אפסייד של 90% לכמומאב מרוסאריו: פוטנציאל שוק של 4 מיליארד ויותר

בפירמת המחקר גוזרים לחברה מתוך פוטנציאל השוק שווי השקול ל-10% ממנו - 400 מ' ד', בעוד עתה היא נסחרת לפי 210 מ'. השווי נגזר מהמחלות בהן שואפת החברה לטפל כיום, ואולם לפי רוסאריו הפוטנציאל וכן השווי יגדל ככל שתוסיף כאלה נוספות לרשימה

איתי פת-יה | 04/08/2021 20:51

נושאים בכתבה ביוטכנולוגיה רוסאריו

"מחיר המניה כיום הינו סביב 19 דולר מה שנותן לחברה שווי שוק של כ-210 מיליוני דולרים. להערכתנו זו הערכת חסר למניה", כך כותבים ד"ר זאב ז"ק וערן יעקובי מרוסאריו ייעוץ ומחקר על חברת הביוטכנולוגיה כמומאב תרפיוטיקס (סימול: CMMB). השניים מסבירים בסקירתם כיצד פוטנציאל השוק הנוכחי מסתכם ב-4 מיליארד דולר, ומכך גוזרים שווי השקול ל-10% ממנו - קרי 400 מיליון דולר. המספר משקף אפסייד של 90% על מחיר השוק.

החברה מפתחת מוצר בשם 101-CM, שהוא נוגדן לחלבון CCL24 שנמצא על ידי החברה כמשחק תפקיד חיוני בפיברוזיס, שהוא תהליך היווצרות הצלקת, שנועדה להחליף רקמה פגומה או קרועה. אלא שכמו שמסבירים ברוסאריו, לצלקת אין את אותן תכונה של הרקמה שהחליפה. כך למשל הם מזכירים את המקרה המפורסם של אשת הנשיא לשעבר, נחמה ריבלין ז"ל, שרקמת הריאה שלה הוחלפה על ידי רקמת צלקת.

"במצב של פיברוזיס ריאתי כמו שהיה אצל ריבלין, יש הפרעה הולכת וגדלה לתהליך חילוף גזים בריאה. בעקבות זאת חימצון הדם נפגע. עם התקדמות המחלה נאלצה הגב' ריבלין לעבור השתלת ריאה ונפטרה מסיבוכי ההשתלה", השניים כותבים.

הפיתוח מיועד כטיפול עבור מספר מחלות, כשמול שלוש מהן נערכים ניסויים קליניים בפאזה השנייה. המחלה הראשונה היא primary sclerosing cholangitis) PSC) - דלקת בצינורות המרה שחוסמת את אלה. כתוצאה מכך המרה מצטברת בתוך הכבד ולא יכולה להגיע למעי ונוצר פיברוזיס כיבדי, מה שמביא בסופו של דבר לשחמת הכבד ולכשל הכבד. השרידות הממוצעת של החולים הינה 10-12 שנים ואין טיפול למחלה פרט להשתלת כבד.

"פוטנציאל השוק הוא סביב מיליארד דולר", מציינים הכותבים, "והטיפול של כמומאב ל-PSC זכה למעמד של תרופת יתום על ידי ה FDA ועל ידי הרשות האירופאית. עלות הטיפול עדיין מוקדמת להערכה אבל ניתן להעריך כי מדובר בתרופה שתמכר בכמה עשרות אלפי דולרים לשנה (סביב -100,000 50,000 דולר)". תוצאות הניסוי יפורסמו בחציון הראשון של 2022.

המחלה השנייה היא Systemic Sclerosis (SSC): "זוהי המחלה הקטלנית ביותר מכלל המחלות האוטואימוניות", כותבים ז"ק ויעקובי. "במחלה זו רקמת העור, המפרקים ואיברים פנימיים מוחלפים על ידי רקמת צלקת בשל תהליך דלקתי בלתי מבוקר. האיברים הפנימיים הנפגעים ביותר על ידי המחלה הם: הושט, מערכת העיכול התחתונה, הריאות, הלב והכליות. ישנן גם פתולוגיות הנצפות בכלי הדם. פוטנציאל השוק מוערך ב-2 מיליארד דולר. גם כאן הטיפול של כימומאב זכה למעמד של תרופת יתום הן בארה"ב והן באירופה".

עוד הם מוסיפים כי שתי תרופות אושרו בשנה האחרונה לטיפול בהצטלקות ריאתית הקשורה ב-SSC והן Ofev/nintedanib ו-Actemra/tocilizumab של רוש, ואולם אומרים כי "אלו תרופות לאינדיקציה ספציפית בתוך המחלה (מחלה ריאתית) ולא תוקפות את המנגנון הפאתופיזיולוגי הבסיסי של המחלה". החברה צפויה לפרסם תוצאות מהניסוי באינדיקציה זו במהלך 2023.

קיראו עוד ב"גלובל"

המחלה השלישית היא NonAlcoholic SteatoHepatitis) NASH) הגורמת לתאי הכבד לאגור שומן וכך נוצרת אי ספיקה כיבדית. "גודל השוק כאן הינו גם סדר גודל של מיליארד דולר לשנה", הם גורסים. תוצאות הניסוי הקליני בפאזה השנייה מול התוויה זו עתידות להתפרסות במחצית הראשונה של 2022.

"לדעתנו, בנית מודל של צפי הכנסות לאחר אישור התרופה ואז הטלת 'קנס' על החברה בשל שלב הפיתוח בו היא נמצאת, אינו נכון בחברות הנמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים", טוענים ז"ק ויעקובי. "יש לכך מספר סיבות ובראשן העובדה כי מדובר באירועים שחלקם בינאריים מה שיכול להפוך את המודל מקצה לקצה. כמו כן בשל שלבי פיתוח מוקדמים תתכן כניסת מתחרים לשוק מה שכפי שהראינו משפיע על המחיר הסופי של התרופה ומשנה שוב את המודל".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה; מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים; 1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר | 08/09/2025 14:24

נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים.

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: טוויטר

מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?

אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?

מנדי הניג | 10/09/2025 16:03

נושאים בכתבה גופים מוסדיים אורקל

הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.

יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.

אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.

שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן.

היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.

להמשך הכתבה לחץ כאן