הפרמידה מתפוררת: בורסת קהיר קורסת 7.7% בגלל ההסלמה האזורית
בעוד הבורסה הישראלית שומרת על גובה השכנה מדרום מגיבה בירידות בחדות: מדד EGX 30 רושם את הירידה היומית החדה ביותר מאז 2019 כשהוא צונח 7.7% ומתקרב לשפל של חמש שנים - למה התקיפה באיראן פוגעת דווקא במצרים?
בורסת קהיר מהבורסות המרכזיות במזרח התיכון וצפון אפריקה חווה תנודות חריפות בימים האחרונים. מדד הדגל המצרי EGX 30 המשקף את ביצועי 30 החברות הגדולות והסחירות בבורסה, צנח בחדות 7.7% עם פתיחת המסחר מה שהיה לירידה היומית הגבוהה ביותר מאז 2019. את סוף השבוע שעבר סגר המדד על 32,511 נקודות ובשעה 10:00 בבוקר שעון ישראל המדד פתח בפער שלילי של 2,514 נקודות - התגובה החדה הזאת הפכה את הבורסה המצרית לחלשה ביותר באזור.
הצניחה מגיעה על רקע סוף שבוע סוער שבו התרחשה הסלמה צבאית בין ישראל לאיראן. תקיפת המנע הישראלית
שיצאה לפועל על מתקני הגרעין בליל חמישי והתגובה האיראנית בשיגור מטחי הטילים גרמו לחששות כבדים בשווקים וההשלכות על מצרים היו מיידיות וקשות - מה שמוביל אותנו לשאול למה הבורסה המצרית מגיבה בחומרה אפילו גבוהה מזו של הבורסה הישראלית?
הירידות החדות לא
היו מוגבלות רק לשוק המניות. הלירה המצרית שכבר סובלת משחיקה מתמשכת כמה שנים טובות רשמה שפל חדש היום כאשר שער החליפין מול הדולר חצה את רף ה-50 לירה, והגיע ל-50.74 לירה לדולר לעומת 49.8 לירה לדולר בשבוע שעבר. מדובר בירידה של כ-2% תוך ימים ספורים, המשקפת לחץ כבד
על המטבע המקומי. גורמי הלחץ כוללים אינפלציה דו-ספרתית, תלות גוברת בייבוא אנרגיה, וחשש ממחסור במטבע חוץ שזו בעיה כרונית בכלכלה המצרית.
הבנק המרכזי המצרי ניסה בשבועות האחרונים לייצב את המצב באמצעות ניהול הדוק של יתרות המט"ח, כולל הגבלות על משיכות
מטבע זר והקצאת משאבים לתשלומים קריטיים כמו ייבוא דלק ומזון. אבל נראה שההסלמה הגיאו-פוליטית האחרונה טרפה לבנק את הקלפים. "השווקים מגיבים לאי-ודאות, והכלכלה המצרית פגיעה במיוחד בשל התלות שלה ביבוא אנרגיה ובסביבה אזורית לא יציבה", הסביר מוחמד עבד אל-חמיד, כלכלן
מצרי בכיר בראיון לעיתון הממשלתי "אל-אהראם".
- מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה
- 112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תלות מוחלטת בגז הישראלי
אחד הגורמים המרכזיים למשבר הנוכחי הוא הפסקת אספקת הגז הטבעי מישראל. שזה מהווה אחד מעמודי נתווך במשק האנרגיה המצרי. בשנים האחרונות מיצבה עצמה מצרים כמרכז אזורי לייצוא
מחדש של גז טבעי, היא מייבאת כמויות גדולות של גז בציונרות שדות לווייתן ותמר הישראלים, משנעת את הגז אל מתקני ההנזלה שהקימה, ממירה את הגז הגולמי לגז נוזלי (LNG) ואז מייצאת את התוצר לשווקים באירופה ואסיה. התלות הזאת בגז הישראלי הפכה לאבן יסוד בכלכלה המצרית, בגלל
שהוא לא רק מזין את התעשייה המקומית ומספק חשמל לבתים, אלא גם מהווה מקור הכנסה קריטי ממטבע חוץ, שחיוני למדינה שמתמודדת עם מחסור חמור של דולרים.
אלא שההסלמה האחרונה בין ישראל לאיראן שינתה את התמונה. מחשש לפגיעה בתשתיות, השביתה ישראל את פעילות שדה
לווייתן - מקור הגז העיקרי של המצרים - וניתקה את זרימת האנרגיה לקהיר. התוצאה הייתה מיידית: מחירי הדלק המקומיים זינקו, והדיבורים על משבר אנרגיה החלו לתפוס כותרות. מצרים, שתלויה בישראל ביותר ממחצית צריכת הגז שלה חסרת אונים. הפסקת האספקה מישראל היא מכה קשה לאחד
ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה, וגם פתאום נחשפת לכולם הסכנה שבסיטואציה מבחינת מצרים על כך שהיא תלויה לחלוטין במקור אנרגיה חיצוני.
המשבר במצרים משליך גם על שווקים אחרים באזור, שהגיבו בתנודות לאור אי-הוודאות האזורית. בורסות המפרץ - בדובאי, אבו
דאבי וקטאר - נפתחו בירידות מתונות, אמנם לא ראינו שם קריסה מוחלטת כמו במדינת הפרעונים אבל זה היה מספיק כדי לשקף את החשש האזורי מהמתיחות. מדד DFM בדובאי איבד 1.8%%, באבו דאבי נרשמה ירידה של 1.3%, ובקטאר האדום היה בוהק יותר כשמדד ה-QSI ירד ב-3.2%. אמנם למדינות
המפרץ אין את אותן הבעיות של מצרים וגם הן נהנות מיתרות מטבע חוץ גבוהות וכלכלות עם ערוצי צמיחה מגוונים יותר ופחות פגיעות בטווח הקצר, עדיין רוחות המתיחות הקרות שנשבו מכיוון ישראל-איראן הורגשו בכל האיזור. ההסלמה בין ישראל לאיראן נתפסת כגורם שמאיים על היציבות האזורית
כולה ובקלות יכול לגרור את האזור כולו למערבולת בטחונית וגם, כמובן, כלכלית.
- 1.אנונימי 15/06/2025 19:56הגב לתגובה זוהמרוויחה הענקית של המהלך

המניה שצונחת 88% - מה הסיבה והאם יש סיכוי לקאמבק?
מניית חברת הביוטכנולוגיה הבריטית־אמריקאית Mereo BioPharma Mereo BioPharma Group 29.82% רשמה צניחה חדה של כ־88%, לאחר פרסום תוצאות מאכזבות משני ניסויי שלב 3 בתרופת הדגל שלה, setrusumab, המיועדת לטיפול במחלת העצמות הנדירה Osteogenesis Imperfecta (OI).
החברה דיווחה כי שני הניסויים: ORBIT ו־COSMIC, לא הצליחו לעמוד ביעד הראשי: הפחתה מובהקת סטטיסטית בשיעור השברים השנתי, בהשוואה לפלצבו ולביספוספונטים, הטיפול הסטנדרטי המקובל כיום. הכישלון ביעד המרכזי פגע באמון המשקיעים, שכן setrusumab נחשבה לנכס המתקדם והמשמעותי ביותר בצנרת של Mereo, ועליה התבססה עיקר הציפייה לפריצת דרך מסחרית וליצירת ערך מהותי לחברה.
נרשמה עלייה בצפיפות העצם
עם זאת, התמונה מורכבת יותר. בשני הניסויים נרשמה עלייה מובהקת בצפיפות העצם (BMD), יעד משני בעל חשיבות קלינית במחלה המאופיינת בעצמות שבירות ודלדול עצם חמור. הממצאים היו עקביים עם תוצאות ניסויי שלב 2 שבוצעו בעבר.
בניסוי ORBIT, שכלל ילדים, מתבגרים וצעירים עד גיל 25, נרשמו שיפורים משמעותיים בצפיפות העצם לעומת פלצבו. עם זאת, שיעור השברים בקבוצת הביקורת היה נמוך מהצפוי, נתון שפגע ביכולת להוכיח יתרון קליני ברור של התרופה. בניסוי COSMIC, שהתמקד בילדים צעירים במיוחד בגילאי שנתיים עד שבע, נקודת הפתיחה הייתה שונה. שיעור השברים ההתחלתי היה גבוה יותר, ונרשמה ירידה במספר השברים בקרב מטופלים ב־setrusumab לעומת אלו שטופלו בביספוספונטים, אך גם כאן הפער לא הגיע לרמת מובהקות סטטיסטית.
- המרשם היקר: המאבק להשגת תרופות וטיפולים שנותרו מחוץ לסל הבריאות
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת Mereo לא הסתירו את האכזבה, אך הדגישו כי ניתוחים נוספים של הנתונים נמצאים בעיצומם. בחברה בוחנים מדדים קליניים נוספים מעבר לשברים, וכן אפשרות שקבוצות חולים מסוימות, בעיקר ילדים צעירים, עשויות להפיק תועלת ברורה יותר מהטיפול.
וורן באפטרגע לפני הפרישה - האינדיקטור של באפט ממשיך לאותת על תיקון אפשרי
לקראת העברת הניהול בברקשייר האת’וויי לגרג אייבל, מדד הערכת השווי המזוהה עם וורן באפט מצביע על רמות תמחור חריגות בשוק המניות, על רקע העליות החדות במניות הבינה המלאכותית
המשקיע האגדי וורן באפט, צפוי להעביר ביום רביעי הקרוב את ניהול ברקשייר האת’וויי Berkshire Hathaway Inc 0.53% לידי יורשו המיועד גרג אייבל, ובכך לסמן את סיומה של אחת הקריירות הארוכות והמשפיעות ביותר בתולדות שוק ההון האמריקאי. רגע לפני חילופי התפקידים, חוזר אחד המדדים המזוהים ביותר עם באפט לכותרות, מדד הערכת השווי שנושא את שמו.
העברת השרביט מסכמת עשרות שנים שבהן באפט הפך את ברקשייר מחברת טקסטיל כושלת לאימפריית השקעות גלובלית. לאורך הדרך הוא רכש חברות תעשייה, ביטוח, קמעונאות ותשתיות, ובהן גם חברת הרכבות Burlington Northern, והפך לדמות מרכזית לא רק בשוק ההון אלא גם בשיח הכלכלי הרחב. באפט נודע לא רק בעסקאות שביצע, אלא גם בתרבות הארגונית שהטמיע בברקשייר. בנו, הווארד באפט, המיועד לשמש בעתיד כיו"ר החברה, תיאר בעבר תרבות ניהול פשוטה יחסית: עמידה בהתחייבויות, שקיפות, והכרה בטעויות כאשר הן מתרחשות. עקרונות אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמותג של ברקשייר.
בלב תפיסת עולמו של באפט עמדה תמיד השקעת ערך, גישה שלמד ממורו בנג'מין גרהם, ושמתמקדת ברכישת נכסים במחיר נמוך מערכם הכלכלי. באפט הקפיד להתרחק מהשקעות שנראו לו יקרות מדי, גם כאשר השוק סביבו התלהב.
״מדד באפט״
אחד הביטויים המזוהים ביותר עם תפיסה השקעות הערך הוא "מדד באפט", מדד השוואתי שבוחן את שווי שוק המניות בארה"ב ביחס לתוצר המקומי הגולמי. המדד מחושב באמצעות חלוקת מדד Wilshire 5000, המייצג את כלל שוק המניות האמריקאי, ב־GDP השנתי של ארה"ב. המדד זכה לפרסום רחב לאחר מאמר שפרסם באפט בשנת 2001 במגזין Fortune, יחד עם העיתונאית הוותיקה קרול לומיס. באפט עצמו הדגיש אז כי למדד יש מגבלות, אך טען שהוא מספק תמונה רחבה יחסית של רמות התמחור בשוק המניות.
- וורן באפט יוצא לפנסיה אחרי שייצר רווחים עצומים - מה יהיה עם ברקשייר? ועצות ממשקיע העל
- וורן באפט בשבוע האחרון כמנכ"ל: איך הטעות הכי גרועה שלו יצרה אימפריה של טריליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, יותר משני עשורים לאחר מכן, המדד נמצא ברמות חריגות במיוחד. לפי נתוני GuruFocus, מדד באפט עומד על כ־221.4%, עלייה של כ־22% מאז סוף אפריל, ורמה שלא נרשמה מאז החלו הנתונים להיאסף בתחילת שנות ה־70. העלייה החדה מיוחסת בעיקר לגל האופטימיות סביב הבינה המלאכותית. מניות רבות זינקו על רקע ציפיות לגידול משמעותי ברווחיות החברות שמפתחות או מאמצות טכנולוגיות AI, והדבר דחף את שווי השוק הכולל של המניות כלפי מעלה.
