עדי ברזילי פייבר
צילום: ביזפורטל
TV

ההאטה בפייבר היא נורת אזהרה לכל מניות הדיגיטל; המניה נופלת 19% בטרום

פייבר דיווחה היום על דוח טוב לרבעון השני אבל סיפקה תחזית מאכזבת להמשך השנה, ובעולם שבו התמחור נקבע בעיקר על פי הצמיחה, זו תהיה מכה כואבת למשקיעים - טור דעה
עדי ברזילי | (5)
נושאים בכתבה טכנולוגיה פייבר

חברת פייבר הישראלית הנסחרת בוול סטריט בבנתה פלטפורמה שכבשה אנשים בכל העולם. מחפשים גרפיקאי / מתרגם / מתכנת - כנסו לפייבר וקבלו הצעות. ולא סתם הצעות - הצעות מאנשי מקצוע טובים ובמחירים נמוכים. איך זה יכול להיות? כי פייבר מאפשרת לכם להעסיק עובדים בכל רחבי העולם בהתאם לתמחור בשווקים שלהם. עורך וידאו מאוקראינה או מעצב מהודו יעלו לכם פחות מעובדים מקומיים.

אז כמובן שהקורונה עשתה לפייבר שירות מצוין. כשהכל הפך לדיגיטלי כבר לא צריך את העובד בשולחן ליד וככה נחשפו המוני עסקים לעובדים מכל רחבי העולם ונוצרו מיליונים רבים של התקשרויות דרך האתר של פייבר. גאות מטורפת. בסך הכל הקורונה האיצה את הצמיחה של פייבר בשמונים אחוז בשנה, קיצרה תהליכים עסקיים והזינקה את מניית החברה פי עשר.

אבל מה יקרה ביום שאחרי הקורונה? כנראה שהדיגיטל ימשיך לצבור תאוצה אבל זה כבר לא יהיה באותו הקצב. השירותים של חברות הדיגיטל יתחזקו ויורחבו, אבל קצב הגידול ייחלש. כמה ייחלש? פייבר דיווחה היום על דוח טוב לרבעון השני - אבל תחזית מאכזבת להמשך השנה - במקום לגדול בשישים-שמונים אחוז היא תגדל ברבעונים הבאים בארבעים אחוז בערך. טוב, זה עדיין הרבה, אבל זה לא כמו שוול סטריט צפתה. ובעולם שבו התמחור נקבע בעיקר על פי הצמיחה, זו תהיה מכה כואבת למשקיעים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 08/08/2021 12:38
    הגב לתגובה זו
    גידול של 40% לשנה. נורא.
  • 3.
    משקיעני 05/08/2021 20:04
    הגב לתגובה זו
    אני מקוה שקלטתם את מה שאמרה לכם ותעשו בהמשך פעמיים ויותר חושבים לפני שאתם משקיעים בחברות האלה
  • 2.
    רק מזומן 05/08/2021 17:24
    הגב לתגובה זו
    הכל בערך פי כמה משווי אמיתי הכסף הזול יצר את בועת המאה.
  • 1.
    הסגרים הקרובים של הדלתא בעולם - יעדכנו את התחזית ללמעלה (ל"ת)
    פוקסי 05/08/2021 16:52
    הגב לתגובה זו
  • אייל 07/08/2021 08:01
    הגב לתגובה זו
    הקורנה פה עד 2025 ולכן כל עצירה היא רגעית לחשוב שהקורונה עברה מהעולם זה לא ראלי - ראו מנית מודרנה שוברת שיאים רק מתוך צפיה שהקורונה פה לעוד כמה שנים טובות
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.