ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

ג'ף בזוס "פורש" מניהול אמזון – מה יהיה עם עתיד החברה?

כמו במקרה של טים קוק באפל, מי שיחליף את בזוס הכל-יכול הוא יד ימינו שבנה את מחלקת שירותי הענן של החברה, אבל הוא ייאלץ לנווט במים הסוערים של חקירת המונופול שעוברת החברה
ארז ליבנה |

העולם העסקי רעש וגעש הלילה לאחר שאמזון (AMZN), קמעונאית הרשת וספקית שירותי הענן הגדולה בעולם, הציגה תוצאות שיא לרבעון האחרון של 2020. הסיבה שהעולם העסקי רחש כל כך? לא בגלל הכנסות השיא בהיקף של 126 מיליארד דולר ברבעון, אלא בגלל ג'ף בזוס, המייסד והמנכ"ל של החברה – והאיש השני הכי עשיר בעולם – הודיע על פרישה מתפקידו כמנכ"ל החברה.

 

בניגוד למקרה של אפל (AAPL), שבו החברה נאלצה להתמודד עם גסיסתו מסרטן של המייסד והמנכ"ל סטיב ג'ובס, אין שום בעיה עם בריאותו של בזוס – לפחות לפי מה שידוע לנו. בזוס עדיין יהיה יו"ר הדירקטוריון.

 

ההשוואה בין בזוס לסטיב ג'ובס לא רק שהיא נכונה, היא מתבקשת. כי כמו שג'ובס היה גאון שהציג לעולם את האייטונז, האייפון והאייפד, בזוס הוא גאון בפני עצמו, שהצליח לשנות בשתי ידיו את כללי המשחק בקמעונאות המקוונת – אבל הוא לא הסתפק בזה ודרס, פשוטו כמשמעו, כל חלקה שבה אמזון רצתה דריסת רגל.

 

ההיסטוריה של אמזון בקצרה

בזוס ייסד את החברה ב-1994, כשהאינטרנט המסחרי היה בחיתוליו. בהתחלה, הפלטפורמה הייתה מעין שוק פתוח למכירה וקנייה של ספרים. לאור הפופולריות שזכתה הפלטפורמה, מהר מאוד התפתחה למסחר במכשירי חשמל רהיטים, מזון, צעצועים ועוד. אבל זו הייתה רק ההתחלה. החברה פתחה את AWS והשתלטה על שוק הענן בארה"ב.

 

עד כמה AWS גדולה? קודם כל היא מהווה 60% מהרווח התפעולי של הקבוצה, כשב-2020 המכירות של AWS עלו ב-30% ביחס ל-2019 והכנסותיה הסתכמו ב-45 מיליארד. כמי שמחזיקה ב-30% משירותי הענן בארה"ב, היא כל כך גדולה שבסוף השנה הקודמת הייתה בעיה עם השרתים של החברה והתוצאה? האינטרנט כמעט בכל החוף המזרחי של ארה"ב הושבת.

 

בלי קשר, ב-2015 אמזון עקפה את וולמארט (WMT) כקמעונאית הגדולה בארה"ב וב-2017 רכשה את קמעונאית המזון הולפודס ב-2017 בלמעלה מ-13 מיליארד דולר. בזוס לא עצר שם. יש לו את שירותי הטלוויזיה, אמזון פריים, אמזון סטודיו להפקת תוכן, כשאמזון גם מייצרת מוצרים אלקטרוניים, בהם קינדל ומכשירי אקו, כשנוסף הציג לעולם את העוזרת האישית האחקטרונית, אלקסה וגם ברשותה ענקית התוכן המקוונת IMDB.

 

בקיצור מפלצת. עד כמה? הכנסות החברה עקפו את התחזית המוקדמת והסתכמו ב-126 מיליארד דולר לעומת 120 מיליארד דולר. ברבעון המקביל הכניסה החברה 87 מיליארד דולר וברבעון הקודם 93 מיליארד. כלומר קצב ההכנסות שלה הוא 50% במתווה שנתי, קצב שכנראה לא ניתן להמשיך בו, אבל כן עוזר לתאר את קצב הגידול ההזוי של החברה. אגב, זו הפעם הראשונה שהחברה חוצה את רף ההכנסות של 100 מיליארד דולר ברבעון אחד בלבד. אותו רף שגם אפל חצתה לראשונה ברבעון הנוכחי.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

לבזוס יש עוד לא מעט עסקים מחוץ לאמזון. אחת זו חברת החלל המסחרית בלו אוריג'ין, שנמצאת בדרכה להתחלת שירותים מסחריים. עסק נוסף שרכש בזוס הוא העיתון היומי הנחשב בעולם, הוושינגטון פוסט, שאותו רכש ב-2013 ב-250 מיליון דולר.

 

הפרישה של בזוס מתבקשת

כמו במקרה של אפל, מי שיחליף את בזוס הוא יד ימינו בשניים פלוס העשורים האחרונים, אנדי ג'אסי. ג'אסי הצטרף לחברה כבר ב-1997 והוא מי שהקים וניהל את הזרוע הכי מפלצתית של אמזון, או AWS כאמור. כלומר השוק מכיר אותו ויודע שמדובר באיש עסקים ממולח, שמעורה בקרביים של הפן העסקי הכי חשוב של החברה.

 

במקרה של אפל היו חששות בשוק לגבי יכולתו של היורש, טים קוק, להמשיך את מסורת האיכות של אפל. לא רק שהחששות התבדו, קוק הפך את הבייבי של ג'ובס לתפלץ כלכלי ענק ששום דבר לא עוצר אותו, כפי שראינו בדוחות האחרונים של החברה. במקרה של אמזון, לא רק שאין חשש, הפרישה של בזוס אפילו מתבקשת. לא סתם המניה עלתה ב-2% במסחר המאוחר ביום שלישי בלילה.

 

למה מתבקשת? כמה סיבות. הראשונה והקריטית מכולן היא בזוס עצמו. הוא הפנים של החברה לטוב ולרע. הוא נתפס כמי שיצר סטנדרט עבודה שתואר לעיתים כנצלני, במיוחד של עובדיו במרכזי האספקה, יחד עם חדירה מוגזמת לפרטיות כלל העובדים. אבל כל זה נסלח לו כמובן על ידי השוק, למרות שהתדמית הציבורית שלו ספגה לא מעט נזקים.

 

אבל מה שמעיב עליו ועל החברה במיוחד, זו הבדיקה הרגולטורית בארצות הברית. בשנים האחרונות זה כבר הפך להיות נוהג שבזוס הופיע בפני ועדות הקונגרס – בין עם זה באופן אישי או בצורה מקוונת בקורונה. יתר על כן, באופן חריג, חברי הקונגרס משני צדי המתרס קבעו בבידקה שלהם שענקיות הטק, בהן אמזון, גדולות מדי ושצריך לקבוע חוקי משחק חדשים, כאלה שיכולים גם לפרק אותן מחלק מנכסיהן.

 

במובן הזה, בזוס שוודאי נמאס לו מכל העניין, פורש אחרי השיא. אגב, הוא לא באמת פורש. הוא עדיין יהיה יו"ר הדירקטוריון וסביר להניח שעדיין יהיה זה שיקבע את כל מה שמתרחש באמזון. אבל גם הוא כנראה הבין שכל עוד הוא הפנים של המפלצת שהוא יצר, הלחץ הרגולטורי על אמזון לא רק שלא ירד, אלא יתגבר.

ראינו את זה במכרז הממשלתי למתן שירותי ענן, שבו הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הודיע כי אמזון לא תזכה במכרז, בגלל שיוכו הדמוקרטי של בזוס, שהיה אחד ממבקריו החריפים ביותר של טראמפ. בסוף, לאחר עתירה לבית משפט, מיקרוסופט (MSFT) עדיין יצאה עם ידה על העליונה.

 

יש להניח שעכשיו בזוס ימשיך לתפקד כתמנון הגלובלי שהוא, רק שבלי אור הזרקורים הוא יוכל לנווט שם הרבה יותר ביעילות והרבה פחות לחץ. בינתיים, עד שהרגולטורים בארה"ב יחליטו בדבר עתידה של אמזון, אפשר רק להניח שהחברה תמשיך לגדול ולגדול תחת שרביטו של ג'אסי, שכאמור האתגר הגדול ביותר שלו הוא למזער כמה שיותר את הפגיעה הרגולטורית העתידית בחברה, ובזוס יוכל להתרכז ברצון שלו להשתלט גם על החלל.

בבנק לאומי מציינים שבדומה למה שקרה במייקרוסופט, שם "ביל גייטס העביר את המושכות לא לראש חטיבת הווינדווס אלא דווקא לראש חטיבת AZURE, חטיבת הענן של החברה, כך המנכ"ל החדש מגיע למעשה מתחום מחשוב הענן (AWS) ולא מתחום הריטייל (קמעונאות)", כך לדברי שמוליק קרפף, אנליסט ניירות ערך זרים בבנק לאומי. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -3.15%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

נעילה מעורבת בוול-סטריט; קמטק ובריינסוויי נפלו ב-6%, אפלובין עם 8%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט ננעל במגמה מעורבת אחרי פתיחה שלילית בעקבות הערכות כי השבתת הממשל האמריקאי צפויה להסתיים. הנאסד״ק ירד ב-0.2%, בעוד הדאו עלה ב-1.2% וה-S&P עם 0.2%. למרות התמתנות הירידות במדדים, החולשה בשוק מטבעות הקריפטו נמשכה, כאשר הביטקוין נפל ב-3% לכמעט 103 אלף דולר למטבע.


את הירידות במניות הטכנולוגיה הובילה אנבידיה, שאיבדה כ־3% לאחר שפורסם כי קבוצת סופטבנק מכרה את כל החזקתה בחברה תמורת 5.83 מיליארד דולר, במטרה לממן השקעות נוספות בתחום הבינה המלאכותית. המכירה יצרה לחץ זמני על מניות הסקטור, לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות במניות השבבים.בזירת המט"ח והאג"ח נרשמת תנודתיות קלה: שוק האג"ח האמריקאי סגור היום לרגל יום הוותיקים, אך חוזים על אג"ח האוצר עלו במעט, והדולר נחלש. נתוני תעסוקה פרטיים של ADP הצביעו על התמתנות בקצב הצמיחה של שוק העבודה בחצי השני של אוקטובר, נתון שזכה לתשומת לב יתרה בשל עיכוב בפרסום הדוחות הרשמיים בעקבות סגירת הממשל.


ברקע, הסנאט האמריקאי אישר הצעת תקציב זמנית שנועדה להחזיר את פעילות הממשלה, לאחר 42 ימים של השבתה, שיא היסטורי. כעת ההצעה ממתינה לאישור בית הנבחרים, שצפוי לשוב לוושינגטון ולדון בה בימים הקרובים. לפי ההצעה, הממשלה תמומן עד סוף ינואר 2026, וחלק מהמשרדים עד ספטמבר. הנשיא דונלד טראמפ כבר הביע תמיכה בהסכם. מדד S&P 500 נסחר כעת סביב 6,850 נקודות, בעוד מדד מניות הטכנולוגיה הגדולות ירד בכ־1%. 


אורקל Oracle Corp -1.94%   חזרה למחיר טרם הזינוק: האם האופטימיות סביב החברה מתפוגגת?   החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה


ריגטי Rigetti Computing  הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8% - חברת המחשוב הקוונטי רשמה הפסד של 3 סנט למניה לעומת צפי ל־5 סנט, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות; שיתוף פעולה עם אנבידיה והזמנות חדשות למחשבי Novera לא הצליחו להרגיע את החשש מתלות במימון ממשלתי והפסדים מתמשכים.