הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע מצביע על האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית
לא חסרים איומים מהותיים על היציבות הכלכלית העולמית: חולשתו של האיחוד האירופי, הבחירות הקיצוניות בארה"ב, והירידה החדה במחירי הנפט. אם כי כל אלו אינם מהווים סיכון משמעותי על הכלכלה העולמית אם שואלים את קנת רוגוף. הסיכון האמיתי לדבריו מגיע בעת הנוכחית מכיוון מדינת סין ובועת האשראי המתנפחות בכלכלה המקומית שלה. זו עשויה להאיט את הצמיחה הגלובאלית באופן דראמטי.
רוגוף הינו אחד מהכלכלנים המעורכים בעולם ובעבר כיהן גם ככלכלן הראשי של ארגון קרן המטבע (IMF). את פרסומו רכש בעת חזה את הקריסה של המערכת הבנקאית במשבר המשכנתאות של 2008 בארה"ב. בראיון לרשת החדשות של ה-BBC רוגוף טען כי הכלכלה השנייה בגודלה (סין) מתקרבת על עבר נפילה קשה ואין בנמצא כלים משמעותיים לטובת מדינות אחרות שיעזרו להם להתכונן למצב זה.
לטענתו "אין ספק, סין כבר אינה משמשת כמנוע של הצמיחה העולמית" והוסיף כי "בעבר לקחנו כמובן מאליו את הצמיחה בסין, בעוד דאגנו לצמיחה ביפן או אירופה". אך לדבריו אין כרגע בנמצא מי שיחליף את תפקיד הצמיחה בסין בכלכלה העולמית.
החששות לגבי יציבות הכלכלית בסין התפתחו כבר בשנה שעברה ואף גרמו לירידות חדות בשווקים ברבעון השלישי של המדינה. אם כי מאז החששות נרגעו באופן מהותי. התוצר הכלכלי של סין צמח ב -6.7% ברבעון השני, מדובר בשיעור גבוה במעט יותר מצפי השוק שעמד על 6.6%. עם זאת, השיעור עדיין נמוך יותר מהצמיחה באותו רבעון אשתקד שנאמדה בשיעור של 6.9%. נזכיר כי שנת 2015 עצמה הייתה השנה בה הצמיחה בסין הייתה הנמוכה ביותר מזה 25 שנים.
- אסיה מגיבה בעליות לראלי בוול סטריט; עליות גם בחוזים
- עליות קלות באסיה; יציבות בחוזים אחרי עליות חדות אמש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר ירידות השערים במדדי אסיה בשנת 2015, לאחרונה סקירות של קרנות נאמנות גלובאליות הראו בבירור כי הן מזרימות מחדש הון אל סין ומגדילות את החשיפה לשוק המקומי. זאת מתוך הרצון להצגי תשואות יתר אל מול השווקים במערב. כנראה שעל פי רוגוף, מנהלי הקרנות נמהרים לנהוג כך.
הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) דיווח השנה יחס חוב תוצר עלה בסין לשיעור של 30%. על פי הבנק מדובר בתמרור אזהרה בנוגע לחסינות הבנקאית במדינה. על פי רוגולף, חלק גדול מהבעיה הוא בועת החוב במדינה, אשר יכולה ליצור גלים של עצבנות פיננסית מסביב לעולם במידה ותתפרץ.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
