צבא מצרים
צילום: אתר הממשלה המצרי

הפרמידה מתפוררת: בורסת קהיר קורסת 7.7% בגלל ההסלמה האזורית

בעוד הבורסה הישראלית שומרת על גובה השכנה מדרום מגיבה בירידות בחדות: מדד EGX 30 רושם את הירידה היומית החדה ביותר מאז 2019 כשהוא צונח 7.7% ומתקרב לשפל של חמש שנים - למה התקיפה באיראן פוגעת דווקא במצרים? 

מנדי הניג | (1)
נושאים בכתבה מצרים בורסת ת"א

בורסת קהיר מהבורסות המרכזיות במזרח התיכון וצפון אפריקה חווה תנודות חריפות בימים האחרונים. מדד הדגל המצרי EGX 30 המשקף את ביצועי 30 החברות הגדולות והסחירות בבורסה, צנח בחדות 7.7% עם פתיחת המסחר מה שהיה לירידה היומית הגבוהה ביותר מאז 2019. את סוף השבוע שעבר סגר המדד על 32,511 נקודות ובשעה 10:00 בבוקר שעון ישראל המדד פתח בפער שלילי של 2,514 נקודות - התגובה החדה הזאת הפכה את הבורסה המצרית לחלשה ביותר באזור. 

הצניחה מגיעה על רקע סוף שבוע סוער שבו התרחשה הסלמה צבאית בין ישראל לאיראן. תקיפת המנע הישראלית שיצאה לפועל על מתקני הגרעין בליל חמישי והתגובה האיראנית בשיגור מטחי הטילים גרמו לחששות כבדים בשווקים וההשלכות על מצרים היו מיידיות וקשות - מה שמוביל אותנו לשאול למה הבורסה המצרית מגיבה בחומרה אפילו גבוהה מזו של הבורסה הישראלית?

הירידות החדות לא היו מוגבלות רק לשוק המניות. הלירה המצרית שכבר סובלת משחיקה מתמשכת כמה שנים טובות רשמה שפל חדש היום כאשר שער החליפין מול הדולר חצה את רף ה-50 לירה, והגיע ל-50.74 לירה לדולר לעומת 49.8 לירה לדולר בשבוע שעבר. מדובר בירידה של כ-2% תוך ימים ספורים, המשקפת לחץ כבד על המטבע המקומי. גורמי הלחץ כוללים אינפלציה דו-ספרתית, תלות גוברת בייבוא אנרגיה, וחשש ממחסור במטבע חוץ שזו בעיה כרונית בכלכלה המצרית.

הבנק המרכזי המצרי ניסה בשבועות האחרונים לייצב את המצב באמצעות ניהול הדוק של יתרות המט"ח, כולל הגבלות על משיכות מטבע זר והקצאת משאבים לתשלומים קריטיים כמו ייבוא דלק ומזון. אבל נראה שההסלמה הגיאו-פוליטית האחרונה טרפה לבנק את הקלפים. "השווקים מגיבים לאי-ודאות, והכלכלה המצרית פגיעה במיוחד בשל התלות שלה ביבוא אנרגיה ובסביבה אזורית לא יציבה", הסביר מוחמד עבד אל-חמיד, כלכלן מצרי בכיר בראיון לעיתון הממשלתי "אל-אהראם".

תלות מוחלטת בגז הישראלי

אחד הגורמים המרכזיים למשבר הנוכחי הוא הפסקת אספקת הגז הטבעי מישראל. שזה מהווה אחד מעמודי נתווך במשק האנרגיה המצרי. בשנים האחרונות מיצבה עצמה מצרים כמרכז אזורי לייצוא מחדש של גז טבעי, היא מייבאת כמויות גדולות של גז בציונרות שדות לווייתן ותמר הישראלים, משנעת את הגז אל מתקני ההנזלה שהקימה, ממירה את הגז הגולמי לגז נוזלי (LNG) ואז מייצאת את התוצר לשווקים באירופה ואסיה. התלות הזאת בגז הישראלי הפכה לאבן יסוד בכלכלה המצרית, בגלל שהוא לא רק מזין את התעשייה המקומית ומספק חשמל לבתים, אלא גם מהווה מקור הכנסה קריטי ממטבע חוץ, שחיוני למדינה שמתמודדת עם מחסור חמור של דולרים.

אלא שההסלמה האחרונה בין ישראל לאיראן שינתה את התמונה. מחשש לפגיעה בתשתיות, השביתה ישראל את פעילות שדה לווייתן - מקור הגז העיקרי של המצרים - וניתקה את זרימת האנרגיה לקהיר. התוצאה הייתה מיידית: מחירי הדלק המקומיים זינקו, והדיבורים על משבר אנרגיה החלו לתפוס כותרות. מצרים, שתלויה בישראל ביותר ממחצית צריכת הגז שלה חסרת אונים. הפסקת האספקה מישראל היא מכה קשה לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה, וגם פתאום נחשפת לכולם הסכנה שבסיטואציה מבחינת מצרים על כך שהיא תלויה לחלוטין במקור אנרגיה חיצוני.

המשבר במצרים משליך גם על שווקים אחרים באזור, שהגיבו בתנודות לאור אי-הוודאות האזורית. בורסות המפרץ - בדובאי, אבו דאבי וקטאר - נפתחו בירידות מתונות, אמנם לא ראינו שם קריסה מוחלטת כמו במדינת הפרעונים אבל זה היה מספיק כדי לשקף את החשש האזורי מהמתיחות. מדד DFM בדובאי איבד 1.8%%, באבו דאבי נרשמה ירידה של 1.3%, ובקטאר האדום היה בוהק יותר כשמדד ה-QSI ירד ב-3.2%. אמנם למדינות המפרץ אין את אותן הבעיות של מצרים וגם הן נהנות מיתרות מטבע חוץ גבוהות וכלכלות עם ערוצי צמיחה מגוונים יותר ופחות פגיעות בטווח הקצר, עדיין רוחות המתיחות הקרות שנשבו מכיוון ישראל-איראן הורגשו בכל האיזור. ההסלמה בין ישראל לאיראן נתפסת כגורם שמאיים על היציבות האזורית כולה ובקלות יכול לגרור את האזור כולו למערבולת בטחונית וגם, כמובן, כלכלית.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 15/06/2025 19:56
    הגב לתגובה זו
    המרוויחה הענקית של המהלך
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

מקרון צרפתמקרון צרפת

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות

צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.


המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.


פיץ' הורידה דירוג

חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.


הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".

התחזיות החדשות

התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.