לאן פני שוק הסחורות ומהם הגורמים שיש לקחת בחשבון לפני השקעה?
עננים שחורים מתקדרים לאחרונה מעל שמי שוק המניות. לאורך תקופה לא קצרה של עליות כמעט רציפות היה נראה ששום דבר לא יכול לעצור את השוק הדוהר אפילו לא מגיפה עולמית. אלא שלפתע התעוררה מתרדמתה ארוכת השנים האינפלציה הכמעט נשכחת ואיתה ההידוק המוניטרי, ופתאום נזכרנו גם שהמחירים בשוק מאד גבוהים, והנה שנת 2022 מתחילה במגמת ירידות, במיוחד במדדים שנהנו מעליות בשנתיים האחרונות כמו הנאסד"ק ומדדי מניות הצמיחה. במצב כזה הרבה מנסים למצוא אלטרנטיבות שלא נעות בקורלציה גבוהה עם שוק המניות. שוק הסחורות נחשב על פי רוב לאפור ומשעמם ולא תופס כותרות. המשקיע הממוצע שומע על נחושת או חיטה ותירס ומסתיר פיהוק. אבל כיום הן יכולות להוות קלף מנצח כאשר כמה גורמים פועלים לטובת השוק. לא שעד עכשיו היה כדאי להתעלם מהסגמנט החשוב הזה בתיק השקעות מאוזן, שכן מדד הסחורות של בלומברג עלה ב-27% בשנה האחרונה, מה שמעמיד אותו בשורה אחת עם ה-SP500 והנאסד"ק. ב-12 החודשים האחרונים עלה מחיר הנפט ב-54%, מחיר הנחושת ב-20% ומחיר התירס ב-22%, ונראה שיש לפחות מספר סיבות שהמגמה הזו תימשך גם בשנה הבא. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון גם כמה גורמים שעלולים להשפיע לשלילה, ויתכן שהמשקיעים יצטרכו להיות יותר סלקטיביים ולבחור היטב באיזה סחורות נשאר עוד "בשר" לעליות, שכן הגורמים המשפיעים על מחירי הסחורות בטווח הקצר והארוך משתנים מסחורה לסחורה לעיתים בצורה קוטבית. לדוגמה, אם המעבר לאנרגיה ירוקה אמור להשפיע לשלילה על מחיר הפחם והנפט בטווח הארוך הרי שעל הלית'יום הוא דווקא אמור להשפיע באופן חיובי, שכן המתכת הנדירה נצרכת מאד בתעשיית הבטריות שהיא גורם חשוב במעבר הזה. מהם אם כן הגורמים שיש לבחון בבואנו להשקיע בשוק הסחורות? אינפלציה. התחום הראשון, שחשיבותו עולה בימים אלו, הוא ההגנה מפני אינפלציה. כאשר האינפלציה עולה מחירי הסחורות עולים אף הם (אפשר גם לומר שהקשר הפוך. כלומר, כאשר מחירי הסחורות עולים בסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי בעליית המוצרים שבנויים מהם, מה שיגרום לאינפלציה). מחירי האנרגיה נמצאים בקורלציה הגבוהה ביותר עם האינפלציה. בטווח הארוך גם מחירי הסחורות החקלאיות, מתכות ועוד מציגות קורלציה חיובית עם האינפלציה אך במידה פחותה. מאז שנת 2000 אינדקס הסחורות של בלומברג הראה קורלציה חיובית של 76% עם מדד המחירים לצרכן, כך לפי כלכלני JP MORGAN. זו הסיבה שלאורך השנים משקיעים שרצו לגדר עצמם מפני סיכוני האינפלציה פנו להשקעה בסחורות שעולות יחד איתה. עם התחזיות שיותר ויותר רואות את האינפלציה כתופעה שהולכת להיות קבועה יותר ממה שחשבו תחילה, נראה שיותר משקיעים יפנו לתחום הסחורות כדי למצוא הגנה מסוימת מפני האינפלציה מה שאמור להשפיע לחיוב על מחירי הסחורות. יחד עם זאת יש לזכור שישנן גם תחזיות הפוכות, שכן הפד לא משלב ידיים למול העלייה בתחזיות ופועל, כנראה יותר באגרסיביות ממה שצפו קודם, כנגד ההתפרצות האינפלציונית, כך שאם הוא יצליח במאמציו, אותו קשר בין האינפלציה לסחורות ישפיע בכיוון השלילי. סין. הגורם השני המרכזי אותו יש לקחת בחשבון כאשר מדברים על מחירי הסחורות הוא הצמיחה האגרסיבית בכלכלה השנייה בגודלה בעולם שליוותה אותנו בעשורים האחרונים. אורבניזציה מואצת והשקעה מאסיבית בבניה וייצור שדרש עוד ועוד אנרגיה, מתכות ושאר הסחורות והשפיע באופן משמעותי ביותר על מחירי הסחורות, אך לאחרונה ישנו שינוי משמעותי כאשר הצמיחה בסין מקרטעת ועומדת על כ-5% לפי הערכות מעודכנות, שיעור שהיה נחשב מהיר מאד בכלכלה מערבית, אך הוא הרבה פחות מהממוצע בסין בעשורים האחרונים. ההתפתחות הזו אמורה למתן את העלייה במחירי הסחורות ואולי אף לגרום להיפוך מגמה מסוים לפחות בסחורות ספציפיות. לדוגמה סין היא הגורם ל-30% מהביקוש העולמי לנחושת ו-55% מכלל המתכות, כך שבטווח הקצר לא צפויה המשך עליה חדה במחירי המתכות ואולי אפילו ירידה מסוימת, ככל שהתחזיות לגבי האטת הצמיחה בסין יתממשו. אך בהסתכלות לטווח מעט יותר ארוך יותר סביר להניח שסין תמשיך לצמוח והביקוש לנחושת ושאר המתכות יחזור לטפס. לדוגמה, בייג'ינג הכריזה על כוונתה להגיע לאפס פליטות עד שנת 2060 מה שיגרום למעבר מאסיבי לרכב חשמלי (הדרך היחידה כיום להתקרב למטרה הזו) שיגדיל את הביקוש למתכות תעשייתיות וביניהם הנחושת. כיום מהווה הרכב החשמלי לסוגיו כ-20% ממכירות הרכב בסין לעומת 40% באירופה כך שהצמיחה הצפויה בשוק הזו בדרך למטרה של פליטות פחמן ניטרליות היא משמעותית ביותר. על כל פנים בטווח הקצר נראה שיש להימנע מסחורות שמושפעות יתר על המידה מהמצב הכלכלי בסין כמו נחושת או לית'יום ולשוב אליהם כשסין תתאושש מהשפל הזמני. אנרגיה ירוקה ומסורתית כפי שראינו קודם למחירי האנרגיה קורלציה גבוהה עם עליית האינפלציה, אך יש לקחת גורם נוסף משמעותי ביותר בחשבון כשבאים לבחור השקעות בתחום האנרגיה והוא המעבר לאג'נדה ירוקה, כאשר ייצור אנרגיה ירוקה משפיע באופן חיובי על מחירי סחורות כמו לית'יום שמשמש לייצור בטריות, אלומיניום שנצרך לפאנלים סולאריים ולמתקנים לייצור אנרגיית רוח, נחושת שנצרכת בכל תעשייה דיגיטלית, קובלט (יסוד כימי שחיוני ביצור דלק נקי) ועוד. מצד שני, המעבר הזה אמור בסופו של דבר להשפיע לשלילה בטווח הארוך על מחירי סחורות האנרגיה המסורתיות כמו נפט, גז ופחם, אך באופן אבסורדי המרוץ של הממשלות במערב למעבר מהיר לאנרגיה ירוקה ונקיה גרם, לפחות בטווח הקצר, דווקא לעלית מחירים גם בתחום הזה, שצפויה להימשך בטווח הנראה לעין. במרוץ לא מחושב מספיק אחר ייצור אנרגיה מתחדשת אירופה נתקעה בחורף הזה בלי מספיק מקורות אנרגיה זמינים ונקלעה לקשיים דיפלומטים מול רוסיה בנושא הביקוש הגואה לגז, ובינתיים כנראה תחזור להכיר בגז ואנרגיה גרעינים כהשקעות ירוקות. גם סין בדרכה להשגת המטרה של אפס פליטות עד 2060 הגבילה את פעילות המפעלים בסתיו האחרון מה שגרם בתורו למחסור באנרגיה. בארצות הברית התמונה דומה. בעוד הדרישה לאנרגיה לעולם לא עוצרת, אין מספיק מקורות אנרגיה מתחדשת והחברות הוותיקות לא השקיעו מספיק במקורות האנרגיה המסורתיים. כך נוצר מחסור בסחורות כמו נפט וגז. בנוסף, השאיפה לעולם נקי ואחראי יותר מבחינה סביבתית מקשה גם על פיתוח של מקורות אנרגיה מסורתיים. מנכ"ל חברת ריו טינטו הברזילאית נאלץ להתפטר יחד עם מנהלים בכירים נוספים לאחר שהחברה הרסה בטעות אתר קדוש לאבורג'ינים באוסטרליה כדי לפתח מכרה ברזל. אירועים כאלה מפחיתים את ה"תאבון" של חברות האנרגיה להשקיע בפיתוח מקורות אנרגיה חדשים. גם מרבצי הנחושת המרכזיים מתדלדלים כאשר המרבצים הנותרים נמצאים באזורים שקשים לכריה באופן שלא יפגע בסביבה, ובכך נמנע מהחברות השקעות שמסווגות כ-ESG ונגרמת ירידה בהיצע. האתגרים האלה מנעו מחברות האנרגיה והסחורות מלממן פרויקטים גדולים חדשים או להגדיל את הייצור עם העלייה בביקוש. במקום זאת עודפי המזומנים נוצלו לצורך חלוקת דיבידנדים וקנייה חוזרת של מניות במקום בהשקעות חדשות. כך באופן אבסורדי תקופת המעבר לאנרגיה מתחדשת וירוקה גורם בסופו של דבר לעליית מחירי הסחורות של האנרגיה המסורתית. גם קרטל אופ"ק+ מצליח לשמור על אחידות שורות יחסית בתקופה האחרונה ואף לצרף חברות חדשות משמעותיות כמו רוסיה. השליטה בהיצע הנפט מונעת ממחירו לרדת למרות התפתחות האנרגיות המתחדשות. חקלאות. מחירי הסחורות החקלאיות מושפעים מכמה גורמים. ראשית, עליית מחירי האנרגיה משפיעים בתורם על החקלאים שצריכים אנרגיה כדי לגדל מוצרים ומשפיעה על מחירי סחורות כמו חיטה, סויה, ותירס. גורם נוסף שקשור לאנרגיה הוא המעבר לשימוש ב"דלק ביולוגי" שמיוצר מסויה וקני סוכר ומשפיע על מחירם. גורם נוסף שמתחיל להיות משמעותי הוא טרנד הבריאות ששוטף את העולם. בין 2014 ל-2021 מספר הצמחונים בארצות הברית זינק ב-500% מה שהזניק את הביקוש למוצרים שיכולים להיות תחליפי חלבון כמו סויה ותחליפי שומנים כמו אבוקדו ואגוזים. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון שמשפיע על צד ההיצע הוא התנהגות מזג האויר שנהיה קשה יותר לצפיה בשנים האחרונות וגורם לירידה בתפוקות החקלאיות. אירוע אקלים יכול להשפיע פעם על איזורי גידול החיטה, פעם אחרת על הקפה או התירס וכדו'. גם פה הגיוון בהשקעות חשוב. ניתן להשקיע בסל רחב של מוצרי חקלאות שיהנו מהטרנדים הבריאותיים, האנרגטיים והסביביתיים בטווח הבינוני והארוך.
- 3.Sassi6 11/01/2022 04:41הגב לתגובה זוואת כיל? האם זה בגלל ...שהעליות מגולמות כבר במחיר המניה? תודה
- 2.לב 10/01/2022 16:00הגב לתגובה זואיזה סלים קונים היום לסחורות מתאימות לזמן זה
- RAAX. דיבידנד של 5% בשנה בממוצע. (ל"ת)רז 11/01/2022 10:41הגב לתגובה זו
- 1.יש קרן נאמנות בארץ שמשקיעה בתחומים אלה ? תודה (ל"ת)hus 10/01/2022 15:59הגב לתגובה זו
- פסגות זהב לונדון LMBA (ל"ת)רז 11/01/2022 10:42הגב לתגובה זו
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
