וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

אחרי שבוע של עליות שערים בוול סטריט, האנליסטים תוהים האם המגמה מעלה תמשך או שמדובר במגמה זמנית; כמו כן הם מנסים להעריך כיצד יגיב הפד' לאופטימיות בשוק המניות ובסביבה העסקית
איתן גרסטנפלד | (3)

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע עליות השערים בשבוע החולף, האנליסטים מנסים להעריך האם ניתן ללמוד מהעליות האחרונות על כיוון השוק. בנוסף, הם מצביעים על שיפור באופטימיות, שעשויה לתמוך בהעלאת ריבית על ידי הפד בקצב אגרסיבי.  שוק המניות עדיין אטרקטיבי? שוקי המניות התאוששו בשבועיים האחרונים. מתחילת המלחמה באוקראינה המדדים האמריקאים העיקריים עלו בכ-8%, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מצביע על כך שהעליות במניות נרשמו למרות המשך העליות החדות במחירי הסחורות (מדד מחירי הסחורות עלה בכ-30% מתחילת השנה, מתוכם בכ-13% מתחילת המלחמה), התגברות הציפיות לעליית ריבית בארה"ב ועלייה בתשואות אג"ח. לדבריו, "קיים קשר שלילי מאוד ברור בין עלייה במחירי הסחורות ועלייה בריבית לבין צמיחה עתידית במשק האמריקאי. שניהם מהווים "מס" על פעילות כלכלית ולכן מובילות להאטה בצמיחה עתידית.  מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'  ההאטה בקצב הצמיחה צפויה לבוא לידי ביטוי גם בירידה ברווחיות החברות. למרות זאת, הרווח הצפוי למניה בחברות S&P 500 המשיך לעלות בחודש האחרון. יתכן שהמשקיעים בונים על הגנה אינפלציונית שיעניקו המניות. אולם, כפי שמראה ניסיון העבר, כשהאינפלציה עולה מעל הרמה של כ-5% ניכרת הרעה משמעותית בביצועים של שוק המניות".  מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'  שוקי האג"ח ושוקי המניות עדין לא באותו עמוד בהמשך לכך, גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, מדגיש כי למרות העליות האחרונות, צריכים להתבונן על המצב בפרספקטיבה רחבה – משמעויות המלחמה הן חריפות הן לפעילות הכלכלית העולמית והן לאינפלציה, הנתונים הכלכליים בארצות הברית ואירופה אותתו לנו עוד לפני פריצת המלחמה כי העולם נמצא בשלבים המאוד מאוחרים של המחזור הכלכלי מה שאומר האטה כלכלית ולחצים אינפלציוניים מתגברים. ברקע כל אלו, הבנקים המרכזיים מבהירים לנו כי הריביות יעלו בחדות והם פועלים על מנת לצמצם באופן משמעותי את התנאים הפיננסים.  המשמעות לשוקי המניות היא שהתנודתיות הגבוהה צפויה להמשך לפרק זמן ממושך, יהיו תקופות חיוביות כמו השבועיים האחרונים ויהיו גם תקופות אחרות. לדבריו, "השוק עבר לגלם הידוק מוניטארי מאוד אגרסיבי עם ריבית אפקטיבית של 2.4% בדצמבר לעומת 1.8% לפני ההחלטה. האם צפי זה להידוק מוניטארי אגרסיבי עשה משהו על מנת להתחיל ולשלוט בציפיות? מאז החלטת הריבית ציפיות האינפלציה לאורך העקום רק המשיכו לעלות, אם כי מבט על המדד החשוב יותר לעיגון הציפיות האינפלציוניות, הציפיות אינפלציה ל5 שנים בעוד 5 שנים, דווקא החלו לרדת אם כי עדיין נמצאות ברמה גבוהה יחסית. מעבר לכך, שוקי המניות זינקו והמרווחים בקונצרני ירדו בחדות – הכל אינדיקציות על תנאים פיננסים מרחיבים יותר ולא מהודקים יותר. מבחינת הפד, פעולת ההידוק המוניטארי צריכה לבוא לידי ביטוי בהידוק התנאים הפיננסים אבל לפחות בשוקי המניות והאגח הקונצרני בארה"ב, עדיין לא רואים זאת. על כן, סביר מאוד שמה שאנו נראה במהלך התקופה הקרובה זה אמרות יותר ויותר "ניציות" מצד הפד לצד פעולות אף יותר אגרסיביות ממה שראינו עד כה שכן כל עוד הנתונים הכלכליים מחזיקים מעמד, והתנאים הפיננסים עדיין נחשבים למרחיבים - אפקטיבית הפד עדיין לא ממש מקרר את השוק, מה שרק אומר לנו שהם יצטרכו לעשות יותר. מה שאנו רואים בשוקי המניות מבלבל גם לאור ההתפתחויות האחרות בימים אלו – לדוגמא, מחיר הנפט ממשיך לזנק וחלקים בעקום האמריקאי כבר התהפכו שני איתותים מאוד ברורים להאטה כלכלית שנמצאת כבר מעבר לפינה. וכל זה מבלי שדיברנו על צחצוחי החרבות המתמשכים בין רוסיה והמערב כאשר הסנקציות רק מתגברות משני הצדדים והמלחמה בשטח נמשכת. מן הסתם, אנו מודעים לכל ההסברים שניתנים בימים אלו לראלי בשוק המניות  - לפני החלטת הריבית של הפד, הסנטימנט בקרב המשקיעים היה מאוד שלילי והרבה מאוד כסף "חנה" בחוץ ועכשיו מתחיל לחזור, תחזיות הרווחים של החברות רק עלו באופן שמייצר את התחושה בשוק כי שוק המניות הוא גידור טוב לסיכון האינפלציה, ויש אף טענות כי השוק פשוט שמח מהניציות של הפד שלוקח ברצינות את המלחמה באינפלציה." שיפור באופטימיות העסקית בארה "ב יונתן כ"ץ וכלכני לידר שוקי הון, מצביעים על שיפור באופטימיות העסקית בארה "ב. מדד מנהלי הרכש PMI בתעשייה עלה ב-2.9 נק' ל-58.5. מדד ה-PMI בענפי השירותים עלה ב-2.4 נק' ל-58.9, הרמה הגבוהה ביותר (גם בתעשייה וגם בשירותים) מאז אוג' 21. לדבריהם, "בינתיים, לא נבחנת השפעה ממתנת בשל המלחמה באוקראינה. מסתמנת האצה בתפוקה, בהזמנות (גם לייצוא וגם לשוק המקומי) ובקליטת עובדים. הפירמות גם דיווחו על עלייה במחירי התשומות ושיבושים בהספקה. ההשלכות של כך להערכתם היא שהאצה בפעילות העסקית צפויה לתמוך בהעלאת ריבית על ידי הפד בקצב אגרסיבי. סביר להניח קצב העלאה של 0.5% בשתי ההחלטות הקרובות. התשואות צפויות לעלות אל מעבר ל- 2.5%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא ניתן להגיע ל 2100-2150אצלנו (ל"ת)
    מכאל 27/03/2022 22:43
    הגב לתגובה זו
  • Sassi6 28/03/2022 04:58
    הגב לתגובה זו
    זאת יען כי אם הרבית נמוכה, אז מכפילי הרווח אטרקטיביים גם אם הם מעל הממוצע הרב שנתי, אממה ומה יקרה אם רבית הפד תעלה מעל סף קריטי? אם זה יקרה אז קשה יהיה להציף ערך למניות עם מכפילי רווח גבוהים, וזה עלול להקדים את התיקון לשוק המניות
  • Sassi6 28/03/2022 04:57
    הגב לתגובה זו
    זאת יען כי אם הרבית נמוכה, אז מכפילי הרווח אטרקטיביים גם אם הם מעל הממוצע הרב שנתי, אממה ומה יקרה אם רבית הפד תעלה מעל סף קריטי? אם זה יקרה אז קשה יהיה להציף ערך למניות עם מכפילי רווח גבוהים, וזה עלול להקדים את התיקון לשוק המניות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.