וול סטריט
צילום: istock

MMT ביפן? הממשל משיק תוכנית סיוע, הבנק המרכזי יממן

יפן היא המדינה עם יחס החוב הגדול בעולם, אך זה לא מונע ממנה היום להשיק תוכנית סיוע פיסקאלית בהיקף של 120 מיליארד דולר. במקביל לתמיכה בכלכלה המקומית, הגידול בחוב צפוי לפתור לבנק המרכזי במדינה בעיה שהתפתחה לאחרונה
עמית נעם טל | (4)

עם יחס חוב לתמ"ג של קרוב ל-240%, היחס הגבוה ביותר בעולם, הממשלה היפנית הודיעה היום על השקה של תוכנית סיוע פיסקאלית בהיקף של 120 מיליארד דולר שתגדיל עוד יותר את החוב של המדינה. כיצד זה אפשרי? הבנק המרכזי במדינה ממשיך להיות הנושה הגדול ביותר של החוב הממשלתי.

לטענת הממשל היפני, חבילת החילוץ מגיעה במטרה להתמודד עם ההאטה הכלכלית העולמית, והנסיגה הצפויה בפעילות הכלכלית שצפויה להגיע לאחר אולימפיאדת 2020 בטוקיו. תוכנית הסיוע צפויה להעלות את התמ"ג המקומי ב-1.4% במהלך 2021.

הנתונים הכלכליים במדינה הידרדרו במהירות בחודשים האחרונים ברקע לירידה בייצוא, ולמרות ההכנות לאולימפיאדה הקרובה, כאשר האומדן האחרון של התמ"ג הצביע על צמיחה של 0.1% בלבד ברבעון השלישי של 2019. 

הגידול המתוכנן בחוב הממשלתי צפוי לפתור בעיה נוספת שצצה לאחרונה – הבנק המרכזי יוכל להמשיך להזרים כסף לכלכלה. נכון לנובמבר האחרון, הבנק המרכזי במדינה (BOJ) הוא הבעלים של כ-43.5% מהחוב הממשלתי. עובדה זו גרמה לקשיים מצד הבנק המרכזי להמשיך בקצב הרכישות של השנים האחרונות, והבנק נאלץ להוריד בצורה משמעותית את קצב הרכישות בשוקי האג"ח כאשר ההערכות בחודשים האחרונים היו כי הבנק יאלץ להפסיק לחלוטין את רכישות האג"ח במהלך השנה הבאה. 

החזקות הבנק המרכזי ביפן בחוב הממשלתי: הבנק המרכזי הלאים את שוק האג"ח הממשלתי

קצב הרכישות של הבנק בשוקי האג"ח הממשלתי: הבנק המרכזי היה צריך להפסיק את הרכישות בשנה הבאה אם כמות החוב לא הייתה גדלה. קרדיט - דויטשה בנק

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בר 06/12/2019 07:29
    הגב לתגובה זו
    הבנק המרכזי ביפן קונה את האגחים של המדינה, הוא גם קונה מניות בשוק על מנת למנוע מפולת כשהבנתי המרכזי של יפן יקנה את כל המניות בשוק כל החברות יהיו חברות ממשלתיות לזה קוראים קומוניזם
  • רק שאלה 07/12/2019 16:21
    הגב לתגובה זו
    אז נה ההבדל? יפן זו מניה ?
  • 2.
    נגידים פשוט השתגעו (ל"ת)
    לא יאומן 05/12/2019 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המשועמם 05/12/2019 17:19
    הגב לתגובה זו
    יקנה את כל האגחים והמניות ביפן ולאחר מכן את כל המניות בארה"ב, כך המניות יראו תמיד תשואת יתר ויעלו לעד. הבנק המרכזי יהיה בעל השליטה על כל החברות הגדולות בעולם.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

מיכה קאופמן; קרדיט: פייברמיכה קאופמן; קרדיט: פייבר
דוחות

פייבר עקפה את הצפי ברווח למניה - אבל על מה חשוב להסתכל?

הכנסות פלטפורמת הפרילנסרים עלו ב-8.3% ל-107.9 מיליון דולר והרווח למניה היה גבוה מהצפי (84 סנט לעומת 69) אבל מציגים התמודדות עם ירידה במשתמשי המרקטפלייס כשהחשש לאיבוד הרלוונטיות בעולם של ה-AI גובר; בינתיים, בפייבר מנסים למכור סיפור של צמיחה דרך ״חוק ה-30״ אותו העתיקו מפלנטיר

מנדי הניג |

פייבר Fiverr International -2.7%   הוקמה על ההבטחה שאתם תוכלו להשיג כל בעל מקצוע בלחיצת כפתור. צריכים אדריכל לבית? גנדי מהודו ישמח לעזור. צריכים לעצב באנר לעסק? יאנג מסין יתן יד, אפילו לכתוב קוד, או לעשות לכם דיבאג המומחים בפייבר יתגייסו. אבל בעידן שבו כמעט כל תחום יצירתי, טכנולוגי או מקצועי עובר אוטומציה באמצעות כלי AI, מעיצוב גרפי ותכנות ועד אדריכלות ועיצוב פנים היתרון היחסי של פייבר מיטשטש. מה שפעם היה השוק המרכזי לחיבור בין פרילנסרים ללקוחות, הופך היום לזירה שמאתגרת את עצם הרלוונטיות שלה. 

אפשר לראות את זה בתוצאות האחרונות שהיו אמנם טובות ברמת הכותרת אבל מעלות חששות ברמת המגזרים - הירידה של 2% בהכנסות ממגזר המרקטפלייס, שהוא ליבת הפעילות של החברה, היא אולי האיתות הברור למה שהשוק הכי חושש ממנו - פחות לקוחות חדשים מצטרפים, הצמיחה נבלמת.

אמנם ההוצאה השנתית הממוצעת ללקוח עלתה ל-330 דולר שזה גידול של כמעט 12% מול הרבעון הקודם - אבל הנתון הזה בעיקר משקף נאמנות של המשתמשים הקיימים, לא התרחבות של בסיס המשתמשים. במילים אחרות, מי שכבר עובד עם פרילנסרים דרך פייבר ממשיך לעשות את זה, אבל החברה מתקשה להביא לקוחות חדשים שזה הכי חשוב.

ונעבור מזה לאיך שבפייבר מנסים עדיין למכור את הצמיחה - סמנכ"ל הכספים של פייבר, עופר כץ, אמר בהודעה. ״אנחנו גאים לסיים את השנה כשאנחנו מספקים את ה-Rule-of-30 בסביבה דינמית. אנחנו מאמינים שהחוסן והביצוע העקבי שלנו ממקמים אותנו היטב להמשיך את המומנטום בשנה הקרובה.”

ההעתקה מפלנטיר

כמה מילים על ה"חוק" המקורי - חוק ה-40, שעליו מתבססת גם הגרסה המרוככת של פייבר (30), הומצא בעמק הסיליקון כמדד שהוא יותר נרטיבי מטכני. הוא במקור נועד לעזור למשקיעים להעריך חברות צמיחה טכנולוגיות. במהות שלו הוא אומר שאם שיעור הצמיחה השנתי בהכנסות של חברה, בתוספת שיעור הרווחיות התפעולית שלה, מגיעים יחד ל־40% אפשר לומר שהיא שומרת על איזון בריא בין צמיחה לרווחיות.  החוק הזה לא נולד ככלל חשבונאי, אלא כדרך לספר סיפור - “אנחנו אולי לא רווחיים עכשיו, אבל אנחנו צומחים מהר מספיק כדי להצדיק את זה.” במשך השנים הוא הפך למדד פסיכולוגי כמעט, שהרבה יותר חשוב למשקיעים מהמספרים עצמם. גם סיילספורס ו-ServiceNow השתמשו בו כדי לשכנע את השוק שהן בדרך הנכונה, גם כשהפסידו כסף בפועל.