דוחות IBM: למה צריך לצפות?
ענקית המחשוב IBM INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES , תפרסם מחר לאחר נעילת המסחר בוול סטריט את תוצאותיה לרבעון השני של 2021, ותפתח את עונת הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה.
קונצנזנוס האנליסטים בוול סטריט צופה כי החברה תדווח על הכנסות של כ-18.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה הם צופים כי תדווח על רווח של 2.29 דולר למניה, בהשוואה לכ-1.36 דולר למנייה ברבעון המקביל אשתקד. כמו חברות טכנולוגיה רבות אחרות, התוצאות של IBM ייהנו מהשוואה אל הרבעון החלש אשתקד בצל הקורונה.
במכתב למשקיעים לקראת דוחות הרבעון, העריכה האנליסטית של מורגן סטנלי, קייטי הוברטי, כי תוצאות הרבעון יתאמו להערכות המוקדמות. ככל הביעה הוברטי אופטימית לגבי האסטרטגיה שמוביל המנכ"ל ארווינד קרישנה להתמקד בצמיחה בת-קיימא, ואומרת כי המניה ממוקמת היטב לקראת ביצועים טובים יותר במהלך שנת 2022. הוברטי שומרת על מחיר יעד של 152 דולר למחיר, אפסייד של כ-9.4% על שער הסגירה של המנייה בסוף השבוע.
מי שמחזיק בדעה דומה הוא עמית דריאניאני אנליסט של בנק ההשקעות Evercore, שצופה גם הוא כי התוצאות יתאימו לצפי. לדבריו, ההתמקדות הגדולה ביותר בשיחת המשקיעים שלאחר הדוחות תהיה סביב סערת השינויים בהנהלת החברה, ובכללם הודעתו של ג'ים ווייטהרסט, נשיא החברה על פרישה, בעקבות סבב של מינויים בהנהלה הבכירה של החברה, אותו הוביל המנכ"ל החדש.
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- IBM נופלת מעל 7% למרות דוחות טובים והעלאת תחזית צמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לרבעון, ציין דריאניאני, כי ספקי IT אחרים דיווחו על תוצאות חזקות, והצביע על הדוחות האחרונים של אורקל ו-Accenture. לדבריו, ההתאוששות מהנגיף אמורה להגביר את הביקוש לשווקים דוגמת הקמעונאות והתיירות, תוך שהוא מציין כי פרסומי הדרושים של החברה הציגו עלייה גדולה בחודש מאי.
את הרבעון הראשון של 2021 סיימה החברה עם הכנסות של כ-17.7 מיליארד דולר, עלייה של 1% לעומת הרבעון המקביל, ומעך הציפיות המוקדמות להכנסות של 17.4 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, הרווח המתואם עמד על 1.77 דולר למניה, מעל צפי האנליסטים לרווח של 1.63 דולר למניה.
נתונים שכדאי לשים אליהם לב
במסגרת ההכנות לקראת הדוחות, האנליסטים מסמנים שורה של נתונים אליהם כדאי למשקיעים לשים לב. הנקודה הראשונה, היא איך לא ההכנסות, לאחר שברבעון הקודם הציתה החברה תקוות בקרב המשקיעים לאחר שרשמה עלייה של 1%, לראשונה מזה שנים, בהן היא מציגה באופן עקבי ירידה בהכנסות השנתיות.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
החברה לא פרסמה תחזית הכנסות לרבעון הקרוב, אך היא צופה כי הן יציגו צמיחה על פני השנה כולה. כמו כן, החברה צפתה כי תזרים המזומנים החופשי שלה לשנה כולה יסתכם בין 11 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר, לעומת 10.8 מיליארד דולר בשנת 2020. האנליסטים כאמור, צופים לחברה הכנסות רבעוניות של 18.3 מיליארד דולר, עלייה של 3% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
עם זאת, חשוב לזכור שהחברה מנהלת כמה עסקים שנתפסים כמיושנים, שחלקם הגדול התקשה להגדיל את ההכנסות. כך, שניים מחמשת המגזרים של החברה רשמו ירידה בהכנסות ברבעון הקודם. כך שהצמיחה הרבעונית בהכנסות מתחום הענן עשויה לעודד חלק מהמשקיעים, אך ההכנסות הכוללות עשויות להרתיע משקיעים אחרים.
נקודה נוספת שתרכז עניין מצד המשקיעים, היא ההפרדות של החברה מחטיבת ניהול המידע שלה, קינדריל (Kyndryl), כשמצד אחד, המהלך יכול לספק הזדמנות אדירה לשתי החברות, אך גם מותיר אחריו שאלות רבות ללא מענה.
הפיצול שצפוי להיערך בסוף השנה, ידרוש מהמשקיעים לטווח הארוך להתייחס לגופים אלה כשתי מניות טכנולוגיות נפרדות. לדברי האנליסטים, זה לא בהכרח מבשר רעות עבור המשקיעים בשתי החברות. עם זאת, נכון לעכשיו, לבעלי המניות אין כמעט דרך להעריך כיצד יראו החברות הנפרדות, והם יזדקקו למידע כדי להחליט אם להשאיר את שתי החברות או להתמקד רק באחת.
למשקיעים המכוונים לענן אולי לא יהיה עניין רב בבעלות על Kyndryl, שכן במסגרת ההפרדה IBM תתמקד ביתר שאת בענן ובמחשוב, מה שידגיש ככל הנראה עוד יותר את צמיחת תחום הענן. מנגד, משקיעי ערך יחפשו לקבל מעט יותר מידע Kyndryl, שאמנם ירדה בביצועים תחת IBM, אך עם צבר של יותר מ-60 מיליארד דולר, היא עשויה להניב תשואה נאה למשקיעים תחת הניהול חדש.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
