הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע מצביע על האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית
לא חסרים איומים מהותיים על היציבות הכלכלית העולמית: חולשתו של האיחוד האירופי, הבחירות הקיצוניות בארה"ב, והירידה החדה במחירי הנפט. אם כי כל אלו אינם מהווים סיכון משמעותי על הכלכלה העולמית אם שואלים את קנת רוגוף. הסיכון האמיתי לדבריו מגיע בעת הנוכחית מכיוון מדינת סין ובועת האשראי המתנפחות בכלכלה המקומית שלה. זו עשויה להאיט את הצמיחה הגלובאלית באופן דראמטי.
רוגוף הינו אחד מהכלכלנים המעורכים בעולם ובעבר כיהן גם ככלכלן הראשי של ארגון קרן המטבע (IMF). את פרסומו רכש בעת חזה את הקריסה של המערכת הבנקאית במשבר המשכנתאות של 2008 בארה"ב. בראיון לרשת החדשות של ה-BBC רוגוף טען כי הכלכלה השנייה בגודלה (סין) מתקרבת על עבר נפילה קשה ואין בנמצא כלים משמעותיים לטובת מדינות אחרות שיעזרו להם להתכונן למצב זה.
לטענתו "אין ספק, סין כבר אינה משמשת כמנוע של הצמיחה העולמית" והוסיף כי "בעבר לקחנו כמובן מאליו את הצמיחה בסין, בעוד דאגנו לצמיחה ביפן או אירופה". אך לדבריו אין כרגע בנמצא מי שיחליף את תפקיד הצמיחה בסין בכלכלה העולמית.
החששות לגבי יציבות הכלכלית בסין התפתחו כבר בשנה שעברה ואף גרמו לירידות חדות בשווקים ברבעון השלישי של המדינה. אם כי מאז החששות נרגעו באופן מהותי. התוצר הכלכלי של סין צמח ב -6.7% ברבעון השני, מדובר בשיעור גבוה במעט יותר מצפי השוק שעמד על 6.6%. עם זאת, השיעור עדיין נמוך יותר מהצמיחה באותו רבעון אשתקד שנאמדה בשיעור של 6.9%. נזכיר כי שנת 2015 עצמה הייתה השנה בה הצמיחה בסין הייתה הנמוכה ביותר מזה 25 שנים.
- אסיה מגיבה בעליות לראלי בוול סטריט; עליות גם בחוזים
- עליות קלות באסיה; יציבות בחוזים אחרי עליות חדות אמש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר ירידות השערים במדדי אסיה בשנת 2015, לאחרונה סקירות של קרנות נאמנות גלובאליות הראו בבירור כי הן מזרימות מחדש הון אל סין ומגדילות את החשיפה לשוק המקומי. זאת מתוך הרצון להצגי תשואות יתר אל מול השווקים במערב. כנראה שעל פי רוגוף, מנהלי הקרנות נמהרים לנהוג כך.
הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) דיווח השנה יחס חוב תוצר עלה בסין לשיעור של 30%. על פי הבנק מדובר בתמרור אזהרה בנוגע לחסינות הבנקאית במדינה. על פי רוגולף, חלק גדול מהבעיה הוא בועת החוב במדינה, אשר יכולה ליצור גלים של עצבנות פיננסית מסביב לעולם במידה ותתפרץ.
משקיעים עובדים AIשבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט
כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר
וול סטריט "שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי.
קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.
אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת
לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה
סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.
זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.
- אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן
ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
