קרח
- 5.יוסי 02/05/2022 10:40הגב לתגובה זויש חברות מנוהלות כמאפיה מפרסמים הודעות חברה אופטימיות שאין בהם אמת בעלי עניין מנצלים זאת ומוכרים מניות ראו אקוואריוס [
- 4.סיפור הנאו ליברליות 02/05/2022 10:27הגב לתגובה זוומעבירים לאנשים משכבה מצומצמת.
- 3.רונן 02/05/2022 10:01הגב לתגובה זוהבורסה, מכשיר להעברת הכסף לעשירים ולנוכלים
- 2.פצפץ 02/05/2022 09:51הגב לתגובה זואין שום הגיון קפיטליסטי בחברות שמפסידות הון עתק ומשלמות למנהלים שלהן הון עתק, אנשים קונים חברות אחרי 50-70% ירידות וחושבים שהנה התחתית כבר הגיעה ובסוף הם מגלים שמדובר בתהום, נכון יש מצד אחד חברות מצויינות אבל רוב החברות הקטנות ואפילו הבינוניות הטכנולוגיות לא שוות כלום.
- 1.אריאל, כל הכבוד 02/05/2022 09:48הגב לתגובה זועיתונאות חוקרת במיטבה. הלואי וירבו כמותך בישראל. אתה פשוט מגלה את פניהם של הנוכלים החנוטים בחליפות 3 חלקים. גזל בחסות החוק. לכאורה הכל כשר, אבל מה זה מסריח? מסריח מאד. טוב שיש אנשים כמוך , שנוברים ומציינים את האמת. צריך לשנות חוקים, ולבצע רגולציה אוכפת.
אתיופיה - השותפה האסטרטגית השקטה של ישראל
המאבק על מי הנילוס מאיים להצית עימות בין מצרים לאתיופיה סביב סכר הרנסנס, פרויקט החשמל הענק ששינה את מאזן הכוחות באפריקה. עבור ישראל, אתיופיה הופכת לשותפה אסטרטגית חשובה במאבק על השפעה, ביטחון ואנרגיה בקרן אפריקה
אתיופיה היא אחת המדינות העתיקות והמרתקות ביותר באפריקה. מבחינתה של ישראל, מדובר בבת ברית נאמנה ויציבה שגם כאשר היחסים הדיפלומטיים נותקו לכאורה, המשיכה בשיתוף הפעולה עם ישראל. לאחרונה עלתה אתיופיה לכותרות בשל החשש ממלחמה בינה לבין מצרים, על רקע הקמת סכר הרנסנס (GERD) על הנילוס והחשש המצרי מפגיעה בזרימת המים מהנילוס למצרים. מהו מבנה השלטון ומה מעמדו של הצבא האתיופי? מהם המקורות הכלכליים של אתיופיה? כיצד הפכה אתיופיה לנדבך גיאופוליטי חשוב עבור ישראל באפריקה? איך התחיל המאבק על המים בין מצרים לאתיופיה? מה הסיכויים שאכן תפרוץ מלחמה בין שתי המדינות? וכיצד הפך המאבק על המים לנושא שבגללו מדינות במזרח התיכון מוכנות לצאת למלחמה?
היסטוריה, מבנה השלטון והצבא האתיופי
אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה, באזור המכונה קרן אפריקה. שטחה הכולל משתרע על פני 1.1 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה, על פי ההערכות, כ-120 מיליון איש. הריבוי הטבעי באתיופיה גבוה ועומד על כ-4.1 ילדים למשפחה. המדינה מתאפיינת במגוון אזורי אקלים - מאקלים גשום וקר באזורים ההרריים, דרך אקלים ים תיכוני ועד אזורים יבשים במיוחד.
מבחינת גבולותיה, אתיופיה גובלת בצפון עם אריתריאה, במערב עם סודאן ודרום סודאן - שתי מדינות הנתונות ביריבות מתמשכת זה עשורים. במזרח היא גובלת עם סומליה, בצפון-מזרח עם ג'יבוטי, ובדרום עם קניה, שבה, כמו במדינות רבות באפריקה, שורר אי-שקט פוליטי מתמיד. חשוב לציין שלאתיופיה אין גישה ישירה לים.
בעבר שלטה האימפריה האתיופית על שטחים נרחבים, כולל אריתריאה וסומליה, מה שהעניק לה גישה לים האדום. אתיופיה הייתה המדינה השנייה (אחרי ארמניה) והאימפריה הראשונה שאימצה את הנצרות כדת רשמית בשנת 325. לשם השוואה, באימפריה הרומית הפכה הנצרות לדת הרשמית רק בסוף המאה הרביעית, סביב שנת 380 לספירה.
- בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש
- ביטול ההסכם באתיופיה: שיכון ובינוי צופה הפסד של 98 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשך מאות שנים שכנה האימפריה האתיופית לצד הממלכה היהודית חִמְיַר (בערבית: مملكة حِمير), שמנהיגיה שמרו על עצמאותה ועל הדת היהודית שהייתה דת המדינה. אולם בשנת 520 פרצה מלחמה בין שתי המדינות, שהסתיימה בניצחון אתיופי (בסיוע מדינות נוספות). ישנה סברה שהתמוטטות הסכר הגדול של חִמְיַר היא שהחלישה את הממלכה וִאפשרה לאתיופים לנצח. כך או כך, חִמְיַר חדלה להתקיים בשנת 525 לספירה.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)הנאסד"ק קופץ ב-1.5%; ביונד-מיט טסה ב-112%, נטפליקס עולה ב-4%
המשקיעים מלאי תקווה לקראת עונת הדוחות ומצליחים להניח לרגע למתחים סביב מלחמות הסחר - וול סטריט פותחת את שבוע המסחר ירוק; טראמפ פועל להחריג מוצרים מהמכסים המתוכננים
פי 3 ב-3-4 חודשים - סולאראדג' הישראלית הניבה תשואה פנטסטית והיא נושקת ל-40 דולר כשהיום היא מזנקת ב-6%. האנליסטים מעלים את מחירי היעד, כשנראה שמה שיקבע את גורלה בטווח הקרוב-בינוני הוא הוצר החד שהושק לפני מספר חודשים. המכירות באירפה משתפרות, השאלה מתי השיפור המשמעותי יגיע לארה"ב. הורדת הריבית טובה לחברה, צריך עוד כמה הורדות כדי שזה יזיז לקוחות לרכוש את המערכות. אלו מערכות עם השקעה גדולה והלקוחות לוקחים מימון - ככל שהריבית נמוכה יותר, המימון יורד והתשואה על ההשקעה (החזר ההשקעה עולה).
ולמרות הסימנים הטובים, יש חשש אחד גדול - טסלה. טסלה מפתחת סוללות והיא החלה בשנה האחרונה להאיץ את החיבור שלהם לממירים כדי להתחרות בסולאראדג' ואנפייז. בקליפורניה היא מעלה את נתח השוק שלה משמעותית, יש לה מותג על. בינתיים היא לא חזקה מאוד ולא מאיימת מאוד, אבל היא מגדילה את כוחה בשוק ההממירים וזה סיכון גדול.
מה שעוזר לשפר קצת את הסנטימנט זה מי שהעכיר אותו מלכתחילה - טראמפ. דיווחים בתקשורת מדברים על זה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ פועל להחריג עשרות מוצרים ממכסי היבוא ההדדיים עם סין, וגם בוחן להרחיב את המהלך לעוד
מאות מוצרים נוספים. זה אולי מאותת על שינוי גישה בוושינגטון כלפי מלחמת הסחר, כשטראמפ מבין שהפחתת המכסים על מוצרים שאינם מיוצרים בארה"ב יכול להקל על הלחץ האינפלציוני וככה לזרז את הורדות הריבית של הפד.
את השבוע הקודם, שלושת המדדים המובילים סיימו בעליות קלות, גם כאן זה הגיע לאחר שטראמפ הביע אופטימיות בנוגע להסכם מסחרי מתקרב עם נשיא סין שי ג׳ינפינג, הצפוי להיפגש עמו בהמשך החודש בדרום קוריאה. במקביל, שר האוצר סקוט בסנט ציין כי “המתיחות עם סין ירדה מדרגה” והוסיף כי צפויה פגישה עם סגן ראש הממשלה הסיני, מה שהוביל להרגעת השווקים ולירידה במדד הפחד (VIX), שצלל משיא של 28 נקודות לרמה של כ-20.
- בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
- המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, המשקיעים ממשיכים לעקוב גם אחר השבתת הממשל הפדרלי שנכנסת לשבוע הרביעי שלה, בעוד המחלוקות
בין הדמוקרטים לרפובליקנים סביב סוגיות תקציביות ובריאותיות נמשכות. כלכלנים מזהירים כי השבתה ממושכת עלולה לפגוע בצמיחת התמ"ג ברבעון הנוכחי, אפילו אם מדובר בהשפעה זמנית בלבד.
