הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע מצביע על האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית
לא חסרים איומים מהותיים על היציבות הכלכלית העולמית: חולשתו של האיחוד האירופי, הבחירות הקיצוניות בארה"ב, והירידה החדה במחירי הנפט. אם כי כל אלו אינם מהווים סיכון משמעותי על הכלכלה העולמית אם שואלים את קנת רוגוף. הסיכון האמיתי לדבריו מגיע בעת הנוכחית מכיוון מדינת סין ובועת האשראי המתנפחות בכלכלה המקומית שלה. זו עשויה להאיט את הצמיחה הגלובאלית באופן דראמטי.
רוגוף הינו אחד מהכלכלנים המעורכים בעולם ובעבר כיהן גם ככלכלן הראשי של ארגון קרן המטבע (IMF). את פרסומו רכש בעת חזה את הקריסה של המערכת הבנקאית במשבר המשכנתאות של 2008 בארה"ב. בראיון לרשת החדשות של ה-BBC רוגוף טען כי הכלכלה השנייה בגודלה (סין) מתקרבת על עבר נפילה קשה ואין בנמצא כלים משמעותיים לטובת מדינות אחרות שיעזרו להם להתכונן למצב זה.
לטענתו "אין ספק, סין כבר אינה משמשת כמנוע של הצמיחה העולמית" והוסיף כי "בעבר לקחנו כמובן מאליו את הצמיחה בסין, בעוד דאגנו לצמיחה ביפן או אירופה". אך לדבריו אין כרגע בנמצא מי שיחליף את תפקיד הצמיחה בסין בכלכלה העולמית.
החששות לגבי יציבות הכלכלית בסין התפתחו כבר בשנה שעברה ואף גרמו לירידות חדות בשווקים ברבעון השלישי של המדינה. אם כי מאז החששות נרגעו באופן מהותי. התוצר הכלכלי של סין צמח ב -6.7% ברבעון השני, מדובר בשיעור גבוה במעט יותר מצפי השוק שעמד על 6.6%. עם זאת, השיעור עדיין נמוך יותר מהצמיחה באותו רבעון אשתקד שנאמדה בשיעור של 6.9%. נזכיר כי שנת 2015 עצמה הייתה השנה בה הצמיחה בסין הייתה הנמוכה ביותר מזה 25 שנים.
- אסיה מגיבה בעליות לראלי בוול סטריט; עליות גם בחוזים
- עליות קלות באסיה; יציבות בחוזים אחרי עליות חדות אמש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר ירידות השערים במדדי אסיה בשנת 2015, לאחרונה סקירות של קרנות נאמנות גלובאליות הראו בבירור כי הן מזרימות מחדש הון אל סין ומגדילות את החשיפה לשוק המקומי. זאת מתוך הרצון להצגי תשואות יתר אל מול השווקים במערב. כנראה שעל פי רוגוף, מנהלי הקרנות נמהרים לנהוג כך.
הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) דיווח השנה יחס חוב תוצר עלה בסין לשיעור של 30%. על פי הבנק מדובר בתמרור אזהרה בנוגע לחסינות הבנקאית במדינה. על פי רוגולף, חלק גדול מהבעיה הוא בועת החוב במדינה, אשר יכולה ליצור גלים של עצבנות פיננסית מסביב לעולם במידה ותתפרץ.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
