רפאל לוויין ונוס טכנולוגיה חלל
צילום: יחצ

סקטור החלל צובר תאוצה ויש איך להשקיע

לאחרונה נפתח ה-ETF הראשון העוקב אחרי מניות שעוסקות בתחום החלל, מה שככל הנראה העניק בוסט לכמה מניות בתחום, כולל של SPAC שעדיין לא מוזגה לתוכו פעילות. מי השחקנים המרכזיים בשוק 
ארז ליבנה | (3)

לפני 3 שנים, הדבר שהכי עניין את משתמשי טוויטר בהכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ על הקמתה של מועצת חלל אמריקאית – שתקדם הקמת כוח חלל וזרוע ייעודית לכך בחיל האוויר האמריקאי – היה בכלל האסטרונאוט האגדי באז אולדרין, האיש הראשון שדרך על הירח. לפני ההכרזה הדרמטית, טראמפ נפגש עם צוות החללית אפולו שבה היה אולדרין והם התאגדו סביבו בהכרזה במה שתוכנן כפוטו-אופ, כלומר הזדמנות צילום, מתוקתק. אולדרין לא נראה מרוצה מהמעמד באופן כללי, אבל תגובותיו להכרזות הנשיא יצרו חגיגה סביב הנושא.

תגובותיו של אולדרין לנאום טראמפ:

עוד לפני ההכרזה של טראמפ כבר החל מירוץ מחודש לחלל. הפעם בשונה מקודמיו, היה מדובר במרוץ אזרחי ולא מרוץ בין מדינות, כמו שקרה במלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. בישראל, לא מעט ישראלים עקבו אחר המראתה ומעופה של החללית "בראשית" - שלבנייתה ושיגורה הייתה שותפה התעשייה האווירית שתונפק בקרוב - שבסוף הגיעה לפני הירח, רק לא בחתיכה אחת. אז פרויקט בראשית היה חלק מתחרות של גוגל (GOOG), שמטרתו המוצהרת הייתה לעודד תחרות חלל בשוק הפרטי.

השחקנים הגדולים בשוק האמריקאי

בראשית, אגב, שוגרה על גבי טיל מבית ספייס אקס של אילון מאסק, הבעלים והמנכ"ל של טסלה (TSLA). ספייס של מאסק משגרת לווינים, מפעילה את מיזם האינטרנטי סטארלינק ומבצעת משימות מאוישות לחלל התחתון.

בין היתר, מאסק אחראי על אחת ההמצאות הגדולות בתחום מאז ומעולם והיא הרקטה לשימוש חוזר שיצר. זה הפך את כל העסק לבעל התכנות כלכלית בשל עלותם הגבוהה של הרקטות הענקיות ששורפות טונות של דלק בכל המראה. עד כה לחברה יש 26 משימות בחלל, כשכרגע רק התחרות מצד חברות סיניות, ששיגרו אשתקד 34 משימות לחלל.

 

מי שמנסה להתחרות במאסק הוא לא אחר מהבעלים של אמזון (AMZN), ג'ף בזוס, שמפעיל את בלו אוריג'ין, שבשבוע שעבר ביצעה ניסוי מוצלח בדרך לטיסה מאוישת ראשונה לחלל.

גם ריצ'רד ברנסון כבר שם והוא כנראה הכי מתקדם בתחום שירותי התיירות לחלל. הבעלים של חברת התעופה וירג'ין פתח את וירג'ין גלקטיק (SPCE), זרוע החלל התיירותית של התאגיד שלו, שאותה הנפיק ב-2019 ב-SPAC יחד עם צ'מס פאליהפיטיה. גלקטיק כבר בדרך לטיסה מסחרית ראשונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בואינג (BA), שהיא גם שחקנית משמעותית בתחום, חטפה רק השבוע מכה, לאחר שסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, הפסיקה ניסוי במערכת רקטת שיגור לחלל. מנגד, החברה הודיעה על התקדמות משמעותית בחללית מדגם Starliner והיא מכוונת למארס הקרוב לשיגורו. 

 

אבל מאז ההצהרה של טראמפ, כמו גם הכניסה של גורמים מאוד משמעותיים לתחום, הובילה לכך שתעשיית החלל ולמניות שקיימות היום בשוק, יש לא מעט אפסייד בשנים הקרובות וכנראה שגם בעשורים הקרובים.

ה-ETF שהטיס את מניות החלל?

סיפור אחד הממחיש כמה הסקטור חם, מגיע מחברת ה-SPAC – שלד בורסאי שמטרתו למזג לתוכו פעילות עסקית פרטית – סטייבל רואד (SRAC) שממזגת לתוכה את חברת מומנטוס, שמטרתה להפעיל נכסים קבועים בחלל, שיוכלו לעשות שירותי שילוח לאזורים מרוחקים בחלל ואפילו לירח. הרעיון הוא לסייע לחברות החלל הפרטיות המכוונות להתרחב בפעילותן לחתוך בעלויות.

 

ביום המסחר שנערך בשלישי האחרון, המניה טסה בשלב כלשהו ב-34% ונסגרה על קרוב ל-27% עלייה מרשימה. הסיבה? לא ברורה כל כך. אולי בגלל שהשבוע הודיעו בבית ההשקעות ARK על הקמת קרן השקעות (ETF) שתעקוב אחרי מניות בתחום החלל. וירג'ין טיפסה אף היא ב-21% באותו הזמן, אבל העליות התמתנו לאחר שאנליסטים בוול סטריט הורידו את ההמלצה מקנייה להחזק.

 

מה שברור הוא שעם התחלת ETF ראשונה, התחום מקבל איזשהו גושפנקא. המשקיעים רואים שלחברות הללו, כמו חברות אחרות מכל סקטור, לא רק שיש היתכנות כלכלית, יש הרבה לאן לצמוח. לא בכדי חברות התעופה המרכזיות בעולם שינו את שם התעשייה כבר מזמן לאוויר-חלל, AeroSpace.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משקיע 21/01/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
    מה שם ה ETF ?
  • 2.
    הקרן של ארק כבר הושקה? (ל"ת)
    שואל 21/01/2021 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מכירים קרן ישראלית בתחום ? (ל"ת)
    yehuda04 21/01/2021 10:00
    הגב לתגובה זו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.