רפאל לוויין ונוס טכנולוגיה חלל
צילום: יחצ

סקטור החלל צובר תאוצה ויש איך להשקיע

לאחרונה נפתח ה-ETF הראשון העוקב אחרי מניות שעוסקות בתחום החלל, מה שככל הנראה העניק בוסט לכמה מניות בתחום, כולל של SPAC שעדיין לא מוזגה לתוכו פעילות. מי השחקנים המרכזיים בשוק 
ארז ליבנה | (3)

לפני 3 שנים, הדבר שהכי עניין את משתמשי טוויטר בהכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ על הקמתה של מועצת חלל אמריקאית – שתקדם הקמת כוח חלל וזרוע ייעודית לכך בחיל האוויר האמריקאי – היה בכלל האסטרונאוט האגדי באז אולדרין, האיש הראשון שדרך על הירח. לפני ההכרזה הדרמטית, טראמפ נפגש עם צוות החללית אפולו שבה היה אולדרין והם התאגדו סביבו בהכרזה במה שתוכנן כפוטו-אופ, כלומר הזדמנות צילום, מתוקתק. אולדרין לא נראה מרוצה מהמעמד באופן כללי, אבל תגובותיו להכרזות הנשיא יצרו חגיגה סביב הנושא.

תגובותיו של אולדרין לנאום טראמפ:

עוד לפני ההכרזה של טראמפ כבר החל מירוץ מחודש לחלל. הפעם בשונה מקודמיו, היה מדובר במרוץ אזרחי ולא מרוץ בין מדינות, כמו שקרה במלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. בישראל, לא מעט ישראלים עקבו אחר המראתה ומעופה של החללית "בראשית" - שלבנייתה ושיגורה הייתה שותפה התעשייה האווירית שתונפק בקרוב - שבסוף הגיעה לפני הירח, רק לא בחתיכה אחת. אז פרויקט בראשית היה חלק מתחרות של גוגל (GOOG), שמטרתו המוצהרת הייתה לעודד תחרות חלל בשוק הפרטי.

השחקנים הגדולים בשוק האמריקאי

בראשית, אגב, שוגרה על גבי טיל מבית ספייס אקס של אילון מאסק, הבעלים והמנכ"ל של טסלה (TSLA). ספייס של מאסק משגרת לווינים, מפעילה את מיזם האינטרנטי סטארלינק ומבצעת משימות מאוישות לחלל התחתון.

בין היתר, מאסק אחראי על אחת ההמצאות הגדולות בתחום מאז ומעולם והיא הרקטה לשימוש חוזר שיצר. זה הפך את כל העסק לבעל התכנות כלכלית בשל עלותם הגבוהה של הרקטות הענקיות ששורפות טונות של דלק בכל המראה. עד כה לחברה יש 26 משימות בחלל, כשכרגע רק התחרות מצד חברות סיניות, ששיגרו אשתקד 34 משימות לחלל.

 

מי שמנסה להתחרות במאסק הוא לא אחר מהבעלים של אמזון (AMZN), ג'ף בזוס, שמפעיל את בלו אוריג'ין, שבשבוע שעבר ביצעה ניסוי מוצלח בדרך לטיסה מאוישת ראשונה לחלל.

גם ריצ'רד ברנסון כבר שם והוא כנראה הכי מתקדם בתחום שירותי התיירות לחלל. הבעלים של חברת התעופה וירג'ין פתח את וירג'ין גלקטיק (SPCE), זרוע החלל התיירותית של התאגיד שלו, שאותה הנפיק ב-2019 ב-SPAC יחד עם צ'מס פאליהפיטיה. גלקטיק כבר בדרך לטיסה מסחרית ראשונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בואינג (BA), שהיא גם שחקנית משמעותית בתחום, חטפה רק השבוע מכה, לאחר שסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, הפסיקה ניסוי במערכת רקטת שיגור לחלל. מנגד, החברה הודיעה על התקדמות משמעותית בחללית מדגם Starliner והיא מכוונת למארס הקרוב לשיגורו. 

 

אבל מאז ההצהרה של טראמפ, כמו גם הכניסה של גורמים מאוד משמעותיים לתחום, הובילה לכך שתעשיית החלל ולמניות שקיימות היום בשוק, יש לא מעט אפסייד בשנים הקרובות וכנראה שגם בעשורים הקרובים.

ה-ETF שהטיס את מניות החלל?

סיפור אחד הממחיש כמה הסקטור חם, מגיע מחברת ה-SPAC – שלד בורסאי שמטרתו למזג לתוכו פעילות עסקית פרטית – סטייבל רואד (SRAC) שממזגת לתוכה את חברת מומנטוס, שמטרתה להפעיל נכסים קבועים בחלל, שיוכלו לעשות שירותי שילוח לאזורים מרוחקים בחלל ואפילו לירח. הרעיון הוא לסייע לחברות החלל הפרטיות המכוונות להתרחב בפעילותן לחתוך בעלויות.

 

ביום המסחר שנערך בשלישי האחרון, המניה טסה בשלב כלשהו ב-34% ונסגרה על קרוב ל-27% עלייה מרשימה. הסיבה? לא ברורה כל כך. אולי בגלל שהשבוע הודיעו בבית ההשקעות ARK על הקמת קרן השקעות (ETF) שתעקוב אחרי מניות בתחום החלל. וירג'ין טיפסה אף היא ב-21% באותו הזמן, אבל העליות התמתנו לאחר שאנליסטים בוול סטריט הורידו את ההמלצה מקנייה להחזק.

 

מה שברור הוא שעם התחלת ETF ראשונה, התחום מקבל איזשהו גושפנקא. המשקיעים רואים שלחברות הללו, כמו חברות אחרות מכל סקטור, לא רק שיש היתכנות כלכלית, יש הרבה לאן לצמוח. לא בכדי חברות התעופה המרכזיות בעולם שינו את שם התעשייה כבר מזמן לאוויר-חלל, AeroSpace.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משקיע 21/01/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
    מה שם ה ETF ?
  • 2.
    הקרן של ארק כבר הושקה? (ל"ת)
    שואל 21/01/2021 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מכירים קרן ישראלית בתחום ? (ל"ת)
    yehuda04 21/01/2021 10:00
    הגב לתגובה זו
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.