שימוש באוזניות נוסע אוטובוס מוזיקה אודיו דיגיטל
צילום: Istock

ספוטיפיי מטפסת הודות לאפסייד של 33% מקיבנק

בפירמה העלו את ההמלצה על המניה לדרגת קניה במחיר יעד של 340 דולר למניה. לדבריהם, הגידול במנויים יהיה גדול משל המתחרה יוטיוב פרימיום, וניצחון בגזרת ההפצה והתשלומים באפ-סטור של אפל יתמכו גם כן בביצועים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה אפסייד ספוטיפיי

מניית חברת הסטרימינג למוזיקה  SPOTIFY TECHNOLOGY (SPOT) עולה בשעה זו בוול סטריט בכ-2.6% הודות לאפסייד של 33% שמעניקים לה בקיבנק (KeyBanc Captial Markets). אנליסט הפירמה, ג'סטין פטרסון העלה את ההמלצה על המניה לדרגת תשואת יתר במחיר יעד של 340 דולר למניה, זאת לעומת רמה קודמת של "Sector Weight" לאורך השנה החולפת.

לפי פטרסון, לא המליץ עד עתה לקנות את המניה עקב חששות מהתמחור ללקוח בצל התחרות, והצפי להכנסות מההשקעה הגדולה בפודקאסטים. עתה לדבריו הדינמקיה בתעשייה נראית טוב יותר מכמה סיבות:

הצמיחה מהירה משל יוטיוב פרימיום. לפי פטרסון ספויפיי תציג תוספת של 22 מיליון איש  למצבת המנויים על פני אותו פרק זמן בו אצל המתחרה מדובר יהיה ב-15 מיליון איש. שנית, הדירוג של ספוטיפיי בחנויות האפליקציה נראה טוב גם כן. עד כה ברבעון השלישי האפליקציה הועלתה במספר מדינות לצמרת דירוג אפליקציות המובילות, מה שסייע לה לפתוח פער מול המתחרות. שלישית - רמות התמחור הוכיחו את יעילותן והגמישות לדבריו דומה לזו של נטפליקס.

יתר על כן הוא מוסיף ששינויים שיתכנו בשיטת ההפצה דרך האפ-סטור של אפל, יסייעו לספוטיפיי (בכוונה לכך שאם ינצח את ענקית הטק במאבקם, זו תאפשר הפצה שלא דרך האפסטור, או רכישות בתוך-האפליקציה - כמו מנוי לספוטיפיי, לא באמצעות המערת של אפל, כשבכך תצטרך ספוטיפיי לשלם פחות עמלה לזו). בצד זאת העריך שהמנויים של ספוטיפיי שווים כמו אלה של  SIRIUS XM HOLDINGS  (SIRI).

"כשמצרפים את הפופולריות בחנויות האפליקציות למעמד המוצק יותר מבחינת התחרות בשוק, נראה שצפי ההכנסות והרווח הגולמי של השוק ל-2022-2023 עבור ספוטיפיי הוא שמרני מדי", טען פטרסון. "לדעתנו הסיכון-סיכוי בספוטיפיי משכנע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.