דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

החוב של ארה"ב: גרעון של 316 מיליארד דולר רק במאי

ההכנסות עלו הודות לזינוק מההכנסות ממכסים, אך הוצאות הריבית עדיין מכבידות על הגירעון בארה"ב

תמיר חכמוף | (1)
נושאים בכתבה גירעון חוב

אחרי שבחודש אפריל רשמה ממשלת ארה"ב עודף זמני בעקבות דוחות המס השנתיים, במאי חזרה המציאות התקציבית המורכבת לתת את אותותיה. משרד האוצר האמריקאי דיווח אמנם על גירעון של 316 מיליארד דולר במאזן התקציבי לחודש מאי, מעט מעל צפי של 314 מיליארד, אך נתון זה מהווה ירידה של 17% לעומת הגירעון של מאי אשתקד, לאחר התאמות למועדי לוח שנה. למרות זאת, סך הגירעון המצטבר לשנת הכספים הנוכחית (מאוקטובר 2024) זינק ל-1.36 טריליון דולר, עלייה של 14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

העלייה בגירעון המצטבר מונעת לא על ידי ירידה בהכנסות, אלא דווקא על ידי הזינוק החד בהוצאות הריבית. תשלומי הריבית על חוב של כ-36.2 טריליון דולר חצו במאי את רף ה-92 מיליארד דולר. זהו נתון חודשי משמעותי מאוד, שהופך את הריבית לסעיף ההוצאה השלישי בגודלו, אחרי ביטוח הבריאות הפדרלי (Medicare) והביטוח הלאומי (Social Security). יש לציין כי בחודש מאי עצמו, עלויות שירות החוב דווקא ירדו קלות, בזכות תשלומים קטנים יותר על איגרות חוב צמודות אינפלציה והפחתה בניכיון של אגרות חוב לטווח קצר. ועדיין, ב-8 החודשים הראשונים של שנת הכספים, הריבית לבדה הסתכמה ב-776 מיליארד דולר, והקצב הנוכחי מצביע על תשלום ריבית שנתי שיחצה את רף טריליון הדולרים.

ההכנסות ממכס מזנקות

בצד ההכנסות נרשמה תמונה חיובית במיוחד. ההכנסות ממסים עלו ב-15% במאי, ועלייה של 6% נרשמה לעומת השנה שעברה. אך הדובדבן שבקצפת הוא הגבייה הדרמטית ממכס, שקפצה בחדות בעקבות המדיניות החדשה של ממשל טראמפ. ארה"ב הכניסה 23 מיליארד דולר במאי לבדו ממכסים, זינוק של 270% לעומת 6 מיליארד דולר במאי 2024. מדובר בזינוק שנתי של 59% בגביית המכסים המצטברת מתחילת שנת הכספים, לכ-86 מיליארד דולר. הכנסות המכס ההיסטוריות הן אלו שסייעו לצמצם את הגירעון החודשי של מאי ביחס לשנה שעברה.

עם זאת, המשך יציבות הכנסות המכס מוטל בספק, שכן ממשל טראמפ מנהל משא ומתן עם שותפות סחר ומתמודד עם אתגרים משפטיים בנוגע למכסים. חשוב לציין כי המכסים על סין החלו לרדת באמצע מאי בעקבות עסקה מקדמית, וכי היום נחתם הסכם מסגרת בין ארה"ב לסין, אם כי עדיין צריך לאשר אותו באופן סופי.

מבט קדימה

על אף הציפיות בשוק להורדת הריבית על ידי הפד, תשואות האג"ח האמריקאיות נותרו גבוהות, עם תשואת האג"ח ל-10 שנים העומדת כעת על 4.4%, בדומה לרמה שלה לפני שנה למרות שהריבית ירדה מאז ביותר מ-1%.

בשבועות האחרונים הזהירו בכירי וול סטריט, ביניהם ג'יימי דיימון (JPM), לארי פינק (BlackRock) וריי דליו (Bridgewater), מפני ההשלכות האפשריות של גירעון כה גבוה. דאגות אלו קיבלו חיזוק נוסף מדבריו של שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, שהזהיר השבוע כי ארה"ב עומדת בפני גירעון ענק נוסף לשנה הנוכחית, בשיעור של 6.5% עד 6.7% מהתוצר המקומי הגולמי, שנה שלישית ברציפות שבה השיעור עולה על 6%. בסנט הציב יעד לצמצם את הגירעון לרמה של 3%. על פי הערכות עדכניות, הגירעון הנוכחי שווה ערך ליותר מ-6% מהתוצר האמריקאי, שיעור גבוה בכל קנה מידה, במיוחד בתקופות שאינן מלחמה או משבר. הוצאות הולכות וגדלות על Social Security ותוכניות בריאות ממשיכות לדחוף את ההוצאות הכלליות של ארה"ב כלפי מעלה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קצב של 4 טריליון $ לשנה אינפלציה וירידת שער $ (ל"ת)
    עושה חשבון 12/06/2025 08:05
    הגב לתגובה זו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


רוני על דור סאפיינס
צילום: גל חרמוני

סאפיינס משנה כיוון: הנהלה מוחלפת, קיצוצים רחבים וירידה בהשפעת המטה הישראלי

סאפיינס נרכשה בידי אדוונט וכבר באוגוסט קראנו לזה "אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס" - היום קיבלנו את פרק ההמשך כשהרוכשת, שכבר החליפה את ההנהלה, נערכת לפיטורים רחבים והעברת מטה החברה ללונדון

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סאפיינס

רכישת סאפיינס בידי קרן אדוונט האמריקאית עליה הוכרז באוגוסט האחרון כבר הובילה לשינויים דרמטיים: עזיבת ההנהלה הקודמת, קיצוץ צפוי של מאות עובדים והעברת המטה ללונדון. בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חגגו את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?)

כבר ברכישה הצפנו את זה שבעוד הדרג הניהולי, גיא ברנשטיין ורוני על-דור רשמו אקזיט מזהיר מהרכישה הזאת, העובדים בפועל לא נהנו מזה. ברנשטיין יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים הפעם זה לא קרה. כעת מתברר שחוץ מהאקזיט אותו פספסו העובדים, גם את מקור פרנסתם חלק גדול מהם עשויים לאבד כשאדוונט נערכת לרה-ארגון של סאפיינס.

לחצו על התמונה למעבר לכתבה -


המהלך שבו נמכרה סאפיינס לקרן אדוונט תמורת כ-2.5 מיליארד דולר, לא רק שמסמן את אחת העסקאות הגדולות בענף התוכנה הישראלי בשנים האחרונות, אלא גם מדגים את השינוי המהותי שמתרחש בחברות טכנולוגיה ותיקות כשהן הופכות לחברות פרטיות. מדובר בתפיסה ניהולית שונה, שרוצה לצמצם עלויות, להתמקד במוצרים רווחיים ולהניע תהליכים בקצב מהיר יותר - לרבות מעבר למודל SaaS ולשילוב בינה מלאכותית בפעילות הליבה. עם השלמת העסקה, מנכ"ל החברה רוני אל-דור אמנם נותר באופן פורמלי עד סוף השנה, אך יתר חברי ההנהלה הבכירה עזבו את תפקידיהם, והוחלפו בדירקטוריון ומנהלים חדשים מטעם הקרן. במקביל, מרכז הניהול של סאפיינס עובר ללונדון, שם יתכנס מעתה המטה הבכיר.

תוכנית קיצוצים כוללת - תחילה מחוץ לישראל

סאפיינס, שמעסיקה כיום כ-5,400 עובדים, צפויה לצמצם את כוח האדם בשיעור של עד כ-15%. אומנם הקיצוץ יתמקד בתחילתו בעובדים מחוץ לישראל - בעיקר באירופה ובהודו - אך לא מן הנמנע שהשלכותיו יורגשו גם במטה הישראלי, בו מועסקים כיום כ-800 עובדים. המהלך אינו נובע מהאטה עסקית, אלא מתוך אסטרטגיה של הקרן לצמצם את ההיקף התפעולי ולהתמקד בתחומים עם רווחיות גבוהה וצמיחה מובהקת. השירותים הלא רווחיים יופסקו, פיתוחים שאינם מניבים יוקפאו, וההתמקדות תעבור למוצרי ליבה בעלי פוטנציאל עסקי גבוה - גם במחיר של ירידה זמנית בהכנסות.