טראמפ, הבית הלבן, ארה"ב
צילום: יח"צ

סעודיה: "לא נייצר משבר אנרגיה נוסף כמו ב-1973"

משבר האנרגיה שהגיע בעקבות מלחמת יום כיפור כצעד מחאה של מדינות ערב נגד תומכי ישראל, גרם בשנות ה-70' לזינוק של פי 4 במחיר הנפט 
נועם בראל | (2)

מדינת המפתח בארגון אופ"'ק, סעודיה, הודיעה היום כי אין בכוונתה לגרום למשבר אנרגיה בדומה לזה שהתרחש בשנת 1973 בעקבות אירועי מות העיתונאי ג'מאל חשוקג'י, שלטענתה מת בקטטה בקונסוליה באיסטנבול. 

הדברים, אותם אמר שר האנרגיה הסעודי, מגיעים על רקע הלחצים על המדינה להסביר מה קרה לעיתונאי חשוקג'י, אשר מתח ביקורת על מדיניותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בראיון שלא פורסם מכיוון שחשוקג'י חשש לחייו, אמר העיתונאי: "הוא רוצה ליהנות מפירות המודרניות ובמקביל לשלוט בממלכה ביד רמה כמו סבו. אני בטוח שהאמריקנים לא יפעילו לחץ כלשהו על מוחמד בן סלמאן אלא במקרה של משבר אמיתי בסעודיה"

משבר האנרגיה העולמי או משבר האנרגיה של 1973 הוא משבר אנרגיה שפרץ לפני מלחמת יום הכיפורים והחמיר במהלכה ובעקבותיה, כאשר ארצות ערב נקטו בנשק הנפט תוך צמצום אספקת הנפט לעולם המערבי והעלאה חדה של מחירו כמחאה נגד מדינות שתמכו בישראל. שורשיו של משבר זה נראו כבר מאוגוסט 1973. כתוצאה ממשבר האנרגיה, ארה"ב נותרה עם מחסור גדול בדלק ומחירי הנפט קפצו פי 4.

סעודיה, כאמור, הודתה כי העיתונאי מתנגד המשטר שנעדר בשבועות האחרונים - מת. בהצהרה של התובע הכללי במדינה על התוצאות הראשוניות של חקירת הפרשה נמסר כי קטטה פרצה בין חשוקג'י לבין אנשים שפגש בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2 באוקטובר, וכי הוא מת במהלכה. היעלמותו עוררה סערה בינלאומית וגרמה למתיחות בין סעודיה למערב. ארה"ב האשימה את סעודיה בסוף השבוע, בטענה שהאחרונה הרגה את קחושג'י. עם זאת, ממשל טראמפ אימץ גישה עדינה יותר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איזה משבר? 23/10/2018 02:47
    הגב לתגובה זו
    גם אם הם רוצים,הם לא יכולים ליצור משבר נפט נוסף.כי רוסיה,זה לא ברית המועצות,לאמריקה לא חסר נפט
  • 1.
    סוחר נוסטרו 22/10/2018 23:03
    הגב לתגובה זו
    זו הסיבה שמלחמת יום כיפור פרצה מלכתחילה. הייתה עסקה מתוכננת היטב בין דיין, קיסינג'ר וסדאת. ג'ו אלון זכרונו לברכה גילה את הדברים ואיים לספר לתקשורת, והסי אי אי חיסלו אותו. מה שדיין לא ידע זה שיערבו גם את הסורים, וכך קיבלנו פצצה שעד היום קשה לנו לקום ממנה. כל זה בשביל שכמה טייקוני נפט וחברות שהתממנו באגח שנשחק בעקבות האינפלציה שהייתה שם בשנות ה-70 יוכלו להתעשר
גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

טאואר ירדה 6.9%, נייס עלתה 6.2%; נעילה שלילית בוול סטריט

מניות השבבים הישראליות - טאואר, נובה, וקטמק ירדו במקביל לירידות החדות במדדים; נייס עלתה בניגוד למגמה למרות הורדת תחזית - ההסבר כאן; מניות השבבים מובילות את הירידות, אך המגמה השלילית מורגשת בשאר הסקטורים

צוות גלובל |

אחרי זינוקים כה חדים, היה ברור שיגיעו מימושים בוול סטריט. השאלה היחידה הייתה מתי העיתוי? והנה נראה שהמימוש כאן, במה שהתחיל כירידות בגלל התמחור סביב מניות ה-AI, ונראה שמתרחב לשאר השוק. המשקיעים תוהים אם זה גיהוק קטן, מכה קלה בכנף בשוק שורי, או מימוש רציני של כמה ימים טובים. זה גם יכול להגיע למשהו גדול יותר, אבל אנחנו לא מתיימרים לנבא. אנחנו רק מזכירים שהכל יכול לקרות בשווקים, ואחרי עליות חדות קחו בחשבון שיגיעו גם ירידות.

המדדים סגרו בירידות חדות בהובלת מדד הנאסדק, שאיבד כ-2.3%, מדד ה-S&P ירד 1.7% ומדד הדאו ג'ונס ירד 1.7% גם כן. במקביל לירידות בשווקים, נרשמות ירידות גם באג"ח הממשלתי אחרי מכרז חלש שמוביל לעלייה בתשואות, כאשר האג"ח ל-10 שנים בארה"ב נסחר עם תשואה של 4.11%.

יש חולשה בוול סטריט. השוק עדיין מעכל את סיום השיתוק הממשלתי שנמשך 43 ימים שהשאיר אחריו בלגן לא קטן בזרימת הנתונים הכלכליים. למרות ההסכם שהתקבל, הממשל עדיין לא עובד בקצב מלא, וזה אומר שחלק מהנתונים לא מתפרסמים בזמן וחלק מתעכבים. כשהנתונים לא מגיעים, גם המשקיעים וגם הפד עובדים בערפל, וזה מתבטא בתנודתיות ובזהירות גבוהה יותר אצל המשקיעים.

חוסר הוודאות מורגש גם סביב השאלה מה הפד' יעשה מכאן. נתוני האינפלציה והתעסוקה עדיין מתעכבים בגלל השיתוק, ובשוק זה מתורגם לירידה בהסתברויות להורדת ריבית בדצמבר. לפי נתוני ה-CME, הסבירות ירדה לפחות מ-50% לעומת 96% לפני חודש. גם בתוך הבנק הפדרלי מקררים את הציפיות: נשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, אמרה אתמול שיידרש "רף גבוה" כדי להצדיק הורדה נוספת, כלומר הפד רוצה לראות נתונים ברורים לפני כל צעד נוסף. הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%


הביטקוין שבר מתחת לרף ה-100 אלף דולר, בפעם השלישית החודש, אך הפעם יש תחושה שזו עשויה להיות שבירה עמוקה יותר. השוק כולו נכנס למצב של הימנעות מסיכון, המומנטום נחלש ומינופים גבוהים מתחילים להימחק, עם יותר מחצי מיליארד דולר בהנזלות ב-24 שעות. חולשת הביקוש בארה"ב, יציאת הון מקרנות הסל וירידות במניות הכרייה ובחברות האוצר הדיגיטלי, כמו סטרטג'י שנסחרת מתחת לשווי אחזקות הביטקוין שלה, מעצימים את הלחץ. אחרי שיא של 126 אלף דולר רק לפני כחודש, החזרה המהירה מטה מדגישה שהשוק עובר איפוס מינופים. בפעם השלישית החודש - הביטקוין נסחר מתחת ל-100 אלף דולר