סעודיה: "לא נייצר משבר אנרגיה נוסף כמו ב-1973"
מדינת המפתח בארגון אופ"'ק, סעודיה, הודיעה היום כי אין בכוונתה לגרום למשבר אנרגיה בדומה לזה שהתרחש בשנת 1973 בעקבות אירועי מות העיתונאי ג'מאל חשוקג'י, שלטענתה מת בקטטה בקונסוליה באיסטנבול.
הדברים, אותם אמר שר האנרגיה הסעודי, מגיעים על רקע הלחצים על המדינה להסביר מה קרה לעיתונאי חשוקג'י, אשר מתח ביקורת על מדיניותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בראיון שלא פורסם מכיוון שחשוקג'י חשש לחייו, אמר העיתונאי: "הוא רוצה ליהנות מפירות המודרניות ובמקביל לשלוט בממלכה ביד רמה כמו סבו. אני בטוח שהאמריקנים לא יפעילו לחץ כלשהו על מוחמד בן סלמאן אלא במקרה של משבר אמיתי בסעודיה"
משבר האנרגיה העולמי או משבר האנרגיה של 1973 הוא משבר אנרגיה שפרץ לפני מלחמת יום הכיפורים והחמיר במהלכה ובעקבותיה, כאשר ארצות ערב נקטו בנשק הנפט תוך צמצום אספקת הנפט לעולם המערבי והעלאה חדה של מחירו כמחאה נגד מדינות שתמכו בישראל. שורשיו של משבר זה נראו כבר מאוגוסט 1973. כתוצאה ממשבר האנרגיה, ארה"ב נותרה עם מחסור גדול בדלק ומחירי הנפט קפצו פי 4.
סעודיה, כאמור, הודתה כי העיתונאי מתנגד המשטר שנעדר בשבועות האחרונים - מת. בהצהרה של התובע הכללי במדינה על התוצאות הראשוניות של חקירת הפרשה נמסר כי קטטה פרצה בין חשוקג'י לבין אנשים שפגש בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2 באוקטובר, וכי הוא מת במהלכה. היעלמותו עוררה סערה בינלאומית וגרמה למתיחות בין סעודיה למערב. ארה"ב האשימה את סעודיה בסוף השבוע, בטענה שהאחרונה הרגה את קחושג'י. עם זאת, ממשל טראמפ אימץ גישה עדינה יותר.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.איזה משבר? 23/10/2018 02:47הגב לתגובה זוגם אם הם רוצים,הם לא יכולים ליצור משבר נפט נוסף.כי רוסיה,זה לא ברית המועצות,לאמריקה לא חסר נפט
- 1.סוחר נוסטרו 22/10/2018 23:03הגב לתגובה זוזו הסיבה שמלחמת יום כיפור פרצה מלכתחילה. הייתה עסקה מתוכננת היטב בין דיין, קיסינג'ר וסדאת. ג'ו אלון זכרונו לברכה גילה את הדברים ואיים לספר לתקשורת, והסי אי אי חיסלו אותו. מה שדיין לא ידע זה שיערבו גם את הסורים, וכך קיבלנו פצצה שעד היום קשה לנו לקום ממנה. כל זה בשביל שכמה טייקוני נפט וחברות שהתממנו באגח שנשחק בעקבות האינפלציה שהייתה שם בשנות ה-70 יוכלו להתעשר
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
