להפוך לימונדה ללימון (2)
שי וינינגר ודניאל שרייבר, שני יזמי הייטק מצליחים, הצליחו בסיבוב האחרון בנאסד"ק להנפיק את למונייד, חברת הביטוח הדיגיטלית שעל מעלליה אתם יכולים לקרוא כאן - להפוך לימונדה ללימון. השניים אומנם מכרו חלום - שבינתיים התנפץ והסב למשקיעים הפסדים של 90% מהשיא - אבל הם קיבלו שכר חלומי: 21 מיליון דולר כל אחד, והם עדיין מחזקים במניות בסך של 80 ו-140 מיליון דולר בהתאמה.
כל אחד מהם משתכר 21 מיליון דולר כאשר המשקיעים בחברה בכלל הפסידו מעל 10 מיליארד דולר והחברה עצמה מעל 200 מיליון דולר. גם אם ננקה את האופציות בתוך ההטבות והשכר של כל אחד מהם (כי הרי האופציות כעת לא שוות) הרי שמדובר בשכר של מיליונים. חוץ מזה, לא נופתע אם בהמשך האופציות ייכנסו לכסף במקביל להפחתת מחיר המימוש של האופציות. זה טריק שהחברות משתמשות בו כאשר המניה יורדת.
במסמך שנשלח ל-SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, לגבי התגמול של המנהלים והשכר של המנהלים, תפס אותנו מספר נוסף - השכר החציוני. להבדיל מממוצע, שכר חציוני הוא השכר של העובד הממוקם בדיוק באמצע מבחינת רמת השכר. כלומר, הוא מבטא בעצם כמה עובדים מרוויחים בחברה מעל רמת השכר הזו וכמה מרוויחים מתחת לשכר הזה.
- אנבידיה לפני הדוחות: 7% תנודה צפויה - 2 אסטרטגיות שוריות
- אסרטרגיית קאברד קול ליצירת תשואה דו ספרתית בסיכון נמוך יחסית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני בלמונייד בשנת 2021 הוא 96.1 אלף דולר, בערך 330 אלף שקל בשנה., או 27.5 אלף שקל בחודש. לא נראה גבוה במיוחד, אבל צריך לזכור שחלק גדול מהעובדים של למונייד (מעל 1,100) הם עובדים חדשים - כלומר מראש השכר שלהם נמוך מעובדים ותיקים, כך שככל שהחברה צומחת ויש יותר גיוסי עובדים צפוי שהשכר החציוני יהיה נמוך יותר. מעבר לכך - למונייד היא לא רק חברה של מתכנתים ומהנדסי מחשבים אלא חברה שגם דורשת עובדים מסביב - תפעול, כוח אדם, ועוד. אז לא בטוח אם זה שכר גבוה או לא ביחס לחברות הייטק אחרות, ביחס לממוצע הארצי השכר כמובן גבוה.
מנגד, ביחס לשכר של המייסדים מדובר כמובן נמוך, מה שמעלה נקודה נוספת - הבדיקה של שכר המייסדים נעשית לפי שכר חציוני, כי זה הנתון שהחברות צריכות לפרסם בעת שליחת טפסי ההצבעה לבעלי המניות לצורך הצבעה באסיפה על השכר של המנהלים. אבל, זה לא אומר הרבה לגבי השכר הממוצע. השכר הממוצע בלמונייד הוא הרבה יותר גבוה מ-27.5 אלף שקל. תחשבו על זה - 550 עובדים מרוויחים פחות מ-27.5 אלף שקל, אבל כנראה שרובם לא הרבה פחות מכך. 550 עובדים אחרים מרוויחים יותר מ-27.5 אלף שקל וחלקם הרבה יותר - מייסדים, מנהלי צוותים, מנהלי שיווק ומכירות ועוד. סטטיסטית ה-550 ברף העליון מזיזים את השכר הממוצע כלפי מעלה. זה גם יכול להיות 40 אלף שקל.
וכאן נמצא הסיפור של למונייד - בעוד המשקיעים מפסידים, בעוד החברה מפסידה, שכבה מסוימת של כמה עשרות או כמה מאות אנשים מתעשרת.
- 7.שמוליק 12/05/2022 10:41הגב לתגובה זובעליה הראשונה של המניה המנכל קיבל מליוני דולרים!!! על חברה כושלת שלא עשה שקל רווח!!!
- 6.שחר 02/05/2022 22:41הגב לתגובה זונו, טוב, גם אנשים בגיהנום רוצים קוביות קרח
- 5.יוסי 02/05/2022 10:40הגב לתגובה זויש חברות מנוהלות כמאפיה מפרסמים הודעות חברה אופטימיות שאין בהם אמת בעלי עניין מנצלים זאת ומוכרים מניות ראו אקוואריוס [
- 4.סיפור הנאו ליברליות 02/05/2022 10:27הגב לתגובה זוומעבירים לאנשים משכבה מצומצמת.
- 3.רונן 02/05/2022 10:01הגב לתגובה זוהבורסה, מכשיר להעברת הכסף לעשירים ולנוכלים
- 2.פצפץ 02/05/2022 09:51הגב לתגובה זואין שום הגיון קפיטליסטי בחברות שמפסידות הון עתק ומשלמות למנהלים שלהן הון עתק, אנשים קונים חברות אחרי 50-70% ירידות וחושבים שהנה התחתית כבר הגיעה ובסוף הם מגלים שמדובר בתהום, נכון יש מצד אחד חברות מצויינות אבל רוב החברות הקטנות ואפילו הבינוניות הטכנולוגיות לא שוות כלום.
- 1.אריאל, כל הכבוד 02/05/2022 09:48הגב לתגובה זועיתונאות חוקרת במיטבה. הלואי וירבו כמותך בישראל. אתה פשוט מגלה את פניהם של הנוכלים החנוטים בחליפות 3 חלקים. גזל בחסות החוק. לכאורה הכל כשר, אבל מה זה מסריח? מסריח מאד. טוב שיש אנשים כמוך , שנוברים ומציינים את האמת. צריך לשנות חוקים, ולבצע רגולציה אוכפת.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.

ריי דאליו: ״המזרח התיכון הופך לסיליקון-וואלי של הקפיטליסטים״
מייסד קרן ברידג'ווטר מדבר על תנופת ההשקעות באמירויות ובסעודיה, וחושש שה-AI מתקרב לנקודת מבחן "אנחנו בתוך בועה לפי כמעט כל מדד," אמר, וציין שהשנתיים הקרובות עלולות להיות "מסוכנות יותר" לשווקים
המזרח התיכון מתבסס במהירות כאחד ממרכזי הבינה המלאכותית המשפיעים בעולם, כך אומר מייסד ברידג'ווטר, ריי דאליו, בראיון ל-CNBC. בראיון הוא משווה את תנופת האזור שלנו לזו שראה עמק הסיליקון בעשורים שבהם הפך למוקד החדשנות הגלובלי. דליו אומר שאיחוד האמירויות והשכנות שלה (הוא לא התייחס לישראל באופן ספציפי) משלבות בין מאגרי הון עצומים לבין משיכה גוברת של כישרונות טכנולוגיים מכל העולם. התוצאה, כפי שהוא מתאר, היא מגנט למשקיעים, מנהלי הון וחברות AI שבוחרות להעביר פעילות משמעותית למדינות המפרץ.
דליו התייחס במיוחד להשקעות הענק שמובילות השנה איחוד האמירויות וערב הסעודית, הכוללות בניית תשתיות ענן, מרכזי נתונים ופלטפורמות AI מקומיות. אחת הדוגמאות הבולטות היא הסכם של 10 מיליארד דולר בין Google Cloud לקרן ההשקעות הסעודית PIF, שנועד להקים "מרכז AI גלובלי" בממלכה. מהלך אחר הוא פרויקט ה-Stargate, שיוקם באיחוד האמירויות בשיתוף OpenAI, אורקל, אנבידיה, וסיסקו.
כשנשאל אם האמירויות, סעודיה וקטאר יכולות להפוך למובילות במרוץ ה-AI העולמי, אמר דאליו כי המדינות הצליחו ליצור סביבן מצבור יוצא דופן של כישרון אנושי: "האזור הזה מתחיל להפוך לסיליקון ואלי של קפיטליסטים. אנשים מגיעים, כסף מגיע, והטאלנטים גם זורמים פנימה."
דאליו, שמבקר באבו דאבי באופן קבוע כבר שלושה עשורים, חווה באופן אישי את התמורות באזור שהם מגיעות כתוצאה של תכנון מדינתי ארוך טווח, ״מלמעלה למטה״, לצד יציבות פוליטית ושאיפה להקים מערכת פיננסית תחרותית ברמה עולמית. "יש כאן באזז, כמו זה שמרגישים בסן פרנסיסקו סביב טכנולוגיה או AI", הוא אמר.
- ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השנתיים הקרובות יהיו יותר מסוכנות"
לצד האופטימיות כלפי המזרח התיכון, דליו עצמו נשמע מהוסס יותר לגבי מצבו של שוק ההון העולמי. הוא שב והזהיר מפני היווצרות בועה, והעריך כי השנה-שנתיים הקרובות יהיו "יותר מסוכנות", כלשונו.
