טראמפ, הבית הלבן, ארה"ב
צילום: יח"צ

סעודיה: "לא נייצר משבר אנרגיה נוסף כמו ב-1973"

משבר האנרגיה שהגיע בעקבות מלחמת יום כיפור כצעד מחאה של מדינות ערב נגד תומכי ישראל, גרם בשנות ה-70' לזינוק של פי 4 במחיר הנפט 
נועם בראל | (2)

מדינת המפתח בארגון אופ"'ק, סעודיה, הודיעה היום כי אין בכוונתה לגרום למשבר אנרגיה בדומה לזה שהתרחש בשנת 1973 בעקבות אירועי מות העיתונאי ג'מאל חשוקג'י, שלטענתה מת בקטטה בקונסוליה באיסטנבול. 

הדברים, אותם אמר שר האנרגיה הסעודי, מגיעים על רקע הלחצים על המדינה להסביר מה קרה לעיתונאי חשוקג'י, אשר מתח ביקורת על מדיניותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בראיון שלא פורסם מכיוון שחשוקג'י חשש לחייו, אמר העיתונאי: "הוא רוצה ליהנות מפירות המודרניות ובמקביל לשלוט בממלכה ביד רמה כמו סבו. אני בטוח שהאמריקנים לא יפעילו לחץ כלשהו על מוחמד בן סלמאן אלא במקרה של משבר אמיתי בסעודיה"

משבר האנרגיה העולמי או משבר האנרגיה של 1973 הוא משבר אנרגיה שפרץ לפני מלחמת יום הכיפורים והחמיר במהלכה ובעקבותיה, כאשר ארצות ערב נקטו בנשק הנפט תוך צמצום אספקת הנפט לעולם המערבי והעלאה חדה של מחירו כמחאה נגד מדינות שתמכו בישראל. שורשיו של משבר זה נראו כבר מאוגוסט 1973. כתוצאה ממשבר האנרגיה, ארה"ב נותרה עם מחסור גדול בדלק ומחירי הנפט קפצו פי 4.

סעודיה, כאמור, הודתה כי העיתונאי מתנגד המשטר שנעדר בשבועות האחרונים - מת. בהצהרה של התובע הכללי במדינה על התוצאות הראשוניות של חקירת הפרשה נמסר כי קטטה פרצה בין חשוקג'י לבין אנשים שפגש בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2 באוקטובר, וכי הוא מת במהלכה. היעלמותו עוררה סערה בינלאומית וגרמה למתיחות בין סעודיה למערב. ארה"ב האשימה את סעודיה בסוף השבוע, בטענה שהאחרונה הרגה את קחושג'י. עם זאת, ממשל טראמפ אימץ גישה עדינה יותר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איזה משבר? 23/10/2018 02:47
    הגב לתגובה זו
    גם אם הם רוצים,הם לא יכולים ליצור משבר נפט נוסף.כי רוסיה,זה לא ברית המועצות,לאמריקה לא חסר נפט
  • 1.
    סוחר נוסטרו 22/10/2018 23:03
    הגב לתגובה זו
    זו הסיבה שמלחמת יום כיפור פרצה מלכתחילה. הייתה עסקה מתוכננת היטב בין דיין, קיסינג'ר וסדאת. ג'ו אלון זכרונו לברכה גילה את הדברים ואיים לספר לתקשורת, והסי אי אי חיסלו אותו. מה שדיין לא ידע זה שיערבו גם את הסורים, וכך קיבלנו פצצה שעד היום קשה לנו לקום ממנה. כל זה בשביל שכמה טייקוני נפט וחברות שהתממנו באגח שנשחק בעקבות האינפלציה שהייתה שם בשנות ה-70 יוכלו להתעשר
אנבידיהאנבידיה

"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות

המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית

ליאור דנקנר |

מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. 1.65%   נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.

הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.

בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.

הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות

בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

מייקל דל
צילום: יחצ

מייקל דל תורם 6.25 מיליארד דולר ל-25 מיליון ילדים; הכסף יושקע בקרנות עוקבות מדדים

הילדים מתחת לגיל 10 יקבלו כל אחד 250 דולר לחשבון השקעות אישי. בגיל 18 הם יוכלו למשוך את הכסף

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מייקל דל תרומה

מייקל דל ואשתו סוזן הופכים לסנטה קלאוס של וול סטריט. הם הודיעו על תרומה של 6.25 מיליארד דולר שתאפשר פתיחת חשבון השקעה אישי עם הפקדה ראשונית של 250 דולר ל-25 מיליון ילדים אמריקאים מתחת לגיל 10 ממשפחות באזורי מגורים שהכנסתם החציונית אינה עולה על 150 אלף דולר בשנה. ההכרזה נעשתה בבית הלבן בנוכחות הנשיא דונלד טראמפ. לפני מספר ימים תרם סרגיי ברין 1.1 מיליארד דולר לטובת מחקרים מדעיים ותרומה לקהילה - תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

התרומה משלימה את תכנית "חשבונות טראמפ" שאושרה בקיץ 2025 במסגרת "החוק הגדול והיפה". התכנית קובעת כי כל תינוק שנולד בארצות הברית בין 2025 ל-2028 יקבל הפקדה חד-פעמית של 1,000 דולר מהמדינה לחשבון השקעה שיישאר סגור עד גיל 18. הכספים מושקעים בקרנות מדד זולות העוקבות אחר מדדי המניות האמריקאיים, והמשיכה מותרת רק ללימודים גבוהים, רכישת דירה ראשונה או הקמת עסק.

החשבונות החדשים שימומנו על ידי דל מיועדים לילדים שנולדו לפני 2025 ולכן אינם זכאים להפקדה הממשלתית. הם ינוהלו באמצעות מערכת משרד האוצר האמריקאי ועם אותן מגבלות השקעה ומשיכה, אם כי ההפקדה הראשונית נמוכה יותר, 250 דולר לעומת 1,000 דולר מהמשלה.

דל שנמנה על צמרת עשירי תבל כבר תמך בתכנית והתחייב שדל טכנולוגיות תוסיף הפקדות מקבילות לילדי עובדיה. התרומה הנוכחית מרחיבה את מעורבותו באופן ניכר. הוא הסביר כי "אם כל ילד יראה עתיד ששווה לחסוך בשבילו, נוכל לבנות לא רק חשבון אלא תקווה והזדמנות".  לפני כשנתיים, תרמו בני הזוג דל 3.6 מיליארד דולר, כולל מניות של חברת ברודקום. גם ב־2024 המשיכו לתרום מעל 1.4 מיליארד דולר, בעיקר לטובת חינוך, בריאות ותמיכה בילדים.

במקביל, חברות נוספות מצטרפות: גולדמן סאקס, אובר וצ'ארטר קומיוניקיישנס הודיעו שיתאימו את ההפקדות הממשלתיות לילדי עובדיהן. משרד האוצר בוחן בימים אלה מכרז פומבי להפעלת החשבונות כדי למנוע ריכוזיות אצל מנהל נכסים אחד.