הסקטור הפיננסי מחבק את המחשב הקוונטי: "לא רוצים לאחר את הרכבת"
המהפכות הטכנולוגיות – שבעבר האנושות נזקקה לאלפי או עשרות אלפי שנים כדי לשכללן – הופכות יותר ויותר מהירות: בשנות ה-50 של המאה הקודמת מחשב היה בגודל של חדר ויכולות המחשוב שלו היו פחותות מהסמארטפון שנמצא אצלנו בכיס. כמובן, כמו בכל תהליך אחר, ככל שיש יותר שחקנים בזירה שמפתחים, מחדשים ומיישמים בשטח, הטכנולוגיות החזקות שורדות ומשנות את חיינו, כשגם ההסתגלות לטכנולוגיות הללו הופכת ליותר ויותר קלה.
כבר למעלה מעשור מדברים בעולם על מחשוב קוונטי. בניגוד למחשב רגיל, שמשתמש בביטים של 0 ו-1, אצל מחשב קוונטי ה-0 יכול להיות גם 1 ולהיפך, ביחידות שנקראות "קיוביט". השינוי שנשמע אולי זניח, מאפשר למחשב יכולות מחשוב חדשות ופותח עולם חדש של יכולות חישוביות, שאותו אנחנו רק מתחילים לגלות.
- דל שברה שיאים בהזמנות AI - למה המניה יורדת ב-3%?
- דל מקבלת שדרוג המלצה - המניה קופצת ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסקטור הפיננסי תמיד ראשון לחבק טכנולוגיות חישוביות
הסקטור הפיננסי, תמיד היה בין הראשונים לקבל וליישם טכנולוגיות חדשות (Early Adopters), שיאפשרו לנהל כספים וסיכונים בצורה טובה יותר. עד כמה אחורה נמשכת מערכת היחסים הזו? ב-1959 בנק אוף אמריקה (BAC) שילב לראשונה מחשבים כדי לנהל את הספרים בצורה אוטומטית.
לכן, הכניסה של יכולות מחשוב קוונטיות למערכות הפיננסיות היא סימן חשוב לבאות עבור הטכנולוגיה ונותן לה זרז משמעותי לפיתוחים נוספים. המחשבים הקוונטיים לא יעשו את כל העבודה של המחשבים הישנים, אבל יהיו להם ייעודים ספציפיים שישרתו לא מעט זרועות של הסקטור, כמו גילוי מעשי רמייה וגידור סיכונים.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בכנס שנערך החודש, אמר ראש תחום המחשוב הקוונטי בגולדמן זאקס ויליאם זנג, כי המחשבים הללו "ישפיעו בצורה מהפכנית על הבנק", ועל הסקטור הפיננסי בצורה רחבת היקף. לפי חברת הייעוץ בוסטון קונסולטינג גרופ, מאז יוני השנה, הבנקים והמבטחים הגדולים בעולם כבר העסיקו למעלה מ-100 מומחים בתחום – גם בארה"ב וגם באירופה. מי כבר שם? ג'יי.פי מורגן (JPM), סיטיבנק (C), BBVA (BBVA) וסטנדרד צ'רטר (STAN.L), הם רק חלק מהשמות.
הטכנולוגיה בדרך, אבל כולם כבר רוצים לקחת חלק
כרגע, מה שמפריע לחברות לבצע הטמעה של המערכות הללו היא בעיקר המגבלה הטכנולוגית, כשחומרה היא הבעיה המרכזית, אבל גם היכולת של המחשב הקוונטי לתפקד לאורך זמן, בשל העובדה כי לא פותחו מחשבים מספיק חזקים. ב-IBM סבורים שהם יכולים לפתח מחשב של 1,000 קיוביט עד 2023 (של גוגל הוא "רק" 53 קיוביט), כשגם IBM וגם גוגל מדברות על פיתוח מחשב בעל 10,000 קיוביט עד 2030.
מייק ביירצ'וק, מחברת Q-CTRL שמפתחת תוכנות קוונטיות אומר שהרבה יותר קל להטמיע אלגוריתם כלכלי מאשר תהליך תעשייתי חדש וסבור כי בשל גודלו של הסקטור הפיננסי, כל שינוי קטן הוא בעל השלכות פיננסיות גדולות בתחום. אנליסטים בתחום צופים שבתוך 18 חודשים כבר יהיו אלגוריתמים קוונטיים, אבל כנראה שלוח זמנים יותר ריאלי נע בטווח של בין 3 ל-5 שנים.
- 1.ו.... מה חתכתם באמצע? (ל"ת)שי 27/12/2020 21:51הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת?
החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל.
שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.
ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.
מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?
השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.
השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.
