הסיבה שהשווקים רועדים - צפי לתנודות חדות מאוד היום במאזני הבנקים המרכזיים
לאחר ראלי חד בתקופה האחרונה, נראה כי הלחץ חוזר היום לשווקים הפיננסיים: החוזים על המדדים המובילים יורדים כעת עד 3.2%, הדולר חוזר לטפס והמשקיעים חוזרים לנכסים הנחשבים בטוחים (שוק האג"ח הממשלתי). כפי שטענו בביזפורטל בגל העליות של החודשים האחרונים, בעולם בו הבנקים המרכזיים הם השחקנים הגדולים בשוק, לכל תנודה בשוק יש הסבר מאוד פשוט - שינוי במאזנים של הבנקים. היום מתרחש אירוע יחסית חריג שצפוי להשפיע על גודל המאזנים של 3 הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם (הפד', הבנק המרכזי באירופה והבנק המרכזי ביפן).
בחזרה לחודש מארס האחרון: מצוקת הדולרים בשווקים נמצאת בשיאה והפד' נאלץ לפתוח 14 קווי אשראי מוזלים לבנקים מרכזיים אחרים בעולם. קווי האשראי שהפד' מפעיל הם לתקופה של 84 ימים, כאשר לאחר מכן הבנקים המרכזיים נדרשים להחזיר את ההלוואה שקיבלו מהפד' או לגלגל את ההלוואות פעם נוספת. מאזן הפד' הצביע כי הקפיצה הגדולה בשימוש בכלי זה התרחשה ב-19.3 - כלומר היום מגיע לסיומו הגל הראשון של ההלוואות שהעניק הפד'.
נזכיר כי המאזן האחרון של הפד' מצביע כי הלוואות אלו מסתכמות ב-446 מיליארד דולר. עם זאת, אם מסתכלים על ההלוואות שנלקחו ב-19.3 מגלים קפיצה של קרוב ל-120 מיליארד דולר - זה הסכום שהבנקים המרכזיים באירופה וביפן צריכים להחזיר/לגלגל היום.
ההלוואות שמעניק הפד' לבנקים המרכזיים: עיקר ההלוואות לבנק המרכזי באירופה והבנק המרכזי ביפן
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת נשאלת השאלה מה אותם בנקים מרכזיים יעשו?
מאז ההשקה של קווי האשראי, מצוקת הדולרים בעולם כמעט שנעלמה לחלוטין: שוקי המימון נראים יציבים באופן יחסי ובשוק המט"ח המטבע האמריקני הגיע לשפל. האירו לדוגמה, הגיע בימים האחרונים לרמה של 1.14 מול המטבע האמריקני.
בנוסף, נדמה לאחרונה שמקבלי ההחלטות בבנקים המרכזיים ישמחו לחזרה של התנודתיות בשווקים לאחר תקופה שהיה נדמה שמתפתחת בועה. מי שהקשיב אתמול למסיבת העיתונאים של יו"ר הפד', ראה כיצד פאואל מתפתל כאשר שאלו אותו בנוגע לתמחור הנוכחי בשווקים.
הדרך הקלה לקרר את השווקים היא להוריד את התמיכה שלהם דרך קווי האשראי וכאמור תיאורטית, הסכום עשוי לרדת היום עד 120 מיליארד דולר. מדובר בתנודה משמעותית מאוד בכמות הדולרים בשוק והיא משפיעה על כלל השווקים (מניות, מט"ח, אג"ח). בכמה תרד בדיוק התמיכה של הפד' בקווי האשראי? נוכל לדעת זאת רק בדוח הבא של הבנק (שבוע הבא ולא הדו"ח שיתפרסם הערב). להערכתנו, הדו"ח בשבוע הבא יצביע לראשונה בחודשים האחרונים על קיטון במאזן הפד'.
- סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
- שוק המניות של ברזיל זינק ב-2025 - אבל ההמשך תלוי בפוליטיקה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
האם מדובר בשינוי כיוון לטווח ארוך יותר?
סביר להניח שלא, וצריך לזכור מספר דברים בהקשר זה: הפרט הראשון הוא שהפד' עדיין ממשיך עם קווי האשראי (לפחות עד ספטמבר) ולכן אם מצוקת הדולרים בשוק תתחדש, הבנקים המרכזיים בקלות יכולים לקחת הלוואות חדשות.
בנוסף, המהלך מסתדר היטב עם הצפי להצפה של השווקים בדולרים ע"י הממשל האמריקני בתקופה הקרובה. למרות התחזיות של הממשל, נראה כי הוא עדיין לא פועל בשוק וקופת האוצר עומדת כעת על יותר מ-1.5 טריליון דולר. התחזית הרשמית מצביעה כי הממשל האמריקני יוריד את קופה זו עד לרמה של 800 מיליארד דולר בסוף החודש הקרוב. קיימים כבר ספקות בנוגע ליכולת של הבנק להגיע ליעד זה כבר בסוף החודש, אך מה שבטוח הוא שקיימת כרגע "כרית ביטחון" משמעותית מאוד לשווקים לחודשים הקרובים.
- 24.גאון הבדיעבד 12/06/2020 17:04הגב לתגובה זוהרי התנודות במאזני הבנקים - היה ידוע כבר חודש התאריך המדוייק... אבל הכתבה יצאה רק אחרי שהיו ירידות חריפות. כי למה לצאת חומוס שבוע קודם? .....ועכשיו אין תנודות, ואם שבוע הבא יהיו ירידות חדות איזה סיבת בנקים מרכזיים תמציא הפעם?
- 23.דוד 12/06/2020 14:08הגב לתגובה זומה שבא בקלות באותה הקלות יעלם.
- 22.השווקים אינם רועדים-טראמפ מתקן היום... (ל"ת)ליבי 12/06/2020 13:55הגב לתגובה זו
- 21.רוזן 12/06/2020 12:38הגב לתגובה זוהכתבה החשובה של עמית טל מסבירה מדוע השווקים ירדו אתמול ומדוע הם יעלו בהמשך החודש.
- 20.ירון 12/06/2020 08:08הגב לתגובה זווהוא די צדק עד עכשיו, אז בעצם מה שיש לנו זה ניפוח המניות על ידי הבנקים וזה קורה עוד מליפני הקורונה הרי שלבנקים יש נזילות או שהם קונים מניות, או שהם מלווים כסף לקנות מניות, אני לא רואה הבדל בין זה למה שקרה בארץ בשנות ה80, אשמח לשמוע מה ההבדל ואם זה יכול להיגמר אחרת.
- 19.אני 11/06/2020 22:35הגב לתגובה זואז הבנקים המרכזיים מוכרים נכסים דולרים (מניות ואג"ח לסוגיו). זה מה שגרם להתחזקות הירידות במרץ וגרם לפד לפתוח את כל הברזים
- 18.התראת צבע אדום 11/06/2020 21:29הגב לתגובה זוזה הזמן לברוח לחוף מבטחים. הגל השני יהיה גדול יותר. היזהרו מצונאמי
- 17.פירמידה אחת גדולה (ל"ת)מגן הציבור 11/06/2020 17:30הגב לתגובה זו
- 16.השווקים רועדים...וואו איזה כתב אידיוט (ל"ת)יעקב 11/06/2020 17:23הגב לתגובה זו
- עדיין חושב ככה? (ל"ת)אני 11/06/2020 22:33הגב לתגובה זו
- 15.הבטיח לספר על הבבושקות כאן ומי הם למרות שאני מתאר לעצמי (ל"ת)היי מה קורה 11/06/2020 17:23הגב לתגובה זו
- 14.המאזנים שלהם זה בסה"כ מספרים במחשב של הפד.זה לא זז באמת (ל"ת)בכלכלה האמיתית 11/06/2020 17:13הגב לתגובה זו
- אבל כן בשווקים הפיננסיים (ל"ת)אני 11/06/2020 22:33הגב לתגובה זו
- 13.רון777 11/06/2020 16:57הגב לתגובה זובמאזנים ...פעם אחת תפרסמו כתבה בנוסח עוד יומיים המאזנים יקטנו והשווקים יירדו...לא נראה? נראה שאתם רואים 6:6 רק בדיעבד. בבלומבג אמרו חשש מגל 2 בקורונה ואתם עם מאזני הבנקים...מעניין אם יש מישהו שמאשים את מזג האוויר במימוש הרווחים.
- בדיוק מה שחשבתי. למה האדון הנכבד לא פרסם אתמול שהינה הי (ל"ת)נדב 11/06/2020 19:31הגב לתגובה זו
- 12.הסיבה לירידות : כמו שיש עליות יש גם ירידות (ל"ת)אבי 11/06/2020 16:53הגב לתגובה זו
- 11.עדי 11/06/2020 16:52הגב לתגובה זוהיה צפוי
- נדב 11/06/2020 19:32הגב לתגובה זויש כאן חברה שגם היום יגידו לך רק למעלה
- 10.דן 11/06/2020 16:50הגב לתגובה זויש תחזית או הערכה ?
- ירון 12/06/2020 10:26הגב לתגובה זודולר יורד, שווקים יורדים דולר עולה ככה לפחות זה יה בחצי שנה האחרונה
- 9.פד 11/06/2020 16:24הגב לתגובה זושימשיכו עוד לנפח את הבלון ...הפד זה הנוכלים הכי גדולים...רמאים שמעלים את השווקים לא למחירי בועה...אלא לאמא של הבועות!!!!כמה אפשר לשקר ..??? החברות הקטנות עם כל התמיכה יפסידו עם הזמן ובקרוב...למה לשקר את כל העולם??כמה גיוסי הון יש עכשיו והנפקות...כל העשירים מנצלים את הבועה...בושה שזו כלכלת העולם הגדולה...אלה רמאי העולם...בושה לפד וטראמפ ביחד..הם נוכלים ותו לא...לא מסוגל לראות ירידה במדדים???עדיף לנפח???
- דני 11/06/2020 16:56הגב לתגובה זולמה אתה כועס? מה איכפת לך? רוצה שהחסכונות שלך והפנסיה יימחקו??? ואחריו תבוא קריסת נדלן? תגיד תודה שהגנבים מסדרים לך תשואה טובה עד שהכלכלה תתחיל להתאושש...אם לא טראמפ והפד היינו כולנו היום עם רבע חסכונות וחצי פנסיה..
- 8.. 11/06/2020 16:24הגב לתגובה זואני חושב שלא רק הנגיד של ארצות הברית מתפתל. אני מוצא בחור מוכשר וחכם כמוך מתפתל ומתגלגל ומחפש סיבות ואמתלות לדברים כאלו ואחרים..האם הבנקים ומה שכתבת עלייהם היום הם הסיבה היחידה או הראשית? כשאהיה גדול אשאף להיות כמוך כתב בכיר באתר מוביל ואז אכתוב המלך הוא עירום..הכל מושחת ורקוב מן היסוד עד הטפחות..כמעט...סוף העולם מגיע ונראה מה ילד יום...אני בעצם יודע...אני מקווה שגם אתה..דע טוב.
- פרופסור אורן 11/06/2020 17:21הגב לתגובה זורמז התשובה נמצאת בתוך השאלה
- רוזן 12/06/2020 12:41אף אחד לא מתלהב ממנו ואף אחד לא חושב שהוא מציאותי - הדעות שלו הזויות לגמרי אבל הוא כותב שהוא ימשיך להאמין בהם
- 7.מיכאל 11/06/2020 16:11הגב לתגובה זוWells Fargo & Company (WFC) ירדה כבר אתמול ב 9 אחוז בדיוק בגלל זה אבל כתבנו לא כתב על זה כלום אתמול
- 6."סוף החודש הקרוב"זה יוני או יולי? (ל"ת)שמוליק 11/06/2020 16:08הגב לתגובה זו
- 5.רק אתמול אמרת שיהיו עליות לעוד חודשיים לפחות (ל"ת)שי 11/06/2020 16:08הגב לתגובה זו
- לשי 11/06/2020 17:08הגב לתגובה זואמרו דברים והשקיעו לפיהם והפסידו קצת או הרבה.. רק 15 אחוז לערך בכל הזמנים הרוויחו ורוו נחת בין אם קצת ובין אם הרבה...זה העולם שלנו יא חביבי..זה ולא אחר...הרוב אוכל קש.
- 4.אורן 11/06/2020 16:08הגב לתגובה זואולי בסופו של דבר ישקפו שערי המניות את המצב האמיתי? למרות התערבות הנגידים באירופה וארה"ב
- לאורן 11/06/2020 17:13הגב לתגובה זווהרבה יותר מזה..תוך שלושים שנים כ 37 אחוז מהחברות בעולם שניסחרות היום בכלל לא תהיינה קיימות. חשוב על זה..
- 3.יוסי 11/06/2020 15:58הגב לתגובה זואתה מסביר כ''כ טוב
- 2.אידיוט 11/06/2020 15:50הגב לתגובה זומי צריך בנקים בכלל, לא צריך בורסה, לא צריך בנקים, לא צריך כרטיסי אשראי. הבנקים והבורסה הם המצאות של גנבים ונוכלים.
- 1.Q 11/06/2020 15:39הגב לתגובה זואתמול הודה הפד בעומק המשבר כלכלי והשווקים הבינו ש-V לא יהיה פה
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
