מאנדיי מזנקת ב-6% ובדרך לסגור שבוע מסחר ראשון בוול סטריט בשווי של 10 מיליארד דולר
חברת מאנדיי MONDAY.COM הישראלית החלה להיסחר ביום חמישי שעבר בוול סטריט תחת הסימול MNDY. החברה השלימה הנפקה לפי מחיר של 155 דולר למניה - ומאז זינקה למחיר מניה של 230.5, וחצתה את השווי של 10 מיליארד דולר.
הטווח שהוצע היה 120 עד 140 דולר למניה אך על רקע הביקושים המחיר עלה ובהתאמה עלה שווי החברה בהנפקה לכ-7 מיליארד דולר, כאשר ביום הראשון שלה בוול סטריט היא זינקה ב-15% נוספים והגיעה לשווי של 8 מיליארד דולר - רק לפני שני חודשים דיברו על שווי של 3.5-4 מיליארד דולר, כשלפני שנה-שנתיים היא רק נכנסה למועדון המיליארד. ותאמינו או לא אבל רק לפני שבועיים החברה חשפה כי היא רוצה לגייס לפי 6 מיליארד דולר.
בראיון לביזפורטל ביום ההנפקה אמרו מייסדי מאנדיי ערן זינמן ורועי מן: "אנחנו חברה רזה וצמחנו ב-100% בשנה; אין לנו מתחרים ישירים. לקח לשוק שנים לעכל אותנו ורק בשנה האחרונה מבינים את הקטע שלנו". הם גם התייחסו לשאלת השאלות: מתי החברה תהיה רווחית?
מאנדיי היא מערכת הפעלה לעבודה (Work OS), באמצעותה ארגונים יכולים ליצור את הכלים והתהליכים הדרושים להם לניהול העבודה. הפלטפורמה מאפשרת התאמה אישית ועל פי החברה היא משמשת מעל ל-127 אלף לקוחות ב-190 מדינות.
- נבאן רוצה לגייס לפי 6.5 מיליארד - מתחת לשווי בגיוס פרטי לפני שלוש שנים
- דרכים להרוויח מעיוותים בשוק המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת זום (Zoom) וכן זרוע ההשקעות של סיילספורס ונצ'רס רכשו כל אחת מניות ב-75 מיליון דולר בהנפקה פרטית (עוד לפני התחלת המסחר הציבורית).
מאנדיי הנפיקה 3.7 מיליון מניות במחיר של 370 דולר למניה וגם נתנה לחתמים Goldman Sachs ו-JPMorgan אופציה למשך 30 יום לרכישה של עד 370,000 מניות רגילות נוספות במחיר ההנפקה הראשונית.
החברה שהוקמה על ידי ערן זינמן ורועי מן מפסידה בקצב שנתי של קרוב ל-40 מיליון דולר ומוכרת בקצב שנתי של 240 מיליון דולר. כך עולה מנתוני החברה לרבעון הרביעי. קצב הצמיחה של החברה הוא כ-50% וזה מקנה לה את השווי העצום. בחברה מועסקים 800 עובדים ובעלת המניות הגדולה בה (עד ההנפקה) היא קרן ההשקעות האמריקאית אינסייט, שמחזיקה כ-43%.
מאנדיי היא לא היחידה שהולכת ל-IPO בוול סטריט. אחרי שבשנה שעברה הנפיקו למונייד וג'ייפרוג לפי שווים של 4 מיליארד דולר, ובהמשך לגאות בשוק הטכנולוגיה, יש כ-30 חברות ישראליות שמכוונות להנפקה בוול סטריט או למיזוג וגיוס דרך ספאק (שלד בורסאי עתיר מזומנים).
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
- 4.שגיא 19/06/2021 18:24הגב לתגובה זוומכירות של 240 מיל ...לא נראה שיש בעיה להיכנס לתחרות מולם אין להם שום תוכנת קסמים.
- 3.Mndy 19/06/2021 13:18הגב לתגובה זובעוד עשור החברה תסחר בחצי טריליון דולר. מוצר מעולה שרלוונטי למאות מיליוני משתמשים
- 2.דן 18/06/2021 23:16הגב לתגובה זוטרלו, אסאנה, ג'ירה, ועוד מיליון כלים חינמיים ובתשלום. עלק אין מתחרים ישירים.
- 1.חתמים שמריצים מניה ומעיפים אותה למשקיעים פרטיים בש 18/06/2021 18:03הגב לתגובה זוחתמים שמריצים מניה ומעיפים אותה למשקיעים פרטיים בשיא.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
