טראמפ, הבית הלבן, ארה"ב
צילום: יח"צ

סעודיה: "לא נייצר משבר אנרגיה נוסף כמו ב-1973"

משבר האנרגיה שהגיע בעקבות מלחמת יום כיפור כצעד מחאה של מדינות ערב נגד תומכי ישראל, גרם בשנות ה-70' לזינוק של פי 4 במחיר הנפט 
נועם בראל | (2)

מדינת המפתח בארגון אופ"'ק, סעודיה, הודיעה היום כי אין בכוונתה לגרום למשבר אנרגיה בדומה לזה שהתרחש בשנת 1973 בעקבות אירועי מות העיתונאי ג'מאל חשוקג'י, שלטענתה מת בקטטה בקונסוליה באיסטנבול. 

הדברים, אותם אמר שר האנרגיה הסעודי, מגיעים על רקע הלחצים על המדינה להסביר מה קרה לעיתונאי חשוקג'י, אשר מתח ביקורת על מדיניותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בראיון שלא פורסם מכיוון שחשוקג'י חשש לחייו, אמר העיתונאי: "הוא רוצה ליהנות מפירות המודרניות ובמקביל לשלוט בממלכה ביד רמה כמו סבו. אני בטוח שהאמריקנים לא יפעילו לחץ כלשהו על מוחמד בן סלמאן אלא במקרה של משבר אמיתי בסעודיה"

משבר האנרגיה העולמי או משבר האנרגיה של 1973 הוא משבר אנרגיה שפרץ לפני מלחמת יום הכיפורים והחמיר במהלכה ובעקבותיה, כאשר ארצות ערב נקטו בנשק הנפט תוך צמצום אספקת הנפט לעולם המערבי והעלאה חדה של מחירו כמחאה נגד מדינות שתמכו בישראל. שורשיו של משבר זה נראו כבר מאוגוסט 1973. כתוצאה ממשבר האנרגיה, ארה"ב נותרה עם מחסור גדול בדלק ומחירי הנפט קפצו פי 4.

סעודיה, כאמור, הודתה כי העיתונאי מתנגד המשטר שנעדר בשבועות האחרונים - מת. בהצהרה של התובע הכללי במדינה על התוצאות הראשוניות של חקירת הפרשה נמסר כי קטטה פרצה בין חשוקג'י לבין אנשים שפגש בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2 באוקטובר, וכי הוא מת במהלכה. היעלמותו עוררה סערה בינלאומית וגרמה למתיחות בין סעודיה למערב. ארה"ב האשימה את סעודיה בסוף השבוע, בטענה שהאחרונה הרגה את קחושג'י. עם זאת, ממשל טראמפ אימץ גישה עדינה יותר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איזה משבר? 23/10/2018 02:47
    הגב לתגובה זו
    גם אם הם רוצים,הם לא יכולים ליצור משבר נפט נוסף.כי רוסיה,זה לא ברית המועצות,לאמריקה לא חסר נפט
  • 1.
    סוחר נוסטרו 22/10/2018 23:03
    הגב לתגובה זו
    זו הסיבה שמלחמת יום כיפור פרצה מלכתחילה. הייתה עסקה מתוכננת היטב בין דיין, קיסינג'ר וסדאת. ג'ו אלון זכרונו לברכה גילה את הדברים ואיים לספר לתקשורת, והסי אי אי חיסלו אותו. מה שדיין לא ידע זה שיערבו גם את הסורים, וכך קיבלנו פצצה שעד היום קשה לנו לקום ממנה. כל זה בשביל שכמה טייקוני נפט וחברות שהתממנו באגח שנשחק בעקבות האינפלציה שהייתה שם בשנות ה-70 יוכלו להתעשר
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות

בפעם השלישית ברציפות: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%

הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לטווח של 3.50-3.75%; הבנק צופה הורדת ריבית נוספת במהלך 2026; מה אומר פאוול במסיבת העיתונאים?

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי בארה״ב החליט כצפוי להוריד את הריבית ב־0.25% לטווח של 3.50-3.75%. ההחלטה התקבלה בפיצול, והדגישה את המחלוקות בתוך ועדת המדיניות המוניטרית בנוגע לקצב ולכיוון הצעדים העתידיים. במקביל, קבע הבנק כי הוא צופה הפחתת ריבית נוספת אחת במהלך 2026, ללא שינוי מהתחזית שנמסרה בספטמבר האחרון.בוול-סטריט המתינו בעיקר למסיבת העיתונאים, שעברה בשלום והמדדים עברו לעליות.


הוויכוח הפנימי בוועדה היה חריג: נשיא הפד של קנזס סיטי, ג׳ף שמיד, ונשיא הפד של שיקגו, אוסטין גולסבי, התנגדו להורדת הריבית ודרשו לשמור על הרמה הנוכחית. מנגד, חבר הוועדה סטיבן מיראן דגל בהפחתה חדה יותר של חצי אחוז. הפיצול משקף את המתיחות בין נתוני שוק העבודה המאותתים על חולשה מסוימת לבין אינפלציה שנותרה כנקודת אחוז מעל היעד. בהצהרה הרשמית ציינו מקבלי ההחלטות כי ימשיכו לבחון את "המידה והעיתוי" של צעדי הריבית העתידיים, ביטוי שהוחזר לנוסח יחד עם דגש על התאמה זהירה לנתונים המתקבלים. בכך מאותת הפד כי ינקוט גישה מרוסנת בכל הנוגע להורדות נוספות, תוך שמירה על גמישות בהתאם לסיכונים הכלכליים.


התחזיות המפורטות שהציג הבנק מדגישות פיצול משמעותי גם בנוגע למסלול הריבית לשנים הקרובות: שבעה מחברי הוועדה סבורים שלא נדרשות הורדות ב־2026, בעוד שלושה מעריכים כי הריבית כבר נמוכה מדי כיום. אחרים נחלקים בין תרחישים של הורדה אחת ועד שש הורדות בשנה זו.


לצד הוויכוח המוניטרי, הפד עדכן כלפי מעלה את ציפיות הצמיחה לשנה הקרובה. כעת הוא צופה צמיחה של 2.3% ב־2025, לעומת 1.8% בתחזית הקודמת, וכן עדכון קל כלפי מעלה לצמיחת המשק השנה. האינפלציה בטווח הארוך הוערכה מעט נמוך יותר לעומת התחזית הקודמת, וברמה של 2.5% לשנת 2026. גם שוק העבודה מקבל מקום מרכזי בתחזית. שיעור האבטלה, הנע כיום סביב 4.4%, צפוי לרדת במקצת בשנה הבאה, תחזית שלא שונתה. הנתונים האחרונים בשוק העבודה היו תנודתיים, כשקריאה מעודכנת לאוקטובר–נובמבר התעכבה עקב השבתת הממשל. הדוח האחרון, לחודש ספטמבר, הציג תוספת של 119 אלף משרות, נתון חזק שהגיע לאחר חודשיים של קיפאון ושינויים חדים.


בתחום הנזילות הבנקאית הודיע הפד על חידוש רכישות של אגרות חוב קצרות טווח בהתאם לצורך, כדי לשמור על היקף יתרות גבוה במערכת הבנקאית ועל גודלו של המאזן.