טראמפ, הבית הלבן, ארה"ב
צילום: יח"צ

סעודיה: "לא נייצר משבר אנרגיה נוסף כמו ב-1973"

משבר האנרגיה שהגיע בעקבות מלחמת יום כיפור כצעד מחאה של מדינות ערב נגד תומכי ישראל, גרם בשנות ה-70' לזינוק של פי 4 במחיר הנפט 
נועם בראל | (2)

מדינת המפתח בארגון אופ"'ק, סעודיה, הודיעה היום כי אין בכוונתה לגרום למשבר אנרגיה בדומה לזה שהתרחש בשנת 1973 בעקבות אירועי מות העיתונאי ג'מאל חשוקג'י, שלטענתה מת בקטטה בקונסוליה באיסטנבול. 

הדברים, אותם אמר שר האנרגיה הסעודי, מגיעים על רקע הלחצים על המדינה להסביר מה קרה לעיתונאי חשוקג'י, אשר מתח ביקורת על מדיניותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בראיון שלא פורסם מכיוון שחשוקג'י חשש לחייו, אמר העיתונאי: "הוא רוצה ליהנות מפירות המודרניות ובמקביל לשלוט בממלכה ביד רמה כמו סבו. אני בטוח שהאמריקנים לא יפעילו לחץ כלשהו על מוחמד בן סלמאן אלא במקרה של משבר אמיתי בסעודיה"

משבר האנרגיה העולמי או משבר האנרגיה של 1973 הוא משבר אנרגיה שפרץ לפני מלחמת יום הכיפורים והחמיר במהלכה ובעקבותיה, כאשר ארצות ערב נקטו בנשק הנפט תוך צמצום אספקת הנפט לעולם המערבי והעלאה חדה של מחירו כמחאה נגד מדינות שתמכו בישראל. שורשיו של משבר זה נראו כבר מאוגוסט 1973. כתוצאה ממשבר האנרגיה, ארה"ב נותרה עם מחסור גדול בדלק ומחירי הנפט קפצו פי 4.

סעודיה, כאמור, הודתה כי העיתונאי מתנגד המשטר שנעדר בשבועות האחרונים - מת. בהצהרה של התובע הכללי במדינה על התוצאות הראשוניות של חקירת הפרשה נמסר כי קטטה פרצה בין חשוקג'י לבין אנשים שפגש בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2 באוקטובר, וכי הוא מת במהלכה. היעלמותו עוררה סערה בינלאומית וגרמה למתיחות בין סעודיה למערב. ארה"ב האשימה את סעודיה בסוף השבוע, בטענה שהאחרונה הרגה את קחושג'י. עם זאת, ממשל טראמפ אימץ גישה עדינה יותר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איזה משבר? 23/10/2018 02:47
    הגב לתגובה זו
    גם אם הם רוצים,הם לא יכולים ליצור משבר נפט נוסף.כי רוסיה,זה לא ברית המועצות,לאמריקה לא חסר נפט
  • 1.
    סוחר נוסטרו 22/10/2018 23:03
    הגב לתגובה זו
    זו הסיבה שמלחמת יום כיפור פרצה מלכתחילה. הייתה עסקה מתוכננת היטב בין דיין, קיסינג'ר וסדאת. ג'ו אלון זכרונו לברכה גילה את הדברים ואיים לספר לתקשורת, והסי אי אי חיסלו אותו. מה שדיין לא ידע זה שיערבו גם את הסורים, וכך קיבלנו פצצה שעד היום קשה לנו לקום ממנה. כל זה בשביל שכמה טייקוני נפט וחברות שהתממנו באגח שנשחק בעקבות האינפלציה שהייתה שם בשנות ה-70 יוכלו להתעשר
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.