סגירה באסיה: הבנק המרכזי בהודעה דרמטית, הניקיי מתחזק ב-2.9%

התוצר מקומי גולמי לרבעון ה-4 בסין רושם עלייה של 7.9% ביחס לתקופה הנוכחית אשתקד, האנליסטים צפו עלייה של 7.8%
דניאל קביליו |

המסחר באסיה נסגר בעליות שערים ברקע לנתוני מאקרו מעולים אשר התקבלו מהכלכלה השנייה בגודלה בעולם, סין. הבורסות ביפן רשמו עליות יפות לאחר שהין נגע בשפל של 2.5 שנים.

בעקבות דיווחים כי הבנק המרכזי ביפן יפעל, בשנית, בדרך רכישת אג"ח ללא הגבלת זמן, זאת במטרה לעמוד ביעד האינפלציה (2%), הדולר מתחזק אל מול הין וכעת הין בשפל מול הדולר מאז אמצע 2010. על פי דיווחים בעיתונות היפנית, הבנק המרכזי ביפן צפוי להוסיף 10 טריליון ין (110 מיליארד דולר) לתכנית רכישת הנכסים שלו. זאת הפעם הראשונה מזה 9 שנים שהבנק היפני יודיע על תכנית הקלה כמותית בשתי פגישות רצופות.

מיכאיה טומיתה, מנהל הכפים ב- Mitsubishi UFJ Asset Management ציין כי "המשקיעים אופטימיים לגבי הכלכלה היפנית, אשר משפיעה בצורה ישירה על הסנטימנט באסיה. היחלשות הין תקפיץ את רווחיהם של המיצאים היפנים".

כמו כן, המדדים בסין רשמו עליות מתונות למרות נותנים מעולים אשר פורסמו במדינה. חצי שעה לאחר תחילת המסחר, המשרד לסטטיסטיקה בסין פירסם כי התמ"ג לרבעון ה-4 עלה ב-7.9% ביחס לתקופה הנוכחית אשתקד. הנתון הוא גבוה מצפי האנליסטים אשר חזו עלייה של 7.8% בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.