וורן באפט ברקשייר
צילום: Mark Hirschey

באפט מנסה לשחזר את ההצלחה שלו מ-2011

בכל משבר כלכלי יש 3 שלבים במערכת הבנקאית - נפילה וספיגת ההפסדים, ההתייצבות והיציאה מהמשבר. במשבר הכלכלי הקודם לקח לפד' יותר משנתיים לייצב את הבנקים, הפעם נראה כי התהליך לקח פחות מחצי שנה. באפט יצליח לשחזר את ההצלחה מ-2011? הסיכויים לטובתו
עמית נעם טל | (7)

למרות לא מעט פספוסים בשנה האחרונה, וורן באפט נותר עדיין אחד המשקיעים המוערכים ביותר בעולם. לפיכך, כל שינוי בפוזיציות של חברת ברקשייר האת'ווי מעורר באופן מיידי סקרנות מצד המשקיעים.  בימים האחרונים דווח על ברקשייר ביצעה רכישות של מניות בנק אוף אמריקה (סימול:BAC) בהיקף כולל של 2.1 מיליארד דולר. בסה"כ, ברקשייר מחזיקה פוזיציה בהיף של 26 מיליארד דולר בבנק אוף אמריקה - כמעט 12% מכלל מניות הבנק. מדובר בפוזיציה ה-2 בגודלה של החברה, לאחר אפל (לכתבה המלאה).  האם באפט מזהה תחתית? מניית בנק אוף אמריקה די חבוטה בחודשים האחרונים. למרות ההתאוששות המהירה בשוק, מניית הבנק נסחרת היום במחיר הנמוך ב-28% מהשיא שנקבע בתחילת השנה. תשואת החסר לא מגיעה במקרה, בנק אוף אמריקה הוא הבנק הרגיש ביותר מבין הבנקים הגדולים לשינויים בעקום התשואה בארה"ב (כפי שהסברנו כבר במהלך 2019 עם הרצון של טראמפ להורדת ריבית). מרווח הריבית נטו (Net Interest Yield) של הבנק נפל בשנה האחרונה ב-57 נק' בסיס והסתכם ב-1.87% בלבד. נתון שפגע משמעותית בהכנסות הבנק.  ההכנסות התלויות בריבית של בנק אוף אמריקה ברבעונים האחרונים: הורדת הריבית פגעה הרכישה של באפט מגיעה בתזמון מעניין - התשואות על אגרות החוב הארוכות של ארה"ב נופלות בתקופה האחרונה לרמות שפל היסטוריות, כאשר כולם מהמרים היום על המשך ירידה בריבית. בהשקעה הנוכחית מאותת באפט כי הוא צופה שהתשואה של אגרות החוב הארוכות של ארה"ב יזנקו. אחרת - קשה לראות כיצד בנק אוף אמריקה עושה רווחים עם עקום שכזה.  נציין כי להימור של באפט יש סיכוי לא רע. ההיסטוריה של העשורים האחרונים מצביעה כי בתקופות שיש נזילות גבוהה בשווקים, התשואות על אגרות החוב של ארה"ב מזנקות. בהקשר זה נציין את הצפי להמשך תמיכה גבוהה מאוד מצד הממשל האמריקני והפד' בחודשים הקרובים.  ראינו שיא בהפרשות להפסדי אשראי? בעיה נוספת שיש לסקטור הבנקאות בחודשים האחרונים הוא הצפי להפסדי אשראי גדולים. בנק אוף אמריקה ביצע ברבעון האחרון הפרשות של כ-5.1 מיליארד דולר להפסדי אשראי צפויים, כאשר מתוך סכום זה כ-4 מיליארד דולר הן רזרבות. הנתון מגיע בהמשך להפרשות של 4.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2020.  בהסתכלות רחבה יותר, ההפרשות של הבנקים בארה"ב כבר ברמה של שיא המשבר הכלכלי של 2008 וכבר מתחילות להגיע הערכות כי ראינו את השיא בהפרשות מצד הבנקים. בניגוד למשבר הכלכלי של 2008, ההפרשות העצומות לא מערערות את הבנקים, שכן פעולות הפד' בחודשים האחרונים יצרו גידול ניכר בפדיונות וברזרבות של הבנקים. למעשה, מצבם של הבנקים היום טוב בהרבה משהיה בתחילת 2020.  באפט חוזר על הכללים של המשבר הקודם במהלך 2011 ביצע באפט השקעה גדולה בבנק אוף אמריקה. ההשקעה הייתה בהיקף של 5 מיליארד דולר. בתמורה להלוואה קיבלה ברקשייר 50 אלף מניות בכורה של בנק אוף אמריקה שמשלמות דיבידנד שנתי של 6%. במקביל, ברקשייר תקבל אופציה לרכוש 700 מיליון מניות במחיר של 7.14 דולר בכל 10 השנים שלאחר מכן בהתאם לשיקול הדעת של באפט.  התנאים של הרכישות האחרונות של ברקשייר כמובן שונים לחלוטין, אבל יש לא מעט דמיון במצב של בנק אוף אמריקה מבחינת הסייקל הכלכלי. ונסביר: בשלב הראשון של המיתון - הבנקים סופגים הפסדים גדולים, גם בגלל הפסדי האשראי מהלוואות שלא ניתן להחזיר וגם בגלל הירידה בהכנסות מריבית שנגרמת בעקבות הורדות הריבית של הפד'

השלב השני - בנייה של רזרבות באמצעות הפד'. ב-2 המשברים האחרונים, הפד' ביצע תוכנית רכישות בסכומים אסטרומים. בכל פעם שהפד' רוכש אג"ח, הוא יוצר פיקדונות ורזרבות במערכת הבנקאית. רזרבות אלו מצליחים לייצב את המאזנים של הבנקים ועוזרים לספוג את ההפסדים שנגרמו מהמשבר. .  השלב ה-3 - יציאה מהמיתון. הבנקים מתחילים להגדיל אשראי לציבור בחזרה ומתחילים להגדיל הכנסות ורווחים. ככל שנכנסים לשלב ה-3, גם הרווחים של הבנקים גדלים.  אם ב-2008 לקח לפד' יותר משנתיים לייצב את המערכת הבנקאית, תוכניות הרכישות האסטרונומית של החודשים האחרונים הצליחה לייצב את הבנקים בתוך מספר חודשים בלבד. באפט למעשה חוזר על אותה תבנית ההשקעה של 2011. סקר ההלוואות האחרון של הפד' מצביע כי הבנקים כרגע הידקו בצורה האגרסיבית ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008 את תנאי האשראי לכלל הסקטורים (לכתבה המלאה). רמות כאלו בדר"כ מסמלות את שיא המשבר, האם ההיסטוריה תחזור גם הפעם? באפט ככל הנראה מאמין שאנחנו קרובים מאוד לשלב היציאה מהמשבר. האמת, שנראה שהסיכויים בהחלט לטובתו וגם כתבנו על כך לפני מספר שבועות באתר (לכתבה המלאה). לקריאה נוספת: שוק דובי לא מתחיל במיתון, הוא נגמר במיתון

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הכימאי 08/08/2020 10:24
    הגב לתגובה זו
    אמנם כח הכבידה מוריד גם שווקים,אך רק יחסית לא אבסולוטית
  • 4.
    ירושלמי 08/08/2020 09:42
    הגב לתגובה זו
    בימינו אם אין בנקים אין כלכלה לכן תמיד הבנקים המרכזיים יעזרו לבנקים ומי שמאמין שיום אחד הקורונה תגמר/ תחוסן שיעשה אחד ועוד אחד
  • 3.
    הפיזיקאית 07/08/2020 22:07
    הגב לתגובה זו
    הבנקים, כולל BOA נשוא הכתבה, משתמשים בכספי ההרחבה הכמותית (QE) לא ליעוד הרצוי (המרצת הכלכלה) אלא ל... רכישת אג"ח ממשלתי אמריקאי.... זה די מגוחך מכיוון שהממשל מעניק לבנקים כסף זול (מודפס) בריבית אפסית- והבנקים "מחזירים" לו את הכסף דרך רכישת אג"ח ממשלתי ומקבלים עליו תשואת ארביטראז'. זה די מביך, אבל זו המציאות. לכן- מה שקורה הוא דווקא י ר י ד ת תשואות (עקב העליה במחיר האג"ח בגין הביקושים) וזה, למצער, לא בהתאם לכתוב מעלה. נדבר (עוד מעט) גם על האינפלציה והשלכותיה.
  • החברתי 08/08/2020 10:26
    הגב לתגובה זו
    ההתערבות המרכזית מצילה הרבה אנשים מעוני מחפיר,לא שאין עוני
  • לרון 08/08/2020 10:22
    הגב לתגובה זו
    לא "עוד מעט",הכלכלה שונה בעולמנו הגלובלי,ואנשים לא מפנימים זאת כולל "פיזיקאיות",כשמגדל בבל האינטרנטי יהרס,אז נדבר!!ואולי גם נבין...
  • 2.
    חרטוטי עמית נעם טל, באפט בטח קרא ביזפורטל (ל"ת)
    חחחח (כלכלן) 07/08/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאמרים מצוינים, תודה (ל"ת)
    עופר 07/08/2020 18:47
    הגב לתגובה זו
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
וול סטריט

הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%

קמטק הוסיפה 3%, אורקל התממשה ב-5% ואופן דור נפלה ב-14%

מערכת ביזפורטל |

הסנטימנט החיובי נמשך, בעיקר במניות הטכנולוגיה. והנאסד"ק סגר בשיא חדש.  אורקל Oracle Corp -5.09%   התממשה אחרי הזינוק שלשום, וגם אופנדור Opendoor Technologies -13.78%  שזינקה אמש ב-75% ירדה.

המסחר בוול סטריט נסגר במגמה מעורבת לאחר שאתמול שלושת המדדים המרכזיים קבעו שיאים חדשים, על רקע נתוני אינפלציה ועבודה מעורבים שחיזקו את הציפיות להפחתת ריבית כבר בשבוע הבא, עם הסתברות של 98% לפי החוזים. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה, מה שסייע לראלי, וגם מדדים ברחבי העולם מצטרפים לשיאים. במקביל, שר האוצר סקוט בסנט מנהל שיחות עם מועמדים להחלפת יו"ר הפד פאוול, וברקע טראמפ מנסה להדיח את המושלת ליסה קוק לפני החלטת הריבית הקרובה.  ה-S&P 500 סגר ללא שינוי משמעותי, הדאו ג'ונס ירד ב-0.5% והנאסד"ק עלה ב-0.5%.


האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים? השווקים מתמחרים בוודאות כמעט מוחלטת הורדת ריבית בשבוע הבא, על רקע סימני חולשה מתמשכים בשוק העבודה האמריקאי; האם ייתכן שהורדת הריבית, שעד לא מזמן נתפסה כתמריץ לשווקים, תהפוך הפעם לסימן אזהרה?


הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ טען בריאיון כי "ברמת ודאות גבוהה" הרוצח של צ'ארלי קירק נתפס, והוסיף כי אדם שהיה קרוב לחשוד הסגיר אותו לרשויות. עם זאת, בשלב זה לא פורסמה כל הודעה רשמית מצד ה-FBI או גורמי האכיפה על מעצר חשוד, ובדיווחים בתקשורת האמריקאית נמסר כי החוקרים ממשיכים במעקב וכי עד כה רק נחקרו מספר אנשים ושוחררו. נזכיר כי קירק, בן 31, נורה על ידי צלף שירה מגג סמוך ונמלט. ה-FBI מנהל מצוד נרחב אחר חשוד שתועד נמלט מזירת הרצח. מותו של קירק עורר גל תמיכה רחב בקרב הקהילה השמרנית, כולל גיוס המונים של למעלה מ-500 אלף דולר ותרומות נוספות לפרס. ביל אקמן, מנהל קרן הגידור Pershing Square, הודיע כי יתרום מיליון דולר לפרס שה-FBI מציע עבור מידע שיוביל ללכידת רוצחו של צ'רלי קירק, הפעיל השמרני הבכיר שנורה למוות במהלך הרצאה ביוטה. תרומתו מעלה את סכום הפרס הכולל ליותר מ-1.15 מיליון דולר, ובמקביל הוא מקים קרן של מיליון דולר שתספק הכנסה שנתית של כ-50 אלף דולר לאלמנתו של קירק ושני ילדיהם, במטרה להבטיח את עתידם הכלכלי. אקמן אף קרא לקידום "חוק צ'רלי" שיחמיר את הענישה על אלימות. ביל אקמן מציע מיליון דולר למוסר מידע על רוצח צ'רלי קירק

מאקרו

ציפיות האינפלציה וסנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הפתיעו לרעה. הציפיות לאינפלציה ל-5 שנים זינקו ל-3.9% לעומת 3.4% באוגוסט וצפי ל-3.5%, בעוד שהציפיות לשנה הקרובה נותרו גבוהות על 4.8% אך בהתאם לצפי. במקביל, מדדי האמון הצרכני נחלשו בחדות, סנטימנט הצרכנים ירד ל-55.4 נקודות לעומת תחזית ל-58.2, והציפיות לעתיד צנחו ל-51.8 והערכת התנאים הנוכחיים ירדה ל-61.2. הנתונים משקפים שילוב של שחיקה באמון הצרכנים ועלייה בחששות האינפלציוניים, מה שעלול להגביר את הזהירות של הפד גבי תוואי הריבית בהמשך, אך לא צפוי להשפיע על הורדת הריבית בשבוע הבא.