מיתון עולמי? הייצוא מסין זינק 15.3% לעומת השנה שעברה וניפץ את התחזיות

בכך הכה הנתון את כל 29 תחזיות האנליסטים בסקר בלומברג. נרשמה הקפיצה הגדולה ביותר בייצוא לארה"ב השנה. יתר הנתונים מסין - מעורבים
רקפת סלע | (7)

נתון מעודד שמתפרסם היום (א') שופך אור על ביצועי הכלכלה השנייה בעולם לאחר המהלך המפתיע ביום ה' להורדת הריבית ושורה של נתונים מעורבים וברובם שליליים אתמול.

הייצוא מסין עלה 15.3% בחודש מאי בהשוואה לשנה שעברה ובכך הכה את כל 29 תחזיות האנליסטים בסקר בלומברג. העלייה נובעת מהקפיצה הגדולה ביותר בייצוא לארה"ב השנה, ומעלייה ראשונה בשלושה חודשים בשיעור הייצוא לאיחוד האירופי.

הייבוא עלה 12.7% בהשוואה לשנה שעברה בהשוואה לתחזית החציונית של 5.5% בסקר בלומברג. העודף המסחרי - 18.7 מיליארד דולר אף הוא היכה את התחזיות. נציין כי מטבע היואן ירד 1.2% מול הדולר השנה וסייע לחברות היצואניות.

סין חתכה את הריבית לפני שלושה ימים, ביום ה', לראשונה מאז 2008 בניסיון לספק זריקת עידוד לשווקים במדינה ולנסות להאיץ את הצמיחה. הבנק המרכזי הוריד את הריבית ב-0.25%, שיעור הריבית לשנה הוא 6.31%, והריבית על הפיקדונות של תושבי סין ירדה לרמה של 3.25%.

נתונים אחרים שפורסמו אתמול דווקא הראו על המשך ההדרדרות בכלכלה הסינית. הייצור התעשייתי של סין גדל ב-9.6% במאי לעומת השנה הקודמת, גידול לעומת 9.3% בחודש אפריל. צפי השוק היה לעלייה גבוהה יותר של 9.9%.

ההשקעה בנכסים קבועים באיזורים עירוניים עלתה 20.1% בחמשת החודשים הראשונים של שנה בהשוואה ל-20.2% עלייה בארבעת החודשים הראשונים ולעומת הצפי לעלייה של 20%. מדד המחירים לצרכן במאי עלה ב-3% לעומת 3.4% באפריל. מדד המחירים ליצרן נפל ב-1.4% ואותת על העמקת הדפלציה שנראיתה בהתכווצות של 0.7% באפריל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נתון ממש חזק והזוי. סותר את הורדת הריבית (ל"ת)
    לא ברור בכלל 10/06/2012 08:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אל 10/06/2012 08:43
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל על קולים.
  • 5.
    צופה 10/06/2012 08:27
    הגב לתגובה זו
    גברת סלע ושאר האנליסטים מתי כבר תבינו שלא ניתן להאמין לאף נתון שהסינים מפרסמים. רצוי שתקראי מיידי פעם את ביזנס אינסיידר ותגלי שלדוגמה יש כיום בשין 35 מליון דירות ריקות (ראיתי את המצב בביקורי שם), תראי את הירידה הדרסטית בהזמנות לחומרי גלם וכו' וכו' ותביני כי הסינים מפרסמים נתונים כוזבים באותה צורה שהחברות הציבוריות שלהם הנסחרות בארצות הברית מפברקות נתונים על ימין ועל שמאל.
  • 4.
    זה בדיוק 10/06/2012 08:22
    הגב לתגובה זו
    פעם טוענים מיתון גיוולט, פעם אין שום מיתון, שיחליטו כבר, או שיפסיקו להטל בנו.
  • 3.
    שמטעים אותנו כל הזמן (ל"ת)
    עוד הוכחה 10/06/2012 08:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני הפסקתי לקנות סיני, שהאמריקניים יהנו (ל"ת)
    שלומי 10/06/2012 08:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יניב 10/06/2012 08:17
    הגב לתגובה זו
    ושל הבורסה הם האנליסטים ומבלבלים את המח
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.