הפרמידה מתפוררת: בורסת קהיר קורסת 7.7% בגלל ההסלמה האזורית

בורסת קהיר מהבורסות המרכזיות במזרח התיכון וצפון אפריקה חווה תנודות חריפות בימים האחרונים. מדד הדגל המצרי EGX 30 המשקף את ביצועי 30 החברות הגדולות והסחירות בבורסה, צנח בחדות 7.7% עם פתיחת המסחר מה שהיה לירידה היומית הגבוהה ביותר מאז 2019. את סוף השבוע שעבר סגר המדד על 32,511 נקודות ובשעה 10:00 בבוקר שעון ישראל המדד פתח בפער שלילי של 2,514 נקודות - התגובה החדה הזאת הפכה את הבורסה המצרית לחלשה ביותר באזור. 

הצניחה מגיעה על רקע סוף שבוע סוער שבו התרחשה הסלמה צבאית בין ישראל לאיראן. תקיפת המנע הישראלית שיצאה לפועל על מתקני הגרעין בליל חמישי והתגובה האיראנית בשיגור מטחי הטילים גרמו לחששות כבדים בשווקים וההשלכות על מצרים היו מיידיות וקשות - מה שמוביל אותנו לשאול למה הבורסה המצרית מגיבה בחומרה אפילו גבוהה מזו של הבורסה הישראלית?

הירידות החדות לא היו מוגבלות רק לשוק המניות. הלירה המצרית שכבר סובלת משחיקה מתמשכת כמה שנים טובות רשמה שפל חדש היום כאשר שער החליפין מול הדולר חצה את רף ה-50 לירה, והגיע ל-50.74 לירה לדולר לעומת 49.8 לירה לדולר בשבוע שעבר. מדובר בירידה של כ-2% תוך ימים ספורים, המשקפת לחץ כבד על המטבע המקומי. גורמי הלחץ כוללים אינפלציה דו-ספרתית, תלות גוברת בייבוא אנרגיה, וחשש ממחסור במטבע חוץ שזו בעיה כרונית בכלכלה המצרית.

הבנק המרכזי המצרי ניסה בשבועות האחרונים לייצב את המצב באמצעות ניהול הדוק של יתרות המט"ח, כולל הגבלות על משיכות מטבע זר והקצאת משאבים לתשלומים קריטיים כמו ייבוא דלק ומזון. אבל נראה שההסלמה הגיאו-פוליטית האחרונה טרפה לבנק את הקלפים. "השווקים מגיבים לאי-ודאות, והכלכלה המצרית פגיעה במיוחד בשל התלות שלה ביבוא אנרגיה ובסביבה אזורית לא יציבה", הסביר מוחמד עבד אל-חמיד, כלכלן מצרי בכיר בראיון לעיתון הממשלתי "אל-אהראם".

• למה מצרים לא רוצה את העזתים? הסיבות האמיתיות
• מצרים מורידה ריבית לראשונה מזה 5 שנים

תלות מוחלטת בגז הישראלי

אחד הגורמים המרכזיים למשבר הנוכחי הוא הפסקת אספקת הגז הטבעי מישראל. שזה מהווה אחד מעמודי נתווך במשק האנרגיה המצרי. בשנים האחרונות מיצבה עצמה מצרים כמרכז אזורי לייצוא מחדש של גז טבעי, היא מייבאת כמויות גדולות של גז בציונרות שדות לווייתן ותמר הישראלים, משנעת את הגז אל מתקני ההנזלה שהקימה, ממירה את הגז הגולמי לגז נוזלי (LNG) ואז מייצאת את התוצר לשווקים באירופה ואסיה. התלות הזאת בגז הישראלי הפכה לאבן יסוד בכלכלה המצרית, בגלל שהוא לא רק מזין את התעשייה המקומית ומספק חשמל לבתים, אלא גם מהווה מקור הכנסה קריטי ממטבע חוץ, שחיוני למדינה שמתמודדת עם מחסור חמור של דולרים.

אלא שההסלמה האחרונה בין ישראל לאיראן שינתה את התמונה. מחשש לפגיעה בתשתיות, השביתה ישראל את פעילות שדה לווייתן - מקור הגז העיקרי של המצרים - וניתקה את זרימת האנרגיה לקהיר. התוצאה הייתה מיידית: מחירי הדלק המקומיים זינקו, והדיבורים על משבר אנרגיה החלו לתפוס כותרות. מצרים, שתלויה בישראל ביותר ממחצית צריכת הגז שלה חסרת אונים. הפסקת האספקה מישראל היא מכה קשה לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה, וגם פתאום נחשפת לכולם הסכנה שבסיטואציה מבחינת מצרים על כך שהיא תלויה לחלוטין במקור אנרגיה חיצוני.

המשבר במצרים משליך גם על שווקים אחרים באזור, שהגיבו בתנודות לאור אי-הוודאות האזורית. בורסות המפרץ - בדובאי, אבו דאבי וקטאר - נפתחו בירידות מתונות, אמנם לא ראינו שם קריסה מוחלטת כמו במדינת הפרעונים אבל זה היה מספיק כדי לשקף את החשש האזורי מהמתיחות. מדד DFM בדובאי איבד 1.8%%, באבו דאבי נרשמה ירידה של 1.3%, ובקטאר האדום היה בוהק יותר כשמדד ה-QSI ירד ב-3.2%. אמנם למדינות המפרץ אין את אותן הבעיות של מצרים וגם הן נהנות מיתרות מטבע חוץ גבוהות וכלכלות עם ערוצי צמיחה מגוונים יותר ופחות פגיעות בטווח הקצר, עדיין רוחות המתיחות הקרות שנשבו מכיוון ישראל-איראן הורגשו בכל האיזור. ההסלמה בין ישראל לאיראן נתפסת כגורם שמאיים על היציבות האזורית כולה ובקלות יכול לגרור את האזור כולו למערבולת בטחונית וגם, כמובן, כלכלית.

• סין בדרך לכבוש את עולם התרופות
• הדרימליינר שהתרסק - גילויים חדשים; איך המטוס החלומי הפך לסיוט?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"