וורן באפט
צילום: וורן באפט אתר

אגו ורצון לנקום - הסיפור מאחורי תחילת דרכה של ברקשייר האת'ווי

המשקיע האגדי וורן באפט שעשה את הונו בשוק המניות נכנס רשמית למועדון ה-100 מיליארד דולר. אך כיצד הפכה חברת הטקסטיל למעצמת ההשקעות שהיא כיום?
עמית שמיר | (5)

בזכות העלייה במחיר מניית ברקשייר הת'אוויי, וורן באפט נכנס הצטרף באופן רשמי למועדון ה-100 מיליארד דולר. בגיל 90, באפט מצטרף לחבורה המכובדת, שכוללת גם את ג'ף בזוס, ביל גייטס ואילון מאסק. כיום באפט מוכר ואחד מעשירי העולם, אך מעטים מכירים את הסיפור מאחורי תחילת דרכה של ברקשייר הת'אווי. מדוע באפט בחר דווקא בברקשייר להיות חברת ההחזקות שלו?

באפט הצעיר רכש מניות ראשונות של ברקשייר בשנת 1962. באותה עת, החברה עסקה בתחום הטקסטיל, וכתוצאה מהקשיים של התעשייה, החברה נאלצה לסגור מפעלים. סגירת המפעלים תרמה לשחרור הון, שהחברה השתמשה בו לרכישה חוזרת של מניות.

באפט הבין כמובן כי ברקשייר היא עסק גרוע בתעשייה גרועה, אך מחיר המניה היה אטרקטיבי מאוד לדעתו. הוא החליט לרכוש מניות של ברקשייר, בציפייה כי יוכל למכור אותן ברווח לחברה. לאחר זמן מה, הנהלת ברקשייר אכן שאלה את באפט באיזה מחיר הוא ימכור את מניותיו לחברה. באפט השיב כי יהיה מוכן למכור את כל המניות שלו במחיר של 11.5 דולר למניה, וכאן התחיל הסיפור המעניין.

לאחר כמה חודשים, החברה הודיעה על הצעת רכש נוספת למניות החברה, כאשר מחיר ההצעה נקבע ל-11.375 דולר למניה. באפט רתח מזעם כי היו"ר, שהיה מודע למחיר שבאפט ביקש, הציע סכום שהינו נמוך ב-0.125 דולר למניה. כתוצאה מהתעקשותו של יו"ר החברה דאז להציע הצעה שהעליבה את באפט, אך שלא היתה לה משמעות כלכלית גדולה עבור החברה, ובגלל האגו של באפט - התחיל הסיפור של ברקשייר הת'אווי שאנחנו מכירים היום.

באפט המשיך לרכוש עוד ועוד מניות של החברה, עד אמצע שנת 1965, הנקודה בה למעשה השיג שליטה בחברה. ברגע שהושגה השליטה בחברה, באפט החליף את הנהלת החברה. בגלל שעסקי הטקסטיל היו עסק גרוע, באפט הקצה את ההון שהצליח לחלץ מעסקי הטקסטיל לרכישות של חברות ביטוח וחברות אחרות, וכך התחיל כדור השלג להתגלגל עד לחברת ההחזקות ששווה מעל  ל-600 מיליארד דולר.

בדיעבד, באפט הודה מספר פעמים כי ברקשייר עצמה לא הייתה השקעה מוצלחת שלו. המניעים להשקעה היו לא נכונים - שילוב של אגו ונקמה. באפט היה יכול בקלות להשקיע את הכסף בחברה אחרת, טובה יותר, וממנה לבנות את חברת ההחזקות שלו. אחד הדברים שהשפיעו על באפט באותה עת היה סמיכות מועד ההצעה למותו של אביו. הצעתה של החברה לרכוש את המניות של באפט במחיר הנמוך, הגיעה כשבוע בלבד לאחר שאביו נפטר. אביו היה דמות מרכזית בחייו, וייתכן כי אירוע זה השפיע על שיקול דעתו.

למרות "הטעות", לאחר 56 שנים של שליטה בברקשייר, ברור לכולם כי באפט הצליח מבחינה עסקית. באפט מדורג לאורך תקופה ארוכה כאחד מהאנשים העשירים בעולם, עם הון עצמי שחצה את ה-100 מיליארד דולר. ברקשייר הת'אווי - אחת החברות הגדולות בוול סטריט - תמשיך להיות חברה חזקה ורווחית גם לאחר עידן באפט ושותפו צ'ארלי מאנגר אשר חגג 97.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמיל 16/03/2021 11:42
    הגב לתגובה זו
    האם היו"ר שהציע 11.25 למניה מכר אחרי שההצעה נכשלה...
  • 4.
    זמבלה 15/03/2021 23:38
    הגב לתגובה זו
    "בגיל 25 (1956) הקים שותפות מוגבלת להשקעות <<בגיבוי פיננסי של משפחתו בסכום של 105,000 דולר>> ובתוספת 100 דולר מכיסו; שווי השותפות הגיע תוך פחות מעשר שנים ל-26 מיליון דולר <<ההדגשה שלי>> https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%98
  • 3.
    זמבלה 15/03/2021 23:33
    הגב לתגובה זו
    ...שהמחבר לא נותן לנו אפילו רמז קלוש בכמה עלו כל חבילות המניות שמר באפט קנה מבארקשייר ומניין היו למר באפט סכומי הכסף הללו.......
  • 2.
    רודף צדק 15/03/2021 22:52
    הגב לתגובה זו
    והוא מתחת לגיל 20, עשיר יותר מבאפט. למה?יש לו יותר זמן.
  • 1.
    רכילות נחמדה שאין לה קשר לשיטות שהביאו באפט לטופ (ל"ת)
    סיפור לא משהו 15/03/2021 21:14
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.