הבורסות בעולם קורסות, אבל הבורסה בסין נותרה יציבה - איך בדיוק?
במהלך החודש האחרון אנחנו בעיצומה של טרגדיה בשווקים, קריסות שלא נראו מאז 1987, השווקים צנחו בכל העולם ב-30% ויותר, מחירי הסחורות בצניחה חופשית, שוק הקריפטו בהתמוטטות של 40%-30% ואילו יש בורסה אחת יציבה ואיתנה שנראית כמו אי של יציבות ביחס לבורסות האחרות וזאת לא אחרת מאשר הבורסה בסין.
כן, זה אמיתי. למרות שסין היא מקור הקורונה, הבורסה שם התאוששה מהר. אולי זה עוד סימן לאופטימיות זהירה. ובכלל - נקווה שנחקה את הסינים גם במיגור הקורונה. הסינים (אם הדיווחים נכונים וסביר שכן) השתלטו על הקורונה - זה היה אלים בהתחלה בכל המובנים, אבל הסגר ההרמטי, עבד. הכלכלה מתאוששת, הייצור עולה, והבורסה במצב טוב
הבורסה הסינית ירדה במצטבר לאורך משבר הקורונה אחוזים בודדים. היא אמנם ירדה ביום דרמטי אחד ב-8% אך תיקנה את הכל תוך ומאז נמצאת בסמוך לרמות המחירים טרום המשבר. האם ייתכן שהמדינה ש"אחראית" על משבר הקורונה יוצאת נקייה מהמשבר?
המדד המרכזי בבורסה בשנחאי בשנה האחרונה - אי של יציבות (יחסית)
זה נשמע אולי מעט אירוני ותמוה, אבל יש סיבה. התמיכה הנרחבת של הממשל בסין בשוק ההון תרמה למניות, כשבמקביל הממשל סיפק הקלות גדולות במסים, תמיכות והזרמות כספים. מדובר בהזרמת כמויות אדירות של מזומנים למערכת הבנקאית ועידוד מתן הלוואות לעסקים בקשיים, אך מעבר לכך (הרי גם הממשל האמריקאי הכריז על צעדי התמודדות; בינתיים, ללא הצלחה של ממש לבלום את הנפילות בוול סטריט), למי שמסתכל על המספרים הפשוטים בלי הסיבות והסיפורים שמסביב אין זה מפתיע במיוחד.הבורסה בסין תנודתית מאוד , הרבה יותר מהבורסות במערב.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך 2005-2007 העולם גילה את הבורסה הסינית, הבורסה עשתה ראלי מרשים והמדדים זינקו בפראות כ-600%, אך מעט לפני פרוץ המשבר העולמי ב-2008 הבורסה הסינית החלה בירידות חדות שהחזירו אותה אל רמות המחירים טרום הפריצה הגדולה. במהלך אמצע 2014 הבורסה הסינית פתחה בקפיצה של 250% אך גם זו נגמרת כמו הפריצה הקודמת אל רמות המחירים טרום הזינוק.
למעשה הבורסה הסינית נמצאת כיום 55% מתחת לשיא של 2007 ו- 30% מעל לשיא של 2001. זאת בשעה שהבורסות ברחבי העולם היו עד לאחרונה הרבה מעל השיאים של 2007 ו-2001.
התפתחות המדד המרכזי בבורסה בשנחאי ב-30 השנים האחרונות
לעומת זאת מדד ה-S&P500 נמצא כיום (אחרי הירידות האחרונות) 80% גבוה מהשיא של השנים 2000 ו-2007 - השיא של 2007 עבר במעט את השיא של 2000 וצנח מטה עם משבר 2008, בנוסף בשיא האחרון של המדד עת הגיע ל-3,393 נקודות המדד היה גבוה ב-120% מהשיאים שנכבשו.
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- שותים פחות ומשלמים יותר: התוצאות של הייניקן ומה שקורה בעולם
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
ואילו כאן מדד תל אביב 35 נסחר כיום 100% מהשיא של 2001 וסמוך לשיאים של סוף 2007. בשיא שנרשם בחודש פברואר מדד ת"א 35 גבוה ב-200% מהשיא של 2001 ו-40% גבוה מהרמות של 2007.
לסיכום, כאשר לוקחים את האירועים הרבים שהתרחשו בעולם ב-20 שנים האחרונות, ממשבר הדוט קום, אסון התאומים, המשבר הפיננסי של 2008, התפרצות מגפת הסארס, שפעת החזירים מלחמות ושלום, כל מדינה צומחת בהתאם להתקדמות ולצמיחה במגוון רחב של גורמים, מפריצות טכנולוגיות ודרך מוסר העבודה של האזרחים ועוד.
- 15.תשאל אנשים 19/03/2020 12:35הגב לתגובה זויש בסין כלל מאוד פשוט.מי שמוכר בכמות-מת.
- 14.דור 18/03/2020 11:04הגב לתגובה זוהסיבה שהבורסה בסין נותרה יציבה היא הפעולות והצעדים הפיננסיים שהממשלה נקטה בזמן המשבר? אם כן, גם ממשלות המערב נוקטות פעולות פיננסיות אז כיצד יש פערים כל כך גדולים?
- 13.חיה 18/03/2020 07:30הגב לתגובה זוהסינים מיד עם פתיחת המיסחר לאחר החגים וההקפאה העמוקה בתחילת ההיסטריה- הורידו חוקים קצת דרקוניים שאינם מתאימים לשוק חופשי= כגון איסור על שורטים - אסורי מכירה למינהן וכו -
- 12.יואב 18/03/2020 06:23הגב לתגובה זולא ברור כל הבלגן. רבע מהאוכלוסיה מעשנים. מעשן בממוצע חי 10 שנים פחות מאדם לא מעשן ולא עושים עם זה דבר ואף אחד לא מתרגש מזה. בא איזה נגיף שכנראה אם יתנו לו להתפרץ חופשי הוא יסיים חיי שישית מהקשישים עד שימצא חיסון. אז מה מתרגשים פתאום מהנגיף הזה ? הוא מחוויר ליד שאר גורמי המוות.
- 11.בסין הממשלה דואגת מאוד לבורסה!! (ל"ת)בדיוק הפוך מפה... 17/03/2020 22:24הגב לתגובה זו
- 10.דירה=קורת גג 17/03/2020 18:50הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 9.סינים שקרנים. המדינה קנתה את הכול. (ל"ת)רן 17/03/2020 18:10הגב לתגובה זו
- 8.נתי 17/03/2020 15:39הגב לתגובה זואז מה ההשוואה?
- 7.שי 17/03/2020 15:18הגב לתגובה זוהשלטון קובע מחירי מכירה ומכירי קנייה, הוא קובע ביקושים. יש תשואה קבועה לכול חברה או מדד מניות. בקיצור מדבר בהצגה, מאד מסוכן להשקיע שם!
- מני 17/03/2020 16:35הגב לתגובה זוזה כמו התערבות בנק ישראל בדולר בשוק חופשי הבוקסה בסין היתנ קורסת.
- גם יתר בורסות אסיה לא קרסו (ל"ת)מוטי 17/03/2020 16:13הגב לתגובה זו
- 6.ישראלי 17/03/2020 15:16הגב לתגובה זואולי ככה תיהיה ממשלה. אחרי שני בחירות כולם הבייתה
- 5.הבורסה הסינית מנוהלת עי הממשל הכל רמאות (ל"ת)יוסי 17/03/2020 15:00הגב לתגובה זו
- 4.אולי זה כי השווקים בשנים האחרונות נראים כמו אקפוננט? (ל"ת)מיקי 17/03/2020 14:56הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 17/03/2020 14:46הגב לתגובה זוזה פייק בורסה הקונים ומוכרים זה הממשל בעצמו.
- 2.אכן יש אור אבל קלוש, קלוש... (ל"ת)דודו 17/03/2020 14:35הגב לתגובה זו
- 1.לרון 17/03/2020 14:33הגב לתגובה זוהוא שם המשחק,ולא גנץ ביבי שמאל ימין וחוסר שליטה מרכזית,ולמעשה ללא שליטה,לכן הלכנו לבחירות פעם ראשונה!
זהב וכסףהזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?
אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק
מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.
מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.
הגורמים לנפילות
אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי
ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.
הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.
- שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”
- הזהב מזנק - בוול-סטריט צופים 5,000 דולר לאונקיה עד סוף 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתר קידוח נפט קרדיט: גרוקהבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
למרות משבר האקלים ובניגוד להתחייבויות בהסכם פאריז, הבנקים העולמיים מספקים טריליונים למימון קידוחי נפט וגז, מחקר חדש מראה את המספרים האסטרונומיים
אנרגיה מתחדשת ונקייה זה העתיד - אנרגיה פוסילית מלכלכת ומזהמת. התובנות הברורות האלו על רקע משבר אקלים שהולם ומתעצם הובילו את מדינות העולם לכוון להפחתה של קידוחים פוסיליים. במקביל נקבעו יעדים להפחתת המימון הבנקאי לתחום הפוסילי. חשבו שלהוריד את צינור החמצן, יצמצם את התעשייה. אבל, הכסף מדבר - קידוחי הנפט והגז רווחיים מאוד, והבנקים ממשיכים להזרים כספים גדולים למאגרים האלו. מתברר שאין רגולציה ב"כאילו". אם רוצים שבנקים לא יממנו קידוחי נפט צריך לחוקק חוק. אם מבקשים מהבנקים, הם יגידו - בסדר, אבל בפועל יעשו מה שהם צריכים לעשות - להגדיל את הרווח שלהם גם אם זו הלוואה שמייצרת בהמשך זיהום אקלימי.
המימון העולמי לתעשיית הדלקים המאובנים ממשיך לגדול במקום לרדת. בשנת 2024, הבנקים הגדולים בעולם סיפקו כ-870 מיליארד דולר לחברות דלקים מאובנים, עלייה של 160 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. הנתונים מגלים תמונה מדאיגה: אף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוחי שדות נפט וגז חדשים או לאספקת פחם חדשה, זאת למרות ההחמרה החריפה במשבר האקלים שאנחנו רואים בשנים האחרונות עם גלי חום קיצוניים יותר, שיטפונות רבים יותר ועליית טמפרטורת האוקיינוסים.
כשסוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה ב-2021 את מפת הדרכים שלה להשגת אפס פליטות עד שנת 2050, המסר היה כי אין צורך בהשקעה באספקת דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם) חדשים, ומעבר לפרויקטים שכבר אושרו לא יאושרו שדות נפט וגז חדשים. התחזיות דיברו על ירידה של 25% בביקוש העולמי לדלקים מאובנים עד 2030, ועל צניחה של 80% עד 2050. המימון השנתי לנפט, גז ופחם היה אמור לקטון ביותר מחצי, מטריליון דולר בשנת 2024 לסכום נמוך מ-450 מיליארד דולר בשנה עד 2030.
אך תחזיות לחוד ומציאות לחוד. במקום הירידה המתוכננת, המימון לתעשיית הדלקים המאובנים הפך מגמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שב-2025 ההשקעה בנפט, גז ופחם תגיע ל-1.1 טריליון דולר. מדובר בהיפוך מוחלט של המגמה הצפויה. מאז הסכם פריז ב-2016 ועד היום, הבנקים העולמיים סיפקו 7 טריליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. בין 2025 ל-2030 צפויות השקעות מצטברות בקידוחי נפט וגז בהיקף של 4.3 טריליון דולר. ההשקעה השנתית בקידוחי נפט וגז צפויה לעבור את רף 600 מיליארד דולר לראשונה מזה עשור.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר חדש של TPI, מרכז המעבר לעולם אקלימי בבית הספר לכלכלה בלונדון (London school of economics), בדק 36 מהבנקים הגדולים בעולם ומצא שאף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוח שדות נפט וגז חדשים. החוקרים נותנים ציון לבנקים על בסיס 77 אינדיקטורים שאומדים את מדיניות האקלים של כל בנק ובנק, ועלה כי 95% מהציונים שניתנו לבנקים נותרו ללא שינוי משנה לשנה, והציונים שכן השתנו הראו כי הבנקים החלישו את מדיניות האקלים שלהם.
