סימן רע: השורטיסטים שמו את הכוונות שלהם על תעשיית הספאקים
תעשיית הספאקים משתוללת. זה נראה שבכל יום, כשעושים ריפרש באתרים הרלוונטיים, הטרנד של השלדים הבורסאיים לא עוצר. נכון להיום, לפי אתר ספאק אינסיידר, מספר הגיוסים של חברות הצ'ק הפתוח כבר חצו את כל הגיוסים שהיו ב-2020. כרגע, המספר הוא 252 הנפקות לטובת חודשיים וחצי של 2021, לעומת 248 גיוסים בכל 2020 – שנחשבה לשנת השיא של השלדים הבורסאיים, שמוקמים לצורך מיזוג של פעילות עסקית פרטית לתוכן. בהרבה מאוד מובנים, הספאקים לוקחים את ההנפקה הראשונית הקלאסית, למרות שזו נחשבת בטוחה יותר עבור משקיעים.
אז לאחר שרשות ניירות ערך בארה"ב, ה-SEC, הודיע בשבוע שעבר שהוא בוחן את התעשייה הזו לעומק, נראה שגם חברות הגידור וחברות המתמחות בפוזיציות שורט, שמו עליהן עין – וזה בדרך כלל לא סימן טוב.
הוול סטריט ג'ורנל פירסם אתמול, שהסך המצרפי של שורטים נגד השלדים הבורסאיים, עלה מ-724 מיליון דולר בתחילת השנה ל-2.7 מיליארד דולר נכון לשבוע שעבר. אבל זה לא רק הספאקים עצמם, זה גם נגד החברות שצפויות להתמזג עם הספאקים. אגב, לא מעט מהספאקים האלה מגיעים מתחום הרכבים החשמליים.
מנתונים של S3 עולה כי השוק עשה שורט בהיקף של 19% מהספאק סושיאל קפיטל הדוסופיה (IPOE) של מי שנחשב למלך הספאקים, המיליארדר צ'מס פאליהפיטיה, שבינואר האחרון הודיע על מיזוג עם חברת הפינטק SoFi.
- אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמות עמדות השורט נגד הספאק צ'רצ'יל קפיטל (CCIV), שצפוי להתמזג עם חברת הרכב החשמלי, לוסיד, עלה ב-100%, מ-2.5% ל-5%. הסיבה, השוק חשב שהמיזוג מוערך ב-65 מיליארד דולר, בפועל הוא נסגר בפחות מחצי – או 24 מיליארד דולר בלבד.
אחד מחברות ההשקעות שמתמחות בשורטים, מאדי ווטרס, שסייעה לחשוף את ההונאות של הנפקות של חברות סיניות בוול סטריט, פתח בפוזיציית שורט בתחילת החודש נגד חברת הרכבים החשמליים אקס.אל פליט, שאותה כינתה "זבל של ספאק".
- 3.
- 2.שגיא 15/03/2021 23:25הגב לתגובה זואין הכנסות אין מכירות .מה שנראה בלון עושה רעש של בלון הוא בלון. אבל עים תחתית של 10 דולר.
- 1.רק מזומן 15/03/2021 21:21הגב לתגובה זוזה בלוף מנופח עשרות מונים.זה הה הא אמא של משבר הסאב פריים תוסיפו רבית אפס על משכנתאות שיצרו מחירי שיא בנדלן עם חובות סטודנטים ....
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חלל חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?
העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר
טורקיה טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.
הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.
במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.
יעד האינפלציה עדיין רחוק
למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")