סיטיבנק סין
צילום: גיא בן סימון

סיטיגרופ נסחרת במכפיל נמוך ממניות הבנקים בישראל – שווה קנייה?

המכפיל ביחס להון למאזן עומד על 0.8 לעומת מרבית הבנקים הגדולים בארץ שנסחרים במכפיל > 1
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה סיטיגרופ

בתחילת יוני השנה, מניית סיטיגרופ CITIGROUP (C), מהבנקים הגדולים בארה"ב עם שווי שוק של 141 מיליארד דולר שמנהל כ-2.2 טריליון דולר, נסחרה במחיר של כמעט 80 דולר למניה. במסחר של אתמול (שלישי), היא נסגרה על 70.6 דולר למניה והיום היא כבר יורדת מתחת ל-70 דולר למניה. או ירידה של 13% ב-4 חודשים.

 

זאת למרות שלפי הדוחות הקודמים, היא נסחרת במכפיל הון שעומד על 0.8, כלומר 20% פחות מהערך שלה בספרים. לפי אתר גורופוקוס, זה הופך את המכפיל לנמוך ביחס ל-927 חברות מסקטור הבנקאות והיא בעשירון התחתון מבחינת המכפילים, כשהמכפיל החציוני של הבנקים בכלליות עומד על 2.03. זה אומר שהיא זולה – גם ביחס למרבית השחקנים בשוק הישראלי.

 

בישראל, יש רק מניית בנק אחת שנסחרת במכפיל הון נמוך יותר וזו מניית בנק ירושלים, שנסחרת במכפיל של 0.72. מניית בנק פועלים 0% גם כן מתקרבת למכפיל כשהיא נסחרת ביחס של 0.95. מניות בנק לאומי 0% ו דיסקונט 0% נסחרות במכפיל הון של 1.01, בינלאומי 0%  נסחרת במכפיל של 1.22 ו מזרחי טפחות 0% במכפיל 1.37.

מה זה אומר? שעל פניו יש כאן הזדמנות, מאחר והמניה נסחרת בדיסקאונט. אבל כנראה שרק על פניו, כי צריך לזכור משהו אחד – כנראה מדובר במפלצת מסורבלת, שלא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלה כבר מאז אוקטובר 2006 – קצת לפני שמשבר הסאב פריים פרץ לתודעה והפיל את כל סקטור הבנקאות. אז עמד המחיר שלה על 564 דולר למניה.  כלומר המניה ירדה ב-15 השנה האחרונות בלא פחות מ-87.7%.

 

יתר על כן, למרות שבארבעת הרבעונים האחרונים החברה הציגה ממוצע של 48% בהכאת צפי האנליסטים, זה עדיין לא מצליח להרים אותה ביחס לבנקים האמריקאים האחרים, שחווים שנה טובה.

 

הבנק עצמו לוקה בכמה חולשות, בעיקר בתחום הארגון הפנימי, אבל הוא צפוי להתאושש עם שדרת ההנהלה החדשה. כמה זמן זה ייקח? שאלה טובה. אבל המניה עדיין זולה יחסית למתחרים. על הרקע הזה, האנליסט דיוויד קונראד מ-KBW, חזר לסקר את המניה ברבעון שעבר והעניק לה המלצה של תשואת יתר עם מחיר יעד של 85 דולר, שהם כ-22% אפסייד על מחירה הנוכחי.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קורא דוחות 14/10/2021 00:01
    הגב לתגובה זו
    לסיטי, בניגוד לבנקים ישראליים, יש הרבה מאד רכוש לא מוחשי במאזן. מוניטין בגין רכישות. בבנקים, נהוג לנטרל את הסעיף הזה מההון, ולהציג מה שנקרא הון מוחשי, שהוא כמובן נמוך יותר. שעושים את זה, מכפיל ההון המוחשי מקבלים שסיטי נסחר במכפיל הון של 0.94. את זה צריך להשוות לנתוני הבנקים הישראליים
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

וורן באפט
צילום: טוויטר

באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?

שיטת העבודה של באפט ביפן - מגייסם חוב ומשקיעים אותו במניות וכך מנטרלים את החשיפה למטבע היפני

רן קידר |

ברקשייר של וורן באפט ממשיכה להעמיק אחיזה בשוק היפני, כשהפעם מדובר דווקא על הנפקת אג"ח ביין. הנפקת חוב במטבע היפני מלמדת כי באפט סבור שמדובר בריבית נמוכה כשלצד התחזית שלו על המטבע היפני הוא סבור שהריבית הכוללת תהיה נמוכה מחוב אחר. או שפשוט הוא רוצה לפזר את ההתחייבויות, אם כי צריך לזכור שלבאפט וברקשייר אין חובות. ההיפך. לברקשייר יש 384 מיליארד דולר במזומן. 

ולכן, האפשרות הטבעית להנפקת חוב כזה היא פשוט הכוונה של באפט להגדיל את ההשקעות היפניות - כלומר, לגייס חוב ומיד להשקיע במניות יפניות. ברקשייר כבר מחזיקה בהשקעות ישירות מהותיות בחברות המסחר היפניות הגדולות, והתוכנית היא להגדיל את החשיפה.

למעשה, הטכניקה של גיוס חוב והשקעתו אומצה על ידי באפט כבר בשלבי הכניסה הראשונים לשוק היפני כשכך היא גם מגדרת את החשיפה שלה למטבע היפני. מאז שנכנסה ברקשייר האת'וויי לראשונה לשוק האג"ח היפני ב-2019, היא הספיקה לגייס כ-2 טריליון ין, שהם כ-13.8 מיליארד דולר. הסכום הזה ממקם אותה בראש טבלת המנפיקים הזרים בשוק היפני. אך יותר מכך, מדובר באסטרטגיה שמחברת בין גיוס חוב מקומי להשקעות ישירות ביפן, בעיקר בחמש מחברות המסחר הגדולות: איטוצ'ו, מיצובישי, מיצובוי, סומיטומו ומרובני

ברקשייר החלה לרכוש את מניות החברות הללו עוד ב-2019, אבל חשפה זאת רק באוגוסט 2020, אז דווח כי השקיעה כ-6 מיליארד דולר. מאז ההשקעה הלכה ותפחה, בסוף 2024 כבר הסתכמה בכ-23.5 מיליארד דולר ועל פי ההערכות היא מגיעה כעת לכ-28-30 מיליארד דולר. באפט הדגיש כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד, ושהחזקות החברה צפויות לגדול בהדרגה. ייתכן שמדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר של ברקשייר מחוץ לגבולות ארצות הברית, אם לא הגדול שבהם, ייתכן שזה המהלך המשמעותי של באפט רגע לפני שהוא עוזב. 

הבחירה בחברות המסחר היפניות היא לאחר ניתוח עמוק. מדובר בגופים שמבצעים פעילות רחבת היקף בענפי אנרגיה, סחורות, מזון, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה. רבים מהם נחשבו בשוק כמסחררים בתמחור חסר, בין היתר בשל תרבות עסקית שמרנית, חלוקת דיבידנד מצומצמת וניהול לא תמיד אגרסיבי של הערך לבעלי המניות. אולם הרפורמות התאגידיות שיזם הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות, ופתיחת השוק למעורבות זרה, משכו עניין של משקיעים גלובליים, ובאפט היה הראשון לזוז